ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הזונה והאם

↑ ↓
ראובן
לפני 11 שנים • שישי, 12 ביוני 2009, בשעה 11:37

הזונה והאם

ראובן • שישי, 12 ביוני 2009, בשעה 11:37
ישנו מודל במדע הקרימינולוגיה, העוסק בשתי זהויות מרכזיות בנפש האישה - הזונה והאם. בהקשר של עולם השליטה, נראה כי רוב השולטים והנשלטות שוקדים על פיתוח 'הזונה' ומזניחים את 'האם'. אפשר לראות את האילוף ל'זנות' בתור הפן הפיזי ואילו את האילוף ל'להיות אישה טובה' ('האם') בתור הפן המנטאלי. זה אילוף מורכב ומעודן יותר - הרבה יותר קל לאלף אישה לכל מיני אקטים פורנוגרפיים, מאשר לאלף אותה להפסיק להגיד את המילה האחרונה בכל שיחה או דיון, למשל.

מנסיוני האישי, כמו גם מעדויות שמיעה, אני יודע שדווקא שולטים ותיקים - אלה שיודעים 'להוציא' מאישה זנות אמיתית, דווקא שולטים כאלה מבקשים בסופו של דבר את השילוב האולטימטיבי - גם 'זונה' וגם 'אישה טובה'. זהו שילוב נדיר, במיוחד כאן, היכן שרוב הנשים בסופו של דבר עסוקות לגמרי בעצמן. אישה שרוצה להיות 'גם וגם' (גם זונה וגם אישה טובה) צריכה מידה של שירותיות שאינה נובעת מאגוצנטריות, כלומר הענקה של ממש. אם גרעין הטוב קיים בנפש האישה, ניתן לאלף אותה לכך.

מצורפים כמה כלים השייכים לשדה 'האישה טובה'. הדברים מנטאליים בעיקרם ואינם מתאימים לכל אחת, רק לנשים ששואפות לכך (וגברים שמבינים את חשיבות הדבר):

1. עשי יותר ממה שביקשו ממך - למשל, אם הגבר מבקש קפה, חזרי גם עם עוגיות ומים קרים.
2. ותרי על זכות המילה האחרונה - זה לא מוסיף לך חן כאשר את מתעקשת 'לתקוע' עוד משפט.
3. תמיד האירי פנים - חייכי, גם אם קשה או כואב לך. הדבר מלמד על האיפוק והמסירות שלך.
4. הגישי את עצמך - השתדלי להיות תמיד מטופחת, אפילו בבוקר - שהגבר יהנה ממך במיטבך.
5. שמרי על שפה נקייה - ללא מילות תפל ('כאילו', 'כפרה') וללא גסויות. גם את הרעיונות הגסים ביותר ניתן להביע במלים מתוקות ונשיות
והדבר מגרה פי כמה, מאשר המלים הגסות עצמן (דוגמא: ''יקירי, אתה נראה מתוח. שארד על ברכיי?'')

אשמח לקרוא על רעיונות וכלים משלכם, הקשורים לאילופה של 'אישה טובה'.

ראובן
בת שחר​(לא בעסק)
לפני 11 שנים • שישי, 12 ביוני 2009, בשעה 12:25
בת שחר​(לא בעסק) • שישי, 12 ביוני 2009, בשעה 12:25
שובניזם פתטי בהתגלמותו !
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 11 שנים • שישי, 12 ביוני 2009, בשעה 13:00
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • שישי, 12 ביוני 2009, בשעה 13:00
אח, ראובן, ראובן, מתי תבין שאשה זה לא שבלונה...
-Jack of all trades-​(שולט)
לפני 11 שנים • שישי, 12 ביוני 2009, בשעה 13:02
-Jack of all trades-​(שולט) • שישי, 12 ביוני 2009, בשעה 13:02
בת שחר כתב/ה:
שובניזם פתטי בהתגלמותו !


