masquerade(נשלטת){משוייכת}
|
לפני 7 שנים •
19 באוק׳ 2016
קודם כל אגיד שחובה על כולם!!! לראות את הסרט "המזכירה" עם מגי ג'ילנהול וג'יימס ספיידר. דרך הסרט הזה ניתחתי את יחסי שולט נשלטת. באמת חובה עכשיו להוריד!!
אני ככה אנסה לתמצת את התזה, כל פסקה ממש בוחנת כל פרט קטן. בעזרת הסרט והנרטיב שלו אני עוברת על כל האספקטים של השליטה ומתמקדת ספציפית בנשלטת ההטרוסקסואלית. מעתיקה לפה חלק מהמבוא. מי שרוצה אפרט יותר כמובן, זו עבודה סופר מעניינת!! סלחו לי על הביטחון המופרז חחח. להלן: "בעזרת ניתוח של נרטיב הסרט, יוצגו בעבודה זו ארבעה פרקים המפרטים את המאפיינים השונים של תרבות הבדס"מ ומנתחים אותם מפרספקטיבה פמיניסטית וקווירית. מאפיינים אלו מבטאים את החתרנות של מערכות היחסים כגון זאת של לי ואדוארד. הפרק הראשון מחולק לשני חלקים הדנים באספקט המשחרר של בדס"מ עבור האישה שמגדירה עצמה כנשלטת. החלק הראשון דן בסובייקט הנשי הפאסיבי וכיצד הנשלטת מתנהלת באינטראקציה הבדס"מית ומהו היחס אליה. הדיון בעמדת הנשלטת מתמקד באופן בו בדס"מ מעניק מסגרת בטוחה וחופשית עבור המשתתפים בה הם יכולים לממש את רצונותיהם תוך שיח ברור על מגדר ורצונות מיניים. החלק השני בפרק הראשון מתמקד בקוד הבסיסי על פיו פועלת האינטראקציה הבדס"מית, של מודעות, הדדיות וקונטקסט. כל יחסי השליטה חייבים להיעשות בהסכמה, תוך מודעות למעשים ולמשמעות שלהם, כאשר הקונטקסט של השליטה מתרחש בהדדיות מוחלטת והבנה, במסגרת ברורה של בדס"מ. הדיון יכלול את המשמעות של הבנת הגבולות והרצונות של הנשלטת ואת דינאמיקת היחסים המאפיינת את תרבות הבדס"מ. הפרקהשני ידון בנושאים של פרודיה ופרפורמנס. בפרק זה יוצגו האופנים בהם בדס"מ מבצע פרודיה על יחסים הטרונורמטיביים וכיצד הוא מגחיך את תפקידי המגדר בתרבות ויחסי הכוחות הקיימים בה. בדס"מ מבצע פרודיה זו בעזרת פרפורמנס מודע, כלומר הצגה ושחזור מוקצן של תפקידים מגדריים ויחסי כוחות. סצנות מהסרט ידגימו את השימוש הפרודי של בדס"מ בנורמות של זוגיות, מסחור ויחסי עבודה ומשפחה. בנוסף, היחסים של לי ואדוארד ימחישו את המסגרת של משחק או הצגה שמאפיינים יחסי שליטה. נושא זה יוביל לפרק השלישי, מיניות רדיקאלית. מיניות בדס"מית מהווה אופציה להתנהגות מינית המכילה ריבוי אקטים והתנהגויות, אשר לא מתאימים לקונספט ההגמוני של יחסי המין. בפרק זה ייבחנו שלושה מאפיינים של מיניות בדס"מית ויפורטו ההבדלים מההגמוניה המינית והתיאוריות לפתולוגיזציה של בדס"מ. הדיונים בפרקים הראשונים יהוו בסיס לפרק הרביעי, הטוען כי מיניות בדס"מית היא קוויריות הטרוסקסואלית ומהווה התנגדות