בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שינויי מיו

↑ ↓
במבי סליפ
לפני שנה • ראשון, 30 בספטמבר 2018, בשעה 17:59
במבי סליפ • ראשון, 30 בספטמבר 2018, בשעה 17:59
אני אישית לא רוצה לוותר על הקליטי שלי, הוא חמוד ולא מזיק ורק יוצר בי עודף חרמנות וכניעות, חזה לעומת זאת, מאוד מפתה icon_smile.gif
עוץ הגדול​(נשלט)
לפני שנה • ראשון, 30 בספטמבר 2018, בשעה 18:23
עוץ הגדול​(נשלט) • ראשון, 30 בספטמבר 2018, בשעה 18:23
לצערי, בגלל התקינות הפוליטית מחקרים חשובים מאוד על שינוי מין לא מתפרסמים וגרוע מזה לא מקבלים התייחסות ראויה מצד הקהילה המדעית והפסיכולוגית כאחד. הניתוחים האלה בטווח הרחוק מסוכנים בריאותית ונפשית ובדרך כלל לא משפרים את איכות חיוו של המנותח. לדוגמה, לפי הממצאים רמת האובדנות בקרב מנותחים גבוהה באופן משמעותי מאשר בקרב טרנסקסואלים לפני ניתוח (10 שנים לאחר הניתוח), אותו דבר לגבי מצבם הנפשי של המנותחים.

אני לא הייתי סומך על שום הוועדה, אם הקריטריון היחיד לאישור (מדגיש "היחיד" לפי דבריה של ארצ'אנגל) שלה הוא מונח לא רפואי כמו "דיספוריה מגדרית". זה מגוחך. אנשי הרפואה (וגם הפסיכולוגים במידה רבה) בוועדה הזו עושים מעצמם צחוק. אנשים רבים עוברים את הניתוח הבלתי הפיך הזה, בלי שהם מודעים לסיכונים. לגבי ייעוץ, לא הייתי מציע לבחור באנשים מהקהילה אלא מאיש מקצוע בלתי תלוי מתחום הרפואה.

תמיד אנחנו מדברים על זה שאנשים צריכים ללמוד לקבל את הגוף איתו נולדו, נכון שכאן זה המקרה הקיצון בסקאלה, אבל אין תרופות פלא בחיים וצריך לדעת להתמודד עם מה שיש. איזה מסר אנחנו מעבירים, שאנחנו מעודדים פרוצדורה כזו מסוכנת ובלתי הפיכה, במקום לעודד דימוי עצמי חיובי. זה צריך להיות המוצא האחרון (אם בכלל..).

בפרספקטיבה כללית יותר, אדם שלא מקבל את עצמו, שום שינוי פיזי לא יעזור לו. הוא צריך ללכת לפסיכולוג לא לשולחן הניתוחים.
porcupine​(נשלט)
לפני שנה • ראשון, 30 בספטמבר 2018, בשעה 23:21
porcupine​(נשלט) • ראשון, 30 בספטמבר 2018, בשעה 23:21
אנאלון כתב/ה:
לדעתי לא, אבל מה רע להתלבש כאשה ולקבל בתחת? אם תעצב לעצמך כוס נשי ע"י מיטב הפלסטיקאים
לא תהנה כמו לקבל זין או סטרפאון גדול בתחת (מנסיון)

מנסיון?!
אני מת לדעת איך בדקת
Hili​(טרנסית נשלטת)
לפני שנה • שני, 1 באוקטובר 2018, בשעה 02:20
Hili​(טרנסית נשלטת) • שני, 1 באוקטובר 2018, בשעה 02:20
Fuck my asshole כתב/ה:
ArchAngel כתב/ה:
בשביל לעבור ניתוח לשינוי מין אתה צריך לעבור ועדה
מטעם משרד הבריאות שתהיה מורכבת מפסיכולוג קליני, פסיכיאטר, אנדוקרינולוג, אורולוג, גיניקלוג ומומחה לכירורגיה פלסטית.
(פירוט נוסף על ההליך באתר משרד הבריאות: https://bit.ly/2K1Th8B)
ובשביל לצלוח אותה אתה צריך להיות מאובחן עם דיספוריה מגדרית, שזה מה שיש לטרנסג'נדרים אמיתיים שמרגישים כלואים בגוף שלא שלהם והם נאבקים בו משחר ילדותם, שיש להם תיעוד לכך והם מודעים למורכבות ולסיכונים שבאים עם ההליך. זה לא מיועד לאנשים עם פנטזיות מיניות שלא מבינים את ההשלכות של ההליך ובאים לזיין לועדה את השכל בשביל לאונן אחר כך על המחשבה שיהיה להם כוס לזמן מוגדר כאילו שניתוח כזה הוא הפיך (ולא, המחשבה שלהפוך אישה=שיהיה לך יותר סיכויים לסקס וחיזורים, זאת לא ההגדרה לשינוי בתפיסה היומית שנוספת על הפנטזיה המינית. זאת פשוט חשיבה שמעידה על חוסר בגרות כי ניתוח לשינוי מין זאת לא תרופת פלא ויש לה השלכות מורכבות).
גם ככה לא יאשרו לך את זה אז אל תבזבז זמן לועדה הזו על חשבון אנשים שבאמת נמצאים במצוקה ובכך תגזול את הזמן לטפל בהם, אתה תאריך את זמן ההמתנה לשווא לאנשים שאולי יתאבדו במהלכו בגלל שקשה להם להמתין בתוך גוף שהם שונאים ותגובות החברה אליו.