בת שחר, מילא להתלהם בשביל ההתלהמות (שהרי אם קצת תשומת-לב היית יכולה לכתוב הרבה יותר ממשפט אחד סר-טעם ללא חיזוקים והצדקות).
אבל בתור מישהי שמגדירה עצמה בפירוש כ"לא בעסק" זה לא כ"כ מפתיע שאת אומרת את זה ומעבר לכך, אנחנו נדע גם בלי שתגידי את זה ככה.
אם את רוצה לומר משהו, לצאת בהצהרה, לנסות להאיר את עינינו אולי- למה שלא תשקיעי מעצמך יותר?

ובאשר לדבריך ראובן, אני לא מסכים שמדובר שעניין אגוצנטרי, או בנשים שחושבות רק על עצמן...
אני בהחלט מסכים שאין מספיק את "מודל האם", אבל זה בגלל התקופה והנשים והגברים של ימנו.
אני בודאות מסכים ששולט ראוי, הוא זה שבין השאר מטפח גם את הצד הזה- הרי ההגדרה הזו של אשה-טובה מצביעה על נשיות כפי שאנחנו מאמינים שהיא נראית, אז מן הראוי לחפש בבנות-זוגנו אותה.
באותה מידה, בהקשר לתגובותי לדיון שפתחה פה "נקבה" לא מזמן, הרי שאני לא מבין איך שפחות נכנעות ומוסרות את עצמן לגברים חלשים מהן...

ולסיכום- לאנה דן...
ברור שזה אל שבלונה, אבל תסכימי שנשים הן נשים וגברים הם גברים? שיש בנינו שוני טבעי ובסיסי שמורכב מכמה אלמנטים ראשוניים?
או שגם אצלך זה הכל כבר מבולגן?
Mobius​(שולט)
לפני 11 שנים • שישי, 12 ביוני 2009, בשעה 13:29

אני מניח לרגע שהדיון יכול להיות ענייני.

Mobius​(שולט) • שישי, 12 ביוני 2009, בשעה 13:29
שפחה איננה "סאבית" או "נשלטת", כי אם אישה שבחרה להעניק עצמה, ברוחה ובגופה, לגבר לו היא שייכת. מכאן שכל הדיבורים על שוביניזם הם עקרים מיסודם ושישנם עקרונות מנחים המתאימים, ברובם, לכל שפחה באשר היא.

בהנחה שדבריך, ראובן, אינם פרובוקציה לשמה אלא דיון אמיתי, הנה עוד כמה כללי אילוף חשובים. יש עוד הרבה, כמובן, אבל בוא נראה לאן הולך הדיון הזה.

6. הכירי את הגבר שלך היטב והיי עירנית לשינויים ולניואנסים. דעי כל מה שאפשר לדעת עליו (למעט, אם יש, דברים שהוא לא רוצה שתדעי) – החל מסדר היום שלו וכלה במספר השומות על גבו. התאימי עצמך אליו ככל האפשר.
7. למדי להעריך ולבטא זאת. הביני שאין דבר הניתן במתנה ושהכל יכול להלקח ממך בהינף יד. הביעי את הערכתך לא רק באופן מילולי אלא גם ובעיקר במעשים ומחוות.
8. בכלל, היי מעשית; מילים, כשיודעים להשתמש בהן, הן כלי נהדר לתקשורת - אבל דברים שאפשר (תיאורטית) לצלם במצלמה נוטים להיות חזקים הרבה יותר.
9. אלא אם קיבלת פקודה ישירה (אותה יש לבצע כלשונה), העלי הצעות ואלטרנטיבות והיי יצירתית. אשה היודעת לעשות רק מה שאומרים לה היא אישה משעממת וכאב ראש גדול. אל תשאלי למשל מה הוא רוצה לאכול, אלא הציעי תפריט.
10. היי אמיצה. תמיד השתדלי ליזום ולעשות גם ללא פקודה ישירה, והיי מוכנה לטעות ולשלם את המחיר.
11. עשי אותו גאה בך. ראי עצמך כשלוחה שלו והתנהגי בהתאם.
12. היי אספנית: אספי מהסביבה כל רעיון או חפץ שעשוי לעניין את אדונך.
13. חסכי לו זמן.
14. צמצמי ככל האפשר את השימוש במילים וכחניות כגון "אבל", "תיכף" וכו'.
15. לעולם אל תצפי לטפיחה על השכם. דרכו להביע את שביעות רצונו היא בכך שהוא מחזיק אותך כבת חסותו, מלמד ומאלף אותך ושומר עלייך. החיוך שלו כשהוא מרוצה ממך הוא התשלום היקר ביותר שיש. טפיחה על השכם שמורה למקרים מיוחדים.
D ream​(נשלטת)
לפני 11 שנים • שישי, 12 ביוני 2009, בשעה 13:38
D ream​(נשלטת) • שישי, 12 ביוני 2009, בשעה 13:38
פרינס , אני מתחברת למה שאתה כתבת , לעניין השוני וגם לעניין של "ימינו" אבל לא רק ביחס ל"אישה האם" אלא גם "הזכר האב".

