סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

האם בדסמ מסווג כהפרעה נפשית?

↑ ↓
israelislave
לפני שבוע • חמישי, 12 בספטמבר 2019, בשעה 12:18

דרקן ראהל​(נשלט){משוייך}

israelislave • חמישי, 12 בספטמבר 2019, בשעה 12:18
כמו שאמרת, opinions are like ass holes; everybody has one, זו דעתי, בה אני אוחז, אני יכול להכיל ולפרש אותה מנסיוני ונסיוני בלבד ולא טענתי אחרת.

באשר לתוקף "דברי המומחים"............. אחרי שלושים ומשהו שנות יצור "פסיכולוגים" באקדמיה שמרשה רק לאידאולוגיה פוליטית חברתית אחת להתקיים, אין לדבריהם הרבה תוקף. מכיר הרבה יותר אנשים שחייהם מסודרים בזכות כימיה ומעט מאד אם בכלל בזכות "טיפולים" אצל פסיכולוגים... וכן, הייתי אצל כמה וכמה.. האחד שעשה עלי רושם אמיתי בז לקולגות שלו.

באשר לAss Holes, אין ספק שאתה יותר מומחה ממני בכל הקשור לרקטומים ופעילות Extra Curriculum , חיתולים?
פלייפול
לפני שבוע • חמישי, 12 בספטמבר 2019, בשעה 14:15
פלייפול • חמישי, 12 בספטמבר 2019, בשעה 14:15
דרקן ראהל כתב/ה:
אוקיי. הבהרות מספר.
עכשיו, לפני שאגיד מה כתוב עלינו בפאראפיליות, חשוב להבין משהו על מחלות נפש, או, ליתר דיוק, על פסיכו-פתולוגיה. משמעות המילה פאתוס היא סבל - הגישה היום אומרת שאם אף אחד לא סובל, אין פסיכו-פתולוגיה. גם אם יש לך את הסימפטומים, אם אין סבל אתה בריא.

דרקן, לא צריך להיות מומחה לבריאות הנפש כדי להפריך טענה ע"י דוגמא נגדית, ושתיים כאלו ניתנו לך ע"י סווריןן וסלייב. אוסיף דוגמא משלי: אדם במצב מאני יכול לאבד את כל רכושו בתקופה קצרה, ללא סבל כלל אלא תוך תחושת 'היי', אך פסיכיאטר מחוזי יכול להורות על אישפוזו בכפיה אם ישתכנע שהוא א. במצב פסיכוטי, ב. מסכן את עתידו. פרשנות מילולית מתורגמת מיוונית אינה מייצגת בהכרח את המציאות כהוייתה (עיין ערך פדופיליה).

דרקן ראהל כתב/ה:

בקיצור, אם אין נפגעים, מצוקה, בעיה, משהו - בדסמ זה ממש לא הפרעה נפשית.
נו, זה כבר יותר טוב.


עוד משהו - פותחת הדיון כתבה שחבר ונילי השווה אותה למישהו עם בי פולאר, אך לא פירטה לגבי סוג ההשוואה. יכול להיות שהוא זרק לה משהו בסגנון: "זה נשמע לי מחלת-נפש, כמו מאניה- דיפרסיה או סכיזופרניה...", ולאו דוקא ניסה להראות דימיון במאפיינים ספציפיים בין בדסם לבי פולאר. כך שבהיעדר הבהרה מצידה לגבי אפי ההערה, הדיון כאן בנושא זה מיותר ומהווה התפרצות לדלת פתוחה.
דרקן ראהל​(נשלט){משוייך}
לפני שבוע • חמישי, 12 בספטמבר 2019, בשעה 16:25

Re: דרקן ראהל​(נשלט){משוייך}

דרקן ראהל​(נשלט){משוייך} • חמישי, 12 בספטמבר 2019, בשעה 16:25
israelislave כתב/ה:
כמו שאמרת, opinions are like ass holes; everybody has one, זו דעתי, בה אני אוחז, אני יכול להכיל ולפרש אותה מנסיוני ונסיוני בלבד ולא טענתי אחרת.

