לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סאדיזם ללא מיניות.

↑ ↓
ברייה​(שולטת){לא! מחפשת}
לפני חודש • שישי, 20 בספטמבר 2019, בשעה 12:09
ברייה​(שולטת){לא! מחפשת} • שישי, 20 בספטמבר 2019, בשעה 12:09
גמד,

אני כמובן מודה על הציון הגבוה שנתת לכתיבה שלי, אבל אולי אם תקרא שוב, תגלה שכתבתי את כל מה שכתבת, אך במילים אחרות. אני מסכימה שהמילה ״מתעצבת״ תהיה הגדרה מדויקת יותר מאשר ״מתפתחת בהדרגה״. כל השאר אינו סותר את מה שכתבתי. גם ציינתי את שתי הגישות לגבי האמפתיה של הילדים, את זו שטוענת שאינה קיימת וגם את זו שטוענת שהיא מולדת אך אינה מעוצבת בגילאים הצעירים. גם אמרתי שילד המתאכזר אל נמלה לא בהכרח יוגדר כילד שסובל מפסיכופתולוגיה (למרות שקיימת אפשרות כזאת, כמו שקיימות שלל אפשרויות נוספות, כולל חינוך), ושלא ניתן להסתמך על כך כדי לקבוע את הנטיה המינית שלו; וגם לא דיברתי על המודעות לכאב, אלא על מודעות לכאבו של האחר, שכאמור או איננה או אינה מעוצבת, תלוי בחוקרים שעל דעותיהם מסתמכים.

אבל לדעתי לא רק שלא הבנת את התוכן, אלא אף פיספסת את הנקודה העיקרית בדבריי. לא מדובר באדם מוחץ תיקן, מדובר בילדה שמתעללת בנמלה, עוקבת אחרי התגובות שלה עד רגע מותה ונהנית מהתגליות. ולכן אמרתי שבמקרה כזה, קרוב לוודאי, מדובר בסקרנות טבעית ומאפיינת שבגילאים צעירים אינה מוגבלת על ידי האמפתיה מהסיבות שציינתי.

למרות שהמושג ״אלופי האמפתיה” אינו נהיר לי, אציין שאדם שהאמפתיה שלו אינה מעוצבת עדיין, כפי שכתבת, לא יכול להיות אלוף האמפתיה. מבלי להבין את המשמעות של האליפות באולימפיאדת האמפתיה, קיים כאן כשל לוגי מובהק.
teacher​(שולט)
לפני חודש • שישי, 20 בספטמבר 2019, בשעה 12:51
teacher​(שולט) • שישי, 20 בספטמבר 2019, בשעה 12:51
מוסיף פה עוד נדבך קטן.
העבר, כפי שאנחנו תופסים אותו, אינו אובייקטיבי אלא מכופף ומעוות על פי ה"אני" הנוכחי שלנו.
זיכרונות אינם דבר סטטי אלא משתנה כל הזמן.

https://www.psychologytoday.com/intl/blog/am-i-right/201307/your-memory-isnt-what-you-think-it-is
שוטרת*
לפני חודש • שישי, 20 בספטמבר 2019, בשעה 13:36
שוטרת* • שישי, 20 בספטמבר 2019, בשעה 13:36
ברייה כתב/ה:
האמפתיה מתפתחת בהדרגה ומתחילה להתגבש רק בסביבות גיל ההתבגרות.

