צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

דיגדוגים vs כאב

↑ ↓
K-27​(שולט)
לפני 6 חודשים • שלישי, 16 באפריל 2019, בשעה 00:45

דיגדוגים vs כאב

K-27​(שולט) • שלישי, 16 באפריל 2019, בשעה 00:45
כבעל פטיש דיגדוגים בכפות הרגליים,
אני תוהה לעצמי איך זה לא פטיש נפוץ, כאשר מרבית הנשלטות מתחברות לכאב והתמסרות.
אשמח לשמוע את דעתכן.
Visual​(שולט)
לפני 6 חודשים • שלישי, 16 באפריל 2019, בשעה 11:16
Visual​(שולט) • שלישי, 16 באפריל 2019, בשעה 11:16
היו לי נשלטות שהיו מעדיפות הצלפות, כאב פיזי ובעצם הכל רק לא דגדוגים, יש בזה משהו מאוד אינטנסיבי ומתיש כי כל הגוף שלה רועד כאילו מחשמלים אותה, כאב חד ככל שיהיה הוא לרוב רגעי והדיגדוג יכול להימשך ולהימשך.

זאת שיטת עינוי כל כך יעילה, כל כך חביבה עלי, וכל כך מחרמנת. אין על דגדוגים.
Softcontrol​(שולטת)
לפני 5 חודשים • רביעי, 17 באפריל 2019, בשעה 23:17
Softcontrol​(שולטת) • רביעי, 17 באפריל 2019, בשעה 23:17
כמה הנושא הזה מעסיק אותך icon_wink.gif
Ollie​(נשלטת)
לפני 5 חודשים • חמישי, 18 באפריל 2019, בשעה 01:25
Ollie​(נשלטת) • חמישי, 18 באפריל 2019, בשעה 01:25
רגישות לדגדוגים היא דבר נפוץ?
פעם קראתי שדגדוג הוא מנגנון הגנה של הגוף לפעוטות, כדי ללמד אותם להגן על האזורים הרגישים שלהם. לכן האזורים הרגישים לדגדוגים הם המקומות הכי מסוכנים/רגישים - בטן, צוואר, בית שחי וכדו'. כדי שהילד יפתח רפלקס של התקפלות כשמתקרבים לאזורים האלה שלו.
ואם זה הסבר נכון, הגיוני שככל שגדלים הרגישות תפחת, לפחות אצל רוב האנשים.

בכל מקרה, גם אם זה לא הסבר נכון, אצלי אכן הרגישות לדגדוגים פחתה ואולי גם נעלמה לחלוטין. אם זה מתאר את רוב האוכלוסיה (כלומר, אם אני לא חריגה בזה), אז התשובה לשאלה למה זה לא פטיש נפוץ יכולה להיות שפשוט יש גבול לעוצמת העינוי שאפשר לעשות בדגדוגים לאנשים מבוגרים (או לפחות לרובם).

ואגב, אוף-טופיק:
פעמים רבות פנו אליי בכלוב בהצעות לסשנים של דגדוגים (יש מישהו שלדעתי פתח מיליון יוזרים שבכולם הוא עושה קופי-פייסט לכל הנשלטות פה ומציע להן סשן דגדוגים), והתשובה לשאלה למה מעולם לא נעניתי לזה (גם לא כשהייתי פנויה) היא לא שאני לא רגישה לדגדוגים, אלא שלא מעניין אותי בשיט לפתח שום סוג של שיחה עם אדם שמחפש פרטנרית לסשן דגדוגים.
מעניין אותי לפתח שיחה עם אדם שמתעניין בי כאישה, באופי שלי, או עם אדם שמעניין אותי.
הסשנים הספציפיים שנעשה יחד - וול, זו דאגה לשלב הרבה יותר מאוחר.
    התגובה האהובה בשרשור
TomahDav​(פמית מתחלפת){ShayDav}
לפני 5 חודשים • חמישי, 18 באפריל 2019, בשעה 11:17
TomahDav​(פמית מתחלפת){ShayDav} • חמישי, 18 באפריל 2019, בשעה 11:17
קודם כל, זה פטיש מאוד נפוץ. עם זאת, זה גם תחום שמאוד קשה להתמודד איתו בגלל שזאת תגובה בלתי נשלטת.
הסברתי על זה קצת בסרטון בעבר: https://youtu.be/ct_akxXhdbY
Visual​(שולט)
לפני 5 חודשים • שישי, 19 באפריל 2019, בשעה 04:35
Visual​(שולט) • שישי, 19 באפריל 2019, בשעה 04:35
Ollie כתב/ה:
רגישות לדגדוגים היא דבר נפוץ?
פעם קראתי שדגדוג הוא מנגנון הגנה של הגוף לפעוטות, כדי ללמד אותם להגן על האזורים הרגישים שלהם. לכן האזורים הרגישים לדגדוגים הם המקומות הכי מסוכנים/רגישים - בטן, צוואר, בית שחי וכדו'. כדי שהילד יפתח רפלקס של התקפלות כשמתקרבים לאזורים האלה שלו.
ואם זה הסבר נכון, הגיוני שככל שגדלים הרגישות תפחת, לפחות אצל רוב האנשים.

