ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חכמת ההמונים נדרשת

↑ ↓
טרנטינו​(נשלט)
לפני חודש • רביעי, 4 בספטמבר 2019, בשעה 17:35
טרנטינו​(נשלט) • רביעי, 4 בספטמבר 2019, בשעה 17:35
אישית, שימוש בשם שלי זה משהו שפחות משפיל אותי.
כינוי כמו : "אפס" , "כלבה" וכו, זה משהו שמבחינתי הרבה יותר יעיל.
ברייה​(שולטת){לא! מחפשת}
לפני חודש • רביעי, 4 בספטמבר 2019, בשעה 16:46
ברייה​(שולטת){לא! מחפשת} • רביעי, 4 בספטמבר 2019, בשעה 16:46
אני חושבת שזה תלוי בנקודה ההתחלתית ממנה מתחיל הגירוי, אתו מתכתבת הפנטזיה. כלומר, אם הפנטזיה כוללת נתינים ומלכות, אמירות גרנדיוזיות כגון ״נשים נועדו לשלוט וגברים להשלט״, ארמונות מלוכה ושלשלאות של עבדים, אז סביר להניח שבני הזוג ישתמשו בכינויים שתואמים את הפנטזיה שלהם, כי המימוש של הפנטזיה מחייב את הורבליזציה שלה. (מכיוון שהשפה היא הכלי התקשורתי המדוייק ביותר, אנחנו נשתמש בשפתה של הפנטזיה במהלך המימוש שלה). לעומת זאת, אם הפנטזיה נאמנה למציאות ואינה כוללת קישוטים תיאטרליים ודרמטיזציה, אפשר שבני הזוג יבחרו להשתמש בשמות הפרטיים שלהם עם תוספות ושינויים מינוריים.

ובהמשך לנאמר, מכיוון שהפנטזיה שלי ארצית מאוד, כינויים כגון ״גברתי-מלכתי״ או ״עבד-אפס-מושתן״, מעוררים אצלי פרץ של צחוק. אנחנו מכנים זה את זו (ולהפך) בשמות פרטיים עם חריגות טריוויאליות, ואם אני שואלת אותו מה הוא מרגיש, הוא מסביר את ההשפלה, את חוסר האונים, את הכניעה ואת הכאב בשפה שאינה כוללת כתרים, עבדים, ושלשלאות. 🌷
hrgiger
לפני חודש • רביעי, 4 בספטמבר 2019, בשעה 16:41
hrgiger • רביעי, 4 בספטמבר 2019, בשעה 16:41
"יהומדף" - בכיתי מצחוק, בחיי (:
סווריןן
לפני חודש • רביעי, 4 בספטמבר 2019, בשעה 16:11
סווריןן • רביעי, 4 בספטמבר 2019, בשעה 16:11
כשמדובר על משחק תפקידים, השימוש ב'שם במה' מכניס טוב יותר לתפקיד, כמו מסכה, ומאפשר להשתחרר יותר, כי מאמצים יישות אחרת לטובת המשחק. אצל סוורין וונדה של זאכר מאזוך, בהחלט נעשה שימוש בשם מיוחד עבורו - אם זו ערובה למשהו.
אז זה לא ששם ממשי מול כינוי מדומה משפיל יותר, כנוסח השאלה, אלא ששם הוא בעצם כלי במשחק התפקידים, ושם במה הוא כלי יעיל במיוחד.
סווריןן
לפני חודש • רביעי, 4 בספטמבר 2019, בשעה 16:10
סווריןן • רביעי, 4 בספטמבר 2019, בשעה 16:10
כשמדובר על משחק תפקידים, השימוש ב'שם במה' מכניס טוב יותר לתפקיד, כמו מסכה, ומאפשר להשתחרר יותר, כי מאמצים יישות אחרת לטובת המשחק. אצל סוורין וונדה של זאכר מאזוך, בהחלט נעשה שימוש בשם מיוחד עבורו - אם זו ערובה למשהו.
אז זה לא ששם ממשי מול כינוי מדומה משפיל יותר, כנוסח השאלה, אלא ששם הוא בעצם כלי במשחק התפקידים, ושם במה הוא כלי יעיל במיוחד.
אישון מאוזן​(נשלט)
לפני חודש • רביעי, 4 בספטמבר 2019, בשעה 15:29
אישון מאוזן​(נשלט) • רביעי, 4 בספטמבר 2019, בשעה 15:29
אכן מעניין.
מחד, השימוש בכינוי ייחודי, מבדיל את הנשלט מהמקום הרגיל, אולי הבטוח שלו, ולמעשה מקטין אותו.
אתה כבר לא יהומדף (סתם דוגמא. לא להיעלב), אתה חפץ/כינוי/תפקיד/ווטאבר.
מאידך, השימוש בשם הפרטי הרגיל של הנשלט מטשטש את ההפרדה בין האני הרגיל לאני שנשלט ומושפל, ואולי בכך דווקא מעצים את כל הגשעפט.
יעני, זה אתה יהומדף שמנשק את המגף, אתה ולא מלאך אתה ולא שרף.
טלי35​(שולטת)
לפני חודש • רביעי, 4 בספטמבר 2019, בשעה 15:10
טלי35​(שולטת) • רביעי, 4 בספטמבר 2019, בשעה 15:10
אצלי השימוש בשם הפרטי שלו "ממקם".

