סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שלום, אני בקושי רושם כאן...

עבד כנוע 31​(נשלט)
לפני 5 שנים • 29 בספט׳ 2018

שלום, אני בקושי רושם כאן...

עבד כנוע 31​(נשלט) • 29 בספט׳ 2018
אני שנים נמצא כאן באתר ורוב הזמן בכלל לא כאן...
יש לי חרדה חברתית ולי בכלל קשה לי למצוא כאן איזה גבר/,אישה שולט/ת... יש לי פנטזיות שאני רוצה להגשים אבל החרדה מפריעה לי ביום יום ובכלל .
יש כאן אנשים עם חרדה חברתית ובכלל חרדה?
או אוגרובופיה?
Master Maor​(שולט){הפוכית}
לפני 5 שנים • 29 בספט׳ 2018
תתפלא יקירי, אבל לרובינו אם לא כולנו יש חרדות חברתיות ברמה זו או אחרת. טוב שאתה לפחות כותב כאן ומוציא את החששות שלך. נסה ללכת אולי למפגשים לא מחייבים, גם אם תשב בצד ותשתעממם זה יותר טוב מכלום, ולאט לאט תוכל להכיר אנשים.
Ollie​(נשלטת)
לפני 5 שנים • 29 בספט׳ 2018
Ollie​(נשלטת) • 29 בספט׳ 2018
אנשים בלי חרדה נוהגים לומר שלכולם יש חרדה. זה לא נכון.
אם באמת יש לך חרדה ברמה שמוכרת מבחינה פסיכולוגית (או איך שזה מאובחן), עבד כנוע, אני יכולה להבין למה קשה לך יותר מלאחרים. וממילא לנשלטים גברים פה באתר מאוד קשה, כי הם אוכלוסייה גדולה מאוד לעומת אוכלוסיית השולטות (או השולטים הגייז/בי).

אבל כן יש בקהילה שלנו אנשים עם חרדה חברתית, וחלקם מצליחים להגיע לאירועים ולהנות מהם, וכמובן למצוא קשרים.
ההמלצה שלי היא לא לחפש קשר עם מישהו שיש לו חרדה. כשלשני הצדדים יש חרדות זה קשוח...

בהצלחה!
    התגובה האהובה בשרשור
AloneAgain
לפני 5 שנים • 29 בספט׳ 2018
AloneAgain • 29 בספט׳ 2018
להגיד למי שיש לו חרדה חברתית,
לך ותצטרף לאירועים חברתיים,
זה לא להבין מהי חרדה חברתית...

דווקא מפגשים אחד מול אחד לאחר היכרות וירטואלית ארוכה וביטוי הקשיים מול הצד השני המסמפט והמכיל יכולים להיות קלים יותר.
בהצלחה⁦icon_smile.gif
Britney Bitch
לפני 5 שנים • 29 בספט׳ 2018
Britney Bitch • 29 בספט׳ 2018
חרדה חברתית היא לרוב פונקציה של בטחון עצמי נמוך. זה לוקח אחורה לילדות (כמובן...), יש לזה גם מקור גנטי וזו תופעת לוואי של עוד כמה הפרעות. זה לא נאמר בשיפוטיות, מדגישה, כי יוצא לי לאחרונה בלתי מובנת, אבל תשמע, זה בר שיפור, השאלה אם אתה רוצה שיפור או שנוח לך שם.
כי נוח שם.
ArchAngel​(שולטת)
לפני 5 שנים • 29 בספט׳ 2018
ArchAngel​(שולטת) • 29 בספט׳ 2018
מסכימה מאוד עם מה ש- Ollie כתבה.
מלבד חלקית עם המשפט האחרון: "ההמלצה שלי היא לא לחפש קשר עם מישהו שיש לו חרדה. כשלשני הצדדים יש חרדות זה קשוח".
אני יכולה להבין את הרציונל שלו, אבל לא הייתי ממליצה לך לחפש מישהו ללא חרדות.
מהסיבה שלמעט במקרים יוצאים מן הכלל, לרוב זה נגמר בשתי דרכים: או שהצד ה"בריא" מרגיש המטפל שלך ומתייאש ממך, או שהוא מנצל אותך כי הוא יודע שהחרדה מקשה עליך להתגונן ואתה תלוי בו במידת מה.
זה קורה אפילו בקשרים ונילים אפלטוניים, אז ההסתברות שזה יתרחש בקשר תובעני רגשית ולא סימטרי מבחינת יחסי כוחות כמו בדס"מ מתעצמת אף יותר ביחד עם עוצמת הפגיעה שתתקבל מכך.
אז מה שכן הייתי ממליצה לך זה לטפל בעצמך. אין תחליף ללטפל בעצמך בצורה מקצועית גם אם תמצא את הפרטנר האידיאלי.
טיפול קוגנטיבי-התנהגותי הוא אידיאלי לחרדות, אני ממליצה לך עליו.


נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך שבת ספט' 29, 2018 3:09 pm, סך-הכל נערך פעם אחת
Ollie​(נשלטת)
לפני 5 שנים • 29 בספט׳ 2018
Ollie​(נשלטת) • 29 בספט׳ 2018
הכוונה שלי יותר הייתה שלא יחפש במיוחד מישהו עם חרדות, כי היה נראה לי שזה הכיוון של הפוסט.
אבל אני מה שאת אומרת. וברור שטיפול זה חשוב.
SWAY
לפני 5 שנים • 29 בספט׳ 2018
SWAY • 29 בספט׳ 2018
מסכים עם מה שארק כתבה, בסופו של דבר אין תחליף לאבחון וטיפול מקצועי.
לא הייתי מחפש דווקא CBT (הטיפול icon_smile.gif) למרות שזה הטיפול המומלץ להרבה מההפרעות חרדה.
הדבר העיקרי והקובע בכל סוגי הטיפולים הוא הקשר והאמון שנוצר עם המטפל ובטיפול .
במקרה של ביישנות (בכוונה קורא לזה ככה כי לא רוצה לקטלג לאבחנה כזו או אחרת) זה נכון הרבה יותר, בגלל הקושי במתן אמון.
ArchAngel​(שולטת)
לפני 5 שנים • 29 בספט׳ 2018
ArchAngel​(שולטת) • 29 בספט׳ 2018
אולי לטיפול בביישנות חשובה יצירת קשר עם המטפל בשביל ללמוד ליצור קשרים, אבל לטיפול בחרדות שמאופיינות בהימנעות ממצבים (יציאה מהבית באגרופוביה, למשל) חשובה בעיקר חשיפה הדרגתית ומבוקרת אליהם ושינוי אופן החשיבה לגביהם בשביל להצליח לתפקד אחרת.
וזה בדיוק מה שקורה ב- CBT (בכוונה לא קראתי לו באופן הזה, בשביל להימנע מכל בדיחות הקרש).
אמון הוא חשוב ובלעדיו שום טיפול לא יצליח (בגלל חוסר שיתוף פעולה. וזה אגב, רלוונטי לכל תחום. גם אם לא תסמוך על האינסלטור לא תיתן לו להיכנס אליך הביתה ולעשות את עבודתו וזה פשוט לא יעבוד ביניכם), אבל גם לאופי הטיפול יש משקל והוא צריך להיות מותאם לבעיה שאיתה המטופל מתמודד.
יש הפרעות נפשיות שהסיבות להן או המגנונים הקשורים בהן לא נובעים מקושי במתן אמון ולכן זה לא יהיה מוקד הטיפול וזה לבדו לא יעזור לפתור את הבעיה.