שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מתי הפכתי לעבד

gcsapiy
לפני 11 חודשים • ראשון, 27 ביוני 2021, בשעה 11:30
gcsapiy • ראשון, 27 ביוני 2021, בשעה 11:30
תקציר עד עכשיו.
במשך כל הילדות שלי אני ודני (קרוב רחוק ושכן כבן גילי) היינו משחקים במשחקי אדון ועבד
בשלב מסויים נכנס לתמונה קובי נהג הסעות מבוגר ששיעבד אותנו,
אחרי השחרור שלי משירות סדיר התחלתי לעבוד אצל קובי כנהג שכיר בליווי והסעות של תיירים, הייתי עבד טוטאלי לאדון טוטאלי.
במהלך אחד הטיולים הכרתי את ארתור ושרה גלברט זוג יהודי מארה"ב שהציעו לי לבוא לעבוד אצלם באמריקה,
הדרישות והקשיחות של קובי כבר הקשו עליי, גנבתי לו כסף וברחתי לארה"ב.
בארה"ב גרתי ועבדתי אצל הזוג גלברט במשך שנה וחצי.
הזוג גלברט שילמו על הלימודים שלי באוניברסיטה ועם סיום הלימודים התחלתי לעבוד במפעל של ארתור.


המשך...
זה היה כל כך הגיוני כלכלית להקים מפעל בהודו הביקוש למוצרים היה עצום, הרבה יותר ממה שיכולנו לייצר, שכר העבודה שם זול ובכל זאת אפשר להכשיר עובדים מיומנים וחרוצים.
השנים האחרונות שלי בארה"ב (הייתי כבר בן 37 ) היו מדכאות, עבדתי קשה , לא הסתדרתי עם אישתי דאז, והייתי דיי בודד.
ראיתי במעבר להודו הזדמנות להתאפס מחדש על החיים שלי, תהליך הקמת המפעל היה מאוד מאתגר, עוד בארה"ב התחלנו ליצור קשר עם פקידים הודיים,
נדרשו אישורים למינהם, נדרש מקום להקמת המפעל, שכירת משרדים, קליטת עובדים, קניית מכונות ועוד הרבה הקבה תיזוזים.
אבל העניין קרם עור וגידים, הייתי טס הרבה להודו נפגש עם בעלי עניין למינהם, פקידים ועובדים פוטנצייאלים.
אני חושב שבאותה תקופה עבדתי 16 שעות ביממה כולל שבתות וימי ראשון, תקופה מאתגרת ולחוצה.
אבל בסופו של דבר הקמנו את המפעל באיזור תעשייה ליד בנגלור.
שכרתי דירה מרווחת באחת הקומות העליונות שבמגדל מגורים בבנגלור, איזור יוקרתי שהמערביים היו העדיפו לגור בו,
משרדים במרכז העיר, והתחלתי לבנות סביבי צוות לניהול ותפעול.
סמנכ"ל, מנהל משאבי אנוש, מנהל פיננסי ובעצם כל הפונקציות הדרושות לניהול תקין ויעיל של ארגון.
חלק מהמנהלים היו מקומיים וחלק מערביים.
אמות המידה לניהול היו כמו בארה"ב , ביטוחי בריאות, פנסיות, גמל לחיסכון, ועוד הטבות, ובנוסף גם המשכורות היו טובות.
הסמנכ"ל שלי היה בחור בלגי בסביבות ה 55 נשוי למקומית , אמביציונר וחרוץ.
לאט לאט נכנסנו לשגרת עבודה .
ייצרנו דשן מחומרים כימיים וכן מחומרים אורגניים.
כל זרועות המפעל תקתקו כמו שרציתי , הייצור, ההפצה, הרכש, בקרת האיכות. ה-כ-ל.
ולמרות שאני הייתי רק המנכ"ל עם 10% אחוז מהרווחים הרווחתי מצויין, ארתור והחתן שלו ג'ונתן העריכו את העבודה שלי והבונוסים היו בהתאם, אפילו בשלב מסויים המפעל שניהלתי הרוויח יותר כסף מהמפעל בארה"ב.