וחתירה כנגד הטרונורמטיביזם, הגמוניה מינית והסדר החברתי הקיים. בפרק זה תוצג קריאה פוליסמית של המזכירה, תוך ביקורת כלפי הסרט ודיון על הסיבותלהפיכתו לטקסט פופולרי, אך עם דגש על החתרנות והחדשנות שלו לגבי ביקורת חברתית, מיניות קווירית וייצוגי בדס"מ. בנוסף, יוצג הקשר בין בדס"מ למערכת יחסים בוצ'-פם והתפקיד של שעתוק יחסי כוחות ביחסים קווירים אלו. עבודהזו תתרום למחקר בנושא מיניות קווירית דרך המשגה של הנשלטת כזהות קווירית, אשר מביעה מודעות מגדרית ופמיניסטית, והדגשת החשיבות של המזוכיזם והסדיזם בבדס"מ כזהויות המתנגדות להגמוניה דכאנית ופטריארכלית. בניגוד לביקורות כלפי תרבות זו, העבודה תרצה לבדוק באיזה אופן בדס"מ תורם לאישה והאם הוא בעל מרחב פמיניסטי ובטוח בשבילה. כפי שיוצג, בדס"מ נחשב לאחת הסטיות החמורות לפי הנורמה ולכן העבודה תתמוך במחקרים הפמיניסטיים והקוויריים הרואים בזהות בדס"מית, ספציפית זהות מזוכיסטית נשית, כטרנסגרסיה להגמוניה. הרחבת האפשרויות של זהויות מיניות ומגדריות, גם בגדר הטרוסקסואליות, היא אחת המטרות של עבודה זו. דרך בדס"מ יהיה ניסיון למפות ולהביא לקדמת הבמה את אפשרויות ההתנגדות להגמוניה, הקיימות אצל זהויות הטרוסקסואליות לא נורמטיביות. העבודה תרצה להדגיש את חשיבות הבדס"מ במחקר הקווירי, בניסיון להרחיב את טווח הפעולות האפשריות עבור אינדיבידואלים בחברה הפטריארכלית." |
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 7 שנים •
19 באוק׳ 2016
מעניין, אבל צריך דיון/סיכום, זה לא עוזר לי יותר מידי
עשית תואר בלימודי מגדר? ולגבי הפוסט- אנשים קטלו אותה כאילו היא אמרה שכל השולטים הם שוביניסטים, אבל היא דיברה על חלק, שזה בהחלט נכון. יש גם נשלטות שוביניסטיות ויש כאלה שמשתמשים במערכת יחסים של שולט- נשלטת, בעיקר 24/7, כדגם של מערכת יחסים שוביניסטית "של פעם". מצד שני, יש גם נשלטים ושולטות שהם שוביניסטים, אם כי בסבירות נמוכה. אני חושבת שכל עוד יחסי השליטה מגיעים ממקום של גירוי מיני ולא ממקום של השקפת עולם, אז אין פה שוביניזם, אלא אפילו פמיניזם שמאפשר את יכולת הבחירה של האישה, וכל עוד כמובן היחסים מרצון ויש שם הדדיות. בדיוק כמו שאני פמיניסטית, ולדעתי אישה שבוחרת להיות עקרת בית היא גם יכולה להיות פמיניסטית ולא רק האישה הקרייריסטית- ולו בשל העובדה שהיא בחרה בכך (אם היו לה אפשרויות נוספות, בלי הפעלת לחץ מהבעל/משפחה, השפעה תרבותית וכו), ופמיניזם בעיניי זה לאפשר לאישה את יכולת הבחירה שלה מה לעשות בחייה. |
|
|
|
masquerade(נשלטת){משוייכת}
|
לפני 7 שנים •
19 באוק׳ 2016
מסכימה איתך מיתוסית.
