האם אתם מאמינים שיש מגיפת קורונה?

Sekhmet • 23 בספט׳ 2020

שום מגפה, גם אין באמת חולים
זה הכל קונספירציה של גמדי גינה

מנסים להפחיד אותנו כדי שלא נדע את האמת הנוראית שזה פאקינג
גמדי
גינה
שישתלטו על העולם


אל תבכו אחכ שלא ידעתם

Grey / Green • 23 בספט׳ 2020

ברור שלא, הכל תירוץ למכור צ'יפס של ביל גייטס

Re: האם אתם מאמינים שיש מגיפת קורונה?

T O M​(שולט) • 23 בספט׳ 2020

https://www.youtube.com/watch?v=WZ3aSCgrFEA&t=1s

הייתה קטסטרופה, סגירה של בתי ספר ועסקים בכל מיני מדינות.
ומי שחזר לישראל ממקסיקו נדרש להישאר בבידוד 7 ימים.

יהיה מה שיהיה עם הקורונה - ככל הנראה עוד 10 שנים זה יהיה זיכרון עמום.

היה גם את וירוס הסארס שגם הוא היה מגיפה עולמית ב-2003.
מסין זה התחיל גם.

T O M​(שולט) • 23 בספט׳ 2020

"מכחישי קורונה" כפי שהם מתוייגים הם מעט מאוד בעולם. כאלה שכלל לא מאמינים שיש כזה וירוס.
כמעט כולם מכירים בוירוס והדיעות הם עד כמה הוירוס מסוכן ביחס למחלות אחרות.
אז יש את משרד הבריאות העולמי ותומכיו שאומרים מגיפה ואחד הוירוסים המסוכנים בעולם

ויש אחרים שמפחיתים מעוצמת הסכנה, עדיין מקבלים זאת שיש סיכוי תמותה אבל הוא קלוש
וכמעט כולם מחלימים ממנה.

דעתי האישית מנוגדת לעמדת משרד הבריאות.
לדעתי, הציבור לא ממושמע מכיוון שהוא רואה שזה הורג בעיקר בגילאי ממוצע 75
וגם אז באחוז נמוך יחסית(יחסית למספר האנשים בגיל הזה שנדבקים).
וככל שאתה צעיר יותר כך פחות יש לך מה לדאוג.
50 אחוז בגיל הזה שנדבקים אין אפילו סיפטומים או סיפטומים קלים.
ובני נוער שנדבקים לא נשקפת להם כלל סכנה אלא אם כן במקרים חריגים מאוד.
גם לבני 20-30+ לא ממש נשקפת סכנה גדולה למעט מקרים חריגים. לכן היה את כל עניין השיכון במלוניות.
ריכזו את כולם שם עם מינימום השגחה ומעקב רפואי. שיעבירו את הזמן הדרוש עד שיחלימו.

אם היה מדובר במחלה מסוכנת באמת כמו אבולה או שחפת למשל אני מאמין שכולם היו ממושמעים.
שומרים מרחק ושמים מסיכות. זה כמו להיכנס לחדר עם גז עצבים בלי מסיכת גז.
אבל כשזה קורונה עם אחוזי תמותה די נמוכים ובעיקר בגיל השלישי, אז אנשים פחות מפחדים
(יש אחוזי תמותה נמוכים מאוד בארץ).
אז יש סכנת תמותה בקורונה אבל לא כמו המחלות המסוכנות כפי שציינתי למעלה והיא רחוקה מאוד מלהיות
אחת המחלות הקטלניות בעולם.
מה שחשוב הוא אחוז התמותה מסך כל הנדבקים מאז פרוץ המגיפה. זה כאמור נמוך מאוד.

יש גם מגמה מכוונת בתקשורת העולמית וגם פה, לשים את כל מה שקשור בקורונה במקשה אחת
אבל מדובר בקטגוריות שונות מאוד:
- לא כל נדבק הוא חולה(סיפטומים),
- לא כל חולה הוא חולה קשה(יש הרבה עם סיפטומים קלים)
- לא כל חולה קשה מת ספציפית בגלל הקורונה. הרבה פעמים מחלות אחרות שכבר היו בחולה
הן אלה שהתחילו את התהליך והקורונה היא שהאיצה את התהליך שגרם למוות.
- אחרי חודש בערך פלוס מינוס כמעט כל החולים מחלימים.

