סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שלום, אני בקושי רושם כאן...

SWAY
לפני 5 שנים • 29 בספט׳ 2018
SWAY • 29 בספט׳ 2018
את בגדול צודקת, זו ההנחה הרווחת בספרות. העולם של הטיפול הנפשי בפועל הרבה יותר מורכב, מגוון ועמוק מלהפנות אוטומאטית בצורה של הפרעה=סוג טיפול.
ענייננו הבחור שדיבר על כך שיש לו חרדה חברתית ואגורפוביה, אני לא יודע אם אבחן את עצמו או אובחן בידי אנשי מקצוע.
הדבר המומלץ ללכת לפסיכולוג/פסיכיאטר ולאחר פגישה עם לפחות שניים להחליט אצל מי להיות מטופל ובאיזו דרך.
ArchAngel​(שולטת)
לפני 5 שנים • 29 בספט׳ 2018
ArchAngel​(שולטת) • 29 בספט׳ 2018
אני לא יוצאת מנקודת הנחה של הפרעה=סוג טיפול ספציפי, אלא מתייחסת למנגנונים שמאפיינים את ההפרעה ברוב המקרים וסוגי הטיפול שנועדו לטפל במנגנונים אלו.
לא התיימרתי לתת חוות דעת מקצועית, אך ורק המלצתי לו על מה שנמצא קלינית אפקטיבי להפרעות אלו, בהנחה והוא אכן סובל מהן ולא מתבסס על אבחון עצמי מידיו של ד"ר גוגל.
כמובן שבבחינה פרטנית ומקצועית יתגלה המנגנון שגרם להפרעה במקרה שלו, ואולי הכלל בהחלט לא יעיד על הפרט.
כך למשל, אולי תתקבל המסקנה שהמנגנון הביו-כימי שלו הוא זה שיצא מאיזון ואז CBT יהיה אפקטיבי כמו אקמול להתקף לב.
בכל מקרה, אי אפשר להניח שאין חשיבות לסוג הטיפול והעיקר בו הוא האמון. האמון הוא חשוב אבל הטיפול חייב להיות מותאם לבעיה (שים לב: בעיה ולא הפרעה. להפרעה עשויים להיות הרבה גורמים והרבה "בעיות" שמתמודדים איתן בה והן עשויות להשתנות מאיש לרעהו)


נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך שבת ספט' 29, 2018 7:27 pm, סך-הכל נערך 2 פעמים
SWAY
לפני 5 שנים • 29 בספט׳ 2018
SWAY • 29 בספט׳ 2018
עוררת בי רצון להתדיין על הדברים שכתבת, אך מכיוון שזה לא המקום, אסתפק בשורה התחתונה:
כדאי שיילך לאבחון וטיפול.
הכי חשוב שיהיה מקצועי. חשיבות גבוהה לסוג הטיפול, חשיבות גבוהה לא פחות לאמון ולקשר.
דוקטור קדחת​(נשלט)
לפני 5 שנים • 29 בספט׳ 2018
דוקטור קדחת​(נשלט) • 29 בספט׳ 2018
חיפשת ח"חניקים - היר איי אם^_^
הקושי הזה שאתה מתאר וואו כמה שאני מזדהה איתו...
זהו אין לי יותר מה לומר. סתם הודעת הזדהות שכזו...
נ.ב כנראה שאני פורש מהאתר עקב זה שהוא משתלט לי על יותר מידי זמן פנוי...אבל את מי זה בכלל מעניין...
עוץ הגדול​(נשלט)
לפני 5 שנים • 30 בספט׳ 2018
עוץ הגדול​(נשלט) • 30 בספט׳ 2018
לא תופס חרדה חברתית בתור הפרעה או מחלת נפש, הייתי נמנע מהגדרות ותיוגים, לטעמי מדובר בסוג של ביישנות קיצונית.
לדעתי, ראשית כל, עליך לקבל את עצמך כמו שאתה. להרבה אנשים יש תכונה אחת שהיא דומיננטית יותר מאחרות. אין כאן שום דבר מיוחד.
טיפול קוגניטיבי לבד לא מספיק בשביל חרדה חברתית, זה חייב לבוא ביחד עם טיפול תרופתי.
Sm Art{☆Sm}
לפני 5 שנים • 30 בספט׳ 2018
Sm Art{☆Sm} • 30 בספט׳ 2018
החרדות שאתה מתאר ,זה משהו שאתה נהנה ומגורה הימנו.
כל עולם הבדסמ",שלך ,נסוב,סביב נושא החרדה
גורם ההפתעה
וציפיה מהבאות
ריגוש,פחד,סקרנות,ושולט שלא שואל שאלות שיעמוד מולך .
אתה כול חייך תחפש על תחושת הפחד הבסיסית
שיבנו לך סשנים מפחידים ,יצירתיים,ולא צפויים.
השולט שאתה צריך הוא אותו האחד
שידע עם הפחד שלך ,לייצר רגעים שגורם ההפתעה בהם הוא מושלם .
אני מאחל לך להמשיך ולפחד ,עד שתמצא את השולט שלך ,שידע להעצים לך את תחושות הפחד ,שאתה כה מתמוגג מהן...
Master Maor​(שולט){הפוכית}
לפני 5 שנים • 30 בספט׳ 2018
ובכן עבד כנוע, כולנו מדברים עליך והאמת אנו לא יודעים דבר.