ומה בנוגע

לניתוח פלסטי
שלא מחייב

וועדות
רופאים

וביקורטיה שלמה

משהו שלא פוגע במי שזקוקים יותר


איפה עושים נחתוח כזה
ליצירת חזה נשי ?


קודם אני מצטרפת לarchangel את.ה לא בא ממקום של מגדר מוטעה אלא ממחשבה שתהפוכ.י לאוביאקט מיני באורך פלא זה שיהיה לך ויגניה במקום פין לא יעשה אותך אובייאקט מיני מבנה גוף לא משתנה והתהליך עצמו לא מתחיל ונגמר בניתוח
את.ה רוב הסיכויי לפחות ממה שנראה לי מעולם לא חוויתה ג׳נדר דיספוריה החרדות והדיכאון שמלוות את זה והרצון לקרוע מעלייך את העור רק כדי ללבוש אחד שיתאים לך כאילו זה בגד אבל זה לא. ואם בכל זאת לא התאמת והתחלת תהליך או אפילו הגעת לניתוח (שאפשר לעשות באופן פרטי אם יש כסף) אבל זה לא באמת המגדר שלך את.ה תחוו את ההרגשה הזאת ולא ניתוח זה לא הפיך אין חזרה ולעולם תצטרכו לקחת הורמונים כי הגוף לא מייצר יותר
לגבי חזה כן יש דרך זה פשוט שתלים של חזה בלי הורמונים בלי ועדות לך לרפואה פלסטית יותר זול מsrs וגם עושים בארץ
אני מאוד השתדלתי לא לצאת שיפוטית בתשובה פשוט הנושא קרוב אלי וזה גרם לי קצת לעצבים בסוף תעשו מה שנכון עבורכם רק קחו בחשבון שיש מישהו שבאמת סובל
israelislave
לפני שנה • שני, 1 באוקטובר 2018, בשעה 06:57
israelislave • שני, 1 באוקטובר 2018, בשעה 06:57
שם עברי כתב/ה:
לצערי, בגלל התקינות הפוליטית מחקרים חשובים מאוד על שינוי מין לא מתפרסמים וגרוע מזה לא מקבלים התייחסות ראויה מצד הקהילה המדעית והפסיכולוגית כאחד. הניתוחים האלה בטווח הרחוק מסוכנים בריאותית ונפשית ובדרך כלל לא משפרים את איכות חיוו של המנותח. לדוגמה, לפי הממצאים רמת האובדנות בקרב מנותחים גבוהה באופן משמעותי מאשר בקרב טרנסקסואלים לפני ניתוח (10 שנים לאחר הניתוח), אותו דבר לגבי מצבם הנפשי של המנותחים.

אני לא הייתי סומך על שום הוועדה, אם הקריטריון היחיד לאישור (מדגיש "היחיד" לפי דבריה של ארצ'אנגל) שלה הוא מונח לא רפואי כמו "דיספוריה מגדרית". זה מגוחך. אנשי הרפואה (וגם הפסיכולוגים במידה רבה) בוועדה הזו עושים מעצמם צחוק. אנשים רבים עוברים את הניתוח הבלתי הפיך הזה, בלי שהם מודעים לסיכונים. לגבי ייעוץ, לא הייתי מציע לבחור באנשים מהקהילה אלא מאיש מקצוע בלתי תלוי מתחום הרפואה.

תמיד אנחנו מדברים על זה שאנשים צריכים ללמוד לקבל את הגוף איתו נולדו, נכון שכאן זה המקרה הקיצון בסקאלה, אבל אין תרופות פלא בחיים וצריך לדעת להתמודד עם מה שיש. איזה מסר אנחנו מעבירים, שאנחנו מעודדים פרוצדורה כזו מסוכנת ובלתי הפיכה, במקום לעודד דימוי עצמי חיובי. זה צריך להיות המוצא האחרון (אם בכלל..).

