לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ענת, סיפור אמיתי

↑ ↓
TheMentor​(שולט)
לפני שנה • ראשון, 3 בדצמבר 2017, בשעה 00:49

ענת, סיפור אמיתי

TheMentor​(שולט) • ראשון, 3 בדצמבר 2017, בשעה 00:49
את ענת הכרתי במפתיע, ובלי כל הכנה.
אחרי שנה מזעזעת בדירה עם שותפים בתל אביב, בה כל שותף היה טיפוס יותר הזוי מהשני.
(ומדובר בתל אביב של לפני 20 שנה).
הייתי בן 24, אחרי ניסיון רע עם בחורה ששברה את ליבי ושברה אותי לרסיסים.
החלטתי שהדירה הבאה תהיה לבד, בלי שותפים,
והלכתי להשכיר דירה כזו. הגעתי לדירה באזור (הישוב הזה ליד צומת חולון איפה שמרגול גרה)
יותר נכון יחידת דיור קטנה שבנו מאחורי וילה גדולה.
הגעתי למקום בשעת ערב, וניכנסתי בשער, והינה היא היתה מולי במלוא תפארתה עם החיוך השטני הניצחי שלה.
היא מאוד דמתה לכריסטינה ריצ'י - שמחוייכת תמיד בחיוך שובב ומבט עוד יותר שובב על גבול הזדוני בעיניים.
קשה היה להישאר אדיש למבט ולחיוך והוא ריתק אותי לרגע לתוכו - וכך חברים, ניראית אהבה ממבט ראשון.
נדלקתי.
אבל הייתי בטוח שהיא בת 16. כי היא ניראתה צעירה.
רק לאחר מכן הבנתי שהיא בת 18 וחצי, והיות ואני הייתי בן 24 וחצי, היה בינינו 6 שנים הפרש, שהוא מכובד אבל לא בלתי אפשרי.
אבל נדלקתי. וזהו, מאותו רגע נדמה לי הייתי שפוט שלה.
שפוט בגלל שהייתי מאוהב עד האוזניים.
וכשאני מאוהב, אוי.... אין גבולות, וזו בעיה.

מה שהפתיע היה שיזמתי! אני עם החוסר ביטחון שלי - יזמתי!!!
סיימתי לחתום את החוזה במשרד למעלה בוילה,
ואז כשירדתי אמרתי לה ולאמא שלה שלום,
הם שיחקו רמי קוביות, הן היו מאוד לבביות והזמינו אותי להצטרף.
אמרתי בנונשלנטיות שאני אשמח להצטרף בפעם אחרת,
ואז עשיתי את ה MOVE שלי וביקשתי טובה -
אמרתי להן שאני לא מכיר את האיזור טוב - ושמאוד יעזור אם ענת תתלווה אליי
לסיבובים באזור כדי שאכיר את הדרכים ואיפה נמצאת המכולת והדואר וכל מיני דברים חשובים,
והיא הסכימה!!!
בדיעבד הסתבר לי שגם לה היתה תוכנית עליי, אבל לא על גופי, אלא על משהו אחר -
היא זממה על הפג'ו 206 עם גג נפתח השווה שהיתה לי.
טוב טוב, זה לא היה גג נפתח מלא, זה היה כולה סאן רוף בתוספת של 6000 שח למחיר הרכב,
אבל זה היה הסאן רוף שלי, בפג'ו שלי, ועבורי הוא היה גג נפתח.

אז אני זממתי עליה והיא זממה על הרכב שלי, ניפלא.
כמובן שהיא גם קיבלה אותו. לא ביום הראשון שנסענו יחד, אבל ביום השני.
ולא, כמובן שלא היה לה רישיון, אחרת זה לא היה אישיו.

היא שיכנעה אותי בקלות ואמרה שבאזור אין שוטרים ואף אחד לא יעצור אותה בנסיעה,
הם לא עוצרים אנשים על נהיגה, גם לא על עישון גארס.
משטרה מקומית.
אז היא נהגה ערב ערב, ואני נהניתי מחברתה ערב ערב.
כמובן שהנסיעות לא עברו בשתיקה, ודיברנו המון.
היא דיברה על עצמה ואני על עצמי.
הכרנו.
באיזשהו שלב היא סיפרה לי שהיא מעשנת גראס.
וכששאלתי למה היא אמרה משהו יותר גרוע -
היא עברה התעללות מינית בגיל 8 על ידי השכן שלה,
לא היא לא יכולה להתלונן כי הוא שוטר וכל החברים שלו שוטרים.
מדובר היתה בהתעללות מתמשכת, שהיתה כמה וכמה שנים.
הוא נפגש איתה במרתף ועשה לה דברים.
הוא היה גדול ממנה.
מאז היא לא יכולה להגיע לאינטימיות עם גבר בלי להיות על גראס.
או שאולי היא יכולה אבל זה מקל עליה את החיים בקטע הזה של האינטימיות,
ומעלים לה את הפלאשבקים עליו.
זה יצא ממנה והיא הרגישה הקלה.
תמיד הייתי כזה. הבחור אליו כולם מספרים דברים אינטימיים.
הבחור שמרגישים איתו בנוח תמיד.
הידיד הכי טוב בעולם, אולם הבחור שמספרים לו על הזיונים שלך,
אבל בהחלט לא הבחור איתו בוחרים להזדיין.

