לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סאדיזם ללא מיניות.

↑ ↓
האנשה עצמית
לפני חודש • ראשון, 29 בספטמבר 2019, בשעה 10:52
האנשה עצמית • ראשון, 29 בספטמבר 2019, בשעה 10:52
מי הבטיח לך אפטר קר...?
אני לא חושב שיש חוקים.
לא משנה כמה טקסטים נקרא ונכתוב.
בסוף ורצוי שגם מההתחלה,
מה שלא אותנטי הוא זיוף מיותר.

במקרים הבודדים שקיבלתי כאב זה לא היה נעים,
לא מה שחשבתי.
הסתכלתי על זה כעל אתגר, מחשבה מטופשת... 😂
שרקייה​(אחרת)
לפני חודש • ראשון, 29 בספטמבר 2019, בשעה 12:40
שרקייה​(אחרת) • ראשון, 29 בספטמבר 2019, בשעה 12:40
לא הבנתי...
לכלוא נמלים במקפיא ואז להרתיח אותם זה לא רוע?

יקרה שלי
לא משנה מה נספר לעצמנו
סדיזם זה רוע...
הנאה מסבל זה רוע...
לפחות בהגדרות המקובלות.

וכן יש קשר ישיר בין החבלות שרציתי לחוות ולהיחוות ובין הצריכים שיש לי כאדם בוגר
ברייה​(שולטת){לא! מחפשת}
לפני חודש • ראשון, 29 בספטמבר 2019, בשעה 12:47
ברייה​(שולטת){לא! מחפשת} • ראשון, 29 בספטמבר 2019, בשעה 12:47
רק אדייק שלא טענתי שכך הוא או אחרת. הצגתי מספר הסברים ואפשרות נוספת, וציינתי שהדוגמא של הנמלה קרוב לוודאי לא הדוגמא הנכונה, כי היא דנה בתקופה בה הילד נמצא בשלב התפתחות משמעותי הן מבחינת כמות המידע, הניסיון והכישורים המחשבתיים, והן מבחינת איכות (כל שלב בהתפתחות נבדל מאוד מקודמו). אנחנו מתפתחים לאורך כל חיינו, אבל בגילאים הצעירים ההתפתחות דינאמית יותר ומושפעת יותר הן מגורמים ביולוגיים והן מגורמים סביבתיים, ולכן לא ניתן לקבוע דבר-מה כה נחרץ וכה רב משמעות כמו נטייה עתידית, על סמך חוויה אחת או מכלול מצומצם של חוויות ילדות, ובוודאי לא כאשר החוויה מנותקת מהקונטקסט. היצירה של תכונה מסויימת הינה שילוב של גורמים ואין לה תלות בלעדית בגורם זה או אחר. ההתפתחות הקוגניטיבית תלויה בכישורים שכליים ולכן, בהנחה שכישוריהם השכליים של הילדה-נמלה ושל ארמיניוס-ילד-הדגים המשיכו להתפתח גם אחרי גיל עשר ושהניסיון החווייתי שלהם לא נעצר, החוויה המתוארת אינה מספיקה כדי להבין את הסכמה, כלומר את המנגנונים שהשפיעו על האופן בו האדם גיבש את תפיסת עולמו בהגיעו לבגרות.
ברייה​(שולטת){לא! מחפשת}
לפני חודש • ראשון, 29 בספטמבר 2019, בשעה 16:22
ברייה​(שולטת){לא! מחפשת} • ראשון, 29 בספטמבר 2019, בשעה 16:22
איה74 כתב/ה:
אני לא פסיכולוגית ולכן תסלחו לי מראש על זה שאולי אבלבל מונחים ואשתמש בשפה של הדיוטות.
קראתי את השירשור, ובעיקר משעשע אותי לראות את מה שנתפס בעיניי כניסיון "לנרמל" או למצוא הסברים שההתנהגות של שוטרת כילדה בעצם כן היו ראויה ושככה זה ילדים (משלל סיבות).
לא, לא ככה זה ילדים. גם אני הצקתי לנמלים, אבל באמת מתוך סקרנות, ולא הייתי טורחת לקחת אותן הביתה ולשים על הכיריים החמים. אלא אם במקרה הייתי פוגשת אותן בגינה. ולמען ההגינות גם הן היו מציקות חזרה. בעיקר השחורות הענקיות עם הרגליים הרזות.
נושא האמפטיה מעסיק אותי גם. כילדה אנשים לא נתפסו בעיניי כאמיתיים. תמיד היה מסך ביני ובין שאר העולם. כל אנשי המקצוע ששאלתי לא ידעו לענות לזה. אבל בהחלט שנים הרגשתי "לא נורמלית". ועדיין, לא הרגשתי צורך לפגוע באנשים.
כך שאני חושבת שמיהרתם לקשור את עניין הסאדיזם להעדר גבולות והבנה ילדית שמעשים באמת פוגעים באחרים.
שוטרת, בהחלט יכול להיות שאת פשוט סאדיסטית. בלי קשר למיניות. פשוט נהנת להכאיב לאחרים. ובעולם שבו מדברים על ספקטרום של מיניות ושל התנהגיות ותכונות נפשיות ופיסיולגיות (שבפסיכיאטריה זה אותו דבר. עניינים פיסיולוגים שמתבטאים ברגשות או התנהגות) אז יכול להיות שאת על "הספקטרום הסאדיסטי" קצת יותר למעלה בסקלה מרוב האוכלוסיה.
אני לא הייתי ממהרת לשלול את קיום הצד האפל שקיים בכל אחד מאיתנו להעמיד פנים שזה משחק של ילדים.
אני חושבת שהכרה בצד האפל היא שמבטיחה לנו חיים בתוך החברה.


