בדס"מ - לאן?

Cauchy{Venus Blue} • 2 באוק׳ 2012

ה"סנסציה" החברתית בתוך היציאה הזו מהארון, שחוויתי אותה על בשרי, אינה קשורה כל כך למה שאתה עושה בארון, אלא לכמה אתה מדבר על זה מחוץ לארון.

אתה הולך למועדון סקס? ישפטו אותך באופן דומה בין אם זה מועדון חילופי זוגות ובין אם מועדון בדסמ.
אתה מפרסם את המיניות שלך בחוצות? ההשלכות של זה דומות ללא קשר לסוג המיניות.
אתה נמצא בקשר שלא ממצא אותך? לא שיוויוני? אתה מתפשט מול אנשים זרים ואחרים כל שבוע? החברה תגיב באופן דומה.
אתה נשוי ומחזיק ילדה בת 20 מהצד? זה כבר לא ממש משנה אם אתה מפליק לה או לא (:


לגבי הסימנים הכחולים, טוב שהרופא שואל עליהם. ככה הביטוי "עברתי סשן" לא יהיה ה"נפלתי במדרגות" החדש. למקרים כאלה רצוי לבחור רופא קבוע (:

sweet nina​(נשלטת){משוייכת} • 2 באוק׳ 2012

אני רוצה לדייק את דבריי
אני לא מדמיינת לי עולם שבו אני אלך עם קולר ורצועה ברחוב
אבל הייתי רוצה לשתף בזה חברים בלי לחשוש שיום אחד זה יגיע למישהו שיכול להשתמש בזה נגדי
הייתי רוצה שאנשים לא ישפטו אותי לפי זה ויסיקו עלי מסקנות

תודה נילי על הקישורים

וזה נכון שזה קשור לפתיחות הכללית שלא שוררת באזור (ישראל)
ובעיקר לעובדה שישראל היא מקום קטנטן וכולם מכירים את כולם
כשחייתי בלונדון חוויתי מה זה פתיחות אמיתית
ואני יודעת שאפשר אחרת

מקווה שזה יקרה לפני שאני אהיה בבית אבות

Uranus • 2 באוק׳ 2012

אבל קאוצ'י ידידי, הדיון לא מדבר על פעילות פומבית או מוחצנת של בדס"מ או מיניות - הרי זה לא נוגע לכולם.

מה שכן נוגע לכולם, ועל זה הדיון - זו הזכות לעסוק בבדס"מ (בין אם בפומבי או בחדרי חדרים) מבלי להישפט על כך, מבלי שזה יהיה אחר כך מנוף לסחיטה או עילה לפיטורין או פסילת מקצוע או הכרעות משפטיות.

מספיק שמישהו או מישהי מכאן מצייצים על מישהו אחר במקום הלא נכון ואנשים יכולים לאבד הרבה מאד בחייהם.
הרעיון הוא להפוך את האישו לנון אישו - כלומר אם יספרו לאנשים שאני סוטה אז התגובה הרצויה שהיינו רוצים לשאוף אליה מאותם אנשים תהיה: "אז מה?" או "ביג דיל" או אפילו "פפפפפ".

זאלופון​(שולט) • 2 באוק׳ 2012

הארון הבדסמי מתבטא לאו דווקא בהמנעות מהליכה עם קולר ברחוב או בדיבור כפייתי על מה שקורה בחדר המיטות שלך. הוא יכול להיות מאוד סתמי ויומיומי. נניח, כשביום ראשון אנשים בעבודה מספרים לך איך הם בילו בסוף השבוע ושואלים מה איתך, ואתה אומר שלא עשית שום דבר מיוחד, או לכל היותר שהיית ב"מסיבה", כי מה תגיד, שהיית במסיבת סאדו? או כששואלים איך הכרת את אשתך, ואתה נותן תשובה מתחמקת, נגיד "באינטרנט", כי מה תאמר, שהכרת אותה בכלוב? כך יוצא שאתה מסתיר דברים ושוקל מילים ונזהר שלא לחשוף, לא רק את מה שקורה בחדר המיטות שלך, אלא כל דבר שיכול להעיד על מה שקורה בחדר המיטות שלך. ככל שהדברים האלה בסיסיים יותר, יומיומיים יותר - השריון שמסתיר אותם עבה יותר, ולפעמים הוא מכביד.

