DEEPSWITCH(מתחלף)
|
לפני 11 שנים •
3 באוק׳ 2012
זה די מעייף להסתיר
ככל שעובר הזמן כבר נמאס לשמור את העסק בצד , ככלות הכל אני מכיר די הרבה אנשים שאוהבים משחקי שליטה בדרגה כזו או אחרת , וחוץ מזה מה שאתה לא צריך להסתיר לא תולים מעל הראש שלך, כן מבינים לא מבינים , כן יקבלו לא יקבלו , באמת הגיע הזמן שהדברים יעמדו בפרופורציות הנכונות שלהם , אף אחד לא צריך לדחוף את האף שלו במיטה של מישהו אחר.
|
|
|
Inside your head
|
לפני 11 שנים •
3 באוק׳ 2012
זאלופון כתב/ה: בדסמ הוא יותר מגורם רטיבות, לפחות עבור חלק מאתנו. גם עבור אלו שבשבילם הוא איננו דרך חיים, הוא כן חלק מהחיים וכן קשור לא רק לבין הרגליים שלנו אלא גם לאנשים שעמם אנו באים במגע, למקומות בהם אנחנו מסתובבים, לדברים שאנחנו עושים ובמידה מסוימת גם למי שאנחנו, כחלק מהזהות שלנו. בגלל זה, לדעתי, הרצון שידעו ושיבינו. אם הסביבה תתייחס לזה רק כדבר הזה שמרטיב אותנו ותו לא, ככל שזה מרכיב עיקרי של העניין, זה אומר שהיא לא לגמרי מבינה.
אם הסביבה הנון-פטישיסטית/בדס״מית תתחיל ליחס משמעותיות עמוקות לפטיש/בדס״מ, אז הסביבה גם תתחיל ליחס עומק ומשמעות לגופו של אדם, ובכך הסביבה מפספסת וממסמסת ׳אותנו׳ (כפרסונות שמביאות עולם עשיר ומגוון בנוסף) לחלוטין. השיפוטיות של הסביבה בין אם היא חיובית או שלילית באופן מאד ישיר ומידי תפנה ל׳ניתוחי אישיות׳ מיותרים; מבנה אישיות, צורך, וההשפעה לכאורה לטובה או לרעה על הסביבה. במקרה הזה הפטיש/בדס״מ יהפכו לנון-אישיו, ואילו האדם שעוסק בכך יהיה האישיו. וזה מחזיר אותי לתגובה המצוינת של יולי: יולי Yuli כתב/ה: אם משהו צריך להשתנות בעולם, זה לא היחס לבדס"מ דווקא אלא באופן כללי הלגיטימציה לנהל חיים פרטיים ולא להישפט על בחירות אינטימיות שלא נוגעות לתפקוד בחברה. במילים אחרות, שהתחסדות תפסיק להיות שיקול לגיטימי בהכרעות על משמרות, תעסוקה וכיו"ב.
