אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עוד שאלה

↑ ↓
זאלופון​(שולט)
לפני 15 שנים • חמישי, 18 במרץ 2004, בשעה 22:53
זאלופון​(שולט) • חמישי, 18 במרץ 2004, בשעה 22:53
צריך לזכור ששולט הוא לא איזה יצור מפלנטה אחרת אלא בנאדם כמו כל בנאדם אחר, עם אותם רגשות ועם אופי שלם של אדם נורמלי ודי סטנדרטי. בדסמ הוא יותר נטיה מינית מאשר אופי. האופי יכול לקבוע איזה מין שולט תהיה, אבל לרוב לא הוא זה שיקבע אם תהיה שולט או לא.

כל ההקדמה הזו נועדה לומר שבעצם אין שום סיבה ששולט לא יידע לקבל. ייתכן שהוא אמנם לא יידע לראות את הנתינה של האחר ולהעריך אותה, אך זה יכול לקרות גם אם אינו דום (או בכלל איש בדסמ) וקשור לאופי (לדעתי דפוק משהו) יותר מלנטיותיו הבדסמיות.
לוטוסיתי נתנה פה את דוגמת ארוחת הבוקר, אז אמשיך ממנה: כשאני קם לי בבוקר, ובמקום הקפה ואולי פרוסת לחם שאני מכין לעצמי כל בוקר יש לי חביתה מושקעת, טוסטים, קפה עם קצפת וחיוך לוטוסי, אני בכלל לא חושב על דומים וסאביות אלא פשוט שמח בצורה ונילית לגמרי כי יש לי חברה שאוהבת אותי ומכינה לי אוכל למרות שזה לא התחום שלה, פשוט כי היא מאושרת לראות אותי שמח, וגם כי זה טעים...
מהססת100
לפני 15 שנים • חמישי, 18 במרץ 2004, בשעה 23:05

סוף סוף

מהססת100 • חמישי, 18 במרץ 2004, בשעה 23:05
כן אתה נשמע די משכנע.
אני יכולה להמשיך לשאול, למשל - מה המשמעות של לקבל ממישהי שאתה במילא חווה אותה כשלך (בהנחה שזה סוג הקשר שלכם), אבל העיניים מתחילות כבר להעצם.
אז תודה לכולם (עם הרבה הכרת תודה...) על הסבלנות.
Black Lotus​(מתחלפת){זאלופון}
לפני 15 שנים • חמישי, 18 במרץ 2004, בשעה 23:10

אני יודעת שזה לא קשור לשרשור אבל...

Black Lotus​(מתחלפת){זאלופון} • חמישי, 18 במרץ 2004, בשעה 23:10
אהוב שלי, אתה הורס לי את כל התדמית של מי שלא יודעת אפילו לבשל icon_smile.gif

אני אוהבת אותך הכי הכי בעולם.




(סתם התחשק לי להגעיל את כולם במושיות וקיטשיות אינסופית icon_twisted.gif )
חזירונת_בבוץ
לפני 15 שנים • שבת, 20 במרץ 2004, בשעה 06:19
חזירונת_בבוץ • שבת, 20 במרץ 2004, בשעה 06:19
אוי
לוטוס
חביתות...
אני אוהבת!!!!
תודה!!!!!
אריאנה​(שולטת)
לפני 15 שנים • שלישי, 30 במרץ 2004, בשעה 17:04

Re: סוף סוף

אריאנה​(שולטת) • שלישי, 30 במרץ 2004, בשעה 17:04
מהססת100 כתב/ה:
אז תודה לכולם (עם הרבה הכרת תודה...) על הסבלנות.


דיון מרתק מאוד, ונראה לי שהגעתי בסופו..((:

בכל זאת מצאתי לתת דגש על המשפט שלעיל מתוך דברייך, מהססת, ומשפט זה עושה לדעתי את כל ההבדל בין "לקחת" ו"לקבל".

על פי עדויות של לוטוס וזאלופון, מסתבר שאכן, שולטים יודעים גם לקבל, כלומר - להביע תודה.
בדיוק על אותו משקל, יש לתת את הדעת על כך שגם נשלטים יודעים לקבל.