חולה קורונה מתחת גיל 50 לא מודאג ממוות. הוא יודע שאם לא יקרה משהו מאוד חריג הוא יחלים.
הוא מודאג איך הוא יתפרנס עם הבידוד והפסקת עבודתו לזמן לא ידוע ואפילו פיטורים.
וגם מי שלא נדבק מודאג מעניין הפרנסה.
כלכלה זה אחד הדברים הכי חשובים אם לא הכי חשוב.
מצב כלכלי גרוע הורג בכל הגילאים. והורג הרבה יותר מקורונה זה בטוח.
זה לא נרשם בשום סטטיסטיקה. סיבת המוות היא אף פעם לא "מצב כלכלי".
אין כסף - אין חיים. זה הכי פשוט שיש וכשמדובר על משפחות וזוג
שצריך לפרנס את עצמם וגם ילדיהם אז המינוס גודל עד שהכל נלקח.
ולראייה גם הבנקים מתנהגים אפילו יותר בחמדנות במקום להקל.
(ריביות יותר גבוהות)
נוסיף לכך גם את עניין הבדידות והדכאונות והחרדה שאנשים מפתחים.


על הדוגמא של "לחבק חולה קורונה":
יש אנשים שלא היו מתקרבים לאדם מצונן או משתעל קשה.
זה לא שהם חושבים שהם בטוח ימותו מזה אבל לא בא להם להסתכן ולהידבק.
הם לא צריכים את הכאב ראש הזה. זה לא אומר שזה מחלה קטלנית

יש 2 דברים שהתקשורת בארץ עושה מאז ומתמיד:
כל הזמן מפחידים אותך
כל הזמן משקרים לך
על בסיס י-ו-מ-י
לא נותנים מנוחה לרגע. כל הזמן סרט אימה. 24/7
תמיד יש אינטרס מאחורי זה.
כנות מתוך דאגה אמיתית לקורא/שומע לא תמצא.
גם לא בזמן קורונה.
אני לא מאמין לרגע שהפוליטיקאים ואנשים שנמצאים בדרג מקבלי ההחלטות
מודאגים ממה שקורה למדינה ולאזרחים, גם בזמן קורונה.
רואים זאת כשהם מפרים הנחיות מדי פעם.
אם הייתה מחלה קטלנית באמת כמו שציינתי למעלה
אף אחד לא היה מעיז אפילו מרוב פחד.

זה קורה גם בחו"ל אבל אני מתרכז במה שקורה בארץ.




* אבולה (או בשמה המלא "קדחת דימומית אבולה") היא מחלה קטלנית מדבקת -
עד 90% מהנדבקים בה מתים בתוך זמן קצר.
היא גורמת לדימומים - חיצוניים ופנימיים - במקומות שונים בגוף.
(ציטוט מאתר כללית")

* כל מה שנכתב למעלה זו דעתי האישית.

ממתקינקי • 23 בספט׳ 2020

״מקווה שאתה מודע לזה שבשנה רגילה מתים 0.09 אחוז מהאוכלוסיה״

זה מעניין לראות איך מספרים שלא עניינו את הציבור הרחב ״מעולם״ (כמו האחוז הנורמלי של מתים באוכלוסיה) פתאום הופך להיות לשיחת היום. פתאום התחלנו לשים לב שגם בחיים המודרנים שלנו, יש עדיין אנשים שמתים ממחלות ושאנחנו יכולים להרגיש תרומה אישית (מבלי ללמוד רפואה) בהירתמות לניסיון להציל אותם. הביסוס הזה של אתיקה שלא הייתה קודם, שאם אקריב מעצמי אוכל לפחות להרגיש שהצלתי בכך חולה עתידי כלשהו.

בכל מקרה, הפרשנות האישית של כל אחד ואחת מאיתנו מוטה לפי מה שגורם לנו להרגיש הכי טוב לגבי עצמנו. לכל אחד מאיתנו יש אגו, ואגו לא בוחן מספרים באופן יבש ומידתי, כי אין גם בכך תועלת רגשית. אנחנו לא יצורים שמקבלים החלטות קרות. ההקרבה הזאת של להיות סגורים בבית ולעטות מסכות מול ההרגשה האתית שהצלנו נפש בישראל מטה את המאזניים של האגו. אם לצורך ניסוי מחשבתי כל אחד מאיתנו (טוב, הכלוביסטים פחות מייצגים) היה צריך להתעורר כל בוקר לשוק חשמלי בגופו כדי לתרום באותה מידה למניעת שרשרת ההדבקה, פתאום היינו רואים עד כמה מספר המתים היה פחות מעניין אותנו (הישראלים. לכל תרבות יהיה סף הקרבה שישבור את האוכלוסיה, נניח לרוסים נאסור על וודקה).

כותב לך • 23 בספט׳ 2020

מקווה שאתה מודע לזה שבשנה רגילה מתים 0.09 אחוז מהאוכלוסיה

ממתקינקי • 23 בספט׳ 2020

בסופו של דבר פוליטיקאים, ולא אנשים סופר מקצועיים ששוקלים יחד את כל האינטרסים של טובת הציבור מקבלים החלטה, וההחלטה הזאת קובעת מהי המציאות ברמה של איך שמוסדות המדינה יתייחסו אליה. הקורונה היא בהחלט מצב שנתון לפרשנות באיזו חומרה יש להתייחס אליה, ובסופו של דבר מכריעים מנגנונים קואליציוניים מה תהיה הפרשנות.