זה שנתעסק בהסברה סביב בדס"מ לא ישנה שום דבר. כי תמיד יהיה משהו. לא קיים בי הצורך להסביר את העדפותי הפטישיסטיות לאף אחד, אך מנגד אשאף לסביבה פחות שיפוטית ומתחסדת מכל אספקט שהוא, לא בהכרח רק באספקט הפטישיסטי/בדס״מי על כל רבדיו המיניים והעמוקים. |
|
|
רפאל
|
לפני 11 שנים •
3 באוק׳ 2012
Re: בדס"מ - לאן? sweet nina כתב/ה: אתמול חבר אמר לי שבדס"מ זה הגיי החדש
אני חושב שההשוואה הזו אינה תופסת, או מטעה מאוד, בכמה מובנים מהותיים. 1. כשמדובר על העדפה מינית, או אפילו על העדפה זוגית, הומוסקסואלים (וגם לסביות, אם כי פחות) נרדפו באופן אקטיבי לאורך היסטוריה ארוכה מאוד. הם תויגו כחוטאים, מחללי שם שמיים, חולים, משוגעים, פריקים של הטבע, פושעים, וכאנשים נחותים מבחינה מוסרית. הכל תלוי באופנה האידאולוגית של התקופה והמקום. המעבר לזה שהם תויגו, הם גם הוצאו להורג בשל העדפתם, אושפזו, נכלאו או נודו מהחברה (בדרכים מפורשות יותר או פחות). העדפה בדס"מית מעולם לא סבלה ממשהו דומה. יתרה מכך, לאורך היסטוריה ארוכה מאוד מערכת היחסים המקובלת בין גבר לאישה היתה בדס"מית באופיה. האישה היתה רכושו של הבעל, היו מוטלות עליה חובות מיניות וחובת שרות, וההבעל מצדו היה חופשי להכות או להעניש את האישה. במובן הזה העדפה בדס"מית מתיישבת טוב יותר עם עמדות שמרניות ואפילו ראקציונריות מאשר עם עמדות ליברליות. ואם העדפות בדס"מיות מאתגרות את החברה שלנו (ובצדק!), זה דווקא מפני שהיא ליברלית. 2. עניין נוסף הקשור להעדפה מינית. ההעדפה הבדס"מית היא לא סתם עוד העדפה מינית, כמו העדפה הומוסקסואלית, חיבה לסקס אנאלי, או פטיש לנעלים. מבחינה פסיכולוגית העדפה בדס"מית הרבה פעמים (לא תמיד) היא פרוורטית. ואני משתמש במונח הזה לא לשם גינוי, אלא כדי לתאר מנגנון עונג של פריצת גדר. לא מעט אנשים בדס"מיים מפיקים עונג ממה שהם מבינים כשבירת גבולות ועשיית האסור. ומן הסתם לחברה קשה להתמודד עם מה שבעקרון משחק על הגבולות שלה. אם נתחשב בכך שהרבה פעמים גם בעלי העדפה בדס"מית מגמגמים בבואם להסביר מדוע הם "בסדר", ושהם סובלים מלא מעט קונפליקטים ורגשות סותרים בעניין, הייתי אומר שהיחס של החברה שלנו הוא סובלני למדי. אין שום רדיפה אקטיבית, וגם אם בכמה עניינים אפשר לצפות למעט שיפור ולדרוש אותו, קשה לצפות להכלה ולהבנה מהסוג שהומוסקסואלים ולסביות מבקשים. 3. כשמדובר על יותר מהעדפה המינית, ועל בדס"מ כסגנון-חיים (life-style) כזה או אחר, גם אז ההקבלה של הקהילה הבדס"מית לקהילה ההומו-לסבית היא צולעת למדי. אני חושב שבהקשר הזה נכון יותר לחשוב על הקהילה הבדס"מית כעל סוג של תרבות שוליים. משהו כמו מטאליסטים, גותיים, ויקאנים, חברי כנסיית השטן של אנטון לה-ווי, או חסידים של אליסטר קראולי. אז כמו יולי וזאלפון, אני מסכים שחסרה בחברה שלנו סבלנות ויכולת קבלה של השונה. אבל אני גם רוצה לסייג ולהגיד שזה קצת יותר מורכב מ"איש באמונתו יחייה". אני לא יכול שלא לחשוב שאנשים שעוסקים במאגיה הם הרבה פעמים אנשים טיפשים ומשועממים. ועל אותו משקל, אני יכול להבין למה אנשים מסויימים חשים קושי כלפי מי שמתייחס אל בת זוגו כאל רכוש ומצליף בה אם היא לא מצייתת לו. זה לא רק עניין של לא-להבין. זה גם עניין של להבין טוב מאוד, ועדיין לא לאהוב את זה. |