גם בקטע הזה טעיתי.
היא בחרה בי.
היא בחרה לשכב איתי.
חושבים שהיה לה קל לפתות אותי?
ממש לא.
ערב אחד היא הזמינה אותי לחדר שלה בוילה הענקית שלה.
היה אור אולטרה סגול בחדר.
היתה שם כרזה ענקית שלא אשכח לעולם -
?Why drink and drive if you can smoke and fly
באמת למה?
והיא ישבה לה במיטה שלה, עם בייבי דול לב קצרצר בחלק אחדן, מסטאן,
שכיסה את הטוסיק ועוד עשרים סנטימטרים אולי.
זה היה מראה בילתי נשכח, והוא אכן לא נשכח עד היום.
זה לא היה רק זה.
כשהיא ביקשה שאצטרף אליה במיטה, ושאעשה לה עיסוי בצוואר כי תפוס לה,
הבנתי שהיא גם בלי חזיה.
אך ואר בייבי דול לבן מסטאן ותחתוני תחרה שחורים.
נו,
והיה לה קל?
ממש לא.
חוסר הביטחון שלי עבד שעות נוספות, וככה ערב שלם עיסיתי לה את הצוואר
הכתפיים והחלק העליון של הגב, כשהיא בתכלס חצי ערומה לידי, מבושמת,
מדהימה וכולה שלי, ולא - לא נגעתי בה מעבר לעיסוי.
אפילו לא קצת.
וזה היה גרוע ביותר עבורה באותו ערב, כי בדיעבד הסתבר לי שהיא היתה חרמנית טילים
כי עישנה ג'ווינט רציני של גראס לפני שהגעתי.
אין לי עד היום מושג מה היתה רמת התיסכול בה השארתי אותה שעזבתי
אחרי מספר שעות.
מה שאני כן יודע שהיא היתה מספיק עקשנית כדי לחזור על אותו דבר גם למחרת.
אלא שלמחרת, באותה סיטואציה - קיבלתי סוף סוף שכל, או אומץ או שניהם.
אני זוכר בפירוש שאמרתי לעצמי בראש... לא - לא יכול להיות שזה מיקרי וסתמי שהיא
ככה חצי ערומה מולי ערב/לילה שני ברציפות. אתה חייב לעשות משהו,
מה כבר יש לך להפסיד?
אולי החרמנות שלי גם שיחקה פה תפקיד, אני לא יודע.
מה שאני כן יודע שבשלב מסויים הצמדתי את השפתיים שלי לצוואר הברבורי שלה
ונישקתי ברוך.
לא היתה התנגדות.
אז המשכתי
ואז היתה גניחה מחרמנת.
הגבול נפרץ.
והתחלנו להתנשק ולהתלטף ולענג אחד את השניה בעיקר עם הלשון והשפתיים.
זה היה רגע אחד של אושר צרוף שאותו אני שומר לעצמי עד היום.
אני זוכר שבאותו ערב ירדתי לה, והיא גמרה.
היא לא היתה מגולחת, וזה לא הפריע לי לרגע.
פשוט ליקקתי אותה כמיטב יכולתי ומכל ליבי, וזה עבד,
וגם זה היה רגע אחד קטן של אושר.

אותו לילה הפך אותנו ל... שותפים למיטה.
היא עדיין לא ידעה בדיוק מה היא רוצה ממני.
היא לא ממש היתה מאוהבת או אוהבת, ומצד שני, הייתי שם ועינגתי אותה.
ואני ילדון שחיפשתי רק הגדרות של "אז מה אנחנו בעצם?"
כאילו שההגדרה היא חשובה ולא המעשה עצמו.
ענת היתה נסיכה.
היא קיבלה הכל, גם מההורים, אבל כעת גם ממני.

