אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סאב-דרופ.

גליתא
לפני 4 שנים • 22 ביולי 2019

סאב-דרופ.

גליתא • 22 ביולי 2019
לראשונה נתקלתי במושג הזה, יום אחרי סשן קשוח.
אני זוכרת שהרגשתי אז כובד וקושי ועצבות מאוד קשים בבוקר למחורת הסשן, שהתפוגגו להם כלא היו לקראת הצהרים.

מאז, אני מודעת.
יודעת שאחרי סשנים בהם מעורב כאב ברמה משמעותית, כזה שגורם לי לצלול לתוך התודעה שלי על מנת להתמודד איתו- אני אחווה דרופ יום אחרי. זה שלי. ככה אני.

מודעת, אבל שום דבר לא הכין אותי לדרופ שחשתי היום. יום אחרי סשן קיין מאוד מאוד קשוח. מהסוג הטוב. כזה שהתעופפתי בו ברמה שהרגשתי שאני לא שם בכלל, לא בסשן, אלא במקום אחר כלשהו, בתוך ההתמודדות בראש שלי.
והיום, יום אחרי, הגיע דרופ שבכלל לא זיהיתי בהתחלה. עצבות ברמה של בכי מר. וקור. וכבדות. ולב מכווץ.


אני רוצה לפנות לנשלטות שחוות דרופ, אם יש עוד כאלו (השמיעו קול שלא ארגיש לבד), אן לדומים שמתמודדים/התמודדו עם דרופ של נשלטת שלהם.

האם בכי כזה הגיוני לכם בדרופ?
איך אתם מזהים שזה דרופ בכלל?
מה ניתן לעשות למנוע אותו, או לפחות למתן אותו?

האם זה תלוי בי? במשהו שאני עושה או לא עושה כסאבית, יכולה לעשות?

מבקשת, בכל לשון של בקשה תשובות בנוסח "מניסיוני" ולא תשובות בנוסח "אני חושב.ת ש..."
    התגובה האהובה בשרשור
Bent
לפני 4 שנים • 23 ביולי 2019
Bent • 23 ביולי 2019
כתבתי בעבר מדריך לנושא, שמופיע במגזין, מוזמנת להתחיל שם.

https://thecage.co.il/magazine,1523.html
בלוסום​(לא בעסק)
לפני 4 שנים • 23 ביולי 2019
בלוסום​(לא בעסק) • 23 ביולי 2019
אצלי בזמנו זה התבטא בהמון צורך ביחס מהשולט שהיה לי ואז נתקפתי רגשות אשמה שאני בכלל מפריעה לו... זה היה ממזמן אז לא זוכרת כל פרט, רק שהרגשתי נורא..
בכי נראה לי א"ב בכל הסיטואציה הזו, כי אנחנו מאוד טעונות רגשית במצב הזה...
גליתא
לפני 4 שנים • 23 ביולי 2019
גליתא • 23 ביולי 2019
פניקס,
קרה לך אולי סוגים שונים של דרופ?
עוצמות שונות שלו?

ואם.כן, איך התבטא?
Zohe{האיש שאיתי}
לפני 4 שנים • 23 ביולי 2019
Zohe{האיש שאיתי} • 23 ביולי 2019
דרופ.
דרופ מניסיוני מגיע אחרי סשן פיזי כמו אחרי מנטאלי..
לרוב זה מרגיש כמו דיכאון. בכי, עצבות, רצון להסתגר במיטה..
אחד הדברים שקורים בזמן דרופ זה שכל ההורמונים שעולים בגוף בזמן סשן יורדים בבת אחת ולמח לוקח זמן לאזן את עצמו.
כל מה שתארת הוא הגיוני לדרופ.
אחת הדרכים למנוע דרופ או לטפל בו, היא פשוט להתכרבל בחיבוק פיזי. מגע שכזה עוזר לגוף להפריש ולאזן את עצמו.
שיחה על מה שהיה גם עוזרת מאוד וגם ההבנה ש.. אני בדרופ.
אם תרצי עוד לשאול ולהתייעץ את מוזמנת לשלוח הודעה. חשוב במצב של דרופ לא להשאיר את עצמך לבד.
גליתא
לפני 4 שנים • 23 ביולי 2019
גליתא • 23 ביולי 2019
Zohe

היה דיסוננס חד ובולט בין הסשן הטוב ואינטנסיבי שחויתי, והייתי צריכה, ממש צריכה וחסרה אפילו,
לבין התגובה הריגשית החריפה יום אחרי.