זה לוקח אותי לדוגמא שאנשים חיים בכלובים של מטר על מטר עם פיח בתוך האף שלהם אבל אוכלים אוכל בריא ונבטים ללא אנטיביוטיקה. אני חושבת שהזמנים אכן השתנו והבלבול הוא טבעי , איכשהו גם בבדסמ , לפחות שלי , אני רואה איזה צורך לחזור אחורה אבל הרבה פעמים זה פשוט בלתי אפשרי בצורה הטוטאלית ואתה מסדר לעצמך את הנוסחה של לחיות מטר על מטר ושותה חלב סויה.

ככה גם בבדסמ , המילים של ראובן מצד אחד מכעיסות לגמרי , מצד שני מעוררות ערגה. כלומר לא ראובן אלא תיאור האישה שבדבריו. ואני מסכימה איתו שהרבה נשים כאן מאוד אגוצנטריות , בעיקר הנשלטות. לדוגמא לא מזמן אמרתי משהו בצורה בוטה למישהו שאני בקשר איתו (לא בדסמי ולא זוגי , סתם בן אדם בחיי) והוא נפגע וראיתי שהוא השתקק. שאלתי אותו : "אתה כועס עלי?" מצד אחד ניתן לקרוא לזה רגישות שלי , מצד שני עין רגישה תבחין באגוצנטריות , המשכתי בעצם לדבר על הפחד שלי , סביבי , שכועסים עלי , במקום לדאוג לצד השני ולשאול : פגעתי בך? . בכל מקרה בסיטואציה הספציפית הזאת מיד תיקנתי את עצמי , כי אני שואפת להיות לא אישה יותר טובה , אלא אדם יותר טוב , ולא יודעת אולי זה הצורך הנשי שלי כל הזמן להשתפר בעניין הרגישות. אבל זה גם הצורך להתבגר , ומה שמביא הרבה אנשים לכאן זה הצורך להמשיך את שבלונות ההורות , גם השולטים וגם הנשלטים. לחוות את הבטחון דרך המקומות הראשוניים , חלקם כילדים , חלקם כהורים.

אני חושבת ואולי לצערי , כאשר רוצים לראות אישה גדלה , נשלטת גדלה מהאגוצנטריות הילדי שלה חייבים להבין שיש לזה מחיר , שיחד עם זה משתנים גם הצרכים שלה . והרבה פעמים מגיע המרד , אותו המרד שהכעיס גם אותי לתגובה של ראובן. אבל כאישה טובה icon_smile.gif אני סבלנית , מחייכת , מבינה את הסיטואציה ומאירה פנים וקודם כל בוחנת את עצמי ולמה רגשות כאלה ואחרים עולים בי בלי קשר לאחר. מה שראובן כתב הוא מאוד טוטאלי בהגדרת האישה והגבר , מה שמתסכל שהמקום הטוטאלי הזה אינו אפשרי , כי אנחנו חיים בעולם אחר ושוב , אולי לצערי , אבל אני לא מסוגלת יותר כיום להיות אותה האישה במאה אחוז. ולא מסוגלת לא כי אני לא בסדר , אלא כי פשוט אני במקום אחר , יש צרכים נוספים בנוסף לזה.

