אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

גבול מוסרי /מצפון כלי שימוי או רק הסכמה?

king ddm​(שולט)
לפני 3 שנים • 5 במרץ 2021
king ddm​(שולט) • 5 במרץ 2021
אחד צריך לדפוק הכל. הסיפור אם היה לא מרצה מי חיים של אם העל ורק פוחדת להתגרש מי בעל
דבר שני כמה השולט מוחו לקוחות אחריות בסוף של דבר אם הוא מוחן לאינשה לה אם ילדים
עוד משהו כל היה השאלה יותר מורכבת מי לזרוק או לא לזרוק ,זה השאלה בסיפור זו היא גם כמה חושב לנשלטת מארחות יחסים זו כל דבר הוא
יותר מסובך מי אדוגמה שלך בסוף של דבר עלי השולט רוצה לקיים משפחה אם אישה זו
אם זהאתי אני סכוי גדול מאוד הייתי מנסה לעשות משו בנדון אבל דבר ראשון חושב תמיד זה לדבר אם הנשליטית על זה
PPAR
לפני 3 שנים • 6 במרץ 2021
PPAR • 6 במרץ 2021
פעם אדם אמר לי
נניח ומצאתי ברחוב תיק עם 10000₪ מה יהיה עלי לעשות?
ואותו אדם ממשיך,אני שואל את עצמי,אם אדם אחר יגיע ויקח את זה לעצמו,זה אומר ש-50% היו לוקחים לעצמם? אז אני אקח לעצמי במקום האחר.
רצוי להיות ה-30% הנותרים שהיו משיבים את האבידה.
כי זה בדיוק מה שאני הייתי רוצה לעצמי.
ArchAngel​(שולטת)
לפני 3 שנים • 21 במרץ 2021
ArchAngel​(שולטת) • 21 במרץ 2021
אני חושבת שאנחנו לא יכולים לשנות בחירה של אף אחד, אולי רק לייעץ וגם זה רק למי שיהיה מוכן לשמוע.
הדבר היחיד שיש לנו שליטה לגביו כשזה נוגע להחלטות של אחרים זה האם לשתף איתם פעולה או שלא.
הבחורה הנשואה הדתיה הזו פשוט תעבור הלאה לשולט הבא, אז מה שנשאר כאן זה רק לחשוב עם עצמך אם תהיה שלם עם עצמך (אבל באמת שלם עם עצמך, ולא כי השתקת את המצפון עם רציונליזציות) אם הקשר ביניכם ימשיך ויגיע לתרחישים האפשריים האלו.

היו לי הרבה מקרים שבהם נשלטים פנו אלי והיו משוכנעים שסשן איתי זה מה שהם צריכים, אבל משיחה איתם ראיתי שהם מונעים מתוך יצר שנתפס אצלי כלא בריא וסירבתי.
לא שחשבתי שבמעשה הזה אני "אציל אותם" והם יבינו שזה לא בסדר, יקחו הפסקה מבדס"מ וילכו לטפל בעצמם.
ברור לי שאחרי שסירבתי רובם הלכו לשולטת אחרת, שסביר להניח שפחות התחשבה בהם ממני, ואולי באיזשהו מקום הסירוב שלי בעצם הוביל אותם למימוש בדס"מ באופן אפילו פחות סימפטי, אבל פשוט לא רציתי לקחת חלק בהרס עצמי של מישהו.
(וחודשים לאחר שסיימו לכעוס על חוסר שיתוף הפעולה שלי הם העריכו את זה, אבל רק בדיעבד ורק כשזה הרגיש להם נכון להאמין בזה).

אחת האינדיקציות שלי לדעת שלשתף פעולה עם רצונות של נשלט כלשהו זה רעיון גרוע עבורי זה אם אני מוצאת את עצמי עושה רציונליזציות שנועדו להסיר ממני אחריות לפני שאני נכנסת איתו למיטה.
להגיד משהו כמו "היא ילדה גדולה" זו רציונליזציה שנועדה למנוע משולט כזה להרגיש רע עצמו. כלומר, הוא מכיר בזה שהסיטואציה בעייתית אבל מספר לעצמו סיפור שבו האשמה בסיטואציה היא שלה ולא שלו.
אבל מבחינתו כן קיימת אשמה בסיטואציה, יש בה אלמנט שהוא מכיר בו כלא בסדר, לפחות לפי צו מצפונו, ולכן הוא בכלל צריך לתרץ אותה.
ואני, במקרה כזה, שבו אני מסתכלת על נשלט ומשכנעת את עצמי שזו "בעיה שלו", פשוט לא רוצה לקחת חלק בבעיה בכלל.

לעומת זאת, אם מדובר בסיטואציה שאני תופסת כלגטימית, אם אני מאמינה שהקשר בנינו עושה טוב, גם אם הוא חורג מ"הסטנדרט המוסרי" ואני למשל אמצא עצמי בקשר שליטה עם נשלט נשוי, אבל אני אראה שהוא באמת שלם עם זה והקשר שלנו מספק לו מפלט ממתחים בבית ובעצם עוזר לו להישאר בסטטוס נשוי ולשמור על התא המשפחתי... אני לא ארגיש צורך בכלל לתרץ לעצמי את הבחירה שלי להישאר איתו בקשר.

זה כמו שלא אסכים להזריק סמים לנרקומן אפילו שהוא מבקש את זה ו-"ילד גדול", כי אני מאמינה שזה בעייתי ופוגע בו.
אבל לא תהיה לי בעיה להזריק סמים לחולה סרטן סופני, כשאלו משמשים משככי כאבים עבורו, ואז גם מן הסתם לא אצטרך לספר לעצמי סיפורים על זה שהוא "ילד גדול" ו"שזו בעיה שלו" כי אני לא אתפוס את הסיטואציה כבעייתית מלכתחילה.
דרקן ראהל​(נשלט){מית}
לפני 3 שנים • 21 במרץ 2021
PPAR כתב/ה:
פעם אדם אמר לי
נניח ומצאתי ברחוב תיק עם 10000₪ מה יהיה עלי לעשות?
ואותו אדם ממשיך,אני שואל את עצמי,אם אדם אחר יגיע ויקח את זה לעצמו,זה אומר ש-50% היו לוקחים לעצמם? אז אני אקח לעצמי במקום האחר.
רצוי להיות ה-30% הנותרים שהיו משיבים את האבידה.
כי זה בדיוק מה שאני הייתי רוצה לעצמי.


יש סיפור שרב שאל את התלמידים שלו שאלה כזאת. הראשון אמר שהיה משאיר, חטף כאפה. השני אמר שהיה לוקח, חטף כאפה. ככה כל אחד, נותן תשובה וחוטף. האחרון אמר "לא יודע", והרב שמח שאחד התלמידים שלו עונה בכנות.
ככה גם הייתי עונה לשאלה - ואללה, לא יודע. זה בטח לא "להשמע למצפון" מול לבחור בדרך קלה, זאת דרך מאוד מוטה להציג את זה. אין תשובה נכונה. כל מערכת יחסים והעניין שלה.
מה שכן, אהבתי מאוד את התשובות האחרות שנתנו פה