| אחד שמבין(נשלט) |
לפני 5 שנים •
4 בפבר׳ 2019
לפחות 90% מהפנטזיות הבדסמיות, אני כותב 90% כדי לחסוך דיון עקר עם מי שמרגיש שהוא הצליח למצוא איזו פנטזיה מסויימת שהיא יוצאת מן הכלל. אבל בכל אופן 90% מהפנטזיות הבדסמיות מבוססות על אי צדק, רשע, פשע ואכזריות. ככל שהרשע והפשע גדולים יותר, אכזריים יותר, כך הפנטזיה מסעירה יותר.
השאלה כמה אדם "מוכן" ללכת רחוק עם הפנטזיה שלו, ואם יש נקודה שבה האדם צריך להילחם מול עולם הפנטזיות שלו, ואם כן, מה התועלת במלחמה כזאת. היא שאלה שלא נוגעת למוסריות כלל וכלל. יש אנשים עם סף ריגוש נמוך, ויש אנשים עם סף ריגוש גבוה. מניסיוני, אני מניח, שזה משתנה עם הזמן ועם העיסוק בתחום מסוים. אבל ברור שאלו שסף הריגוש שלהם נמוך, נוטים בד"כ להזדעזע מאלו עם סף הריגוש הגבוה. כשמישהו מביא לפה לינק על מנהל שהתעלל בעובדיו, על אונס קשה, או שאר עוולות העולם, מיד הוא מקבל תגובות שזה ממש לא קשור לבדסם. כי גם אם המעטפת דומה, בסופו של דבר אצלנו זה SSC. אצלנו זו פנטזיה. אנו אמנם מקבלים השראה ממקרים קשים, אך בעזרת ה SSC אנו עורכים למציאות המרושעת חוויה מתקנת. נאציזם בביטוי הבדסמי שלו, מבטא עוצמה ואכזריות בלתי מוגבלת ולא מרוסנת, מול צד מוחלש וחסר אונים בצורה מוחלטת. המפגש בין שתי הקצוות האלו מייצר סיטואציות בלתי נסבלות להבנה למוח האנושי. אולם, עד כמה שזה מתועב בעולם האמיתי, ככה בדיוק זה נפלא בעולם הפנטזיות. להתחיל לעשות השוואות כמה אנשים חיסלו הרומאים, והמהגרים האירופאים הלבנים באמריקה (לשחורים ולאינדיאנים), זה מטופש. כל מי שלמד היסטוריה יודע שניסיונות להשמדות עם (זה אולי המקרה עם האינדיאנים אבל לא ממש עם השחורים) קרו בעבר לא רק לנו. אבל כשאני מקבל מכה, זה כואב לי הרבה יותר מאשר סיפור על מישהו אחר שקיבל מכה. אני לא צריך להשוות את השואה למקרים דומים כדי להבין את עוצמת השבר והכאב. זה כואב לי כי זה חלק ממני. וזה גם לא מעניין אותי אם מישהו אחר קיבל מכה כואבת פחות או יותר. גם העם היהודי עבר אירועים לא פחות מטלטלים מהשואה במהלך ההיסטוריה. השואה היא האסון הגדול האחרון שחווינו כעם, ועל כן הוא חרוט בזכרוננו היטב. חלק גדול מאיתנו חווה את הניצולים והזוועות מפיהם, וחלק חוו זאת כדור שני ושלישי לאותה זוועה איומה. מה עוד שכמו כל אסון גדול בטבע, ההשלכות של הפריחה שהגיעה אחריו, הן רבות משמעות גם עבור אלו שלא חוו את השבר. הנטיה האישית שלי, מתוך הבנה שהנושא הזה כאוב עד מאוד, וישנם אנשים שהצלקת עדיין טריה בגופם ובנשמתם, גם אם לא חוו את השואה בזמן התרחשותה, הסבל של הדור השני לשואה, ובמקרים מסויימים גם של הדור השלישי הוא עצום. אין ספק שהצלקת עודנה טריה. לכן, אני מרגיש שיש צורך להפעיל קצת רגישות עם הפנטזיה הזאת, ולפני שמעלים את הפנטזיה הזאת לדיון או לכל דבר אחר, לוודא בעדינות וברגישות, שהיא לא מפריעה ופוגעת באף אחד מהנוכחים או השותפים לדיון או למשחק. זה בכלל לא קשור לבדסם וגבולותיו, אלא בבחירה איזה בנאדם אני רוצה להיות, כזה שרגיש וער לסבלו וכאבו של מישהו אחר, או כזה שמנסה לשכנע את האחר שהכאב שלו ....(כל אחד ימשיך את המשפט כראות עינו). |
|
|
Alpha1one1(שולט)
|
לפני 5 שנים •
4 בפבר׳ 2019
סחטיין על הפתיחות והשיתוף.
זה כשלעצמו... יפה. ולעניינו - הכרתי מישהי שהייתה מרטיבה מהעולם הזה. וגם אם היית לבד... אז מה 
|
|
|
אבן שתייה(שולט){H.C}
|
לפני 5 שנים •
4 בפבר׳ 2019
לילית חדשה כתב/ה: שתייה,
קיצון מוגדר גם על ידי כל אחת ואחד ובמקביל הקיצון גם מוגדר על ידי החברה לפי האדם הסביר אם ישנן שתי הגדרות לקיצון המתקיימות במקביל, כאשר אחת מהן פרטיקולרית לאינדיבידואל, אזי ישנן 7.7g הגדרות. אני מתקשה להבין כיצד הגדרה שהכל יכול להיות בה מקדמת את הדיון. אם לדעתך פנטזיה לגיטימית כל עוד אינה בקיצון והגדרתך לקיצון היא כל דבר בערך, כיצד עזרת למעלת השאלה להבין אם גירוי מאלמנטים שואתיים הנו בסדר? |
|
|
עוץ הגדול(נשלט)
|
לפני 5 שנים •
4 בפבר׳ 2019
ארכאאנגל סיכמה יפה את דבריי. בכל מקרה, אם נעלבת ממשהו שאמרתי אני מתנצל.
|
|
|
|
עוץ הגדול(נשלט)
|
לפני 5 שנים •
4 בפבר׳ 2019
דרקן ראהל כתב/ה: עוץ הגדול כתב/ה: התגובה שלך לאמירה שלי היא כבר התחלה טובה. תראה את השיח שלך מול "אבן שתייה" אין שם תשובה אחת עניינית רק התחכמות ועקיצות.
לבוא ולומר שאנשים שחושבים שהשואה מצחיקה "באמת" - והבהרתי שכתבתי שלא מדובר בהומור שחור - הם מטומטמים זה לגיטימי. סרקזם ועוקצנות אינם התקרבנות. ציטוט שאני מתקרבן בו, אם אפשר. שנית, הכוונה לא היתה סרקסטית. היה נראה לי שאבן השתייה מצפה לתגובה מסוימת, שבעיניו יש תשובה נכונה והוא מצפה שמישהו ייתן אותה. אז כתבתי שפשוט ייתן לנו אותה. הוא הבהיר שבאמת רצה את דעתה של שלגי. מבחינתי, הכל טוב. זה שאתה בוחר לראות בזה עוקצנות, זה עניין שלך (אבן, אם יצאתי עוקצני או מתחכם, לא זו הייתה כוונתי) כתבתי לך. התגובה שלך להערה שלי (שאפילו לא הייתה קשורה אליך). |
|
|
|
עוץ הגדול(נשלט)
|
לפני 5 שנים •
4 בפבר׳ 2019
לילית חדשה כתב/ה: עוץ הגדול כתב/ה: העבדות היא תופעה נוראית ואכזרית אבל להשוות אותה לרצח עם שבמסגרתו נרצחו מיליונים (ועוד היו שם אלמנטים של עבדות) היא צורת חשיבה מסוכנת. לא מדובר ברק אתוס אלא עובדות היסטוריות. מזכיר לי את האנשים שעושים הקבלה בין הנכבה לשואה. שנית, לאורך ההיסטוריה היה דיכוי אבל מעולם לא היה מקרה אחד של רצח עם נשי. רצח עם תמיד היה נגד דת או לאום מסוים. לעיתים התרחשו מקרי טבח המונים נגג נשים או גברים באופן ספציפי אך הם כוונו מבחינה רעיונית נגד הגזע (למנוע המשכיות דורית או לחסל את העתודה הלוחמת העתידית או בהווה) ולבוא ולומר כי גברים לא חוו טרור ודיכוי, נו באמת...
