talmorl
|
לפני 3 שנים •
23 במאי 2020
כי אני כל כך אסרטיבית וחזקה... ובא לי לרגע אחד שיובילו אותי.
|
|
|
Graceless
|
לפני 3 שנים •
30 במאי 2020
אין לי הרבה ניסיון בתחום אבל אני חושבת שגם אצלי זה מכמה סיבות.
גם כי אני כזו באופי. אדם מרצה עם המון אמפטיה ובלי הרבה אגו. אוהבת לעשות טוב לאחרים. יש בזה גם סיפוק והנאה וגם מן אישור חיצוני וקבלה. וגם כי אני מוצאת בזה שחרור וחופש (מיני ומחשבתי). מכורך המציאות אני אדם מאוד עצמאי (ועם הרבה מאוד קונפליקטים אישיים לגבי מין) . נאלצתי לדאוג ולהיות אחראית לעצמי בהרבה מאוד תחומים מגיל צעיר והראש שלי תמיד בקונטרול ועובד שעות נוספות. ניסיתי למצוא לזה ״פיתרון״ בכל מיני דרכים-לא-דרכים, ואני באמת חושבת (ומקווה) שכאן הוא שוכן. מצד שני יש בי גם צדדים אחרים אחרים שמתנגשים ולא ברור לי עדיין איך כל זה משתלב יחד. אולי נגלה מתישהו. |
|
|
| Gabi Daniel |
לפני 3 שנים •
31 במאי 2020
כדורית כתב/ה: מאוד פשוט
הנאה מינית נטו. אחרי הסיפוק/גמירה אף אחד לא ירצה להיות נשלט. זה נכון אבל בערך לשלוש דקות... |
|
|
| Gabi Daniel |
לפני 3 שנים •
31 במאי 2020
כשאני אוהב מישהי אני רוצה להיות היא - להכניס לתוכי את הנפש שלה.
כאשר אני לא כנוע אני חושב בדרך כלל שאני הצודק והחכם וזה מרחיק אותי מלהיות היא. כאשר אני כנוע לה אני מקבל הזדמנות אמתית להבין אותה כי הכניעה אצלי מתבטאת בהשתקה מוחלטת של הקול הפנימי המתמרד והמתנגד וקבלה של מה שהיא אומרת וקובעת. ואז אני פתאום מתחיל להרגיש איך הנפש שלה חודרת לתוכי וממלאת אותי. אני מתבשם באישיות שלה בצורה הכי אינטימית שאפשר ואז אני סוף סוף מבין אותה ומבין למה היא צודקת. ובדרך כלל היא ממש צודקת, ואני מתמוגג מהנאה שזה כך. אהה... וזה ממש מחרמן |
|
|
ענני בראשית(אחרת){בבריאה}
|
לפני 3 שנים •
31 במאי 2020
זמן מה חשבתי שאתה צודק איכבוד כתב/ה: אצלי העונג איננו מגיע מתחושה של ריצוי אלא מתחושה של כניעה. אולי אגב יש הבדל בעניין זה בין נשלטות לנשלטים. עבורי הכניעה מול השולטת פירושה וויתור על הכבוד שלי, בכך שאני מבייש את עצמי מולה אני מרגיש חשוף ופגיע לחלוטין ויש בזה משהו מרגש. בפנטזיות קיצוניות יותר, שלא הגשמתי, שבהם אני מושפל בצורה קשה, אני חושב שמה שמושך אותי (כאשר זה מושך אותי) זה שמבחינה פסיכולוגית בהשפלה אני הופך לכלום, לסמרטוט, ובעצם מאיין את עצמי ונמוג לתוכה (כלומר כך זה בדמיון שלי). אז במובן העמוק יש כאן שאיפה להתמזגות עם השולטת. ההתמזגות הזו מבטלת את הלבד הנורא שמאפיין את חיינו כאן, זה סוג של סמביוזה. אבל בקטע הפחות טוב יתכן שהצורך לאפס ולסמרטט את עצמי קשור לשנאה עצמית.
לדעתי, זה לא נכון להגיד שבמובן הזה, יש הבדל בין נשלטות לבין נשלטים; לדעתי זה מאוד קשור בסגנון השליטה אליו אתה מתחבר. יש המון נשלטות שלא רק מתחברות לכניעה והריצוי והשליטה, אלא גם להשפלה.. ו ההתבוננות שלך על התמזגות עם השולטת מרתקת בהחלט 
|
|
|