| tulip32(לא בעסק) |
לפני 20 שנים •
29 באוג׳ 2003
אם למה שנשאר לי עכשיו, בכלל אפשר לקרוא חיים
הוא היה הראשון שלי, הדום הראשון שהלכתי איתו עד הסוף. נפגשתי עם כמה לפניו אבל כל פעם היה איזה סימן אזהרה שגרם לי לקום וללכת, איתו זה היה אחרת.
פעם הייתה לנו שיחה על אמון והוא אמר שהוא חושב שאו שיש אמון או שאין, שזה לא תהליך שהולך ונבנה... בכל אופן היה לי כיף איתו וסמכתי עליו, הוא היה קשוב אלי כמו שאיש לא היה קשוב אלי מעולם. כשנשברתי הוא פינק וטיפל וכשנפתחתי הוא ידע לדחוף אותי למקומות הטובים ולקדם, הרגשתי שאנחנו מסונכרנים. באמצע הסשן הראשון שלנו נזכרתי שלא דיברנו על סייפוורד. זה הצחיק אותו שאני צריכה את זה, אמר שאני קוראת יותר מדי שטויות באינטרנט ושהוא כבר הוכיח לי שכשלא מתאים לי הוא מפסיק. אמרתי שאני סומכת עליו אבל בכל זאת, בשביל ההרגשה הטובה שלי אני מעדיפה שתהיה לי סייפוורד. בחרנו מילה ובאמת לא היה שום צורך בה, גם לא בפעם השניה שנפגשנו, היה פשוט כיף. אחר כך ניתק הקשר לכמה חודשים, אף אחד מאיתנו לא זוכר כבר על מה רבנו, אני בזמן הזה בדקתי קשרים למטרות יותר רציניות ואז, ביום שהחלטתי שאני צריכה קצת חופש ממערכות יחסים וכל מה שבא לי זה פיור-אולד-פשן-סשן, הוא שלח לי הודעה בכלוב. דיברנו קצת בטלפון וקבענו שאני אבוא אליו לת"א ביום חמישי בלילה מאוחר ואחזור ביום שישי בבוקר לירושלים, הוא הבטיח לא לתת לי לישון כל הלילה... הגעתי אליו באחת עשרה בלילה, הוא בדיוק תלה כביסה אז התיישבתי לראות "אלי מקביל", אח"כ הוא הביא לי לשתות מיץ תפוזים ולו פנטה. הוא שאל אם אני רעבה, אם להכין לי פיצה, לא הייתי רעבה אז סתם ישבנו ודיברנו. אחרי כמה דקות הוא קם, לקח את השתייה והסיגריות שלו, סימן לי לקחת גם את שלי ולבוא אחריו, עלינו לגג. היה לילה מדהים, כל תל אביב מוארת והרגשתי שאני יכולה לגעת במגדלי עזריאלי, הייתה בריזה נהדרת. על הגג היו שתי ספות זולה כיפיות וישבנו ודיברנו, אמרתי לו שיש לי מצב רוח מוזר, שכל הנושא של בדס"מ גורם לי לתנודות רגשיות מאד גדולות, שמצד אחד ברור לי שאני לא רוצה לחזור אחורה ומצד שני אני מפחדת שבחיים לא יהיו לי בגלל זה מערכות יחסים נורמליות, אחרי זה כל אחד מאיתנו סיפר מאיזה מקום זה בא אצלו ומתי זה התחיל. סיפרתי לו שההתנסות הראשונה שלי הייתה בגיל 17, עם בחור שיצאתי איתו ושזה הסתיים באונס שבעקבותיו היו שנים של הדחקה ולבסוף התמודדות ורק עכשיו, אחרי 15 שנים קיבלתי את האומץ ללכת עם זה שוב. הוא שאל אם התלוננתי וסיפרתי לו שרציתי אבל שהבחור ההוא וחברים שלו באו לאיים עליי וכל כך הפחידו אותי שבזאת העניין נגמר. דיברנו עוד קצת ואז הוא הורה לי למצוץ לו, היה לו טעם מר של סבון, למרות זאת נהניתי. כשסיימנו הוא שוב לקח את הדברים וסימן לי לחזור לדירה. הוא העמיד אותי בסלון מאחורי הספה והפשיט אותי, הייתי צריכה לפסק את הרגליים ולהתכופף קדימה כשהידיים פרושות לצדדים ונשענות על המושבים של הספה. הוא הביא חבל וקשר לי רגל אחת, משם כרך אותו על הרגל של הספה ואז קשר את היד, משם הוא המשיך וקשר את היד השנייה, המשיך לרגל השנייה של הספה ומשם לרגלי השנייה, לא יכולתי לזוז. הוא הביא אטבים, שם לי בבתי השחי ואז הוא שם כמה באיבר המין, אין לי מושג כמה אבל אחד מהם היה באזור מאד לא ארוגני אלא מאד מכאיב. בשיא הטבעיות אמרתי לו שהאחרון מאד מכאיב לי ושזה לא במקום טוב, הוא התעלם וזה היה לי מוזר אז ביקשתי יותר יפה אבל הוא המשיך להתעלם. נורא כאב לי וכבר ממש התעצבנתי מההתעלמות שלו, הוא התחיל להגיד לי לשתוק ולסתום את הפה, הוא הצליף בי בחגורה ובשוט, זה עדיין פחות כאב לי מהאטב ההוא אז אמרתי לו שלא מקובל עליי המשחק הזה ושישחרר אותי, הוא המשיך להתעלם ולהצליף בי. פתאום, לפני שהספקתי להבין מה קורה, כי לא ראיתי הרבה, הפרצוף שלי היה דבוק לספה, הוא התחיל לחדור אליי, אנאלית. כבר ממש רתחתי וצרחתי עליו שיפסיק מיד, כאב לי תופת ודחפתי את הספה קדימה כדי לברוח ממנו אבל החבלים רק נמתחו יותר ושפשפו אותי בידיים וברגליים, לא היה יותר לאן לזוז כי נתקעתי בשולחן שנעצר במזנון, הטלוויזיה כמעט עפה. הבנתי שאני נאנסת ולא יכולה לזוז או לברוח ונכנסתי להיסטריה, התחלתי לצרוח, להתחנן, אמרתי לו שאני אעשה מה שהוא ירצה רק שישחרר אותי, בכיתי שאני רוצה הביתה אז הוא ריחם עלי, יצא מהתחת והתחיל לזיין אותי בכוס. גם זה כאב נורא והמשכתי לבכות שיפסיק והוא פשוט המשיך כשהוא צורח עליי לשתוק כבר וממשיך במקביל להצליף בי בחגורה. נזכרתי בסייפוורד שלי וצעקתי אותה, הוא המשיך להתעלם אז פשוט צעקתי שזו הסייפוורד, אמרתי לו שוב ושוב שאני משתמשת בסייפוורד, אין לו ערך לסייפוורד? למה הוא לא מפסיק? המשכתי לבכות, לצעוק ולהתחנן, קיוויתי שהשכנים ישמעו אבל כלום, קלטתי פתאום שיש סיכוי שאני לא יוצאת מפה בחיים ואולי לעולם לא ימצאו את הגופה שלי, הייתי בהיסטריה מוחלטת. מדי פעם הוא עזב אותי ויצא לחדר אחר, השאיר אותי לבד, לא ידעתי אם הוקל לי שהוא לא נוגע בי או שאני מפחדת שהוא הלך לישון וישאיר אותי ככה שעות או יותר גרוע, כאב לי הצוואר וניסיתי להרחיב את הפיסוק כמה שיותר כדי שישתחרר חבל בין הידיים ואולי אני אצליח לקרב אותן ולהשתחרר אבל הוא חזר והמשיך לאנוס אותי. אמרתי לו שאני לא מבינה איך לפני חצי שעה סיפרתי לו את הדבר הכי כואב שקרה לי בחיים והוא הולך ועושה את אותו הדבר, הוא