ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אפטרקייר

Arminius​(נשלט)
לפני 5 שנים • 4 בפבר׳ 2019

אפטרקייר

Arminius​(נשלט) • 4 בפבר׳ 2019
אז... לא מזמן חוויתי חוויה לא כל כך נעימה שגם בסופה לא היה אפטרקייר. אז מפה לשם התחלתי לחשוב- כמה חשיבות כל אחד מקנה לאפטרקייר? והאם יש איזשהו חוק קבוע לגביו או שכל אחד מקנה לו חשיבות ומשמעות משלו?
מבחינתי אפטרקייר זה כמו אחד מעשרת הדיברות של הסשן והוא פשוט חייב להיות חלק התהליך. זה פשוט הכרחי כדי להפיג לחצים, בין אם הם נפשיים או פיזיים. כמו להתמתח אחרי אימון.
מה אתם חושבים? מה החשיבות והמשמעות שאתם מקנים לאפטרקייר, והאם יש איזשהו חוק קבוע לגביו?
Lanya Colson
לפני 5 שנים • 5 בפבר׳ 2019
Lanya Colson • 5 בפבר׳ 2019
קשה לדבר על חוקים, ואגאבונד יקר. אלו מערכות יחסים בין אנשים.
אולי זה לא חוק, אבל אני בהחלט סבורה שכשנכנסים לסשן מהסוג המנמיך והמפרק (לא כולם חייבים להיות כאלו), אז בהחלט מוטלת אחריות על הצד הדומיננטי להרים ולחבר. אני לא חושבת שזה כמו להתמתח אחרי אימון. אני חושבת שהאפטייר קייר הוא בכלל הפואנטה.
קראתי את הפוסט שלך בבלוג (שקצת קרע לי את הלב, אני מוכרחה להודות).
אם אתה שואל אותי - הרבה לפני האפטייר קייר - יש לדבר על הפרה-קייר: תקשורת, משא ומתן, דיון על גבולות, מילת ביטחון, נקודות תורפה, רצונות, תשוקות, כמה טוב אנחנו מכירים אחד את השני, והאם אני בוטח בצד השני?
    התגובה האהובה בשרשור
MyLexicon
לפני 5 שנים • 5 בפבר׳ 2019
MyLexicon • 5 בפבר׳ 2019
שמע איש יקר, קראתי גם אני את הפוסט.
לא עברת "סשן", עברת ניצול.
העובדה שאתה גבר, ותלונות של גברים שנוצלו על ידי נשים לא נספרות בתודעה בחברתית, לא מפחיתה מחומרת המעשה.

נכון זה מעצבן שאומרים שאישה אשמה באונס בגלל מה שהיא לבשה? אז אתה עושה בפוסט אותו דבר לעצמך.
Arminius​(נשלט)
לפני 5 שנים • 5 בפבר׳ 2019
Arminius​(נשלט) • 5 בפבר׳ 2019
שמע, לקסיקון,אני מסוגל להבין את העמדה שלך אבל אני ממש לא מסכים איתך. אני מההתחלה הבעתי הסכמה למה שהיא רצתה לעשות ובכל שלב אני יכולתי פיזית להתגבר עליה ולעצור אותה. אז אני לא חושב שעברתי ניצול, במיוחד לא כזה שניתן להשוות לאונס.
MyLexicon
לפני 5 שנים • 5 בפבר׳ 2019
MyLexicon • 5 בפבר׳ 2019
אהה אוקי
סתם רציתי להיות התגובה האהובה בשרשור icon_smile.gif
אןןןן​(מתחלפת){איש סודי}
לפני 5 שנים • 6 בפבר׳ 2019
לגבי האפטרקייר- אני חייבת להגיד קודם כל שאני מסכימה עם לניה. נגיד אצלי אישית האפטרקייר לא כזה נוכח, וזה מה שנכון לנו. החובה של שני הצדדים לדבר זה עם זה ולתקשר, לפני הסשן, וגם בין לבין הסשנים הבאים. הנשלט צריך להגיד לשולט מה הוא מצפה שיהיה אחרי, ומה הוא חושב שיכול לעזור לו. וחובה של השולט היא לשאול את זה ולברר ולנסות כמה דרכים כדי למצוא מה עושה הכי טוב לנשלט. אני למשל גיליתי שאחרי הצלפות אני צריכה לנוח ולהיות כמה זמן לבד בלי שמדברים איתי. או אחרי השפלות אני צריכה חיבוק. כל אחד ומה שהוא צריך ומה שעוזר לו. מבחינתי אין "חוק" שצריך לעשות משהו מסוים, החוק הוא רגישות השולט לנשלט במהלך הסשן ואחרי.

ונקודה נוספת- אני הייתי חייבת להגיב למקרה שסיפרת עליו. אני מבינה שהבעת הסכמה והמשכת להביע הסכמה, למרות שהתחלת להרגיש לא בסדר בסיטואציה. ההתנהגות של האישה ההיא היא לגמרי פסולה והיא היתה מחויבת לבדוק שאתה בסדר ושאתה עדיין רוצה להיות שם. ויש הבדל בין רוצה למסכים. יש הרבה דברים שגןרמים לנשים להסכים למין שהן לא באמת רוצות אותו. ומצב כזה הוא ניצול של זה שאינו מסוגל להגיד את הלא ולעצור את הסיטואציה בעצמו.