הפתרון הוא , מעבר למציאת הפרטנר המתאים שיוכל להכיל יחד איתך את התהליך הזה ההדדי ובכוונה אני אומרת תהליך , הוא למצוא את המקומות הבטוחים לך להיות "האישה הטובה" , מקומות שלא ידרסו , לא ימיתו , לא יכבו אותך. וככל שהאדם מתאים לך יותר , ככה יותר קל להתקרב לטוטאליות הזו.

ועוד אנקדוטה קטנה , מאוד קשה למצוא זכר שמסוגל להזנות את הנקבה האמא שלו ולחיות עם זה בשלום ולא הפרדת כוחות וזה תהליך התבגרות בפני עצמו עבור הזכרים שאולי הוא יכול להיות מקביל לזה של הנשים. בשני התהליכים האלה , אני חושבת שההצלחה היא הריקוד המשותף והבית שנבנה סביב זה.
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 11 שנים • שישי, 12 ביוני 2009, בשעה 13:45
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • שישי, 12 ביוני 2009, בשעה 13:45
princeOFdream כתב/ה:

לאנה דן...
ברור שזה לא שבלונה, אבל תסכימי שנשים הן נשים וגברים הם גברים? שיש בנינו שוני טבעי ובסיסי שמורכב מכמה אלמנטים ראשוניים?
או שגם אצלך זה הכל כבר מבולגן?


אצלי באופן אישי שום דבר לא מבולגן icon_smile.gif
אבל לומר "נשים הן..." מוביל כמעט תמיד לגיבוב שטויות. ראובן לא דיבר על ההבדלים המובנים בין גברים לנשים (שזה גם נושא שלא ממש שייך לכאן אלא לפורום סוציולוגיה), אלא על נושא שחביב עליו - "אילוף האשה" - כאילו שנשים הן בעלי חיים שניתן לנסח כלל לגבי אילופן. החוקים שהוא הציע מאד יפים בעיני, אבל להציע אותן כמודל להתנהגות נשית - פה השוביניזם.
ההתעסקות הזאת ב"איך צריכה אשה להתנהג" או "איך צריך להתייחס לאשה" מפספסת את האינדיווידואל. באותה מידה, אם אשה הייתה מפרסמת פה "גברים הם כך וכך, יש לאלפם כך וכך" גם אליה הייתי מגחכת. גם אם יש אי אילו הכללות שניתן לעשות, אין טעם לנסות - לא רק שיש יוצאי דופן, אלא שהם רבים מספור. ההתעסקות הזאת ב"אשה היא" - היא זו שצורמת לי.
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 11 שנים • שישי, 12 ביוני 2009, בשעה 13:53

Re: אני מניח לרגע שהדיון יכול להיות ענייני.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • שישי, 12 ביוני 2009, בשעה 13:53
Mobius כתב/ה:
שפחה איננה "סאבית" או "נשלטת", כי אם אישה שבחרה להעניק עצמה, ברוחה ובגופה, לגבר לו היא שייכת. מכאן שכל הדיבורים על שוביניזם הם עקרים מיסודם ושישנם עקרונות מנחים המתאימים, ברובם, לכל שפחה באשר היא.

בהנחה שדבריך, ראובן, אינם פרובוקציה לשמה אלא דיון אמיתי, הנה עוד כמה כללי אילוף חשובים. יש עוד הרבה, כמובן, אבל בוא נראה לאן הולך הדיון הזה..


