טעויות של דומים.

פרלין​(נשלטת){ש} • 30 באוק׳ 2020

ואני מלקרוא.
את יודעת, זה לא פשוט לכתוב אשכרה משהו אמיתי בפורום. תמיד אפשר לא לכתוב או סתם לשקר.
אבל אם כותבים משהו אמיתי, אין שום ספק שמישהו כבר יבוא להסביר לך למה את לא בסדר, אפילו אם מלכתחילה את תכתבי את זה עם הבנה מושלמת של כמה הסיטואציה דפוקה.

אז בחייאת מרי, את יודעת שאני מאוד אוהבת ומעריכה אותך, אבל צאי לי מהפסיכה, במטוטא. ואל תרדדי לי פה מערכת יחסים של שנים להחפצה. לא משנה כמה נפגעת מנשלטות.

Mary Jane • 30 באוק׳ 2020

אה, הרגישות הילדית (: אבל גם אני כתבתי משהו אמיתי מצדי.. וגם אני ילדה (:

צוחקת

לא התכוונתי כלל להתיימר לרדת לך לשורשי הנפש, חזרתי על מה שאמרת עם הרחבה איך אני רואה את זה ביחסים אחרים

Mary Jane • 30 באוק׳ 2020

עוד משהו ברוח אחרת

נניח בצד לצורך הדיון את המקרים הקשים שמסתיימים באשפוז או בהפיכה לבן בית במחלקה שיקומית כלשהי, וגם את המקרים בהם שורר חוסר התאמה בין שניים.

טעות. כאב לב, אולי גם כאבי גוף. לא נעים. עם זאת, אם התכלית של קשר בדסמ היא למוסס את גבולות ה״אני״ שבין שני הצדדים, ושני הצדדים מבינים זאת, מהי אי נעימות בעצם...

טעות של שולט במובן הזה יכולה להיות גם הזדמנות לצד הנשלט לקבל באופן עמוק, בהתמסרות, באהבה, ואף בחוסר סבירות קיצוני, את הצד השני. לא מלאך, לא שרף, לא זאב ולא כבש. סתם, אדם. קצת דביל, כמו כולם. שיש כמיהה למסור את נפשך וגם את גופך בידיו. בתקווה עד המוות (: (הייתי חייבת). צורת התמסרות כזו מאוד מחרמנת את הנפש..
כאילו, עבור אנשים שהם בקטע של התמסרות.

נתקלתי השבוע בציטוט מאוד יפה בהקשר זה, השאיפה לאחדות בין צדדים. מפי תומאס מאן האליל.

"היכולת להפקיע עצמך מידי עצמך, להיות לכלי שרת, לציית צייתנות גמורה ומוחלטת במלא מובן המילה, יכולת זו, כך טען, אינה אלא צידה האחר של היכולת לרצות ולצוות. אין כאן שתיים אלא אחת, הטלת מרות וקבלת מרות מצטרפים לעיקר אחד, *לאחדות שאין להפירה*. היודע לצוות יודע לציית, ולהיפך. אין בזה אלא מה שיש בזה..." ("מאריו והקוסם"; תומאס מאן