אני לא חושב שהחשיפה הרבה שהתחום מקבל פירושה שאנחנו כבר מחוץ לארון והכל מקובל. החשיפה גורמת לכך שכולם יודעים שקיים דבר כזה, סאדו-מאזו, ואולי חלק אפילו חושבים שזה מגניב באופן כלשהו, אבל מכאן לא נובע שהם לא סבורים גם שזה מוזר ושמי שמתעסק בזה פגום או מופרע. כשאנחנו מסתובבים עם אנשים משכילים ונבונים כמונו וניזונים מתקשורת חילונית וליברלית, אפשר אולי לדמיין שיש פתיחות וקבלה לנושא. אבל זה לא מייצג את העם שבתוכו אנו חיים, בכלל לא, ולמעשה גם בחוגים האלה לא חסרות דעות קדומות. האמת? בצדק מסוים. אני מניח שגם לי היו תהיות לולא הכרתי את העולם הזה ואת הנפשות הפועלות בו. בעצם, עדיין יש לי כמה תהיות פה ושם.

כפי שיולי אמרה, הבעיה הבסיסית היא שלאנשים יש נטיה להתערב בבחירות אינטימיות של אחרים ולפסול אותן מתוך חוסר הבנה, צרות אופקים ופחד מהשונה. זה לא נוגע רק לנו, אבל בהחלט נוגע גם לנו ולבחירה האינטימית הספציפית שלנו.

Inside your head • 2 באוק׳ 2012

רק מניסיוני ידעתי לשתף.

בתפישתי, השד הוא לא כל-כך נורא, ברמה כזו שהגילוי יגרום להרס חייך מכל אספקט קיים; משפחה, חברים, עבודה.

במקרה שלי, סביבת המשפחה הקרובה שלי כנראה יודעת, אך יש מן קוד שתיקה הדדי בין כולנו, שאלו העניינים הם שלי, ואני אחראית להם במסגרת חיי הפרטיים והאינטימיים, ואין צורך לשבת יחד סביב שולחן שבת ולדוש בכך. (באותה מידה אני מאמינה שכל ׳ונילי׳ לא ידוש בחיי המין שלו עם משפחתו).
החברים שלי, אלו שהם באמת חברים (להוציא מהכלל מכרים משותפים על בסיס אינטרס הדדי) גם הם יודעים על ׳זה׳, מתקיימות שיחות על ׳זה׳, והדברים מתדסקסים ונחווים מאוד לא שיפוטיים, למזלי.
סביבת העבודה גם היא מודעת לכך, אך באופן מאוד כללי, במסגרת הזו הנושא נחווה בעיקר בפן ההומוריסטי.
במסגרות כמו של בתי חולים ושוצ׳, לא הזדקקתי לתרץ סימן כחול כלשהו אי פעם, אך אני מאמינה, שגם כאן לא תהיה לי בעיה לפרט.

איני אחראית על דעתם של אחרים עליי בהקשר הזה.

חשוב לי להבהיר נקודה, שהשאיפה לכך שיבינו אותנו בנושא הספציפי הזה אולי לא תתיישב עם החוסר רצון של הסביבה לגלות הבנה בנושא כלפייך, ולא מתוך בורות ודעות קדומות, אלא מתוך חוסר עניין אמיתי וכנה במה שמרטיב לנו את התחתונים. מותר להם.

מישלי • 2 באוק׳ 2012

בדס"ם אצלי הוא דרך חיים.
והוא ממש לא מוגבל לחדר המיטות וגם לא לסקס.

ואני משתפת.
לא את כולם ולא בהכל ולא בלי הבחנה.
אבל ככה אני.