אחלה. "שפחה טובה" נשמע לי כבר יותר טוב מ"אשה טובה" (כי שפחה זה תפקיד שנלקח מרצון...)

D ream עשתה לי השראה להיות יותר סבלנית, אז אני אשב בשקט ואראה לאן הדיון הולך icon_smile.gif (או לפחות אנסה).
-Jack of all trades-​(שולט)
לפני 11 שנים • שישי, 12 ביוני 2009, בשעה 14:30
-Jack of all trades-​(שולט) • שישי, 12 ביוני 2009, בשעה 14:30
D ream כתב/ה:
פרינס , אני מתחברת למה שאתה כתבת , לעניין השוני וגם לעניין של "ימינו" אבל לא רק ביחס ל"אישה האם" אלא גם "הזכר האב".

זה לוקח אותי לדוגמא שאנשים חיים בכלובים של מטר על מטר עם פיח בתוך האף שלהם אבל אוכלים אוכל בריא ונבטים ללא אנטיביוטיקה. אני חושבת שהזמנים אכן השתנו והבלבול הוא טבעי , איכשהו גם בבדסמ , לפחות שלי , אני רואה איזה צורך לחזור אחורה אבל הרבה פעמים זה פשוט בלתי אפשרי בצורה הטוטאלית ואתה מסדר לעצמך את הנוסחה של לחיות מטר על מטר ושותה חלב סויה.

ככה גם בבדסמ , המילים של ראובן מצד אחד מכעיסות לגמרי , מצד שני מעוררות ערגה. כלומר לא ראובן אלא תיאור האישה שבדבריו. ואני מסכימה איתו שהרבה נשים כאן מאוד אגוצנטריות , בעיקר הנשלטות. לדוגמא לא מזמן אמרתי משהו בצורה בוטה למישהו שאני בקשר איתו (לא בדסמי ולא זוגי , סתם בן אדם בחיי) והוא נפגע וראיתי שהוא השתקק. שאלתי אותו : "אתה כועס עלי?" מצד אחד ניתן לקרוא לזה רגישות שלי , מצד שני עין רגישה תבחין באגוצנטריות , המשכתי בעצם לדבר על הפחד שלי , סביבי , שכועסים עלי , במקום לדאוג לצד השני ולשאול : פגעתי בך? . בכל מקרה בסיטואציה הספציפית הזאת מיד תיקנתי את עצמי , כי אני שואפת להיות לא אישה יותר טובה , אלא אדם יותר טוב , ולא יודעת אולי זה הצורך הנשי שלי כל הזמן להשתפר בעניין הרגישות. אבל זה גם הצורך להתבגר , ומה שמביא הרבה אנשים לכאן זה הצורך להמשיך את שבלונות ההורות , גם השולטים וגם הנשלטים. לחוות את הבטחון דרך המקומות הראשוניים , חלקם כילדים , חלקם כהורים.

אני חושבת ואולי לצערי , כאשר רוצים לראות אישה גדלה , נשלטת גדלה מהאגוצנטריות הילדי שלה חייבים להבין שיש לזה מחיר , שיחד עם זה משתנים גם הצרכים שלה . והרבה פעמים מגיע המרד , אותו המרד שהכעיס גם אותי לתגובה של ראובן. אבל כאישה טובה icon_smile.gif אני סבלנית , מחייכת , מבינה את הסיטואציה ומאירה פנים וקודם כל בוחנת את עצמי ולמה רגשות כאלה ואחרים עולים בי בלי קשר לאחר. מה שראובן כתב הוא מאוד טוטאלי בהגדרת האישה והגבר , מה שמתסכל שהמקום הטוטאלי הזה אינו אפשרי , כי אנחנו חיים בעולם אחר ושוב , אולי לצערי , אבל אני לא מסוגלת יותר כיום להיות אותה האישה במאה אחוז. ולא מסוגלת לא כי אני לא בסדר , אלא כי פשוט אני במקום אחר , יש צרכים נוספים בנוסף לזה.