בנוגע לג'נדרסייד, אמנם לאורך ההיסטוריה כן מוכרים מקרים של ג'נדרסייד נגד גברים אבל המאפיינים של אלו שונים מג'נדרסייד נגד נשים. כשאחד ההבדלים המהותיים הוא שהמתת נקבות מתרחשת בכל גיל, כי הן נקבות ולא זכרים. המצב ההפוך (המתת זכרים כי הם לא נקבות) לא קרה. ולמעשה עכשיו מתרחש ג'נדרסייד נגד נשים. האו"ם וארגונים עולמיים מכירים בזה. ההערכות הנמוכות מדברות על 120 מיליון נשים חסרות. כי הן נשים ולא גברים. בנוגע לעבדות מול שואה גם אם זה אולי יוציא אותי רעה, לא ממש מסכימה עם הטענה הזו, מבחינה רעיונית או מספרית. לא בטוחה אם יותר נורא לטעון אני 'אדם מלא' או 'אדם עליון' ואתה 'אדם חסר' או 'אדם נחות' ולכן אני מעליך, מותר לי לעשות לך ככל העולה על רוחי, אתה שקול לחיה ולרכוש ולכן זו גם זכותי הטבעית לעשות לך מה שאני רק רוצה עד שתמות מזה. אל מול אני ה'גזע הטהור', אתה 'תת אדם' שמאיים עליי ועל הגזע שלי. ולכן לפי תפיסת עולמי מותר לי ואולי אני גם צריכה להשמיד אותך. המתת תינוקות זכרים קיימת ויש חוקרים שטוענים שהיא שכיחה יותר במקומות מסוימים, הנימוקים דומים - בעיקר סיבות כלכליות וחברתיות. אך לא זו הנקודה שלי. לדעתי, השימוש במילה ג'נדרסייד הוא מטעה ושגוי. הורים שמשליכים את התינוקת לפח זה לא רצח עם, ממש כמו שרצח נשים הוא לא כזה. אין כאן כוונה של השלטון להשמיד נקבות כקבוצה. כן יש חוקים לא שוויונים שתרמו להתפרצות התופעה אבל מפה ועד רצח המוני מתוכנן הדרך ארוכה. במילים אחרות, המאפיין המרכזי של ג'ינוסייד פשוט לא קיים. יש כאן גם אבסורד כי שלטון שמתכנן השמדה של נשים למעשה משמיד את עצמו. זה שמקורות השנאה יונקים מאותה תשתית אידיאולוגית של שנאת האחר לא מבטלת את שאלת האמצעים והתוצאות בשטח. בתקופת העבדות היו מספר אנשים שיצאו נגד העבדות אבל היו גזענים לכל דבר, הם לא טהורים אבל ברור שיש הבדל גדול בינם לבין אנשים שלקחו חלק פעיל בפשעים האלה. ויש גם הבדל בין אדם שהעסיק עבדים ולא היכה אותם מאשר אדם שהתעלל גופנית בעבד. לא חסרים אנטישמים אבל לא כולם הם היטלר. ברגע שהאידיאולוגיה יוצאת מן הכורח אל הפועל כאן מתחילה הסכנה. קדושת החיים היא ערך עליון ולכן, רצח עם חמור יותר מאשר עבדות. הביקורת שלי על "חשיבה מסוכנת" באה לידי ביטוי באופן מובהק יותר בדוגמה שלי על הנכבה. |
|
|
דרקן ראהל(נשלט){מית}
|
לפני 5 שנים •
4 בפבר׳ 2019
עוץ הגדול כתב/ה: התגובה שלך לאמירה שלי היא כבר התחלה טובה. תראה את השיח שלך מול "אבן שתייה" אין שם תשובה אחת עניינית רק התחכמות ועקיצות.