באשר לתוקף "דברי המומחים"............. אחרי שלושים ומשהו שנות יצור "פסיכולוגים" באקדמיה שמרשה רק לאידאולוגיה פוליטית חברתית אחת להתקיים, אין לדבריהם הרבה תוקף. מכיר הרבה יותר אנשים שחייהם מסודרים בזכות כימיה ומעט מאד אם בכלל בזכות "טיפולים" אצל פסיכולוגים... וכן, הייתי אצל כמה וכמה.. האחד שעשה עלי רושם אמיתי בז לקולגות שלו.

באשר לAss Holes, אין ספק שאתה יותר מומחה ממני בכל הקשור לרקטומים ופעילות Extra Curriculum , חיתולים?


וואו, הצלחת להמנע מלרדת לי לפסים אישיים, עד הפסקה האחרונה. (חיתולים? מה לי ולחיתולים? תעליב בכיוון הכללי שלי, לא סתם)
אני שמח לגלות שעל אף שפסיכולוגים סרחו בעיניך, אתה כנראה בסדר עם פסיכיאטריה. והיות והdsm הוא מדריך פסיכיאטרי של ארגון הפסיכיאטרים, הוא כנראה סבבה.
אחרי הכל, הם נותנים את הכימיה שאתה משבח.
ואם כבר אישי, מדהים שהפסיכולוג היחיד שמוצא חן בעיניך בז לעמיתיו. זה דומה לאנשים שבזים לכל דבר שהוא לא הם - אתה!
israelislave
לפני שבוע • חמישי, 12 בספטמבר 2019, בשעה 17:25
israelislave • חמישי, 12 בספטמבר 2019, בשעה 17:25
דרקן ראהל​(נשלט){משוייך}

בז ומרחם על כל מי שלא מסוגל להביט במראה ולהודות גם בחסרונות שלהם.

אלו לא הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה, זה אלו שעוסקים בה בעשורים האחרונים. יש בכלל ויכוח על כך שהאקדמיה למדעי הרוח נשלטת לחלוטין ע"י אידאולוגיה פוליטית אחת ומי שלא מיישר קו מוקצה ונרדף?

אגב, הפסיכולוג שלי גם התאבד. בבקשה לך, תעשה קצת מטעמים.

כמי שנמצא במיעוט ברוב הדיונים כאן אני מרגיש חובה להביע את דעת המיעוט. יכולתי לפטור את כל הדיונים ולחסוך לעצמי זמן יקר, אבל דווקא בגלל ההתנפלות על כל מה שלא כמו "הרוב" אני ממשיך להביע את דעתי הלא פופולרית.

אגב עלבונות... אחרי שאתה עירבת את בני בגועל נפש שלך אין דבר שאוכל לומר ש"יעלה" על השיא שקבעת.
המרכז למיניות אלט'
לפני שבוע • חמישי, 12 בספטמבר 2019, בשעה 18:30

Re: האם בדסמ מסווג כהפרעה נפשית?

המרכז למיניות אלט' • חמישי, 12 בספטמבר 2019, בשעה 18:30
Lady Guinevere כתב/ה:
שוב אני צריכה להזכיר לעצמי לעולם לא לפתוח את נושא הבדסמ עם ונילים
בכל מקרה הונילי הספציפי הזה השווה אותי למישהי עם הפרעה דו קוטבית (בי-פולר)
וזה ממש ערער לי את הבטחון

זה קשקוש נכון?
במיוחד אשמח לקבל קצת חיזוקים מדרקן ראל וArchangel
ואולי כמה לינקים למאמרים בנושא
היה פוסט בפורום על זה מתישהו אבל לא מוצאת.
תודה לכם חברים


מוזמנת לקרוא גם במאמרים שלנו

https://altsex.org.il/%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%9d/
מקצועי​(שולט)
לפני שבוע • חמישי, 12 בספטמבר 2019, בשעה 23:28
מקצועי​(שולט) • חמישי, 12 בספטמבר 2019, בשעה 23:28
בספר DSM-5 סאדו ומזוכיזם לא מוגדרים כהפרעה כפי שהיה בספר -3, אלא בהתקיים תנאי נוסף של הפרעה תפקודית או חברתית.