בפרספקטיבה כללית יותר, אדם שלא מקבל את עצמו, שום שינוי פיזי לא יעזור לו. הוא צריך ללכת לפסיכולוג לא לשולחן הניתוחים.


סוף סוף האמת מונחת על השולחן.

הבעיה האמתית נמצאת בראש ולא בגוף, להטיל מומים בגוף לא יעזור לראש.

גבר לא יכול להפוך לאשה ואשה לגבר. יש בגופנו למעלה מארבעת אלפים הבדלים בין גברים ונשים, שינו אחד ותוספת אחת לא ישנו כלום.

וכמובן שגם הגיל צריך להוות שיקול, מצב משחתי, ילדים וגילם, צעד שכזה יוצר גלים גדולים ומשפיעים בכל תחומי החיים.
deepThinker
לפני שנה • שני, 1 באוקטובר 2018, בשעה 07:19
deepThinker • שני, 1 באוקטובר 2018, בשעה 07:19
אתם מחליטים וקובעים עובדות לאנשים בלי שאתם מבינים את המצב שלהם. מה נראה לכם שבן אדם שיש לו דיספוריה מגדרית ובאמת מרגיש כלוא בגוף שלו יהיה משועמם וירצה לקחת את כל ההורמונים האלה, לעבור את התהליך הקשה הזה, לריב עם משפחה ואנשים קרובים ואולי אפילו להיפטר איברי המין שלו בניתוח קשה סתם. לדעתי עצם העובדה שכדי לשנות את מינו החיצוני היא מוכנה לעבור ככ הרבה קושי מעיד על אותנטיות ואתם שכותבים שזה סתם גבר שמתחפש, רואים שלא הכרתם מישהו כזה במציאות.
דרקן ראהל​(נשלט){משוייך}
לפני שנה • שני, 1 באוקטובר 2018, בשעה 10:58

טועה ומטעה

דרקן ראהל​(נשלט){משוייך} • שני, 1 באוקטובר 2018, בשעה 10:58
שם עברי כתב/ה:
לצערי, בגלל התקינות הפוליטית מחקרים חשובים מאוד על שינוי מין לא מתפרסמים וגרוע מזה לא מקבלים התייחסות ראויה מצד הקהילה המדעית והפסיכולוגית כאחד. הניתוחים האלה בטווח הרחוק מסוכנים בריאותית ונפשית ובדרך כלל לא משפרים את איכות חיוו של המנותח. לדוגמה, לפי הממצאים רמת האובדנות בקרב מנותחים גבוהה באופן משמעותי מאשר בקרב טרנסקסואלים לפני ניתוח (10 שנים לאחר הניתוח), אותו דבר לגבי מצבם הנפשי של המנותחים.

אני לא הייתי סומך על שום הוועדה, אם הקריטריון היחיד לאישור (מדגיש "היחיד" לפי דבריה של ארצ'אנגל) שלה הוא מונח לא רפואי כמו "דיספוריה מגדרית". זה מגוחך. אנשי הרפואה (וגם הפסיכולוגים במידה רבה) בוועדה הזו עושים מעצמם צחוק. אנשים רבים עוברים את הניתוח הבלתי הפיך הזה, בלי שהם מודעים לסיכונים. לגבי ייעוץ, לא הייתי מציע לבחור באנשים מהקהילה אלא מאיש מקצוע בלתי תלוי מתחום הרפואה.

תמיד אנחנו מדברים על זה שאנשים צריכים ללמוד לקבל את הגוף איתו נולדו, נכון שכאן זה המקרה הקיצון בסקאלה, אבל אין תרופות פלא בחיים וצריך לדעת להתמודד עם מה שיש. איזה מסר אנחנו מעבירים, שאנחנו מעודדים פרוצדורה כזו מסוכנת ובלתי הפיכה, במקום לעודד דימוי עצמי חיובי. זה צריך להיות המוצא האחרון (אם בכלל..).

בפרספקטיבה כללית יותר, אדם שלא מקבל את עצמו, שום שינוי פיזי לא יעזור לו. הוא צריך ללכת לפסיכולוג לא לשולחן הניתוחים.