ןעכשיו משהו על הודו,
הודו היא מדינה ענקית אקזוטית צבעונית וחושנית ,עם הרבה עוני ובמיוחד יש להם את עניין הקאסטות (מעמדות)
הבן אדם נולד לתוך מעמד מסויים וכמעט שלא יכול להשתחרר ממנו.
הם מקפידים על כך, שמתי לב למשל שמפעל שניהלתי עובדי הייצור היו מקאסטה מסויימת מנהלי עבוד מקאסטה גבוהה יותר מנהלים מקאסטה גבוהה יותר וכן הלאה.
ואני ?
ניצחתי על הכל.
ראיתי את ההערצה ויראת הכבוד של העובדים שלי אליי,
הנהג שלי למשל לא היה נותן לי לפתוח דלת בעצמי מניד בראשו בכל פעם שהוא רואה אותי אפילו היה נוגע בכפות הרגליים שלי לאות כבוד, (זה נקרא INDIAN BLESSING )
הרווחתי משכורת אמריקאית גבוהה במדינה ענייה כמו הודו, כשהייתי נותן לפעמים טיפ של 50$ יותר ממשכורת יומית של פועל אנשים היו נגנבים עליי.
לא הייתי צריך לעשות כלום, הכסף דיבר.
היתה לי מנקה, מבשלת, נהג, מאמן ספורט.
הכל בגרושים עבורי, אבל עבורם זה היה עולם ומלואו.
הייתי מלך.
אבל כפי שאתם זוכרים אני לא מלך אני עבד,
למרות שעברו שנים מאז שהייתי עבד טוטאלי בישראל, התשוקה והריגוש בהשתעבדות היו עדיין בתוכי.
Jessie Adams{ליידי}
לפני 11 חודשים • שני, 28 ביוני 2021, בשעה 12:08
Jessie Adams{ליידי} • שני, 28 ביוני 2021, בשעה 12:08
הכתיבה שלך מרתקת ממש. הסיפור מעניין ברמות ולגמרי נשמע כמו סרט אמריקאי.
מטורף לחשוב שעברת את כל זה!
gcsapiy
לפני 11 חודשים • שני, 19 ביולי 2021, בשעה 13:19
gcsapiy • שני, 19 ביולי 2021, בשעה 13:19
הרבה זמן שלא כתבתי.
לא ידעתי אם להמשיך את החוויות שלי ב הבנים על הבנים או בהבנות על הבנים
כי כבר לא השתעבדתי יותר לגברים.

תקציר עד עכשיו.
במשך כל הילדות שלי אני ודני (קרוב רחוק ושכן כבן גילי) היינו משחקים במשחקי אדון ועבד
בשלב מסויים נכנס לתמונה קובי נהג הסעות מבוגר ששיעבד אותנו,
אחרי השחרור שלי משירות סדיר התחלתי לעבוד אצל קובי כנהג שכיר בליווי והסעות של תיירים, הייתי עבד טוטאלי לאדון טוטאלי.
במהלך אחד הטיולים הכרתי את ארתור ושרה גלברט זוג יהודי מארה"ב שהציעו לי לבוא לעבוד אצלם באמריקה,
הדרישות והקשיחות של קובי כבר הקשו עליי, גנבתי לו כסף וברחתי לארה"ב.
בארה"ב גרתי ועבדתי אצל הזוג גלברט במשך שנה וחצי.
הזוג גלברט שילמו על הלימודים שלי באוניברסיטה ועם סיום הלימודים התחלתי לעבוד במפעל של ארתור
התחתנתי התגרשתי ולאחר הרגשה של מיצוי נשלחתי ע"י ארתור גלברט להודו להקים שם מפעל לייצור דשנים.