נתתי לך עיצות, אך כפי שהעירו לי כאן ונכון, אני לא יודע באמת מה רמת החרדה החברתית שלך. אני מסכים בהחלט עם מה שנאמר כאן ללכת לאיש מקצוע, לשבת עימו מספר פגישות שיגיד לך ויאבחן מה רמת החרדה. שאם היא במסגרת מה שכולנו חווים ברמה זו או אחרת יתן לך עיצות מה לעשות ואם היא ברמה גבוהה יוכל להסביר לך מה כדאי ואיך לטפל.

רק רציתי לאמר לך שאף אחד מעימנו לא מושלם, אני למשל לא זוכר פנים וזה תמיד מביך במפגשים. עם השנים מצאתי את הדרכים מסביב לזה אבל לא תמיד זה עובד. היה לי אירוע משפחתי בו שוחחתי עם בחורה ובסוף אמתרתי לה ששמחתי לפגוש אותה. היא מאד נעלבה, הרי כבר נפגשנו פעם שעברה. מביך אמרתי?

אתה לא לבד!

מאור
Karma Police​(אחרת)
לפני 5 שנים • 11 בדצמ׳ 2018
Karma Police​(אחרת) • 11 בדצמ׳ 2018
לי יש חרדה חברתית. רואים אותה עלי מקילומטרים. בנוסף, אילמות סלקטיבית, מאז ומעולם. כן זה מסובך לייצר קשרים, זה ממש ממש קשה לייצר קשרים, אבל בסופו של דבר לייצר קשר שליטה לא באמת שונה מהבחינה הזאת מלייצר כל קשר אחר ואולי אפילו פשוט יותר כשאתה נשלט כי הציפיה ממך היא לא להוביל. אני זוכרת שבזמנים אחרים הפאסיביות המוזמנת מראש הזאת ממש הקלה עלי אינטרקציות אנושיות.
אלפא-בטא​(נשלט)
לפני 5 שנים • 11 בדצמ׳ 2018
אלפא-בטא​(נשלט) • 11 בדצמ׳ 2018
כולם כתבו דברים נכונים.
אני אחזק, מאוד, את ההמלצה לגשת לפסיכיאטר, לאיבחון, ולקבל ממנו את הטיפול התרופתי המתאים לך.
זה לא יחולל נס מיידי, אבל לאט לאט הגוף, ליתר דיוק, המוח, יתאזן עצבית, פחות או יותר כמו אצל אדם ללא אותן חרדות.
משלב זה, תחוש יותר ביטחון להיות נוכח / להעז בסיטואציות מהם נמנעת, ויתחיל מעגל למידה חיובי של תחושת ביטחון עצמי באותם אירועים.