ArchAngel(שולטת)
|
לפני 4 שנים •
5 באוק׳ 2019
הפסיכולוגיה ניסתה לתת תשובות לעניין הזה במרוצת השנים, ואכן יש מלא כיוונים מאוד מעניינים שדרכם אפשר להתייחס לשאלה הזו, אבל אי אפשר לספק תשובה אחת חד-משמעית שתהיה רלוונטית בכל מקרה ולכל מצב.
מה שכן ידוע זה שלא די באירוע אחד בשביל "להפוך" לבדס"מי, זה לא תהליך שקורה "בן לילה". אולי אנשים זוכרים אירוע מסוים כ"ה-אירוע" שבו "הפכו" לבדס"מיים, אבל האירוע הזה הוא המקרה שבו הם הפכו ל*מודעים* לקיום המשיכה הבדס"מית שלהם (גם אם לא ידעו איך קוראים לזה באותו הרגע), אבל זה לא מה ששינה אותם באותה השנייה מונילים לבדס"מיים. גם ידוע שאנשים שונים מגיבים לאירועים שונים בדרכים מגוונות ואתה יכול לקחת שני אחים שגדלו באותה משפחה- באותם תנאים, עברו אותם חוויות ועדיין אחד יהיה בדס"מי והשני לא. גם הניסיון לשייך את הבדס"מ לטראומה לא מדויק, כי יש נפגעי טראומה רבים שבדס"מ לא מדבר אליהם והם ממש סולדים ממנו, ויש מלא שלא עברו חוויה טראומטית בחייהם שבדס"מ מדליק אותם מאוד. בנוסף, ידוע שבדס"מיים מגיעים עם תכונות אופי שונות ומגוונות שלא זהות בין איש לרעהו ולא תמיד תואמות "לדמות" שלהם בעולם השליטה. סיבוב קטן בכלוב מראה שאף צד בשוט לא מחזיק באותן התנהגויות, השקפות או אמונות שיכולות לשמש כמאפיין אחיד שיאפיין אותם כקבוצה. כל אדם הוא עולם ומלואו שלא תמיד חייב להתמזג לתוך הבדס"מ שלו. ואנשים לא באמת "שוברים מסוכמות" כשהם מגדירים עצמם נשלטים או שולטים, כלומר "מוסכמות" זה לא משהו שהם ממש חושבים אליו כשהם מתחילים לגשש את דרכם בעולם הבדס"מ ומחפשים את ההגדרה העצמית שלהם, הם לא עושים את זה לשם "המרד" אלא כי הם פשוט מרגישים שזה מדליק אותם, מושך אותם, מעסיק אותם... ובאיזשהו שלב הסקרנות שלהם גוברת על החשש והם מתנסים בזה. אם ההתנסות הייתה לרוחם, הם עשויים להגדיר את עצמם כנשלטים או שולטים בהתאם לחוויה המועדפת עליהם. ככה הם נותנים שם שמסכם את מה שהם נמשכים אליו, ויכולים לחפש את הצד המשלים שלהם. "שבירת מוסמכות", לדעתי, מתחילה כשהאדם מתחיל להחצין את הבדס"מ לסביבה שלו ולא רק שומר אותו לעצמו בראשו ובין-ארבע קירות, כאילו, איזה מוסכמה חברתית בדיוק אתה שובר כשאתה עם עצמך או מישהו כמותך שבעצמו לא משקיף על הנעשה דרך משקפיים של החברה הונילית? כשאני אומרת "מחצין" אני כמובן לא מתכוונת למישהו שמתחיל לעשות סשנים בפומבי, אלא למישהו שלא חושש לדבר על זה בגלוי, ובכך לאתגר את הסביבה והמוסכמות שלה כשהוא מציג את עצמו כלפיה כגבר עם תכונות שהחברה מייחסת לנשים או כאישה עם תכונות שהחברה מייחסת לגברים (ושאר הנורמות האחרות שלא תלויות במגדר). ומה מושך אנשים להפסיק "לשמור את הבדס"מ לעצמם"? גם כאן הסיבות מגוונות ומשתנות בין אדם לאדם. ומכיוון ואני יכולה לדבר רק בשם עצמי, אז אני יכולה להגיד שבמקרה שלי זה כי אני יודעת שהחיים בארון הבדס"מי יכולים להרגיש מאוד בודדים ומדכאים, במיוחד כשאתה בתחילת ובטוח שאתה "השרוט היחיד" בעולם ויש לך אפס מידע מהימן על הקהילה ואתה מוקף רק בסטיגמות רעילות. אני יודעת כמה כואב זה, ולכן אני לא רוצה שאף אחד ירגיש ככה, אז כל הזדמנות סבירה שיש לי לדבר על העניין, אני אדבר עליו, בטבעיות, בלי לעשות מזה ביג-דיל. זה גורם לכל מיני ארוניסטים לפנות אלי, לקבל אוזן קשבת, הפניה למידע רלוונטי ואף הקלה במידת מה על הבדידות שלהם, ועל הדרך יוצא לי גם לשנות נקודות מבט של כל מיני ונילים שמקבלים דיסוננס קוגנטיבי בין הסטריאוטיפ שיש להם לבין לזה שאני אדם רגיל ונחמד, וזה עושה להם כמה סדקים בסטיגמה שעוזרים לנפץ אותה ולהגדיל את הסיכוי שהם יקבלו בזרועות מעט פתוחות יותר את הבדס"מי הבא שיתקלו בו ולא יגרמו לארוניסט שמביט בהם מהצד לרצות להלקות את עצמו (ולא במובן המחרמן של המילה). ומלבד "השליחות" שאפשר לייחס לעניין, אני קודם כל עושה את זה בשביל עצמי, אני מרגישה הרבה יותר בנוח כשאני עונה את האמת מאשר כשאני מעמידה פנים בשביל לרצות מישהו שאני לא צריכה את האישור שלו בשביל לבטא את עצמי. הרבה יותר כואב לי לשתוק מאשר לדבר גם התגובות שאקבל לא תמיד יהיו אידיאליות. כך שאם זו סיטואציה מותאמת, ואני מרגישה שזה נכון עכשיו- אני לא אתבייש להציג את ההגדרה העצמית שלי ולשבור איזה מוסכמה פה ושם 
|
|
|
The special one
|
לפני 4 שנים •
4 באוק׳ 2019
האם קיים גורם שמשפיע על היותו של אדם שולט או נשלט?
האם זה משהו בסביבה שבה גדלנו? האם זה ארוע מסוים שגרם לזה או האם אלו תכונות מסוימות שגורמות לאותו אדם לבחור לאיזה צד הוא משתייך?
האם יש גורם כלשהו שגורם לגבר לשבור את המוסכמות החברתית ולהגדיר עצמו כשנשלט ומצד שני, האם יש גורם שבגללו אישה תשבור את אותה מוסכמות ותגדיר עצמה כשולטת? |
|
|