|
|
| גברים(שולט) |
לפני 11 שנים •
3 באוק׳ 2012
Re: בדס"מ - לאן? sweet nina כתב/ה: אתמול חבר אמר לי שבדס"מ זה הגיי החדש
ושעכשיו אנחנו "בארון" - אבל בעוד כמה שנים זה יהיה משהו מאוד פתוח אני אישית מאוד מקווה שזה יהיה ככה ושבעוד כמה שנים אני אוכל להיות הרבה פחות דיסקרטית עם הנושא אני חושבת שהספר (חמישים גוונים) - עושה שרות לא רע לבינתיים מה אתם חושבים? יבוא יום ונוכל לדבר על זה בגלוי בכל מקום בלי לחשוב על ההשלכות? מתוקנינה. את בחורה אופטימית. אולי תתחילי בבקשה קצת יותר "צנועה" כמו - שירשו לך לשיר בפרהסיה בכל מקום, או שירשו לך לשבת בחלק הקדמי של כל אוטובוס או רכבת, כי כמו שזה נראה (אם לא טומנים את הראש עמוק בחולות הבועה התל אביבית), אנחנו מתקרבים יותר למצב של בדסמ פומבי שבו יש רק אדון אחד (ושמו אחד - עובד-יה), לכולם, מאשר לפתיחות שאת רוצה. |
|
|
נוריתE
|
לפני 11 שנים •
5 באוק׳ 2012
אני,אישית
לא רואה שום צורך לדבר על חיי המין והעדפות שלי,עם אף אחד שאין לו נגיעה לעניין. לא רואה אותי משתפת חברות לעבודה או אנשים שפוגשת ולא רואה בזה גם שליחות מסיונרית וחושבת שכל זה מיותר לחלוטין. כל המינוח הזה של בארון כבר הרחיק לכת יותר מידי ביחד עם הרגשת הרדיפה המתמדת שאנשים פה חיים בה הקהילה ההומוסקסואלית בעולם המערבי, נילחמה שנים נגד דעות קדומות ,אפליה בחוק ,בעבודה ועוד ובעד זכויות יסוד לגיטימיות כמו הרשות לקבל הכרה כבני זוג ,חתונה,אימוץ או גידול ילדים משותף וקבלת זכויות סוציאליות ועוד דברים שכל זוג ונילייםאו וניליים, ככלל, מקבלים כמובן מאליו לא בשביל ה"זכות" לשתף ברבים את פירטי מעשייהם בחדר המיטות מאילו "השלכות"את פוחדת?שאבין, או בכלל אנשים פה שאמא שלך תסתכל עלייך עקום?שיפטרו אותך מהעבודה? לא יקבלו אותך ברבנות להתחתן? מה, בדיוק? נבצר מבינתילהבין. למה לספר לה? או לשכנה או לעמיתים בעבודה או במועדון לילה?או בכל מקום אחר ואם תספרי ויסתכלו עלייך עקום sorry זב''שך. איך בכלל?אפשר להשוות את הקהילה הבידסמית לקהילת הגייז?מה לקחו לכם? את ה "זכות לשתף"? תסלחו לי .. בוו הוווו. כן כן "יש דעות קדוומות" אבל מי מאיתנו נשללה ממנו הזכות לשרת בצבא בתפקיד בכיר או להתחתן,לאמץ לגדל ילדים לקבל קצבת שארים ,נימנעה ממנו עבודה? או כל אפליה והפעלת דעה קדומה, שנינקטה נגד ההומו-לסביות במשך שנים ארוכות עד היום? "רק בגלל שהוא/היא בידיסמי/ת" ? תגידו,"כי אף אחד מאיתנו לא מספר".. מי שמחפש צרות שיספר ואם ישלל ממנו משהו שילך לבית משפט כמו כל אדם מהיישוב שנעשה לו עוול מאיפה בא הצורך האובססיבי הזה, "לשתף" ולכפות את חיי המין והדעות שלך על אחרים? זה בפרוש,לא נותן כלום. |
|
|
|
נוריתE
|
לפני 11 שנים •
5 באוק׳ 2012
Separated Self כתב/ה: זאלופון כתב/ה: בדסמ הוא יותר מגורם רטיבות, לפחות עבור חלק מאתנו. גם עבור אלו שבשבילם הוא איננו דרך חיים, הוא כן חלק מהחיים וכן קשור לא רק לבין הרגליים שלנו אלא גם לאנשים שעמם אנו באים במגע, למקומות בהם אנחנו מסתובבים, לדברים שאנחנו עושים ובמידה מסוימת גם למי שאנחנו, כחלק מהזהות שלנו. בגלל זה, לדעתי, הרצון שידעו ושיבינו. אם הסביבה תתייחס לזה רק כדבר הזה שמרטיב אותנו ותו לא, ככל שזה מרכיב עיקרי של העניין, זה אומר שהיא לא לגמרי מבינה.