חויתי דרופים בעבר, אבל התגובה הנוכחית הייתה כה חריפה, שאני עצמי לא זהיתי שזה דרופ (בכי היסטרי. עוצמות רגש שלישי גבוהות) ולכן התקשתי להבין מה עובר עלי וניתחתי את הסיטואציה לא טוב.

זה גם השפיע עליו. (כי לך תתמודד עם כלבה ניורוטית והיסטרית).

ואני מניחה שהשאלה שלי היא-
האם יש לדבר הזה עוצמות שונות?
והאם זה תלוי בי, העוצמה של זה?
Zohe{האיש שאיתי}
לפני 4 שנים • 23 ביולי 2019
Zohe{האיש שאיתי} • 23 ביולי 2019
אז אני אחלק את התשובה שלי לכמה.
ראשית, דרופ מגיע בכל מני עוצמות, עם או בלי בכי, עם או בלי עצבות, לעיתים יש הרגשה של אני משתגעת, סוג של התקף חרדה אולי, נירוטיות, ועוד.. והכל נכון! אין צורה אחת לדרופ.
שנית, ביום הסשן, במיוחד אם היה עוצמתי או אחרי הרבה זמן שלא עברת או בכלל אחרי סשן.. צריך לעשות אפטייר קייר.
כל אחת והאפטייר שלה, כל סשן והצורך שלו. יש פעמים שמספיק פשוט להתכרבל, יש פעמים ששיח על מה שהיה ורגשות בתוך הסשן, אני פעם פשוט רציתי שנלך ברחוב בשקט, לאכול גלידה ולחזור. את צריכה לזהות את האפטייר שיעשה לך טוב. זה הצורך הראשוני. אם היה סאב ספייס הסיכוי לדרופ גדל.
חלק שלישי ואחרון הוא היום שאחרי. דרופ יכול להגיע מכמה שעות אחרי סשן ועד כמה ימים. בגלל זה חייבים להיות בקשר רציף עם מעביר הסשן, זאת אחריות של שניכם. אם תכנסי לפינה של ההלקאה עצמית, רק תגבירי את עוצמת הדרופ. בגלל זה חשוב להבין שאת שם ושזה טבעי.
אין דרך לברוח מדרופ, אבל יש דרכים להרחיק את הפעמים שזה קורה ולהנמיך את העוצמות שלו כמו שכתבתי קודם. את חייבת להבין שדרופ האומנם מתבטא נפשית ורגשית אבל זהו מצב גופני של חוסר איזון הורמונלי. עצם ההבנה של זה עוזרת להוריד בעוצמות של הדרופ.
שוב. אם יש עוד שאלות אשמח לענות.
גליתא
לפני 4 שנים • 23 ביולי 2019
גליתא • 23 ביולי 2019
Zohe

תודה רבה לך על התשובה המפורטת והתומכת.

כן היה סשן מאוד קשוח. המון המון קיין. מלא פשוט.
כן הייתי בספייס מאוד עמוק. בקושי יכולתי לענות שם לשאלותיו תוך כדי.
המח שלי צף, ולא חושבת שהיה אפשרי אחרת, כי היה באמת, הרבה הרבה כאב.
וזה היה מעולה לי.
זה מקום ממש טוב לי להיות בו.
סוג הכאב.
סוג ההתמודדות.
זה היה סשן מושלם מבחינתי.