בכל מקרה, גם אם זה לא הסבר נכון, אצלי אכן הרגישות לדגדוגים פחתה ואולי גם נעלמה לחלוטין. אם זה מתאר את רוב האוכלוסיה (כלומר, אם אני לא חריגה בזה), אז התשובה לשאלה למה זה לא פטיש נפוץ יכולה להיות שפשוט יש גבול לעוצמת העינוי שאפשר לעשות בדגדוגים לאנשים מבוגרים (או לפחות לרובם).

ואגב, אוף-טופיק:
פעמים רבות פנו אליי בכלוב בהצעות לסשנים של דגדוגים (יש מישהו שלדעתי פתח מיליון יוזרים שבכולם הוא עושה קופי-פייסט לכל הנשלטות פה ומציע להן סשן דגדוגים), והתשובה לשאלה למה מעולם לא נעניתי לזה (גם לא כשהייתי פנויה) היא לא שאני לא רגישה לדגדוגים, אלא שלא מעניין אותי בשיט לפתח שום סוג של שיחה עם אדם שמחפש פרטנרית לסשן דגדוגים.
מעניין אותי לפתח שיחה עם אדם שמתעניין בי כאישה, באופי שלי, או עם אדם שמעניין אותי.
הסשנים הספציפיים שנעשה יחד - וול, זו דאגה לשלב הרבה יותר מאוחר.


זה משהו שיותר קל להגיד כשלא נמצאים בסיטואציה, נסי לדמיין מצב שבו את מרותקת למיטה עם עיניים מכוסות ושומעת רק רחשים סביבך, כל הגוף שלך חשוף ואצבעות נוצות ושלל אביזרים מסיירים על כל הגוף שלך ומחפשים כל נקודה שתגרום לך להגיב בשקדנות וברגע שהם ימצאו הם לא ירפו ממנה. כמובן שיש רמות שונות של רגישות, ששני הקטבים שלה זה מצד אחד אנשים שכל מגע קטן יקפיץ אותם ויגרום להם להגיב בהיסטריה ומנגד אנשים שלא רגישים בכלל, לי אישית יצא לפגוש מעט מאוד אנשים שמסוגלים להישאר אדישים לגמרי בסיטואציה כזו. רובם נעים בין פרצי צחוק בלתי נשלטים, תחינות לרחמים, בכי, רעידות ובעיטות לכל עבר, היו מקרים שנשים צנומות יחסית קרעו רצועות ושברו אזיקים תוך כדי, למי שרגיש זה בלתי נסבל ועינוי מופלא.
Ollie​(נשלטת)
לפני 5 חודשים • שישי, 19 באפריל 2019, בשעה 10:11
Ollie​(נשלטת) • שישי, 19 באפריל 2019, בשעה 10:11
אבל סיימת במשפט "למי שרגיש זה בלתי נסבל", אז השאלה היא מי רגיש, כמה אחוזים מכלל האוכלוסייה רגישים.

מצד שני, בימים שחלפו מאז התגובה שלי ישבתי על זה שתמיד ניסו לדגדג אותי בידיים (לא כסשן, סתם ככה כי לפעמים בחיים אנשים מנסים לדגדג אנשים אחרים בצחוק), וככה הגעתי למסקנה שאני כבר לא רגישה, אבל אולי באמת תנועות הרבה יותר עדינות עם חפץ כמו נוצה כן ידגדגו אותי.