אתייחס לשני דברים בלבד, וחא אביע עמדה או דעה.
הפחות שבהם הוא, שדיספוריה מגדרית הינה הפרעה המופיעה בdsm, כלומר מוגדרת על ידי פסיכיאטרים ופסיכולוגים. במילים אחרות, מונח רפואי לגמרי. או לפחות רפואי כמו סכיזופרניה, פוביות, הפרעות אפקטיביות וכל דבר אחר בdsm. אם ברצונך לקבוע שהיא אינה רפואית, אתה למעשה קורא תיגר על הפסיכאטריה המודרנית, ואני מציע שתהיה לך תמיכה מחקרית ממש טובה ולא רק טיעון מילולי.
עכשיו לעניין המשמעותי. המידע שהבאת על התאבדות בקרב טרנסג'נדרים לאחר ניתוח הוא טעות חמורה, ואפילו שקרי. אין בכוונתי לרמוז לרגע שהשקר הוא שלך. מי שעשה זאת הוא רופא שעיוות את מסקנות המחקר האמיתי וצוטט אחר כך על ידי רבים. אז הנה האמת ולא השקרים שאותו רופא הפיץ:
ראשית, זהו המחקר עליו התבססה המסקנה שטרנסג'נדרים מתאבדים יותר לאחר ניתוח:
https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0016885
עכשיו אביא רק מובאה קטנה מהמסקנות:
It is therefore important to note that the current study is only informative with respect to transsexuals persons health after sex reassignment; no inferences can be drawn as to the effectiveness of sex reassignment as a treatment for transsexualism. In other words, the results should not be interpreted such as sex reassignment per se increases morbidity and mortality. Things might have been even worse without sex reassignment.
תרגום והסבר: המחקר לא השווה טרנסד'נגרים לטרנסג'נדרים, אלא טרנסג'נדים לאחר ניתוח מול אוכלוסייה בריאה. כלומר, טרנסג'נדרים לאחר ניתוח סובלים מתחלואות (סליחה, זו מילה מהז'רגון הפסיכיאטרי, אני יודע שהיא נשמעת רע אבל היא ניטרלית) מסוימות, יותר מאנשים שאינם טרנסג'נדר. החוקרים מדגישים במילים פשוטות שחור על גבי לבן: אסור לפרש את התוצאות כאילו הן אומרות שניתוח לשינוי אינו טיפול יעיל לטרנסקסואליזם!!
כל מה שהמחקר מראה הוא שיש צורך בטיפול גם בטרנסקסואלים לאחר ניתוח, וזה הכל. כל מסקנה אחרת היא, סליחה, שקרית. ועצוב שרופא מעוות ככה מחקר כדי לשרת את מטרותיו שלו.
שם עברי, רבים טעו וציטטו את אותו רופא. מקווה שהטעות ברורה. אמץ איזו דעה שתרצה על טרנסג'נדר וניתוחים (ולא אמרתי כלל את דעתי שלי), אבל חבל לבסס אותה על שקרים של אחרים
porcupine​(נשלט)
לפני שנה • שני, 1 באוקטובר 2018, בשעה 11:21
porcupine​(נשלט) • שני, 1 באוקטובר 2018, בשעה 11:21
הומוסקסואליות לא גם הייתה מוגדרת כהפרעה באותו DSM?
עוץ הגדול​(נשלט)
לפני שנה • שני, 1 באוקטובר 2018, בשעה 12:23
עוץ הגדול​(נשלט) • שני, 1 באוקטובר 2018, בשעה 12:23
הכאב והתחושות של הפרט ממשיות וכך גם השלכות הניתוח.
פער כזה גדול מצביע שהפרוצדורה עצמה היא כישלון. האם זה היה שווה את המחיר? התשובה היא כנראה לא.

דיספורה מגדרית מוכיחה שיש ניתוק בין הגוף לתחושה. לא כמו אצל האדם שפתח את הדיון. אין קשר בין זה לבין הסכנות הרפואיות כתוצאה מהניתוח. או לממצאים הפסיכולוגים הלא מעודדים.
דרקן ראהל​(נשלט){משוייך}
לפני שנה • שני, 1 באוקטובר 2018, בשעה 12:32
דרקן ראהל​(נשלט){משוייך} • שני, 1 באוקטובר 2018, בשעה 12:32
עברי, אתה מתעלם לגמרי ממה שכתבתי על התימוכין שלך לממצאים פסיכולוגיים. אין בנמצא ממצאים כאלה, לא טובים ולא רעים. אין השוואה בין טרנסג'נדרים שלא נותחו לבין כאלה שכן. אין מידע האם הניתוח משפר את מצבם או לא, לפחות לא במחקר שעליו התבססת ולא מצאתי אחרים (וגם אתה לא סיפקת כאלה).
מסכים, וכבר כתבתי בעצמי, שפותח השרשור אינו מתאר דיספוריה מגדרית. אבל, אין שום הוכחה שהפרוצדורה היא כישלון. אין לי כרגע את הקישורים, אבל אחוז המתחרטים, למשל, הולך ופוחת משמעותית עם השנים, ככל הנראה בגלל טיפול טוב יותר בכל האספקטים באלו שעוברים ועברו את הניתוח. המחקר שאתה ציטטת, למשל, מתבסס על ניתוחים שנעשו בשנות ה70 וה80.