המשיך להתעלם, לצעוק עליי לשתוק ולהצליף בי עם החגורה. פתאום הוא שחרר את החבלים וחשבתי שזהו, הוא התעשת והדברים שאמרתי חדרו אליו, התיישבתי על הרצפה מקופלת, כפופה ורועדת, בכיתי שאני רוצה הביתה. הוא אמר לי להפסיק לבכות והרים אותי בכוח, מהמרפקים, בחזרה על הספה, מסתבר שכל העניין היה שהפיסוק שלי הפריע לו והוא רצה לחדור אליי כשהרגליים שלי סגורות. הוא המשיך לאנוס אותי כשהוא סוגר על הרגליים שלי עם שלו אבל פתאום הבנתי שאני כבר לא קשורה, נתתי לו להירגע קצת, לחשוב שויתרתי ואגרתי את כל הכוחות שלי לנקודה אחת שבה התרכזתי והעפתי אותו אחורה, שאגתי בכל הכוח "די כבר!!!" הוא התעשת די מהר, עכשיו עמדנו אחד מול השני, ערומים והוא מצליף בי בחגורה על החזה והכתפיים תוך כדי שהוא צועק "תחזרי לספה!". הלכתי צעד אחורה כל פעם והוא אחריי, אמרתי לו "אתה אונס אותי, אתה מבין שאתה אונס אותי?" והוא ענה שהוא מבין ושאני אסתום כבר ואחזור לספה. המשכתי להתחנן שייתן לי ללכת הביתה ואז הוא קפא במקום וסימן עם היד לעבר הדלת "בבקשה, לכי הביתה". היה לי ברור שהוא מתכוון לצאת ככה, ערומה, בלי הדברים שלי, בלי כלום וכבר לא היה לי אכפת לצאת ככה לרחוב, העיקר לצאת מהגיהינום הזה אבל פתאום הוא התיישב על הספה והתחיל להכניס את הדברים שלי לתיק. התלבשתי בשיא המהירות, חטפתי ממנו את התיק שלי וברחתי משם כל עוד נפשי בי, לא האמנתי שהצלחתי לצאת משם בחיים, אם למה שנשאר לי עכשיו, בכלל אפשר לקרוא חיים. |
|
|
|
רויטל
|
לפני 20 שנים •
29 באוג׳ 2003
הרסת אותי
 אני קוראת, קוראת, ובוכה ללא סוף..
הכנסת אותי לסרט אימה.. החזרת אותי אחורה לתקופה שהפסקתי לסמוך על בני אדם אני לא יודעת מה להגיד ..כי כל מה שאומר לא יעזור כרגע אבל אשמח לתת לך אפילו חיבוק אחד..משהו אמיתי משהו שיחמם את הלב
|
|
|
kimberli Grand(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
29 באוג׳ 2003
וואו נהיה לי מאוד עצוב שקראתי את זה....אין לי מילים לתאר מה שאני מרגישה עכשיו אחרי שקראתי את זה.
בעולם ה- BDSM לצערי הוא עולם שמסתתרים בו הרבה נבלות ואנשים מתוסבכים הוא שונה מיחסי מין רגילים הוא מצריך אמון 100% היות וכשאת נכנסת לשאסן את יכולה להיות חסרת אונים לחלוטין (את קשורה, לפעמים גם עם מחסום פה וכו')... אני בטח לא מתכוונת להטיף לך עכשיו או לייעץ לך לרוץ למשטרה את בטח מבולבלת נורא אבל בהחלט הייתי שמחה אם היית מפרסמת את הניק שלו !!! אומנם אנחנו לא מכירות אבל לא נותר לי רק להגיד לך שאם תרצי לדבר...את מוזמנת לשלוח לי הודעה פרטית ואני בשמחה ידבר איתך... אני איתך נקודה |
|
|
מאסטר יקיר(שולט)
|
לפני 20 שנים •
29 באוג׳ 2003
מזועזע!!!!