אני לא חושבת שקיים קשר בין סיממנים שבמקרים מסוימים עשויים להצביע על פסיכופתולוגיה לבין עיסוק בבדסמ. כי להבדיל מפסיכופתולוגיה, מצב בו האדם מבצע פעולות לסיפוק אישי תוך התעלמות מהשלכות מעשיו על הזולת, העוסקים בבדסמ מחפשים פרטנר משתף פעולה שמפיק הנאה מהנעשה בו. להערכתי הצנועה והלא מבוססת, הילדה מריצה נמלים במקפיא ועל הכיריים מתוך סקרנות ומתוך חוסר מודעות אמתית למה שמרגישה הנמלה



עם הרבה ממה שכתבת, הסכמתי, בעיקר לגבי עניין האמפטיה שמתפתח עם השנים. איץך לגבי עניין שיתוף הפעולה, אני יכולה לומר לך שאצלי, כל עניין ההנאה ההדדית, לא בדיוק תופס. לא יכולה לראות את עצמי נהנית להכאיב למישהו שנהנה מכאב, או "מכניעה כנוע" (המרכאות הן מכיוון שאני לא חושבת שיש כזה דבר 'להכניע כנוע').
לגבי עניין הנמלים, או ציפורים שהייתי לוכדת בנערותי, העניין הוא שהסקרנות הפכה לסוג של עונג ממכר. משם המחשבה על סאדיזם לא מיני. אם ניקח את זה לבדסמ שלי כיום, יש לא מעט סשנים או קשרים שהם לגמרי על טהרת הסבל והתעללות (נפשית או פיזית),בלי קשר לאורגזמה כזו או אחרת, אולי מנטלית.

יצא לך להרגיש?
שוטרת*
לפני חודש • שישי, 20 בספטמבר 2019, בשעה 13:46
שוטרת* • שישי, 20 בספטמבר 2019, בשעה 13:46
בכוח המוח כתב/ה:
מסכימה עם בריה ומוסיפה את הנדבך הנוסף - האם את סאדיסטית היום, במובן שהתעללות בבעלי חיים או בחסרי ישע נעימה לך? אני נוטה להאמין שהתשובה היא לאו מוחלט.
סאדיזם בדס״מי מיני מגרה דווקא כי לא מדובר בחסר ישע, אלא במי שזו הדרך שלו להתרגש מינית. מהבחינה הזו, הפעולה שאת מפעילה היא לא באמת פעולה תוקפנית סאדיסטית, כמו שפעולה של רופא היא לא פעולה תוקפנית סאדיסטית. המשמעות אינה חיה בפעולה, אלא במשמעות מאחוריה.
לסיום- יש איזו הילה, מטופשת יש לומר, שמצמידים נשלטים ל״סאדיזם אמיתי״, כאילו שמדובר בתכונה נחשקת. היא לא. זה נחשק כחלק מהפנטזיה על הדמות הסאדיסטית, אבל לא נחשק כלל במציאות. מתישהו צריך להתבגר ולדעת לעשות את ההפרדה הזו.


אני לא מצאתי את עצמי מתחברת לסוג סאדיזם הזה, לא מכירה במושגי האדרה של "אמיתי או לא", רק יודעת לומר לך שלהצליף מזוכיסט או בספה, מבחינתי זה אותו אפקט. אם אין לו רצון אמיתי לברוח ממני או מהסיטואציה, אין גירוי.לא מנטלית ולא פיזי.
שוטרת*
לפני חודש • שישי, 20 בספטמבר 2019, בשעה 13:49
שוטרת* • שישי, 20 בספטמבר 2019, בשעה 13:49
teacher כתב/ה:
מוסיף פה עוד נדבך קטן.
העבר, כפי שאנחנו תופסים אותו, אינו אובייקטיבי אלא מכופף ומעוות על פי ה"אני" הנוכחי שלנו.
זיכרונות אינם דבר סטטי אלא משתנה כל הזמן.

https://www.psychologytoday.com/intl/blog/am-i-right/201307/your-memory-isnt-what-you-think-it-is