ואיכשהו יצא שהשתמשתי (לא באופן מודע) בטכניקת החשיפה ההדרגתית.
עם השנים, כל פעם עוד משהו.
עד שכולם בסביבה שלי התרגלו שאני ככה.
המשפחה, החברים, בעבודה.

ויש לי עשרות דוגמאות (אם לא מאות), חלקן מצחיקות ומקסימות.
ואם תרצו, אולי אשלוף כמה ואביא.

בהתאם לסיטואציה, למי שמולי, לעיתוי, למערכת היחסים, אני בוחרת מה לחשוף ואיך.
לפעמים אני מביאה את זה קליל, ויש דרכים לעשות את זה בלי להוזיל,
ולפעמים אני מביאה את ההארדקור, כשאני יודעת שיש לי את היכולת לשלם את המחיר של זה.

בכל מקרה, יש אנשים שמתאים להם להפריד, שלא זקוקים לשתף, להחשף.
אני לא ככה, אני אוהבת גלוי, אני זקוקה לפתוח.
זה חלק ממי שאני...

זאלופון​(שולט) • 2 באוק׳ 2012

דווקא התגובה שלך, ספרייטד, חידדה אצלי כמה שזה מעבר ל-"מה שמרטיב לנו את התחתונים". אני חושב שבסך הכל את מקרה די מייצג: להרבה מאתנו יש סביבה קרובה שיודעת, הרבה משתפים את החברים הקרובים ואולי צוחקים על זה עם איזו סביבה קרובה פחות. בקיצור, הרבה מאתנו לא לגמרי בארון, מבחירה ורצון.

למה, בעצם? אולי אני טועה, אבל אני מאמין שהרבה פחות מאתנו משתפים את כל החברים הקרובים בדברים אחרים שמרטיבים לנו את התחתונים, כגון התנוחה שאנחנו אוהבים במיטה, האופן המדויק שבו אנחנו מעדיפים שירדו לנו או החיבה שלנו למין אנאלי. גם פחות חשוב לשתף ושידעו. זה לא מרגיש מוזר להסתיר את זה מהקרובים אליך, כאילו העובדה שהם לא יודעים מרחיקה אותם.

בדסמ הוא יותר מגורם רטיבות, לפחות עבור חלק מאתנו. גם עבור אלו שבשבילם הוא איננו דרך חיים, הוא כן חלק מהחיים וכן קשור לא רק לבין הרגליים שלנו אלא גם לאנשים שעמם אנו באים במגע, למקומות בהם אנחנו מסתובבים, לדברים שאנחנו עושים ובמידה מסוימת גם למי שאנחנו, כחלק מהזהות שלנו. בגלל זה, לדעתי, הרצון שידעו ושיבינו. אם הסביבה תתייחס לזה רק כדבר הזה שמרטיב אותנו ותו לא, ככל שזה מרכיב עיקרי של העניין, זה אומר שהיא לא לגמרי מבינה.

Cauchy{Venus Blue} • 2 באוק׳ 2012

אם זה באמת שיוך כפי שאתה מתאר, מה שצריך לקבל זה לא את הבדסמ, אלא את הקהילה הספציפית. היא בוודאי שונה מאד ממקום למקום. כמו ההבדל בין מסדר האור לבין קהילת המסיבות.

הרי אין מהות בדסמית אחת, או אופי בדסמי אחד. יש רק את המילה "בדסמ" היוצרת דעה קדומה. כמו בכל דעה קדומה, היא תשתנה בהתאם למספר האנשים המוצלחים המבצעים את הפרקטיקה הזו וכמה הם נחמדים לאנשים שמגיעים מבחוץ.
כשאני אומר את זה ככה, מהיכרות עם הכלוב, בארץ אין הרבה סיכוי למשהו טוב (:

love69{miz hyde} • 2 באוק׳ 2012

הערב בזמן שעשוע ,שכנים התלוננו
הופיעו שני שוטרים במרפסת!!
נלקחו פרטים.
כלומר יש רישום שהיתה "אלימות" ,אפילו אם בהסכמה.

איש אחר​(אחר) • 2 באוק׳ 2012

זאת האמירה הכי חכמה כאן