המשך...
קצת פחות משנה בהודו והמפעל כבר עבד בתפוקה מלאה, הכל תיקתק כמו שרציתי, עבדו אצלי ב 3 משמרות של 8 שעות והתפוקה הייתה מרבית.
וגם ממני כבר לא נדרש כבר יותר מידי התעסקות.
היו ישיבות הנהלה אחת לשבוע, עדכון יום יומי עם הסמנכ"ל הבלגי שלי וכן ישיבות הנהלה מצומצמות.
סוף סוף היה לי קצת זמן לעצמי לטייל קצת, לבקר בארץ, ולהנות מהחיים.
אבל הייתי קצת בודד, בתור מערבי שגר בהודו האפשרויות שלי להכיר מישהי רצינית היו מצומצמות ביותר.
לפעמים כשהזדמן לי הייתי הולך לנערות ליווי שונות להתפרק לא משהו ששווה להתעכב עליו,
ליד בניין המשרדים שלנו בבנגלור היו עומדות זונות ומציעות את עצמן לעוברים והשבים,
באחת הפעמים שיצאתי מאוחר מהמשרד בדרך לרכב שלי צדה את עייני בחורה גבוהה יחסית לשאר הבנות, סימנתי לה ללכת אחריי וכשהגענו לרכב הורדתי אותה למציצה, ככה, כמו שהיינו. אפילו לא טרחתי להכניס אותה לרכב. גמרתי ונתתי לה 10$ שהיה לי בשטר אמריקאי.
זה מה ששווים בהודו נשים מהקאסטה שלה.
אבל לפעמים הגורל מתעתע בנו, כמו שכתבתי (למי שקרא הכל עד עכשיו ) שהמפגש עם הזוג גלברט שינה את חיי. גם המפגש שלה איתי שינה את חייה.
עברו כחודשיים מאז אותו המפגש ושוב ראיתי אותה בדרכי לרכב, היא זכרה אותי וניגשה אליי, מחייכת נוגעת בי ביד מציעה את עצמה.
תדמיינו לכם מה עובר על הבנות האלו מידי יום, את הפחד והחשש שקיים לפני כל מפגש.
סימנתי לה ללכת איתי וכשהגענו לרכב והורתי לה להיכנס, נסענו אליי הביתה.
הבטתי בה קצת, נערה בסביבות גיל ה 18 (17 ו10 חודשים נודע לי בשלב מאוחר יותר) נאה, רזה מאוד, ומפוחדת.
לבושה בבגדים בלויים וקצת מלוכלכת.
כל הדרך לבית היא שתקה, ואני.
אני הבטתי בה בסקרנות , השנה שהייתי בהודו גרמה לי להתעניין במרקם החברתי שלהם.
כשהגענו לבית שלי הפשטתי והכנסתי אותה לאמבטיה, אני עדיין היית לבוש בחליפת העבודה שלי,
התחלתי לרחוץ אותה במים חמימים חופף לה את השיער בשמפו ומרכך, מסבן אותה בעדינות בכל הגוף, היא לא ממש הגיבה עדיין קפואה ומפוחדת , זה היה כמו לשחק בבובה.
הוצאתי אותה מהמקלחת ניגבתי אותה מרחתי עליה קרם מבושם והלבשתי אותה בחלוק.
הושבתי אותה על הספה בסלון וסירקתי את השיער שלה, היה לה שיער שחור ארוך ולא מטופח בעליל,
תנסו לדמיין מה עובר לה בראש, היא שעברה כל מיני דברים כואבים ומשפילים פתאום מקבלת יחס אחר, בתוך תוכה היא בטח ציפתה למכה כלשהי שתגיע, אבל אני הייתי בראש אחר,
הכנתי תם חם והגשתי לה אותו עם עוגיות, התיישבתי לידה מניח את כפות רגליה על הברכיים שלי ועושה לה מסאז' עדין.
