סתם שוכבים במיטה ומתחבקים. אני עצבנית, אתה מנסה להרגיע אותי, אבל שום דבר לא ירגיע אותי עכשיו. ליטוף, צמרור, נשיקה. אני לא מצליחה להתקדם מכאן לשום דבר סקסי יותר. שנינו ערומים מתחת לסדין. חם לך ואתה מסיר אותו מעליך. הזין הזקוף שלך קורץ לי, קורא לי, מזמין אותי בדרכו הרכה-קשוחה.
פתאום אני מתנערת, הלאות עוזבת את גופי באחת. אני אוחזת אותו בידי ומתרוממת מעליו-מעליך. כשאני מחדירה אותו לתוכי אני לוחשת לך: "הוא שלי ועכשיו הוא יענג אותי, עכשיו אתה הויבראטור האנושי שלי". אתה לא מתנגד. אני רואה את ההפתעה בעיניך כשאני מתחילה לרכוב עליו לעבר הזריחה. בשלב כלשהו אני כל כך מוטרפת, שאני לוקחת את ידייך ומצמידה אותