שולטת ונשלט/ת

Bagel • 26 בינו׳ 2020

אני מוצא שהדינמיקה יכולה להיות מסובכת גם כשיש תקשורת מעולה.

כשמגיע התור שלי לבוא על סיפוקי אני מוצא שכאשר האישה הדומיננטית שואלת אותי - מה אתה רוצה - אני מסתבך.

בעקרון אני לא רוצה לעשות כמה דברים מסוימים ולא נעימים ואני מאוד רוצה שהיא תכריח אותי לעשות אותם, בניגוד לרצוני כמובן. או אז אותם דברים שאני מאוד לא רוצה לעשות - כי הם מגעילים ומשפילים - הופכים להיות מאוד מדליקים מבחינה מינית. זאת אומרת שיש גם דינמיקה פנימית לעניין הזה, או דקדוק פנימי, איך שלא תקראו לזה.

כאשר הדומיננטית עצלנית היא יכולה לחשוב שעצם העובדה שנתנה לי להביא אותה על סיפוקה צריכה להיות מספיקה ושאין מן הנדרש שהיא תתאמץ. זאת אומרת שהדינמיקה של שולטת-נשלט מחייבת שהשולטת יכולה לנוח בשקט, במיוחד אחרי שבאה על סיפוקה, ולהפגין אנוכיות. הרי הנשלט אוהב שמתעלמים ממנו לא?
או אז נוצרת דינמיקה של תסכול ועצבים שבה האנוכיות והעצלנות של השולטת הופכת לדבר עצוב ולא סקסי.

אז אני מסכים עם לניה, תקשורת כשלעצמה אינה חזות הכל. צריך הבנה, אבחנה והפרדה בין האלמנטים השונים שמרכיבים את היחסים בין שולטת לנשלט.

Lanya Colson • 27 בינו׳ 2020

אם להיות רגע נאמנה לשאלה שלשמה נפתח השרשור, לגבי "איך עושים את ההתאמות הקטנות בין רצונות וצורכי השולטת והנשלט",
ולהתייחס להערה שלך בייגל "שהדינמיקה יכולה להיות מסובכת גם כשיש תקשורת מעולה" (משפט שלא עזב אותי מהיום בבוקר)

אז קודם כל יש משהו מאוד אופטימי במונח "התאמות קטנות" כאילו אנחנו תמיד מרחק פסיעה מקשר הרמוני ומושלם, רק התאמה קטנה ואנו שם.
וההתאמה תמיד קורית באמצעות תקשורת, שהיא גם היא באופן כל כך אופטימי, פתוחה, ישירה ואפקטיבית.
וברור לי שבמציאות זה קצת יותר מורכב. ואני תמהה אם כשזה זורם ומרגיש טוב - האם מדובר בתוצאה של תקשורת טובה, או שזו התאמה מקרית, תוצאה של קצת מזל?

ואני מנסה לחשוב, והופכת, ומחטטת (ועדיין אין לי מסקנות ברורות)
ונשארתי רק עם השאלה המאוד כללית -
האם יש משהו בפמדום (בעקבות בייגל, ואולי הלאה לעוד מחוזות) שבאופן מובנה מקשה ואף מתנגד לתקשורת?
(משום מה, וגם את זה אני עדיין לא יכולה להסביר בבהירות, מיילדום נראה לי פחות בעייתי בהיבט של תקשורת)

תובנות תתקבלנה בברכה

SoulDinger • 27 בינו׳ 2020

האנוכיות של השולטת הופכת להיות לא סקסית מתסכלת ולא מספקת רק כשהיא לא מופנית כלפי הנשלט.
כאשר האנוכיות הזו באה ממקום שולט ,דומננטי, כאקט בדסמי, ומופנה כלפי העבד, בתסכול הזה, בדחיה
של הנשלט, באמירה של " אני מסופקת, ועכשיו אתה מעניין אותי פחות מקליפת השום" יש הרבה מזון לצורך
המזוכיסטי של הנשלט, ובמיוחד לצורך בדחיה.

( יש עוד הרבה מה להגיד על דבריך החכמים בייגל, זה ככה גרד לי ולכן הייתי חייב לחדד את זה )

מטפורה • 27 בינו׳ 2020

נראה לי שהרבה פעמים פאמדום מתפרש ומובנה, בעיקר על ידי הצד הנשלט, כקשור יותר לפנטזיה. מיילדום נחשב קרוב יותר ל'מציאות' ואילו פאמדום מאד מערער הרבה מההנחות שלנו. יש שיגידו שזה גם מה שהופך את כל העניין לכיף ולמפתה.
אני חושבת שתקשורת ומשא ומתן קצת עושה את ההפך, לפחות עבור אנשים מסוימים. לתקשר את הרצונות שם את הדברים על השולחן ומחזיר אותנו לקרקע, לעתים מכריח אותנו לפרוט את הרצונות לפרטים, להגיד דברים שאנחנו חוששים מהם בקול רם (למשל, כמו שבייגל אמר, דברים שאנחנו מעדיפים לקבל בלי שנבקש, בכפייה). יש בזה מן הסרת קסם. הדברים נכונים במידה מסוימת גם לגבי מיילדום אבל חושבת שבפאמדום זה איכשהו חזק יותר ומזדהה עם לניה בקושי לשים את האצבע על הסיבה המדויקת להבדל.

Sm Art{☆Sm} • 27 בינו׳ 2020

לוגית ,אין שם שום דבר ,יש שם גבר בודד ,עיקש,ופתלתול,קשה עורף,חצוף,ועז פנים,ששונא מתעב את אביו מורהו,ואת אימו מולדתו .
והוא פונה בשיעמומו, אל מחוזות השיממון והריקנות ,אל אשה בודדה ,גלמודה ,בעלת גורל הזהה,לשלו.
אילו שני אנשים ,השקועים,במרת נפשם, כי רבה ,ועזה, היא ,והם מעצימים,זה את מרת נפשו, של זה .
בדיבור,במחשבות,ובמעשיהם...

אין ברכה בכסף שלהם .
אין ברכה באוכל שלהם
ואין ברכה השתיה שהם שותים .
ואין ברכה בבתיהם .

העצב והצער שוכן שם
השקר ממלא את החלל .
אין שם אור, יש שם עופש.
ה ד'ארק סייד דר עימם.וחולש שולט עליהם ,בכול תחום .

אילו ,
הם ,אנשים שאינם יודעים שובע .
זה הדרק סייד ,עוד ועוד ועוד ,איננו יודע שובע .הוא.
והם האנשים הללו, תמיד מוצאים עצמם ,בסיום ההתכנסות בינותם.שהם שבו אל נקודת ההתחלה .
בעיותיהם עצמו ,וחשכתם רק גדלה ...
זה לא זה על באמת .
מינחגנה הכול חרטה ,מינחגנה ..
חרטוש ברטוש .הנפש חולה ,והחולי גדל .
זה לא זה ,חבוב ,וזה לא זה ,חביבתי .
שניכם לא מבינים בבדסמ .
ושנים לא חוויתם בדס'מ .

אם היה לכם יכולת להציץ אל תוכי עומק הבדסמ,הייתם מבינים ויודעים ,שזה איתות קל למה מצפה לכם בכפול מיליון עת יגיע יום הדין ....

בשביל זה הבדס"מ, הוא לאותת לאדם .שפה זה משחק .
למעלה זה על אמת.
אם אתה פה ,אז תתחיל לחשוב מדוע אתה פה...
ולמה זה נמשך כה הרבה זמן .
רוצה יציאה מיידית .לך תבקש סליחה מאבא ואמא שלך גם אם הם אנסו אותך בגיל 4 והעמידו אותך לעבוד בכביש ..
למרות זאת אתה מחוייב בכבודם .ולבקש מהם סליחה .
זו הסיבה שכולם חוטפים על הראש .כי הם לא מכבדים את ההורים שלהם .
זה המכה מספר 1 של העם היהודי .
קשה לו מאוד מאוד להוריד אגו ,ולכבד את ההורים שלו .
אז תחנק עם הבדסמ עד המוות .ואחכ תקבל בדס"מ אמיתי .
ואז תבין שהכול היה בשל דבר קטן ושולי,שלא רצית להשלים עם ההורים .מכול הלב ...

נו שויין,וויטאער, יקר, ברם אולם ,נשוב לנושא .
הדינמיקה. היינו .כן .אז ,

כפי שהלילה הסתיים לו ,החשכה מעמיקה ,כך ,יום המחרת מחל לאדם שכזה ,ולאשה שכזו ,היום מחל מחשכה גדולה ,של מעשי ליל אמש.

כל הדו קרב,נסוב סביב דבר אחד ויחידי.
איך יחל יומו של הברנש התאב אחר זימת נשים.
האם יחל יומו במפגש אישי ,עם מלך העולם .
או יחל יומו ,עם חשכת יום חדש ,בחייו .

הגברת הנכבדה ,נתמנתה, לתפקיד ,המעכב ,את האדם ,מהמפגש הבינאישי בכול בוקרו של יום חדש.
עם מלך העולם .

והרי אם הייתי אומר לעבד ממוצע ,תשמע חביבי ,מחר בשעה 6 בבוקר ,יש לך מפגש ,עם מלכת אנגליה ,או עם ראש ממשלת סין ,היה האדם דוחה כל דבר שבעולם .
כולל סשן עם המלכה מס 1 בעולם .
בשל העובדה שיש לו מחר ב 6 בבוקר מפגש עם אישיות רמת דרג שכזו .

במקרה דנן ,מהמפגש הוא לא עם מלך .בשר ודם .
המפגש הוא עם המלך של כל המלכים .
המלך שיכול להרים את האדם הכי דל ,ולהנסיק אותו אל גבהים שהדעת לא יכולה הבין זאת .

האדם מוותר על המפגש עם המלך של כל היוניברס.
בשביל להתבזות אל מול אשה מוכת גורל .רק ולו ,בשל העובדה כי היא אשה ,מזן נקבה.
המצויירת בעיני דימיונו ואותו, כאשה דומיננטית רבת עצמה .
ולא היא ,האמת.
היא כל תפקידה להעביר את זמנו ואת שנותיו ,ואת חייו של האדם ,במצגת שווא .לגרור ולמשוך אותו במבוך בלתי נגמר ,שהוא יצא תמיד וחצי תאוותו בידו .
שאילו היתה עובדת שטן ,פר אקספרס, הייתה מגשימה תאוותו במילואה ,ופוטרת אותו שילך אל דרכו לשלום .
וימשיך הלאה בחייו .

בסיום חיי האדם .
האשה הזו תראה לו מה הפסיד האדם כל בוקר .עת בחר לבלות בחיקה בלילה שלפני .
במקום לישון לקראת המפגש האישי עם מלך מלכי המלכים .
שנמצא כל בוקר בכול בית כנסת .ומחכה לראות מי הוא אותו בן חכם ,שבאמת אוהב את האבא הענק של כולם.

בבוקר מוקדם ,רואים ויודעים על באמת ,מי אוהב את המלך של המלכים .
ומי לא אוהב אותו ..


זו בפועל הדינמיקה של מלכה ועבד .
היא תפקידה לנטרל אותו מהנחת תפילין,ושחרית במניין ,בבית כנסת .

זו נקודת המבחן שכול אחד ואחד ישפט עליה .
מי שלא מבין את דברי ,ויתחכם אתם .
ירד מנכסיו,שלב אחר שלב .
עד שיוותר בלי כלום .

רק אז דברי יחלחלו אל ליבו האטום .שמה ,היה דבר מה של אמת בדבריו של אותו Sm Art.

ימים יגידו ....

צוחק ,מי שצוחק אחרון ..

Bagel • 27 בינו׳ 2020

1. התאמות קטנות - שם נמצא הקסם, הרי בסופו של דבר אפשר למצוא דרך שבה העניינים זורמים לשני הצדדים וטוב לכולם. מהנסיון שלי כאשר זה זורם ומרגיש טוב אז זה קורה בלי הרבה מאמץ. מילה קטנה, משהו בשפת הגוף והופ...אתה שוחה בנחשול של ריגוש אנדורפיני ומגיע לסיפוק אדיר. זאת לרוב תוצאה של מצב רוח, מצד אחד הנשלט - לא יותר מדי תובעני (מגיע לי, דופק על השולחן עם אגרוף קמוץ ופנים נעלבות) והשולטת לא יותר מדי אנוכית (בשביל מה נרשמתי לבדס״מ, בשביל לעבוד קשה?) ואז יש התאמה.

2. כמו הרבה דברים אצל המזוכיסטים, גם תקשורת יכולה להפוך באיבחת עפעף למשהו מתחזה לתקשורת - ״תקשורת״. אותו קסם מזוכיסטי להפוך דברים להיפך הגמור תוך כדי השארת הקליפה המקורית במקומה (אך ריקה מכל משמעות, כי המשמעות כבר נדדה למקום אחר). שם לדעתי נמצאת בעיית התקשורת ולא בהכרח במהות המזוכיסטית שמתנגדת לתקשורת. יש אמנם נטיה מופנמת למזוכיסטים לעיתים, מן ציפיה שיבינו את מה שהם לא מוכנים לומר ולבקש. אבל אני חושב שזה יותר הכשרון הבלתי נדלה להתקה של מושגים, ערכים, אלמנטים ואפילו תחושות. אני כמובן מתייחס למזוכיסט ולא לפאמדום למרות שזה אותו הדבר. המחשבה שלי היא שהמזוכיסטים הם אלו שמבקשים את הדבר והיפוכו - רוצים להשלט אבל גם רוצים לבחור את העונשים, רוצים לשרת אבל רק כל עוד זה משרת אותם... השולטת צריכה להיות קצת כמו מורה לחינוך מיוחד, לגלות הבנה והכלה בכדי לנהל את הפאמדום בצורה חלקה.

מיילדום אולי פחות בעייתי בהיבט של תקשורת למרות שאני יכול לשער שישנן בנות שמחפשות מישהו רע שיתייחס אליהן באכזריות נצלנית (זה סקסי לחלק מהנשים) ואז מנגבות את הדמעות ומרגישות מרומות כאשר אותו שולט אכזר מתגלה כטיפוס נאלח. כשהפנטזיה הופכת ליותר מדי אמיתית, לא סתם אומרים - תיזהר מהגשמת המשאלות שלך (be careful what you wish for )

Bagel • 27 בינו׳ 2020

[quote="SoulDinger"]

כאילו תיארת באותה מילה (אנוכיות) שני דברים לחלוטין שונים. האחד סקסי, מתייחס ורואה אותך, והשני סתם מבטא התנהגות נלוזה. זאת הבעיה לדעתי בתקשורת, שלא ברור מה זה מה. השולטת שאיתי הרבה פעמים אנוכית כלפי (ההוא הלא סקסי) וכשאני מכרכם את פני ומגלה סימני תסכול היא תמהה על שום מה אני מתלונן הרי ביקשתי שתהיה אנוכית... אני לפעמים רוצה להתפוצץ כשזה קורה כי אני מרגיש כאילו מרמים אותי, כאילו ששנינו יודעים והיא מיתממת. אבל אני נוטה לחשוב שגם לי יש חלק בחוסר הבהירות שלעיתים אופף את היחסים שלנו.

אני מדמיין אותה יושבת ולא שמה עלי פס, מאפרת לתוך פי, דורכת עם נעל על השפתיים, מתקתקת בטלפון למישהו אחר תוך כדי... אבל הדמיון הזה הוא לא באמת על התעלמות, נכון? הוא פנטזיה על סוג של טיפול מאוד ספציפי ומכוון מטרה, גם אם הוא כולל התעלמות כחלק ממנו. אבל אם באמת היתה מתעלמת ממני לא היתה נעל על הפה ולא שום דבר מיני, גם לא היתה שולחת הודעה למאהב לטיני שמאיים על זכרותי, היתה סתם יושבת ומשחקת קנדי-קראש ואני הייתי שוכב למרגלותיה והופך למתוסכל כי מתעלמים ממני ומהצרכים שלי... אין פתרונות קלים מסתבר.

Bagel • 27 בינו׳ 2020

מסכים איתך לגמרי שתקשורת ישירה מדי (תגיד לי, מה אתה רוצה?) הורס את הערפל המגנטי הקסום וחושף את כל האובייקטים המיניים (השפלה, נעליים, כפות רגליים, לכלוך, סטירה) באור חזק שמסיר את הקסם לחלוטין. גם עצם הבקשה הורס את הפנטזיה שמכריחים אותך. איך דבר מה יכול להרגיש כעונש אם אתה מבקש אותו?

גם אותי מעניין ההבדל בין פאמדום למיילדום. ובכלל, המזוכיזם הנשי הוא מרתק בעיני ודי שונה מהגברי. סמלים אחרים, אברי גוף אחרים, התייחסות שונה למין ווגינלי ואוראלי, מילים אחרות, טקסטים שונים, שפה שונה. האם זה רק הבדל סגנוני או שאולי משהו מהותי? אפילו האבות הרוחניים (מאזוך וסאד) כתבו בצורה כל כך שונה.

James Bondage​(מתחלף) • 28 בינו׳ 2020

לתקשורת יש תוכן (וצורה וכו'), אבל חשוב לזכור שגם הקשר וזמן. ואני מסכים עם האבחנה שתוך כדי סשן, רוב הזמן* הוא לא הזמן הנכון ולא ההקשר הנכון. אבל ... בדרך כלל יש (ובמיוחד אם לא הכל מושלם, ראוי שיהיה) זמן לדבר ולתקשר שהוא מחוץ לסשן ולמשחק התפקידים. כן, זה קצת מקלקל את הפנטזיה, אבל כפי שברור מהדיון הזה, המציאות מקלקלת אותה בדרכים אחרות, אז זאת לא סיבה לא לנסות.

מה שכן, "תגיד/י לי מה את/ה רוצה?" / "אני רוצה ...", היא באמת דינמיקה שבה השולט "עובד אצל הנשלט", מה שמוריד להרבה שולטים ונשלטים את ההערכה לסיטואציה וההנאה ממנה. כל מקרה הוא שונה, אבל שווה לנסות אולי תקשורת בסגנון "בוא/י ואתאר לך עשרים סיטואציות לא מחייבות שמלהיבות אותי", שמתבצעת רחוק ככל האפשר מסשן - כאשר שני הצדדים משתפים. הנשלט/ת יכול להעיר דברים כמו "זה לא משהו", "זה יהיה מדהים", "אבל זה צריך ממש להכאיב" -- בלי לכוון יותר מדי, בלי להכתיב תסריט מראש. כנ"ל השולט/ת. בהנחה שיש תאימות, סביר שתמצאו אותה. לחילופין, אפשר לצפות ביחד בסרטים ולחוות דעה עליהם, או לקרוא סיפורים / בלוגים / וכו'.

יש מי שמהצד הנשלט מתאים לו לקבל כל מה שהצד השולט נותן, ויש מי שבצד השולט נהנה מלהתעלם מהצד הנשלט - וזוג כזה הם בני מזל -- אבל הם גם מאוד נדירים. בדרך כלל, זה לא ככה (ע"ע השרשור הזה) ואין ברירה אלא לתקשר. רק שצריך למצוא את הזמן והדרך לעשות את זה, ואצל רוב האנשים, הסשן עצמו הוא לא הזמן.

* - כמובן שאם צריך להשתמש במילת בטחון, כל זמן הוא הזמן הנכון!

Sm Art{☆Sm} • 29 בינו׳ 2020

הבעיה היא העבדים.
עבדים זה אנשים כבדים .
עבד = כבד .
חוסר מוטיבציה וריבוי שינה .
סמממני עבדות .
10 קבין של שינה ירדו לעולם .
9 קבין נטלו העבדים .
אילו שמרבים בשינה ,השכל שלהם משובש .
ומעשיו האוכל שאוכל .בזמן השינה יש להם חלומות רעים ומפחידים.
אל ישן אדם פחות מ 6 שעות ויותר מ 8 שעות כי זה יזיק לגוף האדם .
כמה שאדם ישן יותר .יש לו מוחין דקטנות יותר .
מוח של ציפור .
ומי שער יותר ."עירין קדישין"..
העבדים זה עם טרוריסט. עושים טרור לנשים .משגעים נשים .עם שאלות רבות ומשונות .ותעשי לי ככה .ולמה עשית ככה .ותעשי לי גם ככה .ותגעי לי פה. ושמה .ותגידי לי ככה כאשר את עושה לי ככה .
ואחרי כל זה .
למה עשית ככה ואמרת ככה. התכוונתי לככה וזה ככה .
אבל הכנה שהתכוונתי ואמרתי .את עשית ככה וככה .וככה וה ככה שאת עשית לי זה לא בדיוק מה שהתכוונתי כאשר אמרתי שתעשי ותגעי ותגידי לי ככה .
וככה העבד הופך את האשה לעבד מסוגים מסוימים.
כשעוברים לעבדים על התיבות הפרטיות ניתן להבין מה זה כבדות של עבדים.
הם לא מסתפקים בכלום .הם תמיד רעבים.
רעבים רוצים לאכול את כל העולם .יש להם רעב בנפש ורעב בעניים ..
המוטו שלהם זה "ישנתי ! אז ינוח לי .
וככה כל חייהם עוברים כאשר הם בשינה אחר כך בזימה.ובין לבין בפנטזיה.

בעגה הקבלית .
"מוחין דקטנות רחמנה ליצלן בר מינן בר מינן