חלק מהשינויים ( של ההפרעות שנכנסו או יצאו מהספר ) נסמכו על ידע מדעי מדוייק יותר ( בעיקר ניטור מדוייק של פעילות נוירולוגית מוחית בעזרת מכשור מתקדם) כפי שציין בצדק רב דרקן.
חלק אחר של השינויים בספר ה DSM נובעים ממניעים אחרים לחלוטין, ליברליזם מתפתח חברתי. שמסכים עם הטענה שכאשר שני צדדים מבצעים אקט מיני כמי בדסמ (כמו גם גייז) מתוך הסכמה מודעת, לא ניתן להתייחס אל בדסמ כאל הפרעה.

זו הסיבה גם שבדסמ עדיין נמצא בספר - עבור מקרים של פגיעה תפקודית - ויש כאלו . הליברליזם החברתי שהתפתח הביא גם לכך שהומואים שבספר 3 הוגדרו כהפרעה, היום הם כבר לא.

האבחנה המבדלת הזו בסיבת השינויים (התפתחות בהבנה העצבית לעומת ליברליזם חברתי)בספר הdsm חשובה, בגלל שליברליזם חברתי לא נוצר יש מאין, אלא מהסברה והעלאת הנושא לשיח פתוח, מבלי להסתתר מאחורי הטענה של אני לא מדבר על מה שקורה אצלי בין הסדינים
כלומר קיימת חשיבות גדולה לשיח ציבורי פתוח בנושא
דרקן ראהל​(נשלט){משוייך}
לפני שבוע • שישי, 13 בספטמבר 2019, בשעה 00:40
דרקן ראהל​(נשלט){משוייך} • שישי, 13 בספטמבר 2019, בשעה 00:40
פלייפול כתב/ה:
דרקן ראהל כתב/ה:
אוקיי. הבהרות מספר.
עכשיו, לפני שאגיד מה כתוב עלינו בפאראפיליות, חשוב להבין משהו על מחלות נפש, או, ליתר דיוק, על פסיכו-פתולוגיה. משמעות המילה פאתוס היא סבל - הגישה היום אומרת שאם אף אחד לא סובל, אין פסיכו-פתולוגיה. גם אם יש לך את הסימפטומים, אם אין סבל אתה בריא.

דרקן, לא צריך להיות מומחה לבריאות הנפש כדי להפריך טענה ע"י דוגמא נגדית, ושתיים כאלו ניתנו לך ע"י סווריןן וסלייב. אוסיף דוגמא משלי: אדם במצב מאני יכול לאבד את כל רכושו בתקופה קצרה, ללא סבל כלל אלא תוך תחושת 'היי', אך פסיכיאטר מחוזי יכול להורות על אישפוזו בכפיה אם ישתכנע שהוא א. במצב פסיכוטי, ב. מסכן את עתידו. פרשנות מילולית מתורגמת מיוונית אינה מייצגת בהכרח את המציאות כהוייתה (עיין ערך פדופיליה).
.


אוקיי - אני חוזר על עמדתם של הפסיכולוגים והפסיכיאטרים. למה צריך להביא טיעוני נגד שמכוונים איכשהו אלי? זו עמדת המומחים. אם מישהו חושב אחרת, שילך לריב איתם.
מעבר לזה, גווינביר שאלה שאלה, ענינו. למי אכפת מה אמרו לה באיזה טון? שאלה, ענינו. מי שחשוב לו כל הפרטים שיבקש, או שלא יענה.
דרקן ראהל​(נשלט){משוייך}
לפני שבוע • שישי, 13 בספטמבר 2019, בשעה 01:13
דרקן ראהל​(נשלט){משוייך} • שישי, 13 בספטמבר 2019, בשעה 01:13
israelislave כתב/ה:
דרקן ראהל​(נשלט){משוייך}

בז ומרחם על כל מי שלא מסוגל להביט במראה ולהודות גם בחסרונות שלהם.

אלו לא הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה, זה אלו שעוסקים בה בעשורים האחרונים. יש בכלל ויכוח על כך שהאקדמיה למדעי הרוח נשלטת לחלוטין ע"י אידאולוגיה פוליטית אחת ומי שלא מיישר קו מוקצה ונרדף?

אגב, הפסיכולוג שלי גם התאבד. בבקשה לך, תעשה קצת מטעמים.

כמי שנמצא במיעוט ברוב הדיונים כאן אני מרגיש חובה להביע את דעת המיעוט. יכולתי לפטור את כל הדיונים ולחסוך לעצמי זמן יקר, אבל דווקא בגלל ההתנפלות על כל מה שלא כמו "הרוב" אני ממשיך להביע את דעתי הלא פופולרית.