ואיכשהו יצא שכשהם משתמשים בשם הפרטי *שלי* -זה איכשהו יוצא עם המון יראת כבוד.

כמעט כל מי שהיה לי זה התגלגל ככה שכשהוא נקב בשם שלי (אני תמיד צוחקת עליו "השתמשת בשם המפורש") זה יצא בסופו של דבר יותר עמוק ומתמסר מכל "גבירתי" או "הוד עחזריותך"
4X4​(נשלט)
לפני חודש • רביעי, 4 בספטמבר 2019, בשעה 12:54
4X4​(נשלט) • רביעי, 4 בספטמבר 2019, בשעה 12:54
אתה יודע מה - גם מקובל עלי
גבעות​(נשלט)
לפני חודש • רביעי, 4 בספטמבר 2019, בשעה 12:22
גבעות​(נשלט) • רביעי, 4 בספטמבר 2019, בשעה 12:22
אם זה משפיל יותר או פחות אני לא יודע לענות לך בהכללה גורפת. מאוד תלוי מקרה ומי האנשים מאחורי השמות.
יחד עם זאת הנה כמה תובנות על שימוש בשם הפרטי:

עיוות השם (פרטי או משפחה) יכול להיות שיטת השפלה פשוטה ואפקטיבית. בריונים בבית הספר היסודי מיישמים אותה מימים ימימה. לחלק מהאנשים מספיק שתבטא צליל AH במקום צליל EH בשם שלהם והם ירגישו שפגעו בכבודם וימהרו לתקן. חזרתיות על 'הטעות' יכולה לשגע. עיוותים יותר מורכבים שממש מחליפים את השם במילה דומה אך עם גוון משפיל גם יכולות לעבוד- קח את 'זלמן' של סטירה מהתגובה מעליי בתור דוגמא וקרא לו 'זבלן'. שימוש לא מדוייק בשם הוא בכל זאת שימוש בו.

תחשוב למי יש בעלות על השם ואיזו פונקציה זה משרת. האם נתינת כינוי היא פרס/השפלה או תביעת בעלות על הנשלט? או משהו אחר לגמרי? אני נוטה דווקא לחשוב שדרך הפנייה מסמלת את הקירבה שיש בינך ובין השולט/ת. בעולם הסובייקטיבי שלי פנייה בשם הפרטי דווקא מסמלת כמה עוצמתי וחזק החיבור ביננו. אני יכול להיות פרצוף בהמון/בהרמון, ואני יכול להיות אני, גבעות. כשקוראים לי בשמי זה אישי, ולכן זה לא משמש להשפלה בדרך כלל. העברת השם שלך לאחר, קריאה בשם של אחר כשפונים אלייך, זה יכול להשפיל ולהכאיב.

בהמשך לנקודה הקודמת, ובהיפוך כל השאלה על ראשה- אחרי ששמעתי אין סוף כינויים למלכה, פתאם חשבתי, בהכללה גורפת, האם לדעתכן שימוש בשם הפרטי שלכן עדיף יותר? לא חייבות לענות. שאלה רטורית לפותח השרשור.
Audhild{Agnar}
לפני חודש • רביעי, 4 בספטמבר 2019, בשעה 10:42

תלוי קשר

Audhild{Agnar} • רביעי, 4 בספטמבר 2019, בשעה 10:42
יש כאלו שמאוד מחוברים לשמם, ובאמצע סשן לקחת את השם-
"יואב האפס, יואב הזונה שלי", יכול לתת אפקט מצויין שך חיבור רגשי עמוק יותר. כולנו מסתובבים קצת כשקוראים בשמנו, גם אם ברור לנו שלא אלינו התכוונו.
יש כאלו שזה לא יעשה להם כלום, אני מניחה, אבל טרם נתקלתי בכאלו.