למרות שהחבר הקטן למטה החל להתעורר החלטתי שהיום לא יקרה כלום, לאט לאט היא נרגעה והתחלנו לדבר.
אתנחתא קלה
בהודו יש הרבה שפות והשפה שמאגדת את כולם היא האנגלית, רובם שם מדברים אנגלית ברמה גבוהה (עם מבטא מזעזע).
האנגלית של הייתה מצויינת וכך יכולנו לתקשר.
שמה היה סינטיה (לא איזה שם הודי נפוץ)
היא באה מכפר במרכז הודו שמרוחק כ 1500 ק"מ מבנגלור
המשפחה שלה שלחה אותה לעבוד במתפרה כדי שתשלח כסף לתמיכה ועד שיוכלו לשלם את הנדוניה שלה כדי שתוכל להתחתן .
שאלתי אותה שאלות והיא השיבה על כולן על החיים בכפר כנערה, על מוזיקה ,סרטים, פוליטיקה, על החיים בבנגלור , על היציאה לזנות (זה משהוא כמעט בלתי נמנע במעמד שלה).
הרצון שלה להרוויח עוד עמה רופיז כדי לשפר את התנאים שלה,
היא סיפרה לי איפה היא גרה וכמה נערות יש איתה בחדר, איך מנהל העבודה מטריד אותן ועוד הרבה דברים.
דיברנו שעות שבין לבין אני מגיש לה אוכל שתיה דואג לנוחות שלה, בטלוויזיה ניגנו שירים ב MTV,
גזרתי לה את הציפורניים של הרגליים והידיים עיסיתי לה את הכתפיים ליטפתי אותה, אבל לא ביצעתי שום אקט מיני.
הצעתי לה להישאר לישון אצלי, אבל היא הייתה צריכה לקום למחרת לעבודה.
סיכמתי איתה שתחכה לי למחרת באחד מבתי הקפה עם סיום העבודה , נתתי לה 50$ ברופיז (אני לא ממש זוכר מה היה השער אבל זה היה הרבה כסף), כסף למונית ושחררתי אותה.
והיא אכן המתינה לי כמו שביקשתי, בדרך הביתה עצרנו באחד הקניונים קניתי לה שמלה , נעלי עקב תחתונים וחזיה, לקחתי אותה לעשות פדיקור ומניקור.
כשהגענו הביתה התקלחנו יחד כשאני מקפיד לחפוף לה לסבן אותה ולעסות את גופה, ההרגשה הייתה מינית . אבל לא הייתה חדירה או מציצה.
לבושה בבגדים שקניתי לה היא כבר נראתה אחרת, ישבנו לאכל יחד וראינו סרט.
ושוב לא היה ביננו אקט מיני, השארתי לה כסף, וכסף למונית ושחררתי אותה.
למחרת היה יום שבת ולמרות שאצלנו במפעל עבדו כרגיל (יום ראשון היה היום החופשי) אני נהגתי להישאר בבית.
סיכמתי עם סינטיה שתגיע אליי אחרי העבודה, נתתי לה או קוד הכניסה לבניין וציפיתי לבואה.
התרגשתי כששמעתי את הדפיקה בדלת, היא לבשה את הבגדים שקניתי לה ואפילו התאפרה מעט,
היא נראתה טוב.
והייתה מופתעת לחלוטין כשירדתי על הברכיים ונישקתי לה את הנעליים, צוחקת במבוכה מנסה להשיג את רגליה ממני.
היא לא ידעה איך "לאכל" את המחווה שלי, בהודו נהוג לתת כבוד למישהו ע"י מחוות כאלו של כניעות.
העבד שבי רצה לצאת החוצה , רציתי לחוות שוב את ההרגשה של חוסר האונים והרצון לשרת.
סינטיה לא הייתה דומיננטית ועדיין הייתה במבוכה, אבל הרצון לשרת היה שלי.
