מאסטר יקיר(שולט)
|
לפני 20 שנים •
25 ביוני 2003
שימו לב שה"נורמה" הולכת וקטנה
מכאן שהיא תהפוך מהר מאוד להיות ה"סטיה". אם זו פגיעה נפשית באיזושהי צורה... יתכן שכן, יתכן ולא.. כמה אנשים מאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים? כולם בגלל נטיות לבדס"מ? - לא! כמה מופרעות נפשית קיימת בחברה כולה? בגלל בדס"מ? -לא! אני חושב שזו לא הפרעה נפשית אלא צורך נפשי. תראו איך בקהילה היפה שלנו, כולנו ניחנו בפתיחות וביכולת ליהנות מכל העולמות! כל אדון או גבירה יכולים לשלוט בשני המינים, מבלי שהדבר ייחשב לסטיה ולא חשוב מה הנטיות המיניות שלהם! אם יש מקור ממנו ניתן ללמוד איך לתת ולקבל... זה רק בבדס"מ!!! נכון, שמעתי על מקרים, כמו שדומדומינה מתאר, שזה משהו חבוי מהילדות... מקרים של "שליטה" שלילית, מצד אחד ההורים ועוד כהנה וכהנה דוגמאות. כמה מאיתנו משמשים ביום יום בתפקידים בכירים עד בכירים מאוד? הרבה! כמה מאיתנו בעלי תפקידים חשובים בחברה? הרבה! כמה משרתים בתפקידים ציבוריים? הרבה! אנחנו ממלאים תפקידים מ... עורכי דין, דרך רופאים ואחיות, דרך טייסים, דרך חברי כנסת... והרשימה עוד ארוכה... אז אנחנו עם הפרעה נפשית? אני תוהה... |
|
|
osalivan(נשלט)
|
לפני 20 שנים •
25 ביוני 2003
וואו איך שהדיון הזה התפתח!
היה לי הרבה מה להגיד על כל מיני תגובות, אבל נראה לי שאסכם כך:
אני לא חושב שבדס"מ זאת סטיה, כולנו באיזשהו מקום נמצאים על המדרגות של שולט ונשלט. חלקנו מתפקדים יותר טוב כשולטים, חלקנו כנשלטים. היופי של הבדס"מ הוא שהוא מאפשר לנו להעצים את התחושות האלה, להגיע עד לגבולות שלנו עצמנו. הבדס"מ הוא תרבות שוליים בגלל העוצמות שבה. החברה (המרכז, הכלל) משתמשת בכוחניות ובאלמנטים של שליטה,אבל שמה את המעצורים ומכשולים הרבה לפני. אנחנו לא! |
|
|
| bruno(נשלט) |
לפני 20 שנים •
25 ביוני 2003
סלחו לי על הבעת עמדה הנוגדת את הדברים שנאמרו כאן (לפחות את חלקם).