התואר השני היה אכן במגדר
הנה חלק מהסיכום: "דרך ניתוח ומיפוי המאפיינים של בדס"מ ניתן לראות כי תרבות זו מעניקה אופציה אחרת לאישה ההטרוסקסואלית בעלת הזהות הפאסיבית, בה היא יכולה להתנהג בחירות מסויימת ובנאמנות לזהותה, במסגרת לא דכאנית. העובדה כי בדס"מ לא נצמד לתכתיבים ידועים מראש וניתנת בו אפשרות לשיח פתוח על רצונות וגבולות, מאפשרת לאישה להימצא בסיטואציה יותר מודעת והדדית. העובדות כי זהות הנשלטת לא עוברת פתולוגיזציה בסרט המזכירה וכי אין תיקון לזהות לאנורמטיבית, הפכו את הסרט ליוצא דופן בנוף הסרטים על בדס"מ. לכל אורך הסרט דמותה של לי היא זו שאחראית להשתלשלות העלילה ומובילה את הנרטיב לפי הרצונות והסובייקטיביות שלה. המסקנה העולה מניתוח דמותה בסרט היא שהזהות הפאסיבית בבדס"מ, הנשלטת, היא בעלת מודעות, יכולת בחירה ושליטה על הסיטואציה המינית. לעומת סטריאוטיפ האישה במערכות יחסים הטרונורמטיביות, אשר סובלת מדיכוי ושקיפות, האישה הנשלטת בבדס"מ מגדירה את זהותה לפי האלמנטים של שליטה וסבל, מהם היא נהנית. עקב אלמנט הגבולות, הנשלטת למעשה שולטת באינטראקציה כיוון שהיא מחליטה מה היא רוצה, מה מותר ומה אסור. בצורה זו הנשלטת היא לא קורבן, כפי שהיא מוצגת לרוב, אלא אישה המממשת את זהותה. אדוארד עוזר ללי להפסיק לפגוע בעצמה ולהעלות את הביטחון העצמי שלה, אך בצורה הדדית. כאשר לי יוצאת מהארון כנשלטת, היא בעצמה עוזרת לאדוארד לקבל את זהותו שלו ובכך פועלת בצורה אקטיבית והצהרתית כסובייקט. מבחינהרפלקסיבית, הסרט הביע לדעתי ביקורת חדה כלפי ההתנהלות המובנית מאליה של יחסי אנוש נורמטיביים. הבחירה בסרט זה נבעה מהיכולת של הסרט להעביר דינאמיקת יחסים הטרוסקסואלית לא נורמטיבית בצורה קומית ופרודית, תוך ערעור על מאפיינים שקופים בחיי היומיום. בסרט ערעור זה מתבטא באלגוריה של דינאמיקת יחסי הכוחות והתפקידים במרחב של המשרד. התפקידים המובנים של המזכירה והבוס שלה מעניקים מסגרת להתנהלות של לי ואדוארד ולהיררכיה ביניהם. לדעתי, השימוש האלגורי במרחב המשרד וההפקעה של היררכיית התפקידים במקום העבודה, מעניקים לצופה נקודת מבט מגדרית על יחסים בין-אנושיים במקומות שכביכול נקיים מכך לפי הנורמה. בניגוד להטרונורמטיביות, הקונטקסט של בדס"מ מאפשר שימוש בכאב, שליטה והשפלה לפי התשוקה של כל צד והרצון שלו לאקטים המבוצעים בתוך מסגרת בטוחה. בצורה זו בדס"מ למעשה מהווה מרחב מוגן יותר מהמיניות הנורמטיבית, בשל השיח המוחצן והדגש על הסכמה. הסרט מהתחלתו הציב את הפגיעה העצמית של לי כפתולוגיה וכהתנהגות פסולה. התנהגות זו נובעת מהדינאמיקה המשפחתית בה היא חיה. לכן המרחב המוגן של בדס"מ מספק ללי את מה שלא קיבלה במרחב המשפחתי, אשר היה אמור להיותמוגן. בעתצפייה בסרט, הסקתי כי המוזרות של לי והשלומיאליות של אדוארד מבנים את היחסים הבדס"מיים בצורה עדינה יחסית ולכן מאפשרים לצופה הנורמטיבי להתחבר לזהויות המוצגות. דרך הצגה מוחצנת של מערכת היחסים בין גבר ואישה בחברה ההטרונורמטיבית, הבדס"מ מציג את העובדה כי יחסי שליטה קיימים בכל מערכת יחסים ואף בכל מרחב חברתי, כגון מקום עבודה ומשפחה. פרודיה זו גורמת להסתכל על החברה הנורמטיבית בעין