שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

האם הכל מותר בכלוב?

↑ ↓
נועה שולטת 18​(שולטת)
לפני שנה • שישי, 20 באפריל 2018, בשעה 15:33

האם הכל מותר בכלוב?

נועה שולטת 18​(שולטת) • שישי, 20 באפריל 2018, בשעה 15:33
אתמול ערכתי דיון עם אחד מהמשתמשים באתר, על גבולות המותר והאסור בזירה האינטרנטית שמכונה ״הכלוב״. האם השתייכותו של אדם לקהילת הבדס״מ מתירה לו לעשות ככל העולה על רוחו? ודאי שהתשובה לכך שלילית.

אך השאלה היא היכן עובר הגבול? היכן אנו נדרשים לשרטט את הקו שבין המותר לבין האסור, שבין האפשר לבין הפסול.

דומה כי תשובה אחת איננה בנמצא. אך הרשיתי לעצמי לשוב אל ״המקורות״, אל הנובלה שנכתבה בשנת 1785 על ידי המרקיז דה סאד ״120 הימים של סדום״, ואל הנובלה שנכתבה בשנת 1870 על ידי ליאופולד פון זאכר מאזוך ״ונוס בפרוה״.

עולה השאלה האם ניתן להגדיר את הגבולות על ידי שני אלו אשר על שמם מכונה הפארפיליה, אם תרצו, סאדו-מאזו. לא ברור שהתשובה היא חיובית, ובכן נבחן זאת. (אציין שמומלץ לקרוא את הכתבים עצמם - כי זה מעניין)

העלילה של סאד בקצרה:
״העלילה נמשכת חמישה חודשים, בין נובמבר למרץ. ארבעה ליברטיניסיטים אמידים נעלו עצמם בטירה, שנושאת את השם טירת סילינג, יחד עם מספר קורבנות ושותפים. היות שהצהירו שהתחושות שמקורן בחוש השמיעה הן הארוטיות ביותר, הזמינו ארבע יצאניות לשעבר והקשיבו לסיפוריהן. הסיפורים העניקו להם השראה להשתתף בפעילויות דומות עם קורבנותיהם. [...] נובמבר: התאוות הפשוטות - היחידה שנכתבה בשלמותה. התאוות בה נחשבות 'פשוטות' משום שאינן כוללות חדירה. המעשיות בחלק זה כוללות גברים שאוהבים לאונן בפניהן של ילדות בנות שבע ומתמכרים לשתיית שתן ולאכילת צואה. במהלך הסיפור, ארבעת הליביריטינים מבצעים בבנותיהם ובילדים שחטפו דברים דומים לאלה ששמעו מהיצאניות.״ (מתוך ויקיפדיה).

וכעת נעבור אל תיאור העלילה בקצרה של מאזוך:
״סיפור המסגרת עוסק באדם, שחולם לשוחח עם ונוס על אהבה, בעודה לובשת פרווה. [...] יצירה ספרותית זו מספרת את סיפורו של סוורין פון קוסיימסקי, אשר אהבתו העזה לאישה, ונדה פון דונאייב, גורמת לו לבקש ממנה להתייחס אליו כאל העבד שלה, ולעודד אותה להשפיל אותו יותר ויותר. סוורין מתאר את תחושותיו באותן סיטואציות כחזקות וכחושניות ביותר. סוורין וונדה נוסעים לפירנצה שבאיטליה. בדרכם לשם מאמץ סוורין את השם "גרגור", שם גנרי רוסי למשרת, ונוטל על עצמו את תפקיד משרתה של ונדה. בפירנצה, מתייחסת אליו ונדה באכזריות הולכת וגוברת, ואף מגייסת לעזרתה שלוש נשים אפריקאיות, שמשפילות ומכות אותו. [...] הקשר בין ונדה לסוורין מגיע לנקודת משבר, כאשר ונדה עצמה פוגשת את גבר חלומותיה, אלקסיס פפדופוליס, ומבקשת להתמסר לו ולקבל את מרותו. בסוף הסיפור, סוורין, מושפל על ידי מאהבה החדש של ונדה, מאבד את רצונו להישלט, ומצהיר שגברים צריכים לשלוט בנשים, עד שיגיע היום שבו הנשים ישתוו לגברים בחינוך ובזכויות.״ (מתוך ויקיפדיה)

אם כך, מתחוור לנגד עינינו כי ״האבות המייסדים״ חשו צורך לכתוב על חוויות השפלה של צואה, ילדות קטנות, יחסי קוקהולד והשד יודע מה.