אגב עלבונות... אחרי שאתה עירבת את בני בגועל נפש שלך אין דבר שאוכל לומר ש"יעלה" על השיא שקבעת.


שוב - אתה מתעלם מזה שהשאלה מהי הפרעה נפשית לא מבוססת לא על דעת הרוב ולא על דעת המיעוט.
אתה מתעלם מזה שגם אדם שאומר "לא נראה לי שזה מחלה, כי זה סבבה" טועה בעצם הבעת הדעה.
מדובר במקצוע שנלמד במשך 10 שנים עד שאתה בכלל מורשה לעסוק בו, שלא לדבר על להיות חבר בוועדות הבכירות של איגוד הפסיכיאטרים, אלה שמנסחים את המדריך. לכן אמרתי מה שאמרתי על דעות - לא אמרתי שיש דעות טובות ורעות, אלא שלכל אחד יש דעה, זה לא מיוחד בשום צורה, ללא קשר לתוכן הדעה.
אם אין בסיס בראיות אובייקטיביות לדעה, ניתן להתעלם ממנה ללא ראיות. אם יש לך ראיות, נבחן אותן ונחליט. הדברים שהבאתי מתוקפים בכמויות עצומות של מחקר סטטיסטי ומחקר קליני. הם אינם "דעה", הם קונצנזוס מדעי-מקצועי. אם אתה רוצה לצאת נגדו - תביא ראיות טובות באותה מידה, או טובות יותר. אחרת, אין לדעה שום משמעות. יותר מזה - במקרים כאלה, היא מסוכנת.
דמיין אנשים מתעלמים מרמזור הצלפות או הוראות בטיחות של קשירות כי לדעתם זה בסדר, וממליצים פה לאחרים לעשות כמותם. וההסבר? כי זו דעתי. זה מסוכן, ויפגע באחרים. אין פה שום דבר אישי נגד אף אחד או נגד דעה כלשהי.
ויש המון ויכוח על מדעי הרוח. המון. כבר ראינו "הוכחות" לרדיפה הזו פה בפורום. אבל, בוא נניח שאתה צודק. אנשי מדעי הרוח כולם שטופי מוח או פחדנים.
ובכן, פסיכולוגיה זה מדעי החברה, לא הרוח. והdsm שייך לפסיכיאטריה, שזה מדעי הרפואה. אז מה הרלוונטיות של האמירה הזאת לדיון הזה?
ולגבי עלבונות, הכל טוב. העלבת אותי ואת כל השאר העולם הרבה לפני האמירה שלי, ואתה תמשיך להעליב את כולם גם אחריה. התרגלנו.
israelislave
לפני שבוע • שישי, 13 בספטמבר 2019, בשעה 04:44
israelislave • שישי, 13 בספטמבר 2019, בשעה 04:44
אני אומר את דעתי. אתה זה שבוחר להיעלב. לא מפתיע בזמנים בהם להיעלב הפך להיות מקצה אולימפי.

מי שלקח את הדיון לפסים אישיים היית אתה, תאכל מה שבישלת.

לגופם של דברים...... איך אתה היית מגדיר אנשים שנהנים וצריכים להפגע פיזית ונפשית כדי למצא הנאה מינית? איך אתה היית מגדיר אנשים שצריכים לפגוע באחרים כדי למצא הנאה מינית.

עצם העלאת השאלה והנסיון להתמודד איתה מצביע על ספקות. עצם "היותנו קהילה קטנה ובארון" מצביע על כך שאיננו חלק מהנורמה.
סווריןן
לפני שבוע • שישי, 13 בספטמבר 2019, בשעה 08:27
סווריןן • שישי, 13 בספטמבר 2019, בשעה 08:27
דרקן ראהל כתב/ה:
סווריןן כתב/ה:
אני מציע להוציא את השאלה מהמסגרת הקלינית-פסיכולוגית בה היא הוצגה, הנשענת על האופן העכשווי (והמשתנה) בו ה-DSM מגדיר הפרעות נפשיות. מה שמשנה הוא המתח בין נטיה מינית לבין אושר. בשונה מדראקן, אני כן חושב שיש מצבים פתולוגיים שאינם כרוכים בסבל (להיות בקומה למשל). אבל הנקודה שלו נכונה בעיני, וקשורה ליכולת לחיות יחסי שליטה ובמקביל להיות מאושר. אני חושב שברור לכולנו (לפחות מי שבאתר הזה), שאין בעיה להיות מאושר וגם לקיים מיניות מבוססת שליטה. אבל כן מתעוררת שאלה לגבי יחסי שליטה עמוקים יותר, שאינם מתוחמים לסשנים, ופורצים לחיים שמחוץ לחדר המיטות. היכולת להפוך המון אינטראקציות יומיומיות ל-pervertible, כן מעוררת שאלה לגבי האפשרות להיות אדם מלא ובמקביל לקיים סוג של יחסי שליטה מקיפים יותר. מזוכיזם מתוחם פחות, עלול לטרפד אושר - גם אם לא דחוף לכנות אותו 'פתולוגי'.