לבוא ולומר שאנשים שחושבים שהשואה מצחיקה "באמת" - והבהרתי שכתבתי שלא מדובר בהומור שחור - הם מטומטמים זה לגיטימי. סרקזם ועוקצנות אינם התקרבנות. ציטוט שאני מתקרבן בו, אם אפשר. שנית, הכוונה לא היתה סרקסטית. היה נראה לי שאבן השתייה מצפה לתגובה מסוימת, שבעיניו יש תשובה נכונה והוא מצפה שמישהו ייתן אותה. אז כתבתי שפשוט ייתן לנו אותה. הוא הבהיר שבאמת רצה את דעתה של שלגי. מבחינתי, הכל טוב. זה שאתה בוחר לראות בזה עוקצנות, זה עניין שלך (אבן, אם יצאתי עוקצני או מתחכם, לא זו הייתה כוונתי) |
|
|
לילית חדשה
|
לפני 5 שנים •
4 בפבר׳ 2019
שתייה,
קיצון מוגדר גם על ידי כל אחת ואחד- בדמות תפיסת העולם שלנו, גבולות וקווים אדומים ולכן קיימת הדילמה בנושא פנטזיות מסויימות (כמו שואה, עבדות, אונס וכן גם גרימת פגיעות גופניות חמורות)- כשמצד אחד יש אלמנטים מסויימים שיכולים לגרות ולעשות לנו את זה ומהצד השני זה לא לגמריי מתיישב לנו עם תפיסות המוסר שלנו או המציאות. ובמקביל הקיצון גם מוגדר על ידי החברה לפי האדם הסביר וה common sense של אותה תקופה (כן, הקיצון בהחלט יכול להשתנות לאורך השנים) בדמות החוק ובהתאם להקשר ולנסיבות. כשיש דברים שתצטרך להוכיח שהיתה הסכמה ויש דברים שכלל לא משנה אם היתה הסכמה כך למשל אם תחנוק את בת הזוג שלך למוות- הנחת המוצא תהיה שרצית להרוג אותה ולא שהיא אספיקסופילית. או אם היא תרעיב אותך למוות כי אתה ה'האסיר היהודי' או 'הכושי' שלה- הנחת המוצא תהיה שהיא או רוצחת או לא שפוייה. |
|
|
|
לילית חדשה
|
לפני 5 שנים •
4 בפבר׳ 2019
עוץ הגדול כתב/ה: העבדות היא תופעה נוראית ואכזרית אבל להשוות אותה לרצח עם שבמסגרתו נרצחו מיליונים (ועוד היו שם אלמנטים של עבדות) היא צורת חשיבה מסוכנת. לא מדובר ברק אתוס אלא עובדות היסטוריות. מזכיר לי את האנשים שעושים הקבלה בין הנכבה לשואה. שנית, לאורך ההיסטוריה היה דיכוי אבל מעולם לא היה מקרה אחד של רצח עם נשי. רצח עם תמיד היה נגד דת או לאום מסוים. לעיתים התרחשו מקרי טבח המונים נגג נשים או גברים באופן ספציפי אך הם כוונו מבחינה רעיונית נגד הגזע (למנוע המשכיות דורית או לחסל את העתודה הלוחמת העתידית או בהווה) ולבוא ולומר כי גברים לא חוו טרור ודיכוי, נו באמת...
בנוגע לג'נדרסייד, אמנם לאורך ההיסטוריה כן מוכרים מקרים של ג'נדרסייד נגד גברים אבל המאפיינים של אלו שונים מג'נדרסייד נגד נשים. כשאחד ההבדלים המהותיים הוא שהמתת נקבות מתרחשת בכל גיל, כי הן נקבות ולא זכרים. המצב ההפוך (המתת זכרים כי הם לא נקבות) לא קרה. ולמעשה עכשיו מתרחש ג'נדרסייד נגד נשים. האו"ם וארגונים עולמיים מכירים בזה. ההערכות הנמוכות מדברות על 120 מיליון נשים חסרות. כי הן נשים ולא גברים. בנוגע לעבדות מול שואה גם אם זה אולי יוציא אותי רעה, לא ממש מסכימה עם הטענה הזו, מבחינה רעיונית או מספרית. לא בטוחה אם יותר נורא לטעון אני 'אדם מלא' או 'אדם עליון' ואתה 'אדם חסר' או 'אדם נחות' ולכן אני מעליך, מותר לי לעשות לך ככל העולה על רוחי, אתה שקול לחיה ולרכוש ולכן זו גם זכותי הטבעית לעשות לך מה שאני רק רוצה עד שתמות מזה. אל מול אני ה'גזע הטהור', אתה 'תת אדם' שמאיים עליי ועל הגזע שלי. ולכן לפי תפיסת עולמי מותר לי ואולי אני גם צריכה להשמיד אותך. |
|
|
ArchAngel(שולטת)
|
לפני 5 שנים •
4 בפבר׳ 2019
טיעוני כשל לוגי, לנסות להגחיך אותי במקום להתייחס למה שבאמת אמרתי לא באמת מקדם אותך.
|
|
|