לאנשים מקצועיים אין יכולת מיקוח משמעותית בצורת המשטר שלנו, לרבות כזאת שבה הפרלמנט אינו מוסמך מקצועית בהתאם למשרדים אותם הוא מנהל. בסופו של דבר אם מספיק רופאים בכירים מתנגדים לפרשנות מקצועית שגויה של השלטון כל מה שהם יכולים לעשות זה לצעוק בתקשורת או לשבות. האתיקה של רוב הרופאים לא מאפשרת להם לשלם בחיי-אדם (כי זה מה שקורה כאנשי רפואה שובתים) רק כדי לעמוד על דעתם. בסופו של דבר, מדובר על אנשי מקצוע שפועלים בתוך מערכת שלא פעם מקבלת החלטות פחות נכונות מבחינה מקצועית, ולומדים לתמרן עם זה.

ההתחלטות תהיינה מוטות בהתאם לאינטרסים הקואליציוניים של מקבלי ההחלטות ככל שניתן. האם יש מגפה או לא? מה שבטוח הוא שהמגפה כפי שהיא מתפשרת מניבה את התשואה הפוליטית הגבוהה ביותר של הצד הדומיננטי ביותר של אלה שקיבלו החלטות בנושא.

וההפך. פוליטיקאים *לא* צפויים לספוג מפלה כדי לנסות להציל 500 או 1,000 או אפילו 5,000 איש. אם הפרשנות הקיימת של מגפת הקורונה משמעותה הייתה למשל נזק אלקטורלי חסר תקדים לתנועת הליכוד, הרי היו מטפטפים לעם שאי אפשר לעצור את כל המדינה בגלל כמה קשישים שאם לא מקורונה היו מתים ממחלה אחרת ואנחנו היינו אלו שצועקים עם השלטים שדם הקשישים אינו הפקר, והממשלה אטומה.

זה המשחק הפוליטי, וכל פיון עושה את תפקידו על הלוח.

פרלין​(נשלטת){ש} • 23 בספט׳ 2020

כמו שהבן שלי אומר: קצת כן וקצת לא.

Discipline • 23 בספט׳ 2020

הסיפור הרבה יותר פשוט והוא לגמרי ערכי.

לך לי ולכל הצעירים והיפים כנראה שאין סכנה ממשית, אבל להורים שלך ולסבא ולסבתא שלך ושל כולנו יש סכנה מאוד ממשית להסתבך או למות אם הם נדבקים.

עכשיו תחליט:

האם אתה בעד לפתוח הכל כדי שכל הצעירים והיפים כמוך וכמוני (טוב, האמת שאני יותר יפה מצעיר) יוכלו להנות מהחיים כמו קודם אבל המחיר יהיה לכלוא לגמרי את ההורים, הסבים והסבתות שלך כך שהם לא יוכלו לצאת מהבית בכלל ? לא יוכלו לראות את הילדים, הנכדים והחברים שלהם ?

או שאתה מעדיף לקחת על עצמך מגבלות מסוימות שיורידו את התחלואה מסביב ולכן את הסיכוי של המבוגרים האלו להדבק ויאפשרו להורים, לסבים ולסבתות שלך לא להפוך להיות לגמרי כלואים, בודדים ועריריים ?

אחוזי התמותה הם בכלל לא השאלה.

Element of crime​(נשלט) • 23 בספט׳ 2020

היכולת של מערכת הבריאות להתמודד עם אחוזי החולים קשה - היא השאלה. וודווקא פה קיים דיסוננס בתוך מערכת הבריאות. כנראה שהמערכת יכולה להתמודד עם מספרים גדולים יותר, אבל זה יבוא על חשבון טיפולים בחולים אחרים, שגם הם במצב קשה ובסכנה. ואז מה זה משנה? חולה שמת מקורונה, או מטופל בהתקף לב שלא זוכה לטיפול מיטבי בגלל חוסר בכוח אדם, מיכשור וכו׳. לשיטתי במצב עובדתי כזה, שניהם מתו מקורונה. יש מגפה, בארץ ובכל העולם. מילא אם רק אנחנו חושבים כך, אבל לא יכול להיות שכל יתר העולם מטומטם. ובקשר לארגון הבריאות העולמי והשפעת ב2010 - אין מה להשוות, הפאניקה לא הייתה אותה פאניקה, ואף מדינה לא הטילה הגבלות על האוכלוסיה, כמו שקורה עכשיו.