עכשיו אין בי דרופ יותר. הוא התפוגג אתמול בצהרים. אבל כן יש בי היום רגשות אשם- כי לתחושתי, זה גם קצת גרם לו למרחק ממני. בגלל התגובה החריפה שאני לא יכולתי להשטלת עליה, ובגלל שאני לא זיהיתי מה עובר עלי, ולא יכולתי למתן את זה בכלל.

יש לי תחושה של "הגזמתי" מצד אחד, יש בי כעס עצמי של למה אפשרתי לעצמי "להשתולל" ככה
מצד שני, אני לא באמת שלטתי בזה. בכיתי בדרך לעבודה. בכיתי בעבודה. בכיתי עד הצהרים. בכי היסטרי. בכיתי לו בפון כשהוא התקשר.

הסתובבתי במשרד עם מעיל כי היה לי קר (!).

ואז הגיע שעה 1300. ופוף. הכל נעלם.

ואז גם נפל לי האסימון שזה כנראה היה דרופ.
כי זה כל כך אופייני שזה מגיע אלי יום אחרי סשן נעלם למחורת בצהרים.
רק אז זהיתי.
אבל כבר היה מאוחר מדי,
כי כבר התנהגתי כמו קרואלה דה ויל עם תסמונת טרום ויסתית

}{
Zohe{האיש שאיתי}
לפני 4 שנים • 23 ביולי 2019
Zohe{האיש שאיתי} • 23 ביולי 2019
גלגו היקרה, אני שוב אתן לך את משנתי.
אני בעולם הזה כעשר שנים, דרופ יכול להגיע מכל מני מקומות, בתקווה שאת לא תגלי זאת על בשרך. חוסר ביטחון או הרגשת חוסר או סשן או.. you name it. יותר מזה, דרופ קיים גם בעולם הונילי.
שקיפות. ראשית הייתי מציעה לך לדבר איתו על מה שהיה, לא מתוך מקום קטן אלא ממקום לגדול ממנו. שניכם צריכים לדעת מה לעשות בפעם הבאה שזה קורה. אולי אם היה מרגיע אותך שאת בדרופ ושולח אותך לחבק מישו או מדריך אותך באמפטיה או.. לא יודעת, דברו על מה שנכון לשניכם ברגעים כאלו תוך הבנה שיש מה לעשות ואת לא משוגעת.
אין לך מה לקחת אחריות לבד על מה שקרה כי האחריות היא של שניכם. גם הוא עלול לעבור דרופ ואתם צריכים לדעת ולדבר גם על זה. שקיפות ושיח נכון זה הרבה פעמים הפיתרון האולטימטיבי.
אומר לך שגם ממרומי גילי מניסיוני, בקשר האחרון שלי לא הצלחתי לדבר ולומר מה מפיל אותי כי הרגשתי אחריות על מצבו הנפשי ופחדתי שירגיש אשמה אם ידע שאני בדרופ. נוצר מצב שהייתי בדרופ מתמשך ובשבילו זה נתפס כאילו יצא עם מפלצת. זה לא נכון. זה מקום רע, לך ולו. דברי איתו! הכי פתוח ונכון ולא לקחת את האשמה אליך. אין אשמים בדרופ. הגוף פשוט חסר אדרנלין ודופמין ועוד כל מני כאלו שגורמים לזה להיות. את בסדר. אתם חייבים לדבר בכדי לדעת מה לעשות בפעם הבאה.
הוא​(שולט)
לפני 4 שנים • 23 ביולי 2019
הוא​(שולט) • 23 ביולי 2019
כל אחת ומבנה אישיות משלה.
זה חלק מהסיפור כולו
נכון שזה מבהיל לראשונה. הנה רכשת עוד נסיון ולמדת.
תתבוססי בזה בלי אשמה בלי לכעוס על עצמך
זה חלק מלשחרר שליטה כי זה לא בשליטתך
אולי תנסו אפטרקייר ארוך אחרי סשן חזק
אבל אני סתם מנחש.