טיצ'ר, איזה כיף 'לראות' אותך .. מהלינקים שלך תמיד לומדים משהו חדש (:
בכוח המוח​(נשלטת){Aion}
לפני חודש • שישי, 20 בספטמבר 2019, בשעה 14:35
בכוח המוח​(נשלטת){Aion} • שישי, 20 בספטמבר 2019, בשעה 14:35
שוטרת* כתב/ה:
בכוח המוח כתב/ה:
מסכימה עם בריה ומוסיפה את הנדבך הנוסף - האם את סאדיסטית היום, במובן שהתעללות בבעלי חיים או בחסרי ישע נעימה לך? אני נוטה להאמין שהתשובה היא לאו מוחלט.
סאדיזם בדס״מי מיני מגרה דווקא כי לא מדובר בחסר ישע, אלא במי שזו הדרך שלו להתרגש מינית. מהבחינה הזו, הפעולה שאת מפעילה היא לא באמת פעולה תוקפנית סאדיסטית, כמו שפעולה של רופא היא לא פעולה תוקפנית סאדיסטית. המשמעות אינה חיה בפעולה, אלא במשמעות מאחוריה.
לסיום- יש איזו הילה, מטופשת יש לומר, שמצמידים נשלטים ל״סאדיזם אמיתי״, כאילו שמדובר בתכונה נחשקת. היא לא. זה נחשק כחלק מהפנטזיה על הדמות הסאדיסטית, אבל לא נחשק כלל במציאות. מתישהו צריך להתבגר ולדעת לעשות את ההפרדה הזו.


אני לא מצאתי את עצמי מתחברת לסוג סאדיזם הזה, לא מכירה במושגי האדרה של "אמיתי או לא", רק יודעת לומר לך שלהצליף מזוכיסט או בספה, מבחינתי זה אותו אפקט. אם אין לו רצון אמיתי לברוח ממני או מהסיטואציה, אין גירוי.לא מנטלית ולא פיזי.


מזוכיסט הוא, בדרך כלל, לא מישהו שהצלפה פשוט נעימה לו, זה פשטני להגדיר מזוכיזם באופן הזה. בדר״כ מזוכיסט הוא מישהו שכואב לו כשמכאיבים לו, כאחד האדם. לפעמים הוא מנסה לברוח או להגן על עצמו, לפעמים הוא מייצר מניפולציה, לפעמים הוא חושש מאוד מהכאב, אבל כשהוא ״נאנס״ אל תוך הכאב, זה מפעיל תהליכים מסויימים בתוכו. תהליכים של כניעה, של הקשרות ל״מתעלל״, אפילו של הערצה וקטנות, ומכל הדברים האלה הוא חווה גם עונג.
שוטרת*
לפני חודש • שישי, 20 בספטמבר 2019, בשעה 15:00
שוטרת* • שישי, 20 בספטמבר 2019, בשעה 15:00
מזוכיסט על פי הגדרה יבשה הוא אדם שמגיע לסיפוק שלו ע"י כאב וסבל. האם קיימים כמה סוגים וזרמים ? וודאי. אבל הלך הרוח הוא כזה. אני לא נהנית מהמחשבה הזו. זה יותר נכנס אצלי לקטגוריה שלך "תופעת לוואי".

אבל השאלה שלי היא בכלל אחרת, מי שכן מתחבר לסאדיזם, ומקבל סיפוק מזה,נתקל בסיטואציה בה הוא ראה את עצמו מקבל סיפוק גם אם האובייקט לא נתפס בעיניו כמיני? בלי משיכה בכלל.

(נניח אצלי כן, למשל לחשמל מדי פעם את העובדים שלי (: )
ברייה​(שולטת){לא! מחפשת}
לפני חודש • שישי, 20 בספטמבר 2019, בשעה 15:28
ברייה​(שולטת){לא! מחפשת} • שישי, 20 בספטמבר 2019, בשעה 15:28
שוטרת* כתב/ה:
ברייה כתב/ה:
האמפתיה מתפתחת בהדרגה ומתחילה להתגבש רק בסביבות גיל ההתבגרות.