א- זה המקום לכתוב את הניק שלו כדי להזהיר אחרות וכדי להעיף אותו מהקהילה! כתבת שהוא השאיר לך הודעה בכלוב... אז הוא מוכר ומהווה סיכון לבנות אחרות!!! זבל שכזה, לא ראוי להיקרא אדם בכלל!!! ב- יש מקום לתלונה במשטרה נגדו!!! הוא אנס אותך! התעלם מזעקותייך להפסיק את הסיוט! ואין לך מה לחשוש בכלל, היה כבר תקדים לפני כמה שבועות, שזבל כזה הובא בפני שופט! |
|
|
| ניקול(לא בעסק) |
לפני 20 שנים •
29 באוג׳ 2003
אני מזועזעת
שולחת לך חיבוק גדול מכאן
כל עיצה שניתן לך לא תעזור את צריכה עזרה ודחוף אנחנו פה בשבילך |
|
|
רחפנית-הדומית המרחפת(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
29 באוג׳ 2003
טוליפ.
לומר לך שמזועזעת מסיפורך וכואבת את כאבך, זו תהייה לשון המעטה. בתור אדם, בתור אישה וביחוד בתור דומית, אשר אחראית על ביטחונם , אמונם, בריאותם של עבדיה, אני פשוט המומה. מצדדת במה שאמר ניו בוי בכל תוקף: 1-את חייבת לחשוף את שמו לעין כל על מנת שסאביות אחרות לא יפלו ברישתו. 2-את חייבת להגיש תלונה במשטרה על אונס. אם לא למען עצמך, למען נשים אחרות אשר עלולות לעבור את מה שאת עברת. שולחת לך חיבוק ענקי-ואם תרצי אוזן קשבת, עזרה, או סתם מקום לבכות בו בבטחה ובשקט, את מוזמנת לפנות אלי תמיד, בכל זמן או שעה. רחפנית. |
|
|
מלכת הלילי(אחר)
|
לפני 20 שנים •
29 באוג׳ 2003
עצוב...
זה אכן המקום לחשוף את העבריין...הזה!! ואת יקירה חייבת ללכת להתלונן או לפחות לקבל עזרה...תמיכה..קצת אהבה.. עצוב ... |
|
|
DOM Perignon(שולט)
|
לפני 20 שנים •
29 באוג׳ 2003
אררררר
מסתבר שלא כל כך קשה להכעיס אותי כמו שחשבתי...
אוףףף מנסה להרגיע את עצמי כדי לשלוח לך חיבוק. בדבר אחד את יכולה להיות בטוחה טוליפ. אם תבחרי להגיש נגדו תלונה במשטרה על אונס, אעשה כל שביכולתי לתמוך בך ואגייס את כל מי שאני יכול כדי שיתמוך בך. חיבוק חברי חם. DOM Perignon. |
|
|
| ThePassionMaster |
לפני 20 שנים •
29 באוג׳ 2003
יהיה זה תמים לומר שאני בהלם
לצערי יש אנשים כאלה אני מאמין וחושב שעליך לאזור כוחות נפשיים ולהגיש נגדו תלונה במשטרה אני בטוח שזה לא פשוט כמו שזה נשמע, אבל גם מבחינתך, אני חושב שתרגישי מין סגירת מעגל עם הפעם הראשונה שזה קרה, אל תתני לאנשים הללו להתחמק מבלי לתת את הדין על כך. והדבר שבאמת מאוד חשוב, היות וכבר ציינת שהחלפתם בכלוב מסרים, זה לציין את הכינוי של אותו אדם כאן ואולי אפילו את שמו האמיתי אם את יודעת אני מצטער שעברת את זה. |
|
|
|
Demi
|
לפני 20 שנים •
29 באוג׳ 2003
מדהים כמה שאנשים יכולים להיות זבלים.
תשמעי, לכי למשטרה זה אונס וזהו, שידפקו אותו קצת בבית המעצר לשם שינוי שהוא יקבל בתחת. זה לא היה בדסמ, זה היה אונס ללא הסכמה. ולא, אל תפרסמי את הניק שלו כשזה ידון בבית משפט אז יפורסמו עוד דברים ולא רק הניק, גם השם שלו והכל, זה יהיה הרבה יותר פרקטי. תרגישי טוב ודברי איתי אם את מעוניינת אשמח לעזור ככל יכולתי. |
|
|