ביקורתית ולהבחין כי ההקצנה שקיימת בבדס"מ למעשה מהווה הדגשה של הקיים, כאשר ההבדל הוא שבחברה הנורמטיבית יחסי הכוחות הם שקופים ולא ניתנים לדיון. לדעתי ה"משחקיות" בסרט היא אחד ההיבטים המושכים והחתרניים בו. הפרפורמנס מתייחס לאספקט המודעות למתרחש ביחסים. כלומר, משתתפים בבדס"מ מביעים מודעות לעובדה כי האקטים, ההתנהגות והיחסים מתבצעים בצורה של הצגה ומשחק, במיוחד לאור השימוש בשיח מקדים המגדיר את גבולות ותוכן האינטראקציה המינית. באופן זה המשתתפים מבצעים הצגה של תפקידים ופנטזיה וכאשר נגמרת הסיטואציה, יש אפשרות לצאת ממבנה התפקידים. ענייןמרכזי שהיווה עבורי מושא לחקירה בעת צפייה בסרט, הוא נושא המיניות. האקטים המסבים סיפוק מיני ללי ואדוארד הם ספנקינג ואוננות. התייחסות זו למיניות מערערת על המיניות שהובנתה בנורמה כיוון שאין התרכזות בחדירה. יחסים אלו לא יכולים להוביל להתעברות ולכן מתוייגים כלא טבעיים. התנהגויות של השפלה, כאב, שימוש באביזרים ופנטזיות מדגישות שבדס"מ שובר את דיכוטומיית הכאב וההנאה שקיימת בסדר החברתי ולכן שונה ממנו בצורה אינהרנטית. כיוון שבדס"מ לא מערב על פי רוב רומנטיקה, הוא מציב אלטרנטיבה לצורה שונה של התנהלות ביןהמגדרים שלא מכילה את הקלישאות הנורמטיביות. מיניות נורמטיבית מחייבת את המשתתפים בה לפעול על פי קוד התנהגות שתואם למוסר המין הטוב, ולכן לא מעניק טווח אופציות רחב יותר. בנוסף, קו הגבול לגבי חציית ההתנהגות המקובלת על שני הצדדים הוא מטושטש, כיוון שאין מודעות מספקת לצד הנשי באינטראקציה. מאפיינים אלו מעידים על ההבדל בין מיניות בדס"מית לבין ההגמוניה המינית ומצביעים על העובדה כי מיניות נורמטיבית למעשה אינה בטוחה והיא מגבילה וממשטרת את הפרט, כאשר בדס"מ מעניק אפשרויות רבות יותר, תוך פתיחות וקבלה, בצורה מוגנת יותר. המסקנותאליהן הגעתי עקב ניתוח טקסט זה הן ראשית כל, שהסרט לא מציג אובייקטיפיקציה ונרטיב פאלי, שאופייניים לסרטי מיינסטרים, זאת לאור העובדה כי לי היא הדמות בעלת האקטיביות והסוכנות בסרט. ניתוח תרבות הבדס"מ בראי המזכירה הוביל אותילמסקנה כי בדס"מ לא מתנגש עם פמיניזם אלא מאמץ אותו ומציג אף התנהלות קווירית רדיקאלית. הצגת המיניות הקווירית בסרט זה הצליחה לפי דעתי. סצנות הסקס הן לא נורמטיביות ולא מכילות כמעט כלל יחסי מין. בעזרת שכתוב מחדש והצגה של אפשרויות מיניות שונות, הסרט מביע את אחד המאפיינים של בדס"מ והוא מיניות קווירית. מאפיין זה, בהקשר של בדס"מ, חוצה הבדלי מגדר ומתמקד בפטישיזם וריטואליות התנהגותית, הכוללת הבנייה של מרחב הסיטואציה המינית. ערעור המיניות הנורמטיבית נובע מהמרחב הבטוח שנוצר ביחסי שליטה. שיח, מודעות ופתיחות הם מאפיינים בולטים ומרכזיים בדינאמיקה הבדס"מית, בעוד שבנורמה לא נהוג לשים דגש על אספקטים אלו. בצורה זו, עבור האישה, מרחב זה יכול לספק ביטחון רב יותר ממיניות נורמטיבית, אשר פרוצה יותר לאלמנטים לא רצויים עבור הנשלטת במיוחד. **משמיטה חלק פחות רלוונטי** לעניות דעתי עדיין יש מקום לשחרור ובחירה בתוך קשריםחברתיים המכילים מיניות הטרוסקסואלית, אך היכולת ליצור מרחב בטוח בקשרים אלו מחייבת מודעות גבוהה למגדר, קוויריות