אני לא חושבת שקיים קשר בין סיממנים שבמקרים מסוימים עשויים להצביע על פסיכופתולוגיה לבין עיסוק בבדסמ. כי להבדיל מפסיכופתולוגיה, מצב בו האדם מבצע פעולות לסיפוק אישי תוך התעלמות מהשלכות מעשיו על הזולת, העוסקים בבדסמ מחפשים פרטנר משתף פעולה שמפיק הנאה מהנעשה בו. להערכתי הצנועה והלא מבוססת, הילדה מריצה נמלים במקפיא ועל הכיריים מתוך סקרנות ומתוך חוסר מודעות אמתית למה שמרגישה הנמלה



עם הרבה ממה שכתבת, הסכמתי, בעיקר לגבי עניין האמפטיה שמתפתח עם השנים. איץך לגבי עניין שיתוף הפעולה, אני יכולה לומר לך שאצלי, כל עניין ההנאה ההדדית, לא בדיוק תופס. לא יכולה לראות את עצמי נהנית להכאיב למישהו שנהנה מכאב, או "מכניעה כנוע" (המרכאות הן מכיוון שאני לא חושבת שיש כזה דבר 'להכניע כנוע').
לגבי עניין הנמלים, או ציפורים שהייתי לוכדת בנערותי, העניין הוא שהסקרנות הפכה לסוג של עונג ממכר. משם המחשבה על סאדיזם לא מיני. אם ניקח את זה לבדסמ שלי כיום, יש לא מעט סשנים או קשרים שהם לגמרי על טהרת הסבל והתעללות (נפשית או פיזית),בלי קשר לאורגזמה כזו או אחרת, אולי מנטלית.

יצא לך להרגיש?


שוטרת,

אני מרגישה נוח יותר עם ההסבר של בכוח המוח. הבדסמ בעיניי הוא סימולציה של אלימות ואונס, אבל בשום פנים ואופן לא הדבר האמיתי. בתחילת דרכי בכלוב התלבטתי לא אחת ופקפקתי ביכולת שלי להבדיל בין נשלט הסובל מתוך רצון לבין נשלט הסובל מכורח פגיעה נפשית כלשהי שמבטלת את הסכמתו. משמע ההסכמה, גם אם היא גורפת ולא נקודתית, לא רק חשובה לי, אלא אף מהווה תנאי הכרחי ביחסי קרבה שלי עם המין השני.

אני מסכימה אתך שהסאדיזם לא חייב להיות מיני. מצד שני, לא כל מה שנראה כלא מיני אכן כזה. הסאדיזם יכול להתקיים גם מחוץ לאזור החלציים ובכל זאת להתכתב עם צרכים רומנטו-ארוטיים של האדם. כלומר, לא תמיד ניתן להגדיר באופן חד משמעי אילו צרכים יהיו החצנה של מיניות ואילו לא.

הסקרנות של שוטרת הילדה מובנת ונורמלית, כמו גם מובנת הדרך בה התבטאו הסקרנות וההתמכרות המענגת לתגליות חדשות. השאלה שאולי 🙏 תרצי לברר עם עצמך היא האם היום, בהיותך אישה אינטליגנטית, רגישה ומודעת לעצמך, תגרמי למישהו סבל איום בידיעה שאינו מעוניין בו. האם בהעדר חוק ומחיר שתשלמי על המעשה, תהיי מסוגלת להתעלל בעובר אורח אקראי להנאתך. ומה מונע ממך לעשות את זה, האם זאת אמפתיה שגוברת על הצורך הסאדיסטי או שמא העונש הצפוי.
גמד
לפני חודש • שישי, 20 בספטמבר 2019, בשעה 16:41
גמד • שישי, 20 בספטמבר 2019, בשעה 16:41
ברייה כתב/ה:
גמד,