הפתרון הוא , מעבר למציאת הפרטנר המתאים שיוכל להכיל יחד איתך את התהליך הזה ההדדי ובכוונה אני אומרת תהליך , הוא למצוא את המקומות הבטוחים לך להיות "האישה הטובה" , מקומות שלא ידרסו , לא ימיתו , לא יכבו אותך. וככל שהאדם מתאים לך יותר , ככה יותר קל להתקרב לטוטאליות הזו.

ועוד אנקדוטה קטנה , מאוד קשה למצוא זכר שמסוגל להזנות את הנקבה האמא שלו ולחיות עם זה בשלום ולא הפרדת כוחות וזה תהליך התבגרות בפני עצמו עבור הזכרים שאולי הוא יכול להיות מקביל לזה של הנשים. בשני התהליכים האלה , אני חושבת שההצלחה היא הריקוד המשותף והבית שנבנה סביב זה.


ובכן, ראשית עלי לשבח את תגובתך המקיפה והיפה- לראשונה אאני רואה את כינוייך פה, אבל שיחקת אותה בעומק; נהדר!
ושנית לעניין:
תחילה, אעמוד בכוונה שוב על הנק' הקודמת של אגוצנטריות-
דבר ראשון שציינתי שאני לחלוטין נגד ההשלכה הזו הזו ולא עשיתי זאת לשוא; ידוע שלאנשים שנוטים להיכנע, יש גם נטייה לקבל מה שה"חזקים" מהם אומרים עליהם, בין אם זו ביקורת בונה ובין אם לוא.
לדידי, לומר האגוצנטריות של הנשלטות הינה כלי נטו בידיו של השולט כדי "לחנך" את הנשלטת להיות שפחה מסורה יותר (משמע נותנת מעצמה יותר במקום אגוצנטרית כביכול); אבל הכלי הזה הוא כלי לא הוגן ולדעתי לא לגיטימי. קל לומר אגוצנטרי על מי שידוע שלא יגן על עצמו, אבל בפועל כולם באים לBDSM גם מהמקום האגטוצנטרי שלהם- זה מע' של יחסי-גומלין וכל צד (שהרי בשביל זה הצדדים מאד מוגדרים) רוצה משהו מהצד השני.

מעבר לכך אני מאד מעריך את דבריו של ראובן הם פרובוקטיביים בדיוק במידה כדי לעמוד על העניין החשוב שכבר הרחבת עליו כ"כ יפה, משמע איבוד הזהויות שלנו בעידר המודרני (וכיום כבר הפוסט...)
אבל, זה שאנחנו בחברה קשה- כי חברת בני-האדם הפכה לחברה באמת דפוקה... לא אומר שאנו צריכים להגרר אחריה; צריך ללמוד לעשות מה שהפוסט-מודרניסטים ניסו, רק טוב ואינדיבידואלי יותר, צריך לאסוף מכל הבלגן את הדברים המתאימים לנו.
אז אכן, אחד הפתרונות הראשוניים יהיה למצוא את אלו שעמם אנחנו יכולים לחיות בצורה הטבעית יותר שלנו ולא בצורה שהחברה מלבישה עלינו, אבל בנוסף על כך, אם אנו רוצים שנוכל להחזיק את זה כראוי, אזי שאסור שזה יהיה תלוי לגמרי באף-אחד מלבדנו.
לאדם יש את האמת שלו, אם הוא מעוניין לחיות לפיה הוא חייב בסופו של דבר לעשות את זה בעצמו והשותפים שימצא צריכים להיות אלו שחיים את האמת שלהם. העיקר לא ללכת אחרי המסיכות הצבעוניות ומרהיבות שלהן הרו הגורף בחברה האנושית.