ואז אירע אותו ערב, שבו היא ביקשה לשחק משחק ידידותי של סטריפ פוקר.
כמובן שהבגדים נעלמו מהר - אבל היא לא הסכימה להפסיק לשחק.
היא אהבה לשחק, ואני אהבתי לשחק איתה.
היא הסבירה את הכללים בפשטות - מי שמנצח בסיבוב הבא,
מחליט מה עושים. אפשר לבקש כל דבר. מעיין אמת או חובה רק בלי האמת ועם החובה.
הכלל השני הוא שמה שהוא מבקש צריך להיות קצר כדי שהמשחק ימשיך.
זה חייב להיות תחום בזמן.
אז התחלנו לשחק.
ביקשנו כל מיני דברים, התחלנו בדברים פשוטים כמו ליקוקים במקום מסויים,
או שלוש דקות של נשיקות בלבד.
ואנילי ותמים.
וכייפי.
אבל היה בזה המון ריגוש כי אפשר היה לבקש הכל.
ואז, באחד הנצחונות, היא חייכה את החיוך הממזרי שלה,
החיוך שבהמשך למדתי כל כך לאהוב, ואמרה - יש לי משהו אבל אני פוחדת לומר לך.
וזהו.
היא כבר קנתה אותי.
כי הסקרנות שלי היא תכונה בעלת דומיננטיות שיא.
אין מצב שאני לא אדע מה היא רוצה כרגע.
אז אמרתי לה את זה - אמרתי לה תגידי וזהו.
היא אמרה - אבל אתה תחשוב שאני מוזרה.
אמרתי לה שלא תדאג אני לא חושב שהיא מוזרה.
היא אמרה שאני אגעל.
הבטחתי לה שלא אגעל.
בהבטחה החמישית היא התרצתה ואמרה את הדבר הבא :
אני רוצה שתיקח קונדום ותלביש אותו על האצבע.
אני רוצה שתעמוד על ארבע עם טוסיק לכיוון שלי,
אני רוצה שתפשק רגליים ותבליט את הטוסיק אליי
ואז שתיקח את האצבע עם הקונדום ותזיין לעצמך את הטוסיק
בזמן שאני צופה ומאוננת.

ואז הרגשתי חשמל בכל הגוף.
קשה להסביר.
כאילו משהו התחבר בפנים סוף סוף.
זה היה דומה למשהו שחוויתי מזמן.
משהו ששכחתי או הדחקתי, ולא בגלל שהוא היה רע.
היא הציפה לי את הזיכרון שהיה לי מגיל 9 עם השכנה באותו רגע.
ובאותו רגע ידעתי בלי ספק -
אני שלה.

כמובן שביצעתי.
אתם לא הייתם מבצעים? icon_smile.gif


אני יודע שכתבתי כאן לא מעט, ויש כמובן המשך לסיפור על ענת.
ואם מישהו פה יביע התעניינות - אמשיך את הסיפור, ומכיון שהראש של ענת
היה ראש יצירתי מאוד (אולי בגלל הגראס) אני מבטיח שזה לא ישעמם לכם,
בינתיים,
מקווה שנהניתם מהקריאה,
ולילה טוב לכולם.
    התגובה האהובה בשרשור
שלומפר
לפני שנה • ראשון, 3 בדצמבר 2017, בשעה 17:59
שלומפר • ראשון, 3 בדצמבר 2017, בשעה 17:59
מעולה.
TheMentor​(שולט)
לפני שנה • ראשון, 3 בדצמבר 2017, בשעה 19:25
TheMentor​(שולט) • ראשון, 3 בדצמבר 2017, בשעה 19:25
תודה שלומפר icon_smile.gif
TheMentor​(שולט)
לפני שנה • שני, 4 בדצמבר 2017, בשעה 08:45
TheMentor​(שולט) • שני, 4 בדצמבר 2017, בשעה 08:45
אתה הראשון שביקש... אמשיך היום.
שלומפר
לפני שנה • שני, 4 בדצמבר 2017, בשעה 11:37
שלומפר • שני, 4 בדצמבר 2017, בשעה 11:37
ואני השני שמבקש icon_smile.gif
TheMentor​(שולט)
לפני שנה • שני, 4 בדצמבר 2017, בשעה 11:44
TheMentor​(שולט) • שני, 4 בדצמבר 2017, בשעה 11:44
תמצאו לי מבקש שלישי - ועשינו עסק icon_wink.gif
THE SHADOW OF DARK
לפני שנה • שני, 4 בדצמבר 2017, בשעה 12:19
THE SHADOW OF DARK • שני, 4 בדצמבר 2017, בשעה 12:19
.
TheMentor​(שולט)
לפני שנה • שלישי, 5 בדצמבר 2017, בשעה 00:19
TheMentor​(שולט) • שלישי, 5 בדצמבר 2017, בשעה 00:19
THE SHADOW OF DARK, אתה מבקש המשך?
יוני s​(נשלט)
לפני שנה • שלישי, 5 בדצמבר 2017, בשעה 01:21
יוני s​(נשלט) • שלישי, 5 בדצמבר 2017, בשעה 01:21
ממתין בקוצר רוח להמשך הסיפור.