צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סיפור - דרכו של עבד (חלק 1 -א)

footslave​(נשלט)
לפני 20 שנים • 15 ביוני 2003
footslave​(נשלט) • 15 ביוני 2003
תודה
וממש כל הכבוד על המאמץ.
מיותר לציין שאשמח מאד לשמוע עוד...
כלובי
לפני 20 שנים • 15 ביוני 2003
כלובי • 15 ביוני 2003
מי מתנדב לתרגם את ההמשך? אני מבטיח לספק את הטקסטים באנגלית
יונק הדבש
לפני 20 שנים • 16 ביוני 2003
יונק הדבש • 16 ביוני 2003
סיפור חזק ומדליק
icon_smile.gif
מיקה​(מתחלפת){Master Or}
לפני 20 שנים • 17 ביוני 2003

דרכו של עבד-חלק ב'

מיקה​(מתחלפת){Master Or} • 17 ביוני 2003
שילה וטום נכנסו לתוך האוהל והשאירו אותי עם מטלותיי.
שמתי לב לכך שברגע שהסכמתי להיות עבדם, גישתם של שילה וטום השתנתה מיד: חשתי לגלוג מצידם, כאילו הם יותר טובים ממני. הייתי שבר כלי, לא יכולתי לתאר את הרגשתי, בחיים שלי לא הייתי כל כך מרוגש ומפוחד. מוחי הסתחרר מתשוקה.
במהרה סיימתי את שהטילו עליי אדוני וגבירתי, וניגשתי לקדמת האוהל.
שמעתי אותם מדברים וצוחקים בפנים, נקשתי על דלת הבד
"כן?", ענה טום.
"האם אני יכול להיכנס אדוני?"
שמעתי אותם מדברים שוב בלחש, כך שלא יכולתי להבין אותם.
"אנחנו רוצים שתרד על ברכיך עבד, ותזחל רק מעבר לדלת האוהל, עצור שם וחכה להוראות נוספות".
ירדתי על ברכיי וזחלתי פנימה. פנים האוהל היה מואר קלות ממנורה, האוהל היה מאוד מרווח, ויכולת בקלות לעמוד בתוכו. (למרות שלי, כמובן, לא היה צורך לדאוג בקשר לכך..)
במרכז האוהל היה מזרן אוויר זוגי שהשתרע לאורך כל האוהל מקידמתו ועד סופו.
המיטה הייתה מכוסה בסדין לבן, והשמיכות הכחולות היו מונחות באמצע המיטה.
שתי כריות נוצות גדולות היו מונחות בראש המיטה, ושמתי לב לעוד מזרן אוויר יחיד, מונח למרגלות מיטתם, גם על מיטתי היו סדין ושמיכה, אך ללא כרית.
בזמן שאני הסתכלתי ועיכלתי כל זאת, טום ושילה חייכו אליי. טום ישב על כיסא נוח מימין למיטתם, הוא היה לבוש בחלוק כחול כהה, ורגליו היו חשופות.
שילה עמדה לימינו, בינו ובין המיטה. היא הורידה את הג'ינס שלה, אך נשארה עם חולצתה האדומה ותחתון בקיני שחור, חולצתה הייתה פתוחה והיא הייתה בלי חזיה.
ידה השמאלית הייתה על כתפו של בעלה, וידה הימנית החזיקה קולר ורצועה.
היא נראתה פשוט יפיפייה, היא דיברה ראשונה:
"אנחנו רוצים אותך ערום לחלוטין עבד, קפל את בגדייך והנח אותם למרגלות מיטתך, לאחר מכן, זחל לכאן וכרע ברך לפנינו".
עשיתי כפי שציוותה עליי, בלי מילה. עכשיו כבר הייתי לפניהם על ברכי, ויכולתי להריח את הבושם של שילה, היה לו ריח של פרח בר אקזוטי.
"
מאסטר יקיר​(שולט)
לפני 20 שנים • 18 ביוני 2003
מאסטר יקיר​(שולט) • 18 ביוני 2003
לקח לי כמה ימים להיכנס לספור שוב,
חשבתי שכבר יגיעו לאקט שאני מחכה לו icon_smile.gif))

טוב,
מזדיין בסבלנות...