למשל, בשביל אנשים רבים העניין הזה של דמות "האם" כפי שהוגדרה כאן ודמות "האב" כפי שהוגדרה כאן היא ללא-ספק אותה נטייה לחזור למקורות כביכול, לחזור לבית- לאם המתחשבת והדואגת שמטפלת בילדים ולאב המגן והחזק שמנחה אותם ביד יותר נוקשה; בשבילי הדברים הללו נכונים לחלוטין אבל בלי ההקשר המשפחתי שלהם (כן אני גם לא רואה כל סטירה בין הזניית האשה שלי להשלכת היחס של האשה-הטובה עליה).
לדידי אשה מטבעה נוטה להיות האשה כפי שרוב הנשים מתנהגות בתאים המשפחתיים שלהן (אפילו היום עדיין) ולגבי הגבר זה אותו הדבר.
אבל מה שחשוב הוא לזכור שאנחנו מדברים על האמת שלך- טואטלית ככל שתהיה, אסור לתת לגורמים חיצוניים להשפיע על הדרך בה אנחנו מעוניינם לחיות גם אם בעיני אנשים מסויימים זה יראה טוטאלי מאד.
לא מזמן היה לי וויכוח עם אחי שקטן ממני בשנה וחצי ולומד חינוך דמוקרטי בדיוק על נושא האמת שלי. גם בעיניו המגדריות שלי נראתה קיצונית והוויכוח להט ולהט; בסופו של דבר למרות שנגררנו לעוד הרבה דברים וכמובן שלא הסכמצנו כמעט על דבר, בפועל בדרך לאחרוה משפחתית של שישי הוא הביע אך ורק הערכה לכך שנלחמתי על הדברים.
***

אנה דן:
תשמעי, באשר לניסוח אני יכול בהחלט לקבל את דבריך.
לעומת זאת, ביציאתך כנגד הכללות- פה תמצא אי-ההסכמה שלנו שלא נראה לי שגם תגיע אי-מתי לעמק-השווה.
העולם שלנו הוא אכן עולם מורכב ודואלי ואין בו אמת אחת גדולה שמובילה אותו; אבל עדיין יש בו כמה וכמה גבולות וצללים (בכוונה צללים) מאד ברורים והרבה אמיתות נכונות ואמיתיות.
כפי שאת מציינת ואני מאמין לך- אצלך דבר לא מבולגן, זה רק מראה שיש לך יותר דברים ברורים מאשר לא.
ראובן
לפני 11 שנים • שישי, 12 ביוני 2009, בשעה 15:13

עוד על האישה הטובה

ראובן • שישי, 12 ביוני 2009, בשעה 15:13
ראשית תודה למגיבים והמגיבות.

מבחינתי, אין כאן ניסיון לייצר פרובוקציה או להביע שוביניזם. 'האישה הטובה' היא אידאה מיינסטרימית ומעט חבוטה, אולם כאשר מחברים בינה לבין 'הזונה הטובה' (א-לה עולם השליטה) הדבר מפיח בה רוח חיים. לעניין האגוצנטריות - יפה כתבה כאן D ream, על אודות האגוצנטריות של הנשלט/ת ואמנם נשלטת חכמה תוכל לעקוף את 'הבעיה הכלכלית של המזוכיזם', אם תרצה כמובן.

אני לא חושב שניתן לכפות, הר כגיגית, אידאה כזו על אישה בשר ודם, אולם זה כיוון מגרה ומפרה שיכול להוות חלק מביסוס מערכת יחסים רצינית בין שולט ונשלטת - משום שהוא מחייב השקעה מתמדת של שני הצדדים והפירות של השקעה זו ניכרים לעין כמעט מיד. תודה מיוחדת ל-Mobius על רעיונותיו. בסופו של דבר אני גבר פרגמטי ואוהב רעיונות ברוח זו. ''היי אספנית'' הינה עצה נהדרת לאישה הרוצה להיטיב את דרכיה.

ראובן