אני אוהב "להיות למטה", אבל מאוד לא אוהב את עצמי ככזה. זה אני, זה מה יש, אני נהנה מההשפלה, אני גומר ממנה, אבל לא אוהב אותה. כמי שרגיש מאוד לניואנסים של אנשים שאני נמצא במחיצתם, אני מסוגל לזהות גברים בעלי עניין משותף לשלי, אך לא העזתי ולא אעיז להעלות זאת על דל שפתי, וגם הם לא. לגבי נשים, עוד לא מצאתי "בעולם האמיתי" מישהי שאני יודע בוודאות שהיא אוהבת לשלוט, וגם אם כן, העכבות לא ירשו לה. (אגב, גם ב"זיונים רגילים" מרבית הגברים לא מקבלים כל מה שהיו רוצים מבנות זוגם, והקשישים מבין הקוראים יודעים על מה אני מדבר.) ובכל זאת, קל מאוד להשיג זיון, יותר קשה לשכנע מישהי לטייל עלי. כשהיינו צעירים, ושכבנו על חוף הים (קבוצת זכרים חרמנים), כולם תיארו בפרוטרוט מה היו עושים לזאת, ואיך היו רוצים את ההיא. אף אחד, וכמובן גם לא אני, לא סיפר שהיה שמח עם העקבים הננעצים בחול היו ננעצים בו (ולא שלא דיברנו על נעיצות...) אף אחד, וגם לא אני, לא אמר שהיה מאושר אם יכול היה ללקק את החול מנעליה (ללקק את החול מחלקים אחרים שלה, כן בהחלט, אבל מהנעליים???...) בקיצור, נולדנו בתקופה טובה, מצעדי הגאווה והתאווה, שלא לומר האינטרנט, עושים לכולנו חיים נוחים יותר. האמת - אנחנו גם לא מזיקים לאיש/ה (הנעליים של אשתי רק מבריקות יותר) וטוב שכך. באיזשהו מקום אני מאוד מרחם על פדופילים, כי דווקא אני (ואתם) מכיר את הצורך בשונה, בחריג, במוזר. שלא יהיו ספקות, אם אחד כזה יחצה את "טווח הבטחון" מילדי שלי - "אללה ירחמו". אך אני לא רואה מדוע שלא יספק את עצמו מול "חומר תורתי" בתחום. אגב, כשאני מתבונן בילדים קטנים, שלי ושל אחרים, אני מזהה עניין של ילדים צעירים מסויימים דווקא בנעליים של נשים, ולדעתי זה פשוט גנטי. שום ארוע בעברם (או בעברי) לא היה בו כדי לעורר כמיהה זו, פשוט, כמו שכתבתי, זה מה יש. רובנו גם "מסתדרים" כך או אחרת וחיים עם ה"נטייה" הזו (זו לא ממש סטייה לפי ההגדרות של היום, למזלנו), אבל מעטים מאוד מאלה שיקראו מה שכתבתי כאן יודו ללא ה"ניק-ניימס" שהם באמת כאלה. בקיצור, תהנו. |
|
|
|
שיקי(נשלט)
|
לפני 20 שנים •
25 ביוני 2003
תשובות כל כך הגיוניות...ועם זאת - אל תשקרו לעצמכם - אנחנו מזמן הוצאנו מחוץ לחוק
די התרשמתי מהדיון המעמיק בסוגיה הכבדה רק אודה לכם אם בפעם הבאה תשתדלו להביא סרטי הדגמה ותמונות לשם המחשה
|
|
|
|
מאסטר יקיר(שולט)
|
לפני 20 שנים •
25 ביוני 2003
שיקי,
אתה לא רוצה לראות סרטים ותמונות שלי...
|
|
|
|
aleks(נשלט)
|
לפני 20 שנים •
25 ביוני 2003
לדעתי בדסם היא לא סטיה,יחסי שליטה וכניעה הם חלק אינטגרלי של כל המין האנושי.
הרי גם בעולם הוונילי יש הרבה כוחניות הן מנטלית והן פיזית,פשוט אצלנו זה מקבל הרבה יותר יישומים מיניים. כל אחד מגיע לעולם הבדסם מסיבה שונה,אחד נולד שתלטן או כנוע,לאחר היה משהו בילדות, לאחר יש סיבה אחרת או שהוא/היא פשוט נהנים,וכמה שלא יחקרו לדעתי לא יגיעו למסקנה חד משמעית בעניין. אני באופן אישי,הגעתי לעולם הבדסם בגלל חוויות ילדות עם אימא שתלטנית מאד,תקראו לזה "פצע נפשי",אבל אני שלם עם מה שאני כיום וחווית הבדסם בישבילי היא מתקנת ומזככת. |
|
|
אליענה(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
26 ביוני 2003
"הפרעה נפשית" נראה לי קיצוני מדי, מתאים למי שעושה סאדו בכפיה או למאזוכיסט שמנסה להתאבד דרך האקטים וכולי. אולי אפשר לקרוא לזה נוירוזה קלה.