הושבתי אותה על כורסה בסלון שלי חלצתי את נעליה ועם מגבת חמה וריחנית ניקיתי לה את כפות הרגליים, זה מצחיק כמה חוסר נוחות היא הרגישה באותו הרגע, הרבה יותר מאשר כשהורדתי אותה על הברכיים והורתי לה למצוץ.
זה היה מנוגד לכל מה שהיא הכירה עד עכשיו,
אבל זה היה היום השלישי שלנו יחד ותכננו להישאר כל סוף השבוע.
שילמתי לה על הזמן הזה אפילו יותר מהתעריף שהיא הייתה לוקחת ברחוב.
היא הפיגה את בדידותי, היה לי נחמד שיש מישהי שאני יכול לדבר איתה לגעת בה לטייל איתה.
את סוף השבוע העברנו בקניות טיולים בפארק ומסעדות.
אני מודה שזה היה נראה מוזר לאחרים לראות אותנו יחד, זה היה ברור שאני ה sugar dady שלה,
אבל לא ממש היה אכפת לי, אם בעבר הייתי היסטרי לגבי הדיסקרטיות שלי , בהודו זה פחות הפריע לי.
היינו נפגשים ככה כל יום,
השארתי לה מפתח לדירה שלי וכל יום אחרי העבודה היא הייתה מגיעה אליי הביתה ישנה אצלי וחוזרת לעבודה למחרת.
באחד הפעמים כשהייתי בנסיעת עסקים בהודו עצמה כדי לסגור חוזה עם תאגיד חקלאי, חזרתי רק אחרי 3 ימים, וכשנכנסתי הביתה היא פשוט רצה אליי חיבקה אותי ונישקה אותי, הפתיעה אותי החמימות שלה.
באותו הלילה לקראת בשעות הבוקר המוקדמות היא באה אליי למיטה (היינו ישנים בחדרים נפרדים)
בהתחלה נבהלתי מזה שאני לא לבד במיטה אבל מהר מאוד הבנתי, היא רצתה זיון.
לא בשביל להרוויח כסף או מתנות, כי פשוט התחשק לה.
עבורי לזיין נערונת צעירה היה משהו חדש ומרגש ואני עד היום זוכר איך הלב שלי דפק כשהיא התיישבה מעליי והניעה את האגן שלה קדימה ואחורה על איבר המין שלי (אכן מילים מכובסות)
אבל יותר ריגש אותי שהיא זו שרצתה את זה,
עד עכשיו עם נשים תמיד אני זה שהיה יוזם (מלבד שרה גלברט שהיתה יכולה להיות הסבתא שלי).
אני מודה שהיה לי בראש שאני עלול להידבק במחלות או להכניס אותה להריון , אבל באותו הרגע קיבלתי את הזיון של החיים שלי.

המשך יבוא ............
gcsapiy
לפני 10 חודשים • שלישי, 10 באוגוסט 2021, בשעה 12:17
gcsapiy • שלישי, 10 באוגוסט 2021, בשעה 12:17
את ההמשך כתבתי ב הבנות על הבנים.

https://thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=43473
gcsapiy
לפני חודש • שני, 9 במאי 2022, בשעה 09:28

בסוף לא חזרתי אליו

gcsapiy • שני, 9 במאי 2022, בשעה 09:28
oded1960 כתב/ה:
כמו כל עבד, לזין הזה הוא כנראה עוד יחזור
gcsapiy
לפני חודש • שני, 9 במאי 2022, בשעה 09:30
gcsapiy • שני, 9 במאי 2022, בשעה 09:30
אבא אדום כתב/ה:
וואוו איזה סיפור.
תמשיך תמשיך תמשיך.
מצטער על הדברים הקשים שעברת. לא הגיע לך.
טוב מאוד שלקחת את הכסף.
חבל שלא חתכת לו את הזין.


המשך ב הבנות על הבנים.