האם כך יש להגדיר את גבולות הבדס״מ? אפשר שכן, ואפשר שלא. אך אנא מכם, דברו על בסיס ידע ולא על בסיס גיבוב מילים טהרני שכל כולו הבל הבלים מוסרני שנשען על משענת קנה רצוץ.

ומה דעתכם? איך אתם מגדירים את המותר והאסור?
מטא פיזי​(שולט){Arafell}
לפני שנה • שישי, 20 באפריל 2018, בשעה 16:33
מטא פיזי​(שולט){Arafell} • שישי, 20 באפריל 2018, בשעה 16:33
כמו שמאמינים בדתות זנחו את המוסר המקורי של דתם (דוגמא מהיהדות שנחשבה מתקדמת מוסרית יחסית לאחרות- לרצוח ילדים שלא מקשיבים להורים, לרצוח מחללי שבת, להרוג ילדים, נשים ובעלי חיים של אויבים וכו׳), כך אין סיבה לראות בדה סאד ופון זאכר מזוך "מורי דרך".
בדסמ הוא מונח שמקיף התנהגויות רבות, ואף הוא שונה מאוד מהסאדיזם והמזוכיזם כפי שנתפסו בתקופתם, וכמו שהיו אחריהם- היו גם רבים לפניהם.
לכן התנהגות צריכה להישפט עפ"י נורמות וחוקים מודרניים בלבד.
למשל- כשאני שואל את עצמי האם מותר לי להקים כת מעריצות תוך שימוש במניפולציות מנטאליות פשוטות, תוך הצדקת המעשה בכך שמדובר בנשים מסכנות ולא מאושרות שאני מכניס תוכן וחיות לחייהן- אני יודע שהתשובה בימינו היא ממש לא, למרות שרק לפני 100 שנה היו רבים שהיו רואים בי גיבור ולוחם למען זכויות אדם.
החוק הוא קו אדום תחתון. וזה לא אומר שלא מותר להשתמש במוסר מתקדם יותר גם אם הוא עדיין לא חוקק. ואיך מחליטים מה מוסרי בלי להישען על קנה רצוץ? לומדים. פסיכולוגיה למשל זו התחלה טובה כדי להבין תוצאות של מעשים שאתה עושה. פילוסופיה יכולה גם לעצב קווי מחשבה ומוסר. וכו׳
King of Hearts​(שולט)
לפני שנה • שישי, 20 באפריל 2018, בשעה 16:48
King of Hearts​(שולט) • שישי, 20 באפריל 2018, בשעה 16:48
הגבולות היחידים בכלוב הם אלו שכלובי קובע.
Firebird​(שולט)
לפני שנה • שישי, 20 באפריל 2018, בשעה 17:48
Firebird​(שולט) • שישי, 20 באפריל 2018, בשעה 17:48
הכלוב הוא לא החיים. הכלוב הוא בלוג ואתר היכרויות. כמו שנאמר מעלי גבולות ההתנהגות בכלוב קבועים ומוגדרים על ידי מנהל האתר. מאידך, בחיים כל אחד קובע את גבולותיו הוא בהתאם לרצונותיו וצרכיו ובלבד שאינו עובר על החוק ואינו פוגע בזולתו. לכן ההגדרות למיניהן חסרות משמעות לטעמי. יתכן שמה שאני עושה נראה ונילי לגמרי לאדם אחד ובידיסמי מאוד לאחר. מה זה משנה מה אחרים חושבים ואומרים או מה ספרות הבדסמ הקיימת אומרת כל עוד אנחנו טובים לעצמנו ולבן או בת זוגנו ?
פלייפול
לפני שנה • שישי, 20 באפריל 2018, בשעה 18:02
פלייפול • שישי, 20 באפריל 2018, בשעה 18:02
לפותחת הדיון - עשית סלט שלם, וערבבת בין שלוש סוגיות נפרדות:

1.גבולות המותר והאסור בפרקטיקות בדס"מיות.
2. גבולות המותר והאסור בכלוב (פלטרפורמה אינטרנטית המותאמת לכתיבה וקריאה).
3. הדיון ההוא שהזכרת, שלא היה קשור כלל וכלל לסעיפים 1 ו 2 לעיל, גם אם בטעות סברת שכן.

***הסבר***

1. בפרקטיקה בדס"מית יש שני סוגי חוקים: חוקי המדינה, שהם מחייבים, וחוקי SSC, המקובלים על רוב העוסקים במלאכה.

2. בכלוב, באופן דומה, יש לציית לחוקי המדינה, ובנוסף קיימים חוקי הכלוב, שהם גמישים למדי, ונקבעים ע"י ההנהלה.

3. הדיון (אם אפשר לקרוא לו כך) שהיה בינינו לא נגע בסוגיות אלו: לא שללתי את זכותך לכתוב את מה שכתבת בבלוג שלך. זה בודאי לא מנוגד לחוקי המדינה, וככל הידוע לי, גם לא לחוקי הכלוב. על אחת כמה וכמה אין כל קשר בין תוכן הבלוג שלך, לגבולות המותר והאסור ביחסים בדסמיים.

כל שהערתי הוא שאני מוצא צביעות בין ההתבטאות שלך שם ("תכונה יפה היא למשוך בקולמוס...." , "התוכן הוא הנעלה..."), לבין העובדה שתוכנו של הבלוג שלך מתמצה בהחפצה, ביזוי ולגלוג על גברים בגלל גודל איבר-מינם, שהוא כידוע, סוגיה רגישה מאד אצלהם, והשוויתי זאת לגבר שיפתח בלוג, המוקדש כולו ליחס דומה לנשים שמנות, דהיינו לנסות ולגרום להן להרגיש כמה שיותר רע עם עצמן בגלל משקלן העודף, שזה רוע לב לשמו, בהתחשב בעובדה שזאת נקודה רגישה מאד אצל נשים.