הבהרה אחת. לגבי מהי הפרעה נפשית בימינו, הבסיס למה יאובחן, ומה כתוב בdsm - לא הבעתי דעה, אלא ציטטתי מהdsm ומהלימודים הבסיסיים שלי בפסיכולוגיה.
כשאנשים יותר מדי מביעים דעות בתחום הנפש, התוצאה היא הרבה פעמים מה שעשה הוונילי הזה - דעות קדומות וסטיגמות, העדפות אישיות, חינוך וכיוצא באלה מכתיבים לאדם מן הרחוב את דעתו על מהי מחלת נפש.
כמו שאין לסמוך על מי שאינו בקי ברפואה לאבחון מחלות, אין לסמוך על מי שאינו פסיכיאטר או פסיכולוג לאבחון בעיות נפשיות.

והבהרה חשובה - מי שבדסמ משתלט על חייו, מפריע לו לתפקד, גורם לו להערכה עצמית נמוכה או להרגשה פנימית שמשהו לא בסדר, כל דבר דומה לזה - פנו לטיפול. קבלו עזרה. זה לא עניין של "לרפא" בדסמ, שזה חרטא. זה עניין של לעזור לכם להבין את עצמכם ולמצוא דרך לחיות בשלום ובאושר מרבי עם מי שאתם


אתה לגמרי צודק, ואין לי ויכוח עם ההצבעה על דעת המומחים. השאלה היא הבסיס לאותה דעה. אם הקריטריון לפתולוגוזיציה שאותם מומחים מציבים הוא סבל, מתעורר קושי עבור לא מעט כאן. קח, לדוגמה, את זה שלפני שבוע פנה כאן בפורום עם פטיש בו הוא מפנטז על זה שמישהי מנקה אותו עם סמרטוט, כאילו שהוא רצפה מלוכלכת (אולי אני לא זוכר נכון את הדקויות, אבל זה היה הכיוון). הוא דיווח על מבוכה נוראית סביב זה. אם תמליץ לו ללכת בעקבות הסבל, לא תעזור לו יותר מדי. הוא סובל אם הוא לא מממש את הפנטזיה שלו, כי משהו עמוק מאוד בו לא בא לידי ביטוי. מצד שני, אם יממש את הפנטזיה, הוא סובל בגלל הבושה הכרוכה בכך. אם אתה המטפל שלו, האם תבחר במסלול טיפולי שישחרר אותו מבושה, או במסלול טיפולי שיאפשר לו להרחיב את הטווח של המיניות שלו, לכיוון שסביר יותר שימצא בו שיתוף פעולה? לאיזה מסוגי הסבל תגיב? מה מהם משמעותי יותר? האם ה'פתולוגיה' היא הבחירה המינית? הבושה? השילוב בין הבחירה המינית לסיכוי הנמוך לממשה? השילוב בין הבחירה המינית לבושה?
הישענות על סבל, כשלעצמה, לא תמיד עוזרת או מבהירה. נקודה נוספת היא שאני מנחש שלמטפלים לא ממש בוער להגדיר משהו כפתולוגי. מה ירוויחו מכך? די בכך שמישהו מגיע עם צבר תחושות שמטריד אותו. הם ינסו לסייע לו להתלבט באופן נקי ולאמץ כיוון בצורה שלמה יותר. פחות יעניין אותם אם זה פתולוגי/לא פתולוגי -- וודאי לא בהקשרים הרכים יותר עליהם אנחנו מדברים כאן. לא?