נראה לי שלרוב אוכלוסית העולם יש את הנוירוזה הזאת ברמה כזו או אחרת. איפה עובר הגבול בין "נורמלי" ל"סוטה"? אולי איפה שמפסיקים לפנטז ומתחילים לעשות. בכל אופן, ההסברים שטוענים שמקור המשיכה לבדס"מ הוא נפשי-פסיכולוגי יותר משכנעים מההסברים שטוענים שנולדים ככה. יחד עם זה אני לא מאמינה שאפשר לרפא את הנוירוזה הזאת על ידי טיפול. צריך ללמוד לחיות איתה בשלום... |
|
|
אופיליה(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
26 ביוני 2003
Re: האם בי די אס אם זו הפרעה נפשית?...
הו, זה טיבעי לחלוטין. אני חושבת שיצר הבדס"מי קיים בכולם, בכל מיני רמות שונות - אבל בגלל שזה מרתיע, או שחלק רואים בזה דבר מביש, או בגלל שראוים את זה כלא "אנושי" לשלוט ככה על אנשים - בדס"מ הפך ללא שפוי רק כי המערכתמחנכת אותנו ככה. מתוך המחשבה הלא מבוססת שאם בדס"מ יהיה נחלת הכלל העולם יהיה רע יותר.
כל מה שיש לי להגיד להם זה 
אופיליה
|
|
|
SubFlower(נשלטת){Mr. SL}
|
לפני 20 שנים •
26 ביוני 2003
גם בפסיכולוגיה קיימים זרמים רבים ובכלל, פסיכולוגיה אינה מדע מדויק. את תורתו של זיגמונד פרויד היקר ביטלו מהפקולטה לפסיכולוגיה גם בארץ וגם בחו"ל. מה קרה לתורה בה האמנו כ"כ ואותה שיננו בשיעורים? התחלפה. פעם האמינו כי סכיזופרניה ופיצול אישיות זו אותה המחלה עצמה ושוב, היום, אלו שתי מחלות נפרדות המטופלות בתרופות שונות.
היום החלב גורם לסרטן ומחר הוא מסתבר כתרופה יחידה לאותה המחלה. חיינו עמוסים בטראומות קטנות וגדולות. הטראומות מהוות חלק מחיינו. חלקן מחשלות אותנו, חלקן מעבירות אותנו שיעורים נחוצים להמשך. אך חלקן, אכן פוגעות בנפשנו וגורמות לנזקים בולטים לתווך ארוך. אני נוטה להאמין שטראומות ככזו האחרונה, עדיף כי יטופלו ע"י אנשי מקצוע. כי בד"כ נזקים נפשיים אינם מגבילים עצמם לבמה אחת והשלכותיהם רחבות ומתרחבות. בדס"מ יכול לגרד את פצעינו, הוא יכול ליצור אשליה של הקלה, אך בשום פנים לא לרפא. וכמו כל מחלה אחרת, גם מחלות נפשיות לא מומלץ להזניח או להמציא להן פתרונות מהירים. אני דוגלת בדעה שהנטייה שלנו לבדס"מ הנה נטייה מולדת, גנטית. מן הלך רוח שכזה. כמות שישנם אנשים יותר דומיננטיים או יותר פסיביים, יותר עדינים ויותר גסים, בעלי חוש הומור או נטולי אותו החוש, בעלי כשרון אסתטי ובעלי טעם רע, כך גם נולדות בריות יותר כנועות ו/או יותר שתלטניות. אני אישית ברייה כנועה וככזו הייתי מיום היוולדי. גם בתור ילדה ומאז ומעולם נמשכתי לבעלי דעה החזקים והשולטים והם מצדם, תמיד נמשכו אלי, הרכה, הוותרנית, בעלת הרצון העז לתת. זהו. |
|
|
השולט אור(שולט)
|
לפני 20 שנים •
26 ביוני 2003
אם זה בא ממקום שגורם לך להרגיש רע, אז זה חולי.
אם זה בא ממקום של התמסרות ונתינה, וגורם לך להרגיש טוב, זה נכון וטוב. |
|
|