אם הסביבה הנון-פטישיסטית/בדס״מית תתחיל ליחס משמעותיות עמוקות לפטיש/בדס״מ, אז הסביבה גם תתחיל ליחס עומק ומשמעות לגופו של אדם, ובכך הסביבה מפספסת וממסמסת ׳אותנו׳ (כפרסונות שמביאות עולם עשיר ומגוון בנוסף) לחלוטין. השיפוטיות של הסביבה בין אם היא חיובית או שלילית באופן מאד ישיר ומידי תפנה ל׳ניתוחי אישיות׳ מיותרים; מבנה אישיות, צורך, וההשפעה לכאורה לטובה או לרעה על הסביבה. במקרה הזה הפטיש/בדס״מ יהפכו לנון-אישיו, ואילו האדם שעוסק בכך יהיה האישיו. וזה מחזיר אותי לתגובה המצוינת של יולי: יולי Yuli כתב/ה: אם משהו צריך להשתנות בעולם, זה לא היחס לבדס"מ דווקא אלא באופן כללי הלגיטימציה לנהל חיים פרטיים ולא להישפט על בחירות אינטימיות שלא נוגעות לתפקוד בחברה. במילים אחרות, שהתחסדות תפסיק להיות שיקול לגיטימי בהכרעות על משמרות, תעסוקה וכיו"ב.
זה שנתעסק בהסברה סביב בדס"מ לא ישנה שום דבר. כי תמיד יהיה משהו. לא קיים בי הצורך להסביר את העדפותי הפטישיסטיות לאף אחד, אך מנגד אשאף לסביבה פחות שיפוטית ומתחסדת מכל אספקט שהוא, לא בהכרח רק באספקט הפטישיסטי/בדס״מי על כל רבדיו המיניים והעמוקים. ה סביבה לא מכירה אותך ולא רואה אותך ממטר אלא אם כן תדחפי להם א ת הנושא בכוח ,בפרצוף ואז הם כבר יתנו לך סיבה לבכות והלגיד לנו "אמרתי לכם" |
|
|
|
נוריתE
|
לפני 11 שנים •
5 באוק׳ 2012
ועוד משהו קטן
כשהייתי בלנודון
על הפינה מהמלון היה בר של גייז ,הרוב דרך אגב היו בו גברים. ישבתי שם עם היקירה לשתות בערב הראשון השומר בחוצ אמר לנו שזה בר של גייז, (היו כאלו שהו אמר להם כשעישנתי בחוצ והם עשו אחורה פנה) אמרנו שיודעות (מהטיול הוקדם שגם ישבנו שם) אף אחד מהם לא שיתף אותנו בחיי המין שלו אני, לא שיתפתי אותם ישבנו בחברה טובה היה לנו עם מי לדבר סתם חולין, לא גירשו אותנו לוא הסתכלו עלניו עקום ואני בטוחה שגם אם הייתי לוחשת למי מהם באוזן מה בדיוק אני אוהבת במיטה לא היה קורה כלום אבל ממש, לא חשתי תחושת שיתוף וסולדריות. אני מכבדת אותם. כל המילטנטים שרוצים לקפוץ על העגלה הזאת לא מכבדים אותם |
|
|
|
נוריתE
|
לפני 11 שנים •
6 באוק׳ 2012
בעצם,כשאני חושבת על זה שוב