אניוואי, בחזרה לפסקה האחרונה שלי בתגובה הקודמת. אם הבחור מגיע לפה מתוך תפיסה שזה לא פטיש נפוץ, ותומה אומרת שזה דווקא כן נפוץ, אפשר אולי להניח שהוא נתקל בהרבה סירובים ולכן חושב שזה לא נפוץ.
אז אפשר אולי לנחש (או פשוט לדבר כללית, לא עליו, כי תכלס אני לא יודעת איך הוא פונה לנשלטות ומציע, גם אם אני יכולה לשער...) שמי שמפיל על נשים זרות הצעה לסשן דגדוגים, כפנייה ראשונה וללא שום שיח מקדים, עשוי להגיע למסקנה שזה פטיש לא נפוץ.
opiate​(שולט)
לפני 5 חודשים • שישי, 19 באפריל 2019, בשעה 10:33
opiate​(שולט) • שישי, 19 באפריל 2019, בשעה 10:33
if you want to do extreme tickling you just tickle your partner.
Humiliation and physical abuse is a little different
בכוח המוח​(נשלטת){Aion}
לפני 5 חודשים • שישי, 19 באפריל 2019, בשעה 10:41
בכוח המוח​(נשלטת){Aion} • שישי, 19 באפריל 2019, בשעה 10:41
אני חושבת שיש מעט מאוד אנשים שלא יצרחו מדגדוגים, אם עושים את זה נכון.
קודם קשירה שלא מאפשרת תזוזה, ואז מציאת מקומות רגישים. הם מסתתרים במתניים ובצידי הגב, בבטן, בירכיים, בכפות רגליים, בצואר. לאחד יספיקו אצבעות, לשניה נוצה, ולשלישי מברשת. אחד ידוגדג גם במרחב דגדוגים אחד, ולשני יהיה צורך בכמה מרחבי דגדוגים בו זמנית, כך שהגוף לא יכול להתגבר על גורם ההפתעה.

אחד יהפוך לרגיש אחרי הצלפות והזרמת דם לאיזור, והשני יהפוך לקהה באיזור של הצלפות.
פחד, בדרך כלל, מחדד את הרגישות לדגדוג.

ישנם מבעים בדגדוג שנראים כמו הנאה וצחוק, אחרים כמועונג מיני, אחרים כמו כאב, אחרים כמו בעתה. זה מנעד רחב מאוד של תחושות. הפלוס הוא שאין סימנים, ושבגדול צחוק (וצרחות) יפה לבריאות. המינוס הוא שצריך ללמוד את הרגישויות של הנשלט בסבלנות, אין כאן הנפת שוט עד לכניסה לספייס.

לא יודעת כמה הפטיש נפוץ, או אם זה פטיש במובן הרגיל של פטיש. נראה לי שזה יותר נוגע להעדפה מינית סאדו-מזוכיסטית, לאנשים שמצד אחד זקוקים לסאדיזם מסויים, ומצד שני מספיק ״תרבותיים״ מכדי להנות מהשחתת גוף. תחושת השליטה היא אבסולוטית, יכולה להעצר בכל שניה, ויש כאמור שליטה מלאה על ההיבט הפיזי.

מבחינת אנדרופים וספייס, זה עושה את העבודה היטב, לדעתי הצחוק משחרר חומרים נוספים שרק מטייבים את החוויה.

ותמיד אפשר להקצין קצת: למשל דגדוגים למישהו ששלפוחית השתן שלו מלאה והוא בקושי מצליח להתאפק גם בלי דגדוגים.
האנשה עצמית
לפני 5 חודשים • שישי, 19 באפריל 2019, בשעה 12:21
האנשה עצמית • שישי, 19 באפריל 2019, בשעה 12:21
מוח, הפלאת לכתוב.
גם בלי פטיש לעניין,
זו דרך מצויינת להכיר רבדים חדשים.
לייצר רגעים בלתי נשכחים.
ייכנס ל to-do ביום שתהיה שותפה