ההכרה בצד האפל לא חייבת להיות מושתתת על חוויה ספציפית בגיל שבע. ההכרה היא מושג רחב והיא כוללת את כל שלבי החיים ולכן הסכמה או אי הסכמה עם הטיעון שמי שמטגן את הנמלים הוא סאדיסט בהתהוות ולעומתו מי שרק תוקע בהן מקלות הוא לא, תהיה פשטנית כי אינה לוקחת בחשבון את כל מרכיביה הנפשיים של תכונת האופי (או הנטייה) ואת המקורות שלהם. ניתן לבדוק את הטיעון הזה גם מצדו השני. האם כל השולטות בכלוב שנהנות להכאיב לבני הזוג שלהן ולהשפיל אותם התעללו בחרקים ו/או בבעלי חיים בילדותן. מבלי להכיר את כולן, אני מהמרת שאני לא השולטת היחידה שאינה עונה על הקריטריון.

מספר מילים על נורמליזציה.
נורמאלי אינו מבדיל את השפוי מהלא שפוי, כי ״שפוי״ הינו מושג משפטי שלא מקיים קשר הדוק עם הפסיכולוגיה. הפסיכולוגיה נמצאת על המקף שבין החברה לבין היחיד, היא חוקרת תהליכים מנטליים ומסבירה אותם. תהליכים מובנים ושכיחים ייחשבו לתהליכים נורמאליים גם אם הם לא בהכרח יהיו מקובלים על ידי החברה. זה נורמאלי שהילד לומד לדבר, זה נורמאלי שהילד לומד למקד את המבט וזה נורמלי שהילד מקיים פעולת גומלין מתמדת עם הסביבה, כי בפעולת גומלין זו מותנית ההתפתחות השכלית שלו. האם התנהגות כזו או אחרת היא תחילתה של חריגה מן הנורמה שתוגדר כפיסוכפתולוגיה, יהיה ניתן להבין בשלבים מאוחרים בחיו תוך שקלול מרכיבים רבים אחרים, או במקרה קיצוני כאשר מסתבר שהנמלים אינן הקורבן היחיד וההתנהגות המתעללת של הילד מוחצנת תדיר גם בסיטואציות אחרות. אם תשימי לב, גם החוק היבש, למרות היותו מסגרת נוקשה, קובע את גיל האחריות האישית, כלומר גם מבחינת החוק לבשלות נפשית קיימת משמעות.
Leaker​(נשלט)
לפני חודש • ראשון, 29 בספטמבר 2019, בשעה 16:38
Leaker​(נשלט) • ראשון, 29 בספטמבר 2019, בשעה 16:38
שוטרת* כתב/ה:
לא יודעת מה זה אומר עלייך, אני יודעת מה זה אומר על ליקר. שומע? הסיכויים שלך השתפרו פלאים (:


עצם הקיום שלהם הוא בגדר פלא...
והנה שני אנשים שהזמינו גם תחפושת נמלה בעקבות ההמלצה שלי אבל לכו תסמכו על הסינים...
https://www.youtube.com/watch?v=bcWHmZPKbVc
שנה טובה icon_smile.gif
Arminius​(נשלט){Sheerblack}
לפני חודש • ראשון, 29 בספטמבר 2019, בשעה 17:05
Arminius​(נשלט){Sheerblack} • ראשון, 29 בספטמבר 2019, בשעה 17:05
תודה ליקר אני יודע עכשיו מה אני אעשה בפורין הבא
SholetManiac​(שולט)
לפני חודש • שני, 30 בספטמבר 2019, בשעה 10:05

