| מיליצ |
לפני 4 שנים •
21 במאי 2019
אם הגעתם למצב של אהבת אמת, זה שווה המון. ואז השאלה למה נפרדים... האם ממהרים לזרוק משהו
ככ יפה ומיוחד... האם קיימת אפשרות אמיתית של לאהוב ולא לכאוב... זאת אומרת שבאמת יש לבחון האם היינו שם עד הסוף, האם יכולנו לראות עוד קצת את האהבה שלנו ומה שהיא צריכה מאיתנו ולמנוע את הפרידה... האם היינו שם עוד קצת למען מי שאוהבים. ואם כן, ואין מנוס, אז יכאב, אבל היה שווה ונפרדים בידידות.. אבל אם לא, אולי באמת עדיף לעשות עוד מאמץ... ולבחור באופציה של לאהוב .... ולאהוב. אל תמהרו לזרוק אהבה אמיתית על שטויות. |
|
|
| עכבר(מתחלף){Yaara-g} |
לפני 4 שנים •
22 במאי 2019
הרבה מהבחירות האלו, מנסיוני, מדומיינות לחלוטין. ללב יש צרכים משלו. הוא הבוס, ושאר הגוף הולך איתו - לגבהים וגם מטה, לגהינום.
|
|
|
|
israelislave
|
לפני 4 שנים •
22 במאי 2019
אין תשובה ברורה אחת לכל בני האדם.
הEQ האנושי מתקיים כספקטרום רחב, בעקרון יש אנשים שחווים יותר רגש וכאלו שפחות. הפלוס והמינוס תלויים בסוג החוויה... אלו שנמצאים בקצה ה"חיובי" של הספקטרום יחוו הן הנאה והן כאב חזקים יותר, אלו שב"מינוס" של הספקטרום יחוו חוויות בעצימות נמוכה יותר. אילו ניתן היה לשנות זאת ולווסת את עצמת הרגש אזי אני מניח שרובנו היינו רוצים לחוות חביות חיוביות במלא עצמתן ומאידך להיות מסוגלים להפחית מעצמתן של חוויות שליליות. אבל זה רק בתאוריה. במציאות אנשים רגישים יותר הן נהנים יותר והן סובלים יותר - כמו שנאמר - רכבת הרים ויש את אלו שבקלנועית... חייהם אחידים, פשוטים וברורים, עקומת החוויה שלהם אחידה, הם חשים פחות, אבל הם לא יודעים את זה ולכן מבחינתם אין בכך שום דבר רע מניסיוני האישי, אחרי 55 שנות חיים, בבואי לבחון את סך חוויות הקיצון, הייתי מעדיף להיות בצד השלילי של הספקטרום. |
|
|
טלי35(שולטת)
|
לפני 4 שנים •
22 במאי 2019
ואם הוא נשוי? הנכון שלה כתב/ה: אם הגעתם למצב של אהבת אמת, זה שווה המון. ואז השאלה למה נפרדים... האם ממהרים לזרוק משהו
ככ יפה ומיוחד... האם קיימת אפשרות אמיתית של לאהוב ולא לכאוב... זאת אומרת שבאמת יש לבחון האם היינו שם עד הסוף, האם יכולנו לראות עוד קצת את האהבה שלנו ומה שהיא צריכה מאיתנו ולמנוע את הפרידה... האם היינו שם עוד קצת למען מי שאוהבים. ואם כן, ואין מנוס, אז יכאב, אבל היה שווה ונפרדים בידידות.. אבל אם לא, אולי באמת עדיף לעשות עוד מאמץ... ולבחור באופציה של לאהוב .... ולאהוב. אל תמהרו לזרוק אהבה אמיתית על שטויות. יש פה הרבה נשואים שפונים. הם אצלי בגבולות לא בגלל שיש לי שמץ שיפוטיות או ביקורת, שכל אחד יעשה מה שטוב לו, אלא כי אני יודעת מה יהיה הסוף וכמה הם יכאבו בסוף. (מעבר לזה שזה לא טוב לי, זה שיקול שאני שנה בצד כי לעצמי אני דואגת) |
|
|
|
Ddishan
|
לפני 4 שנים •
22 במאי 2019
ברור שלחוות ולכאוב. בלי החוויות גם עם ידיעה שיכאב זה לא חיים
|
|
|
ניצי המלכה המתוקה
|
לפני 4 שנים •
22 במאי 2019
איפה חנה רטינוב איפה
|
|
|
-X-
|
לפני 4 שנים •
22 במאי 2019
בואי נטיל מטבע...
|
|
|
|
Prince Edging
|
לפני 4 שנים •
22 במאי 2019
בסופו של דבר החיים שלנו מעוצבים לפי הבחירות שבחרנו בחיים וכמו שכתבו כאן לא מעט צריך לשים על כף המאזניים יתרונות מול חסרונות ולקחת הכל בחשבון
לא כל אחד זוכה בחייו לאהוב באמת ואלו שזכו יודעים איך זה מרגיש להרגיש שוב "בחיים" כמו בכל דבר בחיים גם כאן יש סיכון שצריך לקחת, האם הסיכון של לאהוב ולכאוב שווה את זה או לא? אם זה יגרום לנו להרגיש חיים, מלאים ושלמים וזה שווה כל רגע, אז התשובה היא כן! כמובן שזה תלוי בסיטואציה, באנשים ובמכלול החיים בשיר של Lady Antebellum Need You Now יש משפט אחד שמסכם בעצם את הכל :Guess I'd rather hurt than feel nothin' at all אני תמיד משננת לי את המשפט הזה וזה מוכיח לי כל פעם מחדש...כמה שהוא נכון 
|
|
|
davy jones(אחר){אהבת חינם}
|
לפני 4 שנים •
22 במאי 2019
שאלת השאלות .
|
|
|
האנשה עצמית
|
לפני 4 שנים •
22 במאי 2019
Re: ואם הוא נשוי? טלי35 כתב/ה: הנכון שלה כתב/ה: אם הגעתם למצב של אהבת אמת, זה שווה המון. ואז השאלה למה נפרדים... האם ממהרים לזרוק משהו
ככ יפה ומיוחד... האם קיימת אפשרות אמיתית של לאהוב ולא לכאוב... זאת אומרת שבאמת יש לבחון האם היינו שם עד הסוף, האם יכולנו לראות עוד קצת את האהבה שלנו ומה שהיא צריכה מאיתנו ולמנוע את הפרידה... האם היינו שם עוד קצת למען מי שאוהבים. ואם כן, ואין מנוס, אז יכאב, אבל היה שווה ונפרדים בידידות.. אבל אם לא, אולי באמת עדיף לעשות עוד מאמץ... ולבחור באופציה של לאהוב .... ולאהוב. אל תמהרו לזרוק אהבה אמיתית על שטויות. יש פה הרבה נשואים שפונים. הם אצלי בגבולות לא בגלל שיש לי שמץ שיפוטיות או ביקורת, שכל אחד יעשה מה שטוב לו, אלא כי אני יודעת מה יהיה הסוף וכמה הם יכאבו בסוף. (מעבר לזה שזה לא טוב לי, זה שיקול שאני שנה בצד כי לעצמי אני דואגת) שני אנשים מבוגרים, אחראיים גם כל אחד על עצמו. כשאת עושה עבורו את השיקולים שלו - מעבר להתחשבות..... אני לא בטוח שזה לטובה. |
|
|