ופמיניזם. מושג האישה הפמיניסטית גם נחקר בעבודה ועניין אותי רבות עקב העובדה כי יש קונצנזוס לגבי היותה של הפמיניסטית אקטיבית, עצמאית ודומיננטית. בעבודה זו הראיתי כי גם אישה בעלת זהות פאסיבית, אשר נמצאת בקשר של שליטה עם גבר דומיננטי, יכולה להביע עצמאות ואקטיביות ואף שליטה בסיטואציה. כלומר מסקנתי היא כי זהותה הפמיניסטית לא סותרת את זהותה הפאסיבית. מצאתי את העובדה, כי יש הטרוסקסואליות שמתנגדת לשלטון הטרונורמטיבי, מעניינת ביותר כיוון שהמסקנה מכך היא שקיימת יכולת לשנות את הסדר החברתי הדכאני מתוך המערכת על ידי הדגשת מאפייניה הממשטרים ובכך הערעור עליהם. הבחירה בסרט המזכירה נבעהמההתרשמות החיובית שהייתה לי מהצפייה בסרט בהקשר לזהויות קוויריות. הסרט מציג בהומור ובקלילות יחסים שעוברים משטור ואיסור חברתי ומעמיד יחסים אלו כטבעיים ואמיתיים, אף יותר מיחסים נורמטיביים שמועדים לכישלון עבור הזהויות הראשיות שמוצגות בסרט. דרך פרודיה ושימוש רב באקטיביות של זהות הנשלטת, המזכירה הצליח לדעתי להעביר את המסר של העבודה." |
|
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 7 שנים •
19 באוק׳ 2016
בבקשה עשי חלוקה לפסקאות, כי אין סיכוי שאצליח לקרוא את זה ככה
(את כנראה עדיין יכולה לערוך את התגובה) |
|
|
| dror30 |
לפני 7 שנים •
19 באוק׳ 2016
לא כיף שכולם מסכימים עם כולם, אז אגיד שבעיני יש כאן איזשהו שוביניזם מבחינת הגבר השולט.
עקרת בית זאת דוגמא טובה, מישהי שרוצה להיות עקרת בית ואוהבת לעשות את כל עבודות הבית זה סבבה ולא סותר את הפמיניזם, הרי יש לה זכות בחירה לעשות מה שהיא רוצה. אבל גבר שיגיד שהוא מחפש מישהי שתהיה עקרת בית ושרק היא תעשה את כל עבודות בית, נגיד שיש בזה משהו שובינסטי, גם אם הוא מחפש מישהי שתרצה פשוט לממש את הרצון הזה שלה. |
|
|
|
masquerade(נשלטת){משוייכת}
|
לפני 7 שנים •
19 באוק׳ 2016
מיתוסית כתב/ה: בבקשה עשי חלוקה לפסקאות, כי אין סיכוי שאצליח לקרוא את זה ככה חחחח סבבה אני אעשה את זה יותר מאוחר
(את כנראה עדיין יכולה לערוך את התגובה) |
|
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 7 שנים •
19 באוק׳ 2016
יותר מאוחר לא תוכלי כי יש חלון הזדמנויות צר לעריכת תגובה
|
|
|
|
masquerade(נשלטת){משוייכת}
|
לפני 7 שנים •
19 באוק׳ 2016
דמט!!
|
|
|
| פראנסס |
לפני 7 שנים •
19 באוק׳ 2016
dror30 כתב/ה: לא כיף שכולם מסכימים עם כולם, אז אגיד שבעיני יש כאן איזשהו שוביניזם מבחינת הגבר השולט.
כן, אבל לא כל הגברים השולטים חולקים את פנטזיית "זוגיות של שנות ה- 50 של המאה ה-20.
עקרת בית זאת דוגמא טובה, מישהי שרוצה להיות עקרת בית ואוהבת לעשות את כל עבודות הבית זה סבבה ולא סותר את הפמיניזם, הרי יש לה זכות בחירה לעשות מה שהיא רוצה. אבל גבר שיגיד שהוא מחפש מישהי שתהיה עקרת בית ושרק היא תעשה את כל עבודות בית, נגיד שיש בזה משהו שובינסטי, גם אם הוא מחפש מישהי שתרצה פשוט לממש את הרצון הזה שלה. |
|
|
| Discipline |
לפני 7 שנים •
19 באוק׳ 2016
אם שובינזם זה יחס מפלה לנשים, החפצתן והשפלה שלהן, אז אני בהחלט (ובין השאר) שוביניסט גאה ונהנתן, מול מי ששלי !
|
|
|