לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ומה אם בדסם זה הרגל מחורבן?

↑ ↓
Kitty frank{אותודבר}
לפני 4 חודשים • ראשון, 16 ביוני 2019, בשעה 04:13
Kitty frank{אותודבר} • ראשון, 16 ביוני 2019, בשעה 04:13
בלי קשר לשגיאות הכתיב שנחשפתם אליהם, אני שמחה שהוצאתי את השאלה לפה, ומודה מאוד למשתתפים.
אין כמו דיון בשרשור אינטרנטי כדי למצב שני קטבים בציר רעיוני. ברשותכם ובמיטב המסורת הביסית אנסה לנסח רגש שנמצא באמצע.
זה נורא ונהדר ומפחיד ומנחם וכל כך בסיסי שאי אפשר להתנתק למרות או בזכות.
בברכת ”למה או או כשאפשר גם וגם”.
הוא​(שולט)
לפני 4 חודשים • ראשון, 16 ביוני 2019, בשעה 04:21
הוא​(שולט) • ראשון, 16 ביוני 2019, בשעה 04:21
הלגיטימיות לא נשכחה היא בדכ מתחת לשטיח או עשרות מזרונים.
לא פתולוגיה, לא נוראה , לא חובה להתלהם, אבל בהחלט אשליה וילדותית במרבית המקרים
ככל שאת בתוך זה הספקות והאשמה אם קיימים צצים בתדירות נמוכה יותר ויותר.
הטריק בלדעת לחיות עם זה טמון במכלול של דברים כמו
מינון טיימינג ובעיקר בחירת פרטנריות נכונה.
סה מדובר בריקוד מיוחד הדדי
סססלסה
israelislave
לפני 4 חודשים • ראשון, 16 ביוני 2019, בשעה 06:49
israelislave • ראשון, 16 ביוני 2019, בשעה 06:49
ArchAngel כתב/ה:
אם מסתכלים על התשובות, רואים שכל אחד עונה על השאלה מתוך החוויה האישית שלו.
מה שמעניין זה שאלו שחוו את הבדס"מ כהרסני הם אלו שמתעקשים שהוא חייב להיות הרסני וחולה כלפי כולם, בעוד אלו שחוו אותו כחיובי לא מתיימרים להגיד שהוא טוב עבור כולם אלא שיכולה להיות לו גם צורה בריאה אם מיישמים אותו נכון.

מה שלא ברור לי, זה למה ממשיכים להסתובב פה אנשים שמשוכנעים שהבדס"מ הוא חולני, שבכל פוסט שעוסק בשאלת "הנורמליות" חייבים לצאת בנחרצות פסקנית שהוא אינו אלא ביטוי לבעיה נפשית, ויתרה מכך, אם מסתכלים על היסטוריית ההודעות של חלקם אפשר להרגיש שהדבר היחיד או העיקרי שהם עושים כאן זה להעביר ביקורת עיקשת ודי טחרנית.
בסדר, הבנו על ההודעה הראשונה שאי פעם כתבתם בפורום שיש לכם בעיה עם עולם הבדס"מ, לחזור על זה בפעם המאה לא ישכנע אף אחד. מה שפחות מובן זה למה בעצם אתם ממשיכים להיות כאן? למה לא למחוק את המשתמש שלכם וללכת לטיפול בשביל לרפא את עצמכם מ"החולי" שלכם?
עזבו טיעונים על חופש הביטוי, מה האינטרס האישי שלכם להמשיך לשהות במרחב עם "אנשים חולים"? למה להמשיך לסכן את עצמכם כנשלטים במגע עם "אנשים כמונו"?
כי אם אני הייתי נשלטת ומאמינה בכל ליבי שהעולם הזה חייב להיות מסוכן וחולני הייתי לוקחת את הרגליים שלי ובורחת מפה עוד אתמול, הייתי ממהרת להציל את עצמי ולא כותבת כאן עוד מילה נוספת לעולם.

אני חושבת שהתשובה לזה קשורה לכך שאותם מגיבים משכנעים את עצמם שהם יוצאים מהכלל, שהם יותר מתוחכמים לעומת שאר הבדס"מיים "חסרי המודעות העצמית" ולכן הם את הבדס"מ שלהם עושים באופן הבריא, המודע, המוצלח, הכי פחות מסוכן לעומת אחרים שצריכים איזה wake up call פרטוני מהם.
לא יודעת איך לבשר את זה, אבל שאר האנשים לא פחות מודעים מהם לגבי עצמם ומסוגלים לא פחות טוב מהם להגיע למסקנות בריאות ולעשות בדס"מ ממקום מודע ולא הרסני.
רוב האנשים שהם מתנשאים מעליהם לא נכוו מבדס"מ כמותם בכדי שיקרה להם סוויץ' בחשיבה בנוגע לפער בין הפנטזיה למציאות, ומתחילת דרכם בעולם הבדס"מ הם עשו את העבודה הפנימית הזו בשביל להצליח ליישם אותו במודעות ובטחה. זאת הסיבה שבדס"מיים רבים כל כך נינוחים איתו, לא עושים ממנו ביג-דיל ולא מרגישים צורך להטיף נגדו, וממש לא כי הם חסרי מודעות "שעוד לא גילו את האמת" כפי שנראה למגיבים העיקשים.

ועוד יותר לא ברורים לי השולטים שמסכימים עם העמדה הזו וממשיכים להיות פעילים כאן, כי אם אני הייתי חושבת ככה בחיים לא הייתי מעיזה לשלוט על אף אחד כי הייתי בטוחה שכך אני פוגעת בו.
מה התירוץ שלהם? רציונליזציה שאם יש הסכמה אז זה סבבה? כי בכל פעם שאני רואה נשלט שמגיע לבדס"מ בכדי לפגוע בעצמו, גם אם הוא מתחנן בפני שזה מה שהוא צריך, אני פוסלת אותו. אז אם הייתי חושבת את זה על כל הנשלטים באופן גורף הייתי פורשת מבדס"מ מזמן ולא נשארת דקה נוספת להסתובב בכלוב.

בשורה התחתונה אני חושבת שכל המתנגדים לבדס"מ שממשיכים לגלוש כאן, למרות ההצרות הנחרצות, בעצמם מבינים שיש דרכים בריאות לממש בדס"מ דרכן אחרת אין מצב שהם היו נשארים פה עוד דקה.
אנשים שמאמינים שטרור זה מסוכן וחולני לא נשארים לגלוש באתר של דאע"ש ולהיפגש עם עוד טרוריסטים.
גם אנשים שמאמינים שבנג'י זה מסוכן וביטוי לנטייה אובדנית יחדלו מלהמשיך לגלוש בפורום של קהילת הבנג'י ולבוא למפגשים שלה.
מי שנשאר כאן הם אלו שחושבים שהם פועלים מהמניעים הנכונים ויודעים לשמור על עצמם, לעומת "האחרים" שהם מסתכלים עליהם בהתנשאות או בחשש.
ואם יש מניעים נכונים לפעול לפיהם, אם יש כללים שאפשר להקפיד עליהם בכדי לשמור על עצמך, אזי הבדס"מ לא חייב להיות באופן גורף ביטוי לבעיה נפשית או דרך לפגיעה עצמית/בזולת.


אענה לך........

כמו כל דבר בחיים כך גם ה BDSM, הוא כותרת לעשרות, אם לא מאות סוגים של פטישים, צרכים, ופעילויות ואי אפשר לבחון הכל תחת שם אחד.

קודם כל חשוב לחלק בין BDSM פיזי ו BDSM מנטאלי.

הספקטרום בין כמה הצלפות מחויכות בטוסיק דרך שיבארי וכלה בחיתוכים, כוויות, ועד לסירוס, כן, יש גם מי שמגיעים למקומות הללו, ספקטרום רחב מאד.

גם ב BDSM המנטאלי, בין כמה קללות ועד לצורך אמיתי להשפלה מטורפת, צורך להיות נסחט, צורך לניצול כלכלי ציני, גם אם זה בא על חשבון כסף לבית, לילדים, צורך שבלעדיו אי אפשר להגיע להתעוררות מינית, גם שם הספקטרום רחב מאד

אז לבוא ולהגיד ש "שולטת" שמקללת ומבזה מילולית, "ככה ברוח טובה" ו עבד שבלי שיוכה עד זוב דם לא יגיע כלל לזקפה זה אותו הדבר זה שקר גס.

אני, ואני מניח שאליי כיוונת את הביקורת, מנסה מעומק לבי לעזור ל"מתחילים" להבין מוקדם יותר את מה שלי לקח עשרות שנים להבין ואולי לחסוך מהם ולו קצת מהמכות שאכלתי בדרך.

"השבע לעולם לא יבין את הרעב" ושולטת (סחורה נדירה) לעולם לא תבין מה עובר על עבד\נשלט שכמותו 100 בשקל.

שולטת בת 30 שלרשותה אינטרנט, קבוצות, פורומים, מועדונים וכו לעולם לא תבין מה עבר נשלט מבוגר ממנה ב 20 שנה שהתעצב בתקופה בה המקור היחיד לקשרים פוטנציאליים היו העמודים האחוריים של עיתון לאשה.

יש נקודה מסויימת בה ה BDSM של ה FUN והצחוקים, זה המשעשע והארוטי הופך להיות התמכרות, צורך כמעט קיומי, נרקוטיקה הכרחית לעבור עוד יום, וכאשר, בדיוק כמו נרקומן, "הנזקק" עסוק כל היום במציאת "המנה הבאה" החיים נהיים קשים מנשוא.

כאשר אתה כבר לא יכול לקיים , פיזית ונפשית, סקס "רגיל", כאשר אתה חפץ בקשר הרסני מלכתחילה, כאשר אתה מחפש שטן ולא בן\בת זוג שווים לך ושוכח שסקס, חשוב ככל שיהיה הוא רק חלק מזוגיות שלמה שבה גם קריירה, ילדים, בילויים ועוד וכל כולך מרוכז בדבר אחד, מציאת הזוגיות הבלתי אפשרית, אז אתה בבעיה מאד גדולה.

אין שום הבדל בין אנורקסיים שמרעיבים את עצמם לבין מי שזקוק, ממש זקוק לכך שיחתכו אותו, יכו אותו עד זוב דם, יכאיבו לו ברמה שדורשת שעות וימים של התאוששות, נפשות שזקוקות לביזוי, להרס, לשברון, אנשים שמשתפים פעולה - לכאורה בהתנדבות - אם כאלו שפוגעניים כלפיהם ומנצלים את החולשה שלך כדי לפגוע עוד ועוד, ויותר ויותר... האנשים האלו צריכים הרבה יותר ממשהו כמוך שיגיד להם שהם בסדר... הם צריכים ניעור רציני כדי להבין כמו שאני כותב שוב ושוב, הפתרון לא טמון במציאת אותו "שותף חמקמק", הבעיה אינה מינית, יש שם משהו הרבה יותר עמוק ואפל וצריך להגיע אליו כדי להתחיל שינוי.

הנה ווידוי קטן. אני יודע בוודאות שאלמלא הצרכים שלי והאנרגיה שהשקעתי במרדף אחריהם יכולתי להגיע הרבה יותר רחוק בקריירה והצלחה עסקית, הרבה יותר רחוק מבחינה חברתית, אולי חוסך מעצמי כמה מערכות יחסים רעות מאד, והכל כי לא היה מי שיזהיר אותי מהדרך בה אני הולך.

יתרה מכך, לדעתי הצנועה, אנשים כמותך רק מזיקים לאנשים עם בעיות חמורות מאד בכך שאתם מקטינים עד מאיינים את גודל ועצמת הבעיה ואומרים לאנשים עם בעיות גדולות מאד שהם בסדר גמור והכל טוב, כאשר אנשים שחוו דרך כמו שלי יפגעו שוב ושוב את לא תהיי שם בשביל לעזור להם להתאושש, ככה זה פסיכולוגיה, אין אחריות על כלום.

ולמה אני לא הולך? כי למרות המודעות אני עדין נמשך... כמו עש ללהבה, כמו כל מי שצופה ונהנה בסרטי אקשן גדושים באלימות למרות ש"כולנו" נגד אלימות, כי חלק מבני האדם כאלה.
ArchAngel​(שולטת)
לפני 4 חודשים • ראשון, 16 ביוני 2019, בשעה 10:19
ArchAngel​(שולטת) • ראשון, 16 ביוני 2019, בשעה 10:19
התגובה שלך מוכיחה כמה שאתה ואנשים כמוך שנמצאים פה בכדי להטיף שיטתית נגד בדס"מ עושים זאת אך ורק על סמך החוויה המרה האישית שלכם, אבל אתם שוכחים משהו אחד מהותי בדרך: לכל אחד יש את הבדס"מ שלו. לאנשים שונים יש חוויות שונות מכם וזה לא הופך את כולם לנפגעים פוטנציאלים רק בגלל שאתם נפגעתם. זאת הנקודה שאני ושאר המגיבים מנסים להסביר לך ולמגיב שלפניך.

על עצמי לספר ידעתי, והבדס"מ שלי שונה לחלוטין מאיך שאתה רואה אותו מתוך החוויות שהאישיות שלך: אני לא מבזה אף אחד, אני לא מנצלת אף אחד (ובטח שלא כלכלית), אני לא משתפת פעולה עם הרס עצמי של אף אחד, ויתרה מכך- אם אני רואה נשלט שרומס את עצמו תחת הבדס"מ, שמשתמש בו ככלי פגיעה עצמית, שעושה אקטים שבאים על חשבון מחויבות שיש לו בחיים, אני מנסה להתערב ולהגיד לו שאפשר אחרת. כי ככה בדס"מ לא אמור להיראות. כפי שאתה מתאר אותו, זאת לא הצורה הבריאה שלו.
אם נקביל את זה לאומניות לחימה כפי שג'יימס עשה בתגובתו, אתה מתאר מישהו שנרשם לחוג קראטה בשביל להרביץ לאחרים במקום ללמוד להגן על עצמו, וזה לא אומר שהקראטה אשם או שלזה נועדו אומנויות לחימה ושצריך למהר לאסור עליהן ולהיכנס לפורומים של עוסקים בהן ולהטיף להם נגדן בהיסטריה. הבעיה היא באדם עצמו וצריך לעזור לו בשביל שיחדול מהלשתמש בכך לרעה.

רגע לפני שאתה מלכלך על "אנשים כמותי", אני יכולה להגיד לך שאני באופן אישי פועלת פה בשביל למנוע את כל אותן סיטואציות פוגעניות ונצלניות שאתה מתאר. אני דווקא עוזרת לאנשים להתאושש, מפנה אותם למרכזי סיוע, וזה דווקא כי למדתי פסיכולוגיה שאתה כה מזלזל בה, דווקא בגללה אני מרגישה שיש לי אחריות ושאני לא יכולה להסתפק רק בכל מיני מילים באוויר. אתה יודע שהצלתי פה חיים לא פעם? זאת מידת "חוסר האחריות שלי".
ההבדל היחיד הוא שלעומתך, אני עושה את זה ממקום שלא מתפרץ עם מניפסט נחרץ וחד-משמעי, לא מטיף, לא מתנשא, לא מכליל שממהר לתייג את כל אוכלוסיית האתר עם חולי על סמך שאלה בדיון כללי מבלי להכיר אותם, ומבלי שהם בהכרח רלוונטים לתיאורים הנ"ל, והבדס"מ שלהם באמת עשוי להיות בסדר גמור ולא להשפיע עליהם בצורה שלילית כלל וכלל.
אני בוחנת מקרים פרטניים ומגיבה בהתאם למה שהאדם צריך, ולא בהתאם למה שאני מניחה שהוא צריך בגלל חוויה אישית ופרשנות פרי דמיוני.
זה שאני לא ממהרת להכליל ולהגיב לבדס"מ כמו לצרעת ממש לא אומר שאני ממהרת להגיד "הכל בסדר גמור" במקרים פרטניים של אנשים שמתארים מצוקה.
אני ממש לא מקטינה חוויות של אחרים, לא מבטלת את דבריהם כשהם מתארים דפוסים לא בריאים ולא מנסה לשכנע אותם להמשיך לקחת חלק פעיל בקהילת הבדס"מ אם היא פוגעת בהם.
אני גם ממש לא מחפשת SSC כהוכחה לכך שבדס"מ בריא או לא. גם אם יש הקפדה על הכללים הנ"ל, מספיק לי לשמוע שאדם אומר שהוא נפגע או לראות שהתפקוד שלו נפגע, ואני לחלוטין אסכים שהוא לא צריך לעסוק בבדס"מ, לפחות לא בשלב הזה בחייו.

אז "אנשים כמותי" ממש לא אומרים לאנשים עם בעיות שהם בסדר גמור. זה רק משהו שנוח לך להאמין בו בשביל להרגיש עליונות מוסרית עלינו.
אני בטוחה שדרקן וג'יימס מעולם לא המליצו לאדם במצוקה להמשיך לעשות משהו שפוגע בו. מאיך שאני ראיתי אותם מתבטאים, הם יודעים להתבטא בחריפות במצבים פוגעניים וממש לא מנסים לשכנע אנשים במצוקה לחיות בלה-לה-לנד. אני גם לא ראיתי אי פעם את שאר המגיבים ה"פרו-בדס"מיים" בשרשור הזה מנסים להאכיל בבלושיט אנשים במצוקה.
ואני אישית, מעולם לא המלצתי לאדם כמוך, שמעיד שבדס"מ פגע בו, עם כל התיאורים השליליים שנתת על החוויות הבדס"מיות שלך, שהוא בסדר גמור ושעליו להמשיך לעסוק בבדס"מ. אם היית שואל לדעתי, לא הייתי ממליצה לך לעסוק בבדס"מ. הרבה פעמים המלצתי לאנשים לקחת הפסקה מבדס"מ ולא להעז לחזור לכאן עד שלא עברו טיפול מקיף.
ומה אתה עשית בשביל אנשים כאן חוץ מלגרום להם להרגיש מחורבן עם עצמם גם כשהבדס"מ שלהם היה מאוזן ותקין לחלוטין? כשממהרים להטיף מניפסטים בביטחון מפורז אי אפשר באמת להתייחס לחוויות של אנשים. אתה מבטל את מה שאנשים מרגישים, אתה ממשיך להאמין שכולם פה חולים כי היחידים שמסכימים איתך הם אנשים פגועים. אנשים עם בדס"מ בריא מתרחקים ממך מרוב השליליות שיש בך, הם מן הסתם לא ישתפו אותך בחיי המין הבריאים שלהם, ואז נוצר אצלך "אפקט הקונצנזוס השגוי" ואז אתה מאמין ששאר האנשים חווים את הבדס"מ כחולני, ואתה מושכנע שמי שלא חושב כמוך הוא פגום, "לא רואה את האמת" ולכן גם קורבן או מקרבן פוטנציאלי של הקהילה.

אתה אומר שאני מזיקה? אתה יודע מה באמת מזיק? לשכנע אדם שהוא מטורף. כן, גם במקרים של פגיעה עצמית. או ליתר דיוק- דווקא במקרים של פגיעה עצמית.
בכדי שאדם שפוגע בעצמו באמת יטפל בעצמו צריך קודם כל להקשיב לו ולהבין את החוויה שלו. זה למה כשאדם אובדני מתקשר לער"ן לא מתחילים לצעוק עליו שהוא חולה נפש שעושה משהו נוראי אלא מקשיבים לו ומנסים להבין אותו. כי רק כך הוא ילך לטיפול.
אם אתה מתנשא מעליו, אם אתה מתחיל להטיף לו מניפסטים נחרצים, אתה פשוט בועט אותו לתוך התהום של הנפש שלו ולזרועות של המנצלים שלו.
ככה מרגישים אנשים שהבדס"מ שלהם באמת חולני כשהם קוראים את טקסטים כדוגמת שלך ושל מטיפים מתנשאים אחרים (זה משהו שהעידו בפני לא פעם, תוך כדי סיטואציות שאני הייתי צריכה להרגיע בזמן שהכותבים הרגישו שהביאו איזה צדק לעולם), הם לא אומרים "אה וואלה, זהו, אני פורש מבדס"מ והולך לטיפול" (אגב, אם אתה מתנגד לפסיכולוגיה, איך אתה רוצה שיטפלו בעצמם?) אלא הם מרגישים כל כך רע עם עצמם, והטקטיקה של האנשים האלו היא לפגוע בעצמם כשהם מרגישים רע- אז מזל טוב, אתה חוטא למטרה שלך.
בזמן שאתה עסוק בלהטיף בארס ומרגיש מהפכני שנלחם בפשע וברשע, בזמן שאתה משוכנע ביומרה שאתה מאיר לכל "בורי הכלוב" את הדרך כשאתה פוסק שהם ללא יוצא מן הכלל חולניים ולא מקשיב להם בכלל, אני זאת שהצליחה להוביל אנשים רבים לטפל בעצמם או לפחות להבין שעליהם להתרחק מבדס"מ אם ההשפעה שלו *עליהם ספציפית* היא רעה. וזה לא שעשיתי משהו באמת מהפכני ולא יאומן, בסה"כ הקשבתי לאנשים במקום להניח עליהם הנחות. אז בוא תטיף לי עוד איך אני מזיקה לאנשים פה, לעומתך, "המושיע".


נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך ראשון יונ' 16, 2019 10:31 am, סך-הכל נערך 3 פעמים
MannyZag
לפני 4 חודשים • ראשון, 16 ביוני 2019, בשעה 10:25
MannyZag • ראשון, 16 ביוני 2019, בשעה 10:25
אם אתה פוגע בעצמך ונהנה מזה - תמשיך.
אם אתה פוגע בעצמך ולא נהנה מזה - תפסיק.
אין דבר כזה "הרגל מחורבן" כל עוד אתה לא פוגע באחר.
לוגיקה פשוטה.
דרקן ראהל​(נשלט){משוייך}
לפני 4 חודשים • ראשון, 16 ביוני 2019, בשעה 10:48
דרקן ראהל​(נשלט){משוייך} • ראשון, 16 ביוני 2019, בשעה 10:48
סלייב, אמרתי ואומר שוב, הסיפור האישי שלך מורכב מאין כמוהו. עברת דברים קשים עם הבדסמ שלך, וכאילו לא מספיק, גם ניצלו אותו נגדך בסוגיית המשפחה שלך. וכתבת שהיה לך מטפל שעזר לך לצאת מזה, ואשריך שמצאת כזה. וגם הערכה על הכוחות והיכולת להמשיך, להאבק, להתפתח. באמת, הכי באמת.
אתה בעצמך אומר כי יש כאן ספקטרום. ישנו כשל לוגי שמכונה "המדרון החלקלק" (כשל לוגי אינו מושג שמבקר את האדם, אלא מראה שטיעון שהאדם בנה מכיל פגם שהופך את המסקנה ללא תקפה). נראה לי, ותקן אותי אם אני טועה, שאתה מניח שמי שמתחיל בספנק, כנראה יגמור במיון, ומי שמזמין שולטת לקפה יפשוט רגל.
הסיבה שזה כשל לוגי, היא שאין חובה שיהיה מדרון כזה. כלומר, יש הרבה מאוד אנשים שיישארו בספנק וקפה. יש כאלה שיוסיפו עוד פטיש או שניים. ויש מי שיקרה להם מה שתיארת.
מה שאנחנו אומרים הוא לא שבדסמ הוא בריא או חולני בפני עצמו. בפני עצמו, אנחנו טוענים, הוא ניטרלי. אנשים יכולים לנקוט גישה בריאה או לא כלפי בדסמ. אני לא טוען שזו בחירה. וכמו שאמרתי קודם, אין כלים לדעת מראש מה תהיה הגישה של x, בטח שלא בפורום.
אני לגמרי בעד שאנשים סובלים ילכו לטיפול. שאנשים מכורים ילכו לטיפול. שמי שלא שלם עם המיניות שלו, שהמין שלו מזיק לו, ילך לטיפול. אני כן טוען שלהניח מראש שלכל מי שבכלוב יש נטיות כאלה, זו טעות. והיות ומחקרים לא מוצאים קשר בין בדסמ לפתולגיה, כנראה שרק חלק קטן (באחוזים, לא במובן של חוסר משמעות פילוסופי או רגשי) הם כמו שתיארת. וליתר ביטחון אסביר עוד. חוסר קשר אומר שאם תמצא 6% (המצאה שלי) של אנשים עם פתולוגיות בין 10000 אנשים שאספת מקרית, תמצא את אותם 6% בקרב 10000 בדסמים שאספת מקרית (או שתמצא 5.95 או 6.05, מה שייחשב כהבדל חסר משמעות מבחינה סטטיסטית).
ברור שאותו חלק קיים, כי יש אנשים שסובלים מכל מיני דברים. ברור שאותו חלק זקוק לעזרתנו ותמיכתנו. אבל זה גם אומר שבדסמ, בפני עצמו, אינו יותר או פחות בריא מלהיות בנאדם. בני אדם, ללא קשר למה, סליחה, מעמיד או מרטיב להם, סובלים מפתולוגיות, ובדסמים הם קודם כל בני אדם.
צעיר אחד יעלה על הגה שיכור, ייסע 140 קמ"ש, יסכן את כולם ומה לא. אחר יעלה על הגה תמיד פיכח, תמיד רענן, וינהג בחכמה וזהירות. האם נהיגה היא פתולוגית? לא. הצעיר שנוהג כמו פסיכי סובל מאיזה משהו, אנא עארף, שמתבטא בנהיגה שלו. השני, על פניו, לא (ייתכן שכן, פשוט לא מתבטא בנהיגה). אבל נהיגה היא עדיין שימוש ברכב ממונע כדי להגיע מא' לב', לא מחלת נפש.

אתה יודע מה מדהים, בעיניי? כמה שהסיפור שלך דומה לסיפור של הומואים בגילך. הם מסתכלים על צעירים במצעד הגאווה ואומרים, ממש כמוך, שאין לצעירים מושג מה זה לחיות בהומופוביה אמיתית, איך החיים כשיחסי המין והאהבה שלך אסורים בחוק, איך זה כשאין לך שום ייצוג בתרבות ובתקשורת וכן הלאה. אלה רק מסיבות מבינים.
וישנם שאומרים "איזה כיף שיש לצעירים האלה קהילה תומכת! איזה יופי שהם לא חווים שנאה והעדר מוחלט של זכויות. נפלא שהם לא יודעים מאבקים וחשכה. רק שיחגגו"

טוב, יש לי עוד מה לכתוב, אבל יצא ארוך בצורה ממש פושעת. אם מישהו קורא הכל, תודה וסחטיקה על האומץ, ההתמדה ויכולת הריכוז
Sm Art​(שולט)
לפני 4 חודשים • ראשון, 16 ביוני 2019, בשעה 11:01
Sm Art​(שולט) • ראשון, 16 ביוני 2019, בשעה 11:01
אנשי בדסמ",הישנים בלילה עם פיג'מה ,וישנים מסודר עם מסך מכובה ,הבדסמ",שלהם פחות מחורבן .
לעומז",אילו שלא נרדמים בלילה .זה כבר בדסמ",אחר .
ואני עוד לא מדבר על אילו שמתעצלים ללבוש פיג'מה ...
אילו ברדגת סיכון חמורה מאוד ,אף יותר לחלות בבדסמ" נסוג..
אחד המחקרים מעיד עכ'
רופא מנתח שישן היטב .מבצע ניתוח בשליש מהזמן .מאותו אחד שלא ישן היטב
ועם פיג'מה
הוא​(שולט)
לפני 4 חודשים • ראשון, 16 ביוני 2019, בשעה 12:06
הוא​(שולט) • ראשון, 16 ביוני 2019, בשעה 12:06
הבנת הנקרא היא לא הצד החזק שלך
"הטפה שיטתית" את באמת ילדותיתicon_smile.gif
וזה לא נאמר מתוך כונה להקטין
צריך נסיון חיים מסוים על מנת לראות דברים בפרספקטיבה
רחבה. אולי בעוד עשרים שנה ככה פלוס מינוס.
ArchAngel​(שולטת)
לפני 4 חודשים • ראשון, 16 ביוני 2019, בשעה 12:13
ArchAngel​(שולטת) • ראשון, 16 ביוני 2019, בשעה 12:13
הבנת הנקרא היא גם לא הצד החזק שלך אם בחרת להתייחס למילה אחת מתוך טקסט שלם, ארוך ומנומק שכתבתי והגבת לו באד-הומינם ולא לגופו של עניין. זה גם ילדותי למדי מצידך, אגב.
ספר לי עוד על הפרספקטיבה הרחבה שלך icon_smile.gif כי אם היית לך אחת, היית מסוגל לנסח תגובה יותר מנומקת ובוגרת מזו.
ArchAngel​(שולטת)
לפני 4 חודשים • ראשון, 16 ביוני 2019, בשעה 12:33
ArchAngel​(שולטת) • ראשון, 16 ביוני 2019, בשעה 12:33
הוא כתב/ה:

הטריק בלדעת לחיות עם זה טמון במכלול של דברים כמו
מינון טיימינג ובעיקר בחירת פרטנריות נכונה.

לא נותן לי לערוך אז הנה תגובה נוספת עם טיפ כתוספת:
אם היית קורא את שאר הטקסט שלי במקום למהר לזלזל על המילה הראשונה שראית, היית רואה שאנחנו באותה דעה בכלל ושאני רואה דברים באותה צורה שאתה טוען שייחודית לך.
בתור מי שמחזיק בניסיון רב שנים, לא למדת במרוצות הזמן שצריך להקשיב לפני שקופצים למסקנות? הרי זה מה שמצופה מאדם עם "פרספקטיבה רחבה", לקחת בחשבון את כל הפרטים לפני שהוא מדבר בפסקנות בביטחון כה מופרז.