סאדיסט מלידה

SholetManiac​(שולט) • שני, 30 בספטמבר 2019, בשעה 10:05
כילד נהגתי לתלוש ציפורניים לילדי השכנים עם פלייר - אף אחד לא היה מסוגל לחטט באף
כשגדלתי היה לי אוסף דגדגנים בצנצנת במקרר..עד שיום אחד מישהו חשב שאלו קונכיות משומרות ואכל מהם
בצבא נהגתי לקשור חיילות ערומות לגדרות המחנה במקום כלבי שמירה שחסרו לנו
לאחר השחרור הצטרפתי למנגנוני החושך והתמחתי בעינויים כשהשיטה שלי עקירת המעיים דרך הישבן עם וו ארוך
לאחר השלמת לימודי התמניתי לשופט שלום ונהנתי לשלוח אנשים למעצר ארוך ללא סיבה, ולעומתם לשחרר בערבות עברינים כבדים
לאחר שעלו על "שיטותי" ופוטרתי נהייתי יועץ לנשיא אפריקני בענייני ביטחון - ובין תפקידי היה לדאוג לו למלאי שוטף של בתולות בנות 12....ולאחר מכן לתפור להן את הקרעים שנגרמו על ידי האבר הענק שלו.
עכשיו שיום כיפור מתקרב - האם לדעתכם אני זקוק לכפרה???
שוטרת*
לפני חודש • שני, 30 בספטמבר 2019, בשעה 12:12
שוטרת* • שני, 30 בספטמבר 2019, בשעה 12:12
לא. אתה זקוק לצומי ושיעורי הומור.
אין יותר עצוב, מליצן וואנאבי שלא הולך לו..
KGB
KGB
לפני חודש • שני, 30 בספטמבר 2019, בשעה 23:10
KGB • שני, 30 בספטמבר 2019, בשעה 23:10
בהרבה מהחקירות שניהלתי...
אחחח זמנים טובים.
איה74
לפני חודש • שלישי, 1 באוקטובר 2019, בשעה 12:21
איה74 • שלישי, 1 באוקטובר 2019, בשעה 12:21
ההכרה בצד האפל לא חייבת להיות מושתתת על חוויה ספציפית בגיל שבע. ההכרה היא מושג רחב והיא כוללת את כל שלבי החיים ולכן הסכמה או אי הסכמה עם הטיעון שמי שמטגן את הנמלים הוא סאדיסט בהתהוות ולעומתו מי שרק תוקע בהן מקלות הוא לא, תהיה פשטנית כי אינה לוקחת בחשבון את כל מרכיביה הנפשיים של תכונת האופי (או הנטייה) ואת המקורות שלהם. ניתן לבדוק את הטיעון הזה גם מצדו השני. האם כל השולטות בכלוב שנהנות להכאיב לבני הזוג שלהן ולהשפיל אותם התעללו בחרקים ו/או בבעלי חיים בילדותן. מבלי להכיר את כולן, אני מהמרת שאני לא השולטת היחידה שאינה עונה על הקריטריון.

מספר מילים על נורמליזציה.
נורמאלי אינו מבדיל את השפוי מהלא שפוי, כי ״שפוי״ הינו מושג משפטי שלא מקיים קשר הדוק עם הפסיכולוגיה. הפסיכולוגיה נמצאת על המקף שבין החברה לבין היחיד, היא חוקרת תהליכים מנטליים ומסבירה אותם. תהליכים מובנים ושכיחים ייחשבו לתהליכים נורמאליים גם אם הם לא בהכרח יהיו מקובלים על ידי החברה. זה נורמאלי שהילד לומד לדבר, זה נורמאלי שהילד לומד למקד את המבט וזה נורמלי שהילד מקיים פעולת גומלין מתמדת עם הסביבה, כי בפעולת גומלין זו מותנית ההתפתחות השכלית שלו. האם התנהגות כזו או אחרת היא תחילתה של חריגה מן הנורמה שתוגדר כפיסוכפתולוגיה, יהיה ניתן להבין בשלבים מאוחרים בחיו תוך שקלול מרכיבים רבים אחרים, או במקרה קיצוני כאשר מסתבר שהנמלים אינן הקורבן היחיד וההתנהגות המתעללת של הילד מוחצנת תדיר גם בסיטואציות אחרות. אם תשימי לב, גם החוק היבש, למרות היותו מסגרת נוקשה, קובע את גיל האחריות האישית, כלומר גם מבחינת החוק לבשלות נפשית קיימת משמעות.[/quote]

בריה, כמובן שאת צודקת. בעצם שתינו אומרות את אותו דבר. דוגמא אחת על נמלים היא לא מספיקה בכדי לקבוע בוודאות לכאן או לכאן. זה לא עומד בנטל המבחן המדעי.
אבל שימי לב שרוב התגובות ב 2 העמודים הראשונים לקחו את זה רק לכיוון אחד, שההתנהגות היא כנראה פשוט משובת ילדים. אבל באותה מידה זו יכולה להיות האופציה השניה.