בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

כאב עד בכי לצורכי התפרקות

↑ ↓
זאלופון​(שולט)
לפני שנתיים • חמישי, 8 באוגוסט 2019, בשעה 08:31
זאלופון​(שולט) • חמישי, 8 באוגוסט 2019, בשעה 08:31
בכי של פורקן בסשן יכול להיות מאד משחרר.
הטיפ שלי: תעשי את זה עם מישהו שאת מכירה, סומכת עליו ושאכפת לו ממך.
    התגובה האהובה בשרשור
אלפא-בטא​(נשלט){אבל אחר}
לפני שנתיים • חמישי, 8 באוגוסט 2019, בשעה 08:31
אלפא-בטא​(נשלט){אבל אחר} • חמישי, 8 באוגוסט 2019, בשעה 08:31
עבורי, למרר בבכי במהלך סשן, זה חלום,
מקווה שהוא ריאלי.
איה74{באשיר}
לפני שנתיים • חמישי, 8 באוגוסט 2019, בשעה 07:53
איה74{באשיר} • חמישי, 8 באוגוסט 2019, בשעה 07:53
הריקוד העדין הזה של "זה כבר יותר מידיי בבקשה תפסיק", המאבק עם עצמי לא להגיד את מילת הביטחון, הכמיהה שהוא ידע לקחת אותך אל מעבר לסף למקום ההוא, של התפרקות. והמאבק הפנימי שמשתקף ממנו, בין חוסר הרצון באמת לפגוע אבל כן רצון להביא אותי לאיבוד והכח שנדרש להגיע לשם כאמצעי.

תנסי, מה יש לך להפסיד. זה חשוב ללמוד לשחרר.
ובסוף זה גם כיף. כיף עקום ומוזר כזה, של סאביות. שכיף להן שמכאיבים להן ופוגעים בהן. אבל עדיין, כיף.
שרף אורנים​(אחר)
לפני שנתיים • חמישי, 8 באוגוסט 2019, בשעה 06:29
שרף אורנים​(אחר) • חמישי, 8 באוגוסט 2019, בשעה 06:29
אני יכול להגיד על עצמי שככל שאני מצליח לרדת נמוך יותר, להתחבר לצד הנשלט, הכנוע והמושפל בי, ככה אני מגיע למצב שבו הבכי משתחרר יחד עם הגמירה שלי.. ואני לא אדם שבוכה ביומיום והאמת שזה מאוד מגרה להגיע לנקודה הזאת שאתה משחרר את כל המעצורים.. לא יודע אם זה אותו דבר למה שאת מתכוונת
LittleDancer
לפני שנתיים • חמישי, 8 באוגוסט 2019, בשעה 06:16
LittleDancer • חמישי, 8 באוגוסט 2019, בשעה 06:16
אני חושבת שהרבה חוויות הן תרפויטיות ושאפשר להשתמש בהרבה חוויות בשביל לחקור ולהרגיש וללמוד עוד על עצמך ואפילו כדי לעשות טרנספורמציות אבל חשוב בעיני לא להניח את כל הביצים בסל אחד. יש סיכון בלהניח את האחריות לעולם הפנימי ולבריאות הנפשית שלך על סשן, זוגיות, פרקטיקה כזו או אחרת.

זה שאת מזהה את הרגש הזה שמבקש מקום זה נהדר והמקום הזה יכול להיות גם במרחב מהסוג הזה, אבל בעיני רק זה, בלי שיש לך מרחב נוסף, טיפולי, לעבד בו את הדברים ולתת לדברים מקום בעוד אופנים, יכול להיות מאוד מסוכן פוטנציאלית.

אני מאוד מזדהה עם מה שאת כותבת. פורקן רגשי בסשן הוא אחת הכמיהות העמוקות יותר שלי ואני יכולה לגרד את הקצה של הרגש העמוק הזה, הבכי האינסופי הזה, רק ברמות אמון מאוד גבוהות ובתנאים מאוד מסויימים.
אני לא אומרת שזה לא בסדר או לא נכון לרצות את זה, להפך. פשוט בגלל העוצמה של הדבר, יש סיכון כשזה לא מודע, כשזה לא מדובר נכון, כשזה לא נחקר בכמה חזיתות. לפחות בחוויה ומהניסיון שלי.
מי אני באמת
לפני שנתיים • רביעי, 7 באוגוסט 2019, בשעה 22:43

כאב עד בכי לצורכי התפרקות

מי אני באמת • רביעי, 7 באוגוסט 2019, בשעה 22:43
קצת רקע - אני בחורה שפועלת רוב חיי מהראש. גם אם אני נותנת מקום לרגש, זה רק אחרי שהראש נתן לזה אישור.
לא יודעת אם זה תכונה טובה אבל זה מה יש...
כנראה שכחלק מהתכונה הזאת יש בי קושי מאוד גדול לבכות. אני בוכה לעיתים מאוד רחוקות וכמעט תמיד משתיקה את הבכי עם טיעונים לוגיים.

אחד הדברים שכן מביאים אותי לידי בכי - זה כאב.

קרה לי כבר כמה פעמים בזמן סשן שהגעתי לדמעות.
עד היום כשהשלב הזה הגיע - ביקשתי להפסיק, הכאב פסק ועצרתי את הדמעות לפני שהפכו לבכי.

בתקופה האחרונה, עולה בי רגש שבעבר הדחקתי אותו הצידה והיום הוא דורש יחס. כתוצאה מכך, בין היתר, נוצר בי צורך לבכות.

חשבתי לנצל סשן כאב כדי להתפרק - כזה שיביא אותי לבכי ולא להפסיק עד שהדמעות כבר ממש זולגות בהמוניהן.
אשמח לדעת אם מישהו ניסה משהו כזה בעבר ואם יש לכם טיפים....

תודה מראש לעונים icon_smile.gif