אין שום מניעה לאילו שרוצים, לצאת מהארון ולהתחיל במסע מסיונרי לשכנע את הצבור הרחב שהם לא "סוטים" לא "מופרעים" ולא פושעים אלא רק בני אדם רגילים עם נטיה שלא מקובלת בציבור הרחב. לכו ותילחמו נגד דעות קדומות. אתם רק צריכים לשאול את עצמכם למה אתם "נישארתם בארון" כל הזמן הזה... מה מנע והחזיק אתכם מלצאת? הההה,דעות קדומות ובידס''מאופוביה. זה לא בגלל משהו אמיתי מעבר לדעות בציבור על אורח החיים הזה אלא בגלל פחד אישי,מתגובות של וניליים תמימים ומופתעים ,אם הם יספרו להם מה הם עושים/ות במיטה. כל ההצהרות האלו שנישמעו גם פה על הזכות לספר ולשתף הן על הנייר הוירטואלי בלבד לכו תעשו את זה תתחילו אתם/ן לשנות אל תחכו לנו אילו שחושבים שלא צריך לדחוף את זה לאף של אחרים שזה לא עיניינים בככל.כי לא תשנו את דעתנו. אתם לא צריכים הסכמה או רשות מאיתנו לעשות את זה ועדיין משום מה אתם מבקשים ורוצים שניצטרף אליכם שלא תהיו לבד. וזה גם נוגע לטראנד שצץ בשנתיים שלוש האחרונות של המצעד הנפרד אבל הצמוד למצעדי הגאווה ברחבי הארץ, שממש לא נועד לתמוך בקהילת הגייז אלא בשביל לקבל את התיקונים שהם קיבלו אחרי מאבק ארוך שנים. תקונים שכמו שנאמר פה לאורך כל הדיון, בכלל,לא נחוצים. אבל איזה זה כייף זה להכנס באלו שלא תומכים בכם ובדעות שלכם ולהפוך גם אותנו לאוייבים בטענה שאם אנחנו לא אתכם אז אנחנו מפריעים ומונעים ממכם לממש את עצמכם בגאווה בפומבי בציבור הרחב. |
|
|
sweet nina(נשלטת){משוייכת}
|
לפני 11 שנים •
6 באוק׳ 2012
Re: בדס"מ - לאן? גברים כתב/ה: sweet nina כתב/ה: אתמול חבר אמר לי שבדס"מ זה הגיי החדש
ושעכשיו אנחנו "בארון" - אבל בעוד כמה שנים זה יהיה משהו מאוד פתוח אני אישית מאוד מקווה שזה יהיה ככה ושבעוד כמה שנים אני אוכל להיות הרבה פחות דיסקרטית עם הנושא אני חושבת שהספר (חמישים גוונים) - עושה שרות לא רע לבינתיים מה אתם חושבים? יבוא יום ונוכל לדבר על זה בגלוי בכל מקום בלי לחשוב על ההשלכות? מתוקנינה. את בחורה אופטימית. אולי תתחילי בבקשה קצת יותר "צנועה" כמו - שירשו לך לשיר בפרהסיה בכל מקום, או שירשו לך לשבת בחלק הקדמי של כל אוטובוס או רכבת, כי כמו שזה נראה (אם לא טומנים את הראש עמוק בחולות הבועה התל אביבית), אנחנו מתקרבים יותר למצב של בדסמ פומבי שבו יש רק אדון אחד (ושמו אחד - עובד-יה), לכולם, מאשר לפתיחות שאת רוצה. גברים - אהבתי את הכינוי החדש שלי אני חיה במדינת "תל אביב" ומשתדלת מאוד להתעלם מכל מה שמסביב, אז באזור הזה יש פתיחות גדולה ואני מקווה שתהיה עוד יותר וכן אני בחורה אופטימית מאוד |
|
|