אני כמובן מודה על הציון הגבוה שנתת לכתיבה שלי, אבל אולי אם תקרא שוב, תגלה שכתבתי את כל מה שכתבת, אך במילים אחרות. אני מסכימה שהמילה ״מתעצבת״ תהיה הגדרה מדויקת יותר מאשר ״מתפתחת בהדרגה״. כל השאר אינו סותר את מה שכתבתי. גם ציינתי את שתי הגישות לגבי האמפתיה של הילדים, את זו שטוענת שאינה קיימת וגם את זו שטוענת שהיא מולדת אך אינה מעוצבת בגילאים הצעירים. גם אמרתי שילד המתאכזר אל נמלה לא בהכרח יוגדר כילד שסובל מפסיכופתולוגיה (למרות שקיימת אפשרות כזאת, כמו שקיימות שלל אפשרויות נוספות, כולל חינוך), ושלא ניתן להסתמך על כך כדי לקבוע את הנטיה המינית שלו; וגם לא דיברתי על המודעות לכאב, אלא על מודעות לכאבו של האחר, שכאמור או איננה או אינה מעוצבת, תלוי בחוקרים שעל דעותיהם מסתמכים.

אבל לדעתי לא רק שלא הבנת את התוכן, אלא אף פיספסת את הנקודה העיקרית בדבריי. לא מדובר באדם מוחץ תיקן, מדובר בילדה שמתעללת בנמלה, עוקבת אחרי התגובות שלה עד רגע מותה ונהנית מהתגליות. ולכן אמרתי שבמקרה כזה, קרוב לוודאי, מדובר בסקרנות טבעית ומאפיינת שבגילאים צעירים אינה מוגבלת על ידי האמפתיה מהסיבות שציינתי.

למרות שהמושג ״אלופי האמפתיה” אינו נהיר לי, אציין שאדם שהאמפתיה שלו אינה מעוצבת עדיין, כפי שכתבת, לא יכול להיות אלוף האמפתיה. מבלי להבין את המשמעות של האליפות באולימפיאדת האמפתיה, קיים כאן כשל לוגי מובהק.


לא יודע למה בחרת להיפגע אבל אגיד את זה הכי פשוט, אם קשה לקבל ביקורת ולהבין את הטעיות שלך זה לא בעיה שלי. כתבת משו, הארכת בכתיבה, נתת נימוקים, לא לגטימי בעינייך שאבקר? אל תכתבי תגובות ארוכות ותחשיבי אותן כעובדות ולא תקבלי ביקורת.
יש הבדל בין מתפתחת למעצבת והיא קריטית. הסמנטיקה פה חשובה אולי לא לך, אבל למי שלומד פסיכולוגיה זה קריטי.
ולגבי שאר הדברים, עם השאר בפוסט הסכמתי לא היה צורך להסביר, סהכ ציינתי איפה הטעויות (לא פגעתי באף אחד).
אני ממש אוהב שאת מתעקשת על הסמנטיקה זה באמת נחמד אבל להבחין בטעיות של עצמך זה גדולה ולא בושה.
SoulDinger
לפני חודש • שישי, 20 בספטמבר 2019, בשעה 17:46

קצת אוף טופיק. אבל לדעתי חשוב, בהקשר ומחוץ להקשר של השרשור

SoulDinger • שישי, 20 בספטמבר 2019, בשעה 17:46
/

אחת ההגדרות היותר קולעות והיותר מדוייקות לנפש של המזוכיסט, כמו שאני מכיר וחווה.

בכוח המוח כתב/ה:
מזוכיסט הוא, בדרך כלל, לא מישהו שהצלפה פשוט נעימה לו, זה פשטני להגדיר מזוכיזם באופן הזה. בדר״כ מזוכיסט הוא מישהו שכואב לו כשמכאיבים לו, כאחד האדם. לפעמים הוא מנסה לברוח או להגן על עצמו, לפעמים הוא מייצר מניפולציה, לפעמים הוא חושש מאוד מהכאב, אבל כשהוא ״נאנס״ אל תוך הכאב, זה מפעיל תהליכים מסויימים בתוכו. תהליכים של כניעה, של הקשרות ל״מתעלל״, אפילו של הערצה וקטנות, ומכל הדברים האלה הוא חווה גם עונג.