נהנתי לקרוא את הדיון,
תודה ובהצלחה לך, מהססת
אריאנה
asshole
לפני 15 שנים • שלישי, 30 במרץ 2004, בשעה 22:28
asshole • שלישי, 30 במרץ 2004, בשעה 22:28
ומנקודת המבט שלי :
שני הצדדים לוקחים ונותנים.
בתור סאב, הדברים שאני נותן ברורים מאליהם (אני חושב), אבל אני גם לוקח המון!
אני לוקח דברים שהמאסטר נותן לי (ואם לא, אני אחפש מאסטר אחר)...
למרות שבמשחק התפקידים אני 'אפס', 'כלום' וכו'... המאסטר בחר דווקא בי כדי לענג אותו!
הוא מעדיף שאני אהיה זה שאעניק לו את הדברים שהוא כ"כ אוהב,
הוא משקיע בי זמן, דאגה, אכפתיות,
כשאני יכול לשחרר שליטה, הוא זה שצריך לדאוג ולהיות עירני שלא אפגע.
כל זה גורם לי להרגיש מיוחד.

ובעבר, כשהתחלתי את דרכי כדום (הימים ההם...)
הרגשתי שמערכות היחסים הבדס"מיות שלי הרבה יותר מתישות מהיחסים הונילים.
לא במובן השלילי, אבל ההשקעה שלי, הדאגה, (כל מה שאמרתי קודם),
הייתי צריך יותר להשקיע כדי שהסאב שלי ירגיש אהוב,
כדי שיתן בי אמון, וירגיש בטחון.
אני חושב (ומקווה) שהנתינה שלי לסאב היא מה שגרמה לו לרצות ולשרתני....

מקווה שזה ענה לך ולו בקצת...
מהססת100
לפני 15 שנים • חמישי, 8 באפריל 2004, בשעה 13:52
מהססת100 • חמישי, 8 באפריל 2004, בשעה 13:52
asshole, מעניין שהתייחסת בתשובה שלך ללקיחה ונתינה, ולא לקבלה, כי בדיוק על זה שאלתי. לא פקפקתי לרגע בזה שיכולה להיות המון נתינה גם מצד השולטים. בדיוק כמו שתיארת.
השאלה על הקבלה עלתה אצלי כשהאיש שאתי הדגיש את הרצון/צורך שלו להרגיש שהוא לוקח (כמובן רק את מה שאני רוצה לתת), ואני תהיתי למה הוא צריך להרגיש לוקח כשאני כל כך ברצון מוכנה לתת לו. מה ההבדל בין זה ובין הרגשה שהוא מקבל ממני את מה שאני נותנת.

נדמה לי שבזמן שמישהו חווה את עצמו כמקבל, החוויה שלו כוללת בתוכה את האחר (הנותן) כישות אוטונומית עם כוח ועם דברים משלו, ואת עצמו כמישהו שזקוק לאחר, וזה סותר את החוויה של השליטה. לעומת זה בחוויה של הלקיחה יש ממד של ביטול האחר כאדם אוטונומי נפרד; אין לו דברים משלו, הכל שייך לשולט. השאלה היא אם כשיש ביטול כזה יכול להתקיים מפגש מלא בין שני בני אדם, שלמרות הנפרדות מצליחים להיפגש ולגעת באמת זה בזה (שזה בעיני דבר מופלא). השאלה - ואני באמת שואלת - היא אם יחסי שליטה, במהותם, לא עומדים בסתירה למפגש אמיתי בין שניים (ואני לא מתעלמת מכך שיש ביחסים האלה נגיעה בצרכים עמוקים של השניים).

אני תוהה לגבי עצמי אם ברגעים הכי אינטימיים וקרובים אני מוכנה לוותר על החוויה של נתינה וקבלה הדדית (על כל העומק והמורכבות שיש בה) תמורת חוויה של נתינה ולקיחה הדדית (דהיינו שליטה, על כל עוצמת הריגוש שיש בה), ואני גם שואלת אם זה אכן בהכרח או או.

אריאנה - תודה על ההתייחסות. אצלי, לפחות, יקח עוד זמן עד שהדיון יגיע לסופו...

וחג (חרות?...) שמח לכולם icon_smile.gif