המשך ה"דיון" היה כשניסית לכרוך את תוכן הבלוג לגבולות המותר והאסור בבדס"מ, כאשר, כפי שהסברתי לעיל, אין כל קשר בין השניים.
הידען​(שולט)
לפני שנה • שישי, 20 באפריל 2018, בשעה 18:43
הידען​(שולט) • שישי, 20 באפריל 2018, בשעה 18:43
פלייפול, כמי שמכיר את נועה היטב מחוץ לכלוב (גילוי נאות), אני חושב שנועה התכוונה לכך שאתה ייחסת לה מעין ״חריגה״ או ״צביעות״ מקום שלא היה צריך לנהוג כך.
אם בלוג מסוים מוקדש כולו לחדירה אנאלית לגברים - מדוע זה יותר בסדר, או פחות בסדר?
אין פה עניין של נכון או לא נכון, זה מה שנועה מתכוונת להגיד, כך לפי הבנתי.
כלומר, אם אתה מתייחס לבלוג שמוקדש לגודלם של איברי מין גבריים כ״נחות״ יותר מבלוג שמוקדש לחדירה אנאלית לגברים, הרי שהצביעות דבקה דווקא בך, הלוא כן?
כלומר, התוכן עצמו כלל לא חשוב ולא מדורג היררכית בין תוכן טוב יותר לבין תוכן טוב פחות. אלא המסגרת, האם משהו מוגדר כבדס״מי הוא החשוב, והתוכן שממלא אותו חסר משמעות.
דוגמה יפה לכך היא פייסבוק. אתר נטול תוכן, שמתמלא על ידי הגולשים. נכון שיש גבולות שנקבעים בידי מנהל האתר, אך מדוע תמונה של ארוחת בוקר עם חברות טובה יותר או פחות מתמונת סלפי בקאמרי? כלומר, אין הבדל אמיתי בין השניים כל עוד שניהם ממלאים אחר התכלית של המסגרת, תכלית הפייסבוק.
רוצה לומר, הבדס״מ אינו מוגדר על פי התוכן, אלא על פי ההנאה של שני הצדדים שעושים זאת באופן מוסכם, בטוח ובהתאם לחוקי המדינה.
מקווה שהסברתי את עצמי.
עבד כרצונך
לפני שנה • שישי, 20 באפריל 2018, בשעה 18:57
עבד כרצונך • שישי, 20 באפריל 2018, בשעה 18:57
"האבות המייסדים"
אינני מודע אליהם או לתשוקותיהם המיניות.
אך דבר אחד ברור לכפות על אדם אחר את דבר שאינו חפץ בו מבלי יכולת להביע אפילו דעה משלו כגון אותן ילדות אין שום צדק והבנה למעשה זה.
אך בדוגמא השניה שהבאת שאותו מאהב שלה שלא בו, הוא נתן לזה את הסכמתו גם מבלי רצונו ואין זה משנה מה המניע הוא היה ער ומודע להשלכות ובחר להשאר לשרת אותו בכדי שעדיין יהיה קרוב אליה, לא הייתה שם שליטה בניגוד לרצונו וכך גם מתברר שבסוף מהחלטתו העדיף להתהפך ולשלוט.
כללו של דבר אין אבות מייסדים כל אדם ומשיכתו בין אם זה נרכש וכל שכן אם זה בטבעו העיקר שאינו כופה את דעתו על האחר בניגוד לרצונו באופן שאינו יכול לקום וללכת.
יש משפט שאומר שליטה מקבלים, לא לוקחים.
סופשבוע נפלא.
פלייפול
לפני שנה • שישי, 20 באפריל 2018, בשעה 19:07
פלייפול • שישי, 20 באפריל 2018, בשעה 19:07
הידען הידוע כתב/ה:
אם בלוג מסוים מוקדש כולו לחדירה אנאלית לגברים - מדוע זה יותר בסדר, או פחות בסדר?
אין פה עניין של נכון או לא נכון, זה מה שנועה מתכוונת להגיד, כך לפי הבנתי.
כלומר, אם אתה מתייחס לבלוג שמוקדש לגודלם של איברי מין גבריים כ״נחות״ יותר מבלוג שמוקדש לחדירה אנאלית לגברים, הרי שהצביעות דבקה דווקא בך, הלוא כן?


חדירה אנאלית (לגברים או נשים), היא פרקטיקה מינית נפוצה בבדסמ (ולא רק), ואינני מוצא כל טעם לפגם לכתוב על כך, במיוחד באתר כמו הכלוב.

לבלוג של נועה אין בכלל קשר לבדס"מ. כמובן שזה אינו גורע מזכותה לכתוב אותו, ומאידך אינו גורע מזכותי לחוות את דעתי עליו.
הידען​(שולט)
לפני שנה • שישי, 20 באפריל 2018, בשעה 19:31
הידען​(שולט) • שישי, 20 באפריל 2018, בשעה 19:31
רק לידיעה אישית, קטגוריה שלמה מוקדשת לכך והיא מכונה Small Penis Humiliation או בקיצור SPH.

המון נשלטים מתחברים לסוג השפלה מעין זו, שנחשבת להשפלה אירוטית שחלקים ממנה מקיימים גם הבסיס להשפלת קוקהולד.

http://wikisex.co.il/w/index.php?title=השפלת_איבר_מין_קטן

https://www.xvideos.com/tags/sph-femdom
ArchAngel​(שולטת)
לפני שנה • שישי, 20 באפריל 2018, בשעה 20:20
ArchAngel​(שולטת) • שישי, 20 באפריל 2018, בשעה 20:20
הידען הידוע, אני אגיד לך מה ההבדל.
לפני כמה חודשים היה באתר הזה גבר, הציג עצמו כשולט, שרוב הבלוג שלו היה ללעוג למבנה גוף של נשים. הבלוג שלו היה כמו של נועה, רק מכוון לנשים ובמקום להתרכז באיבר מין הוא התרכז בהיותן שמנות.
הוא הרגיז רבים, והעיפו אותו מכאן מהר מאוד.
את אף אחד לא עניין למה הוא עשה את זה, והאם זה הפטיש שלו או לא (כמו שיש SPH, יש גם השפלה סביב השמנה). לא עניינה אותם הפילוסופיה של הבדס"מ, וכל הפרשנויות. זה נגע לנשים בנקודות רגישות וזה למה הוא מצא את עצמו בחוץ מהר מאוד.
לעומת זאת, כשזו אישה, ועוד אחת שהיא שולטת, כל דבר שתכתוב בגבולות האתר יקבל לגיטימציה ואף עידוד. לא מכולם, נכון. אבל ממספיק אנשים בכדי שלא תשקול להתנסח מחדש.
אפילו אם אותה אישה היא אפילו לא אישה בכלל אלא רק מציגה עצמה ככזו. כמו "ליאור ש" שהוא גבר מתחזה סדרתי שכולם מיהרו לפני שבוע להגן על הלגיטמציה שלו לכתוב ביטויים כמו "אם אני אומרת לעבד לרצוח הוא ירצח" (או משהו בסגנון), רק כי היו סבורים שהוא אישה.
לעומת זאת, אם גבר שולט היה כותב שהוא רוצה שנשלטת תרצח בשבילו, איזה לינץ' מטורף הוא היה חוטף! ובצדק.
ואפילו לא צריך להגיע לכדי מילים קשות כמו "רצח" בשביל להצית את האש. כי למשל, אם את הפוסט הזה אנחנו ממשיכים מהפוסט של ניצי שהציגה רשימת דרישות גחמנית למסיבה, אז גם במקרה הזה כשגבר עשה דבר דומה אז פתאום כולם שכחו את "חופש הביטוי הבדס"מי" ושאר התפלספויות ומיהרו להתקיף אותו, וממש לא בצורה עוקצנית של "אני אביא ביסלי" כמו שנכתב בפוסט ההוא.
זה לא מפתיע שמגנים על הזכות של נועה לכתוב מה שבא לה בפרופיל, זאת לא חוכמה. יגנו על כל דבר שהיא תכתוב כל עוד היא אישה, במיוחד כשהיא אישה מהסוג היותר מבוקש כאן- שולטת. על כל אדם שיבקר פעילות של שולטת כאן יגיעו עשרה בתקווה לנסות להתחבב עליה או כי הם כבר מיודדים איתה.
גברים לעומת זאת זוכים לתגובה כנה למה שהם עושים. אם מישהו עשה משהו פוגעני יגידו לו שזה פוגעני, בלשון הממש לא מעטה, כי איש לא מנסה למצוא חן בעיני גברים כאן.
אם נועה תפתח פרופיל מזוייף של גבר ותתחיל לכתוב על איברי מין של נשים באותו אופן, התגובה לא תאחר לבוא, אף אחד לא ישתמש ב vagina humiliation כהצדקה להתבטא ככה בפני כל הנשים באשר הן במקום רק כלפי נשלטת ספציפית שהסכימה לכך בסשן (שזה בדיוק מה שהולך בסשן SPH). הפרופיל ההיפותטי הזה ימצא את עצמו חסום לפני שימצא עצמו מצליח לכתוב על "האבות המייסדים של הבדס"מ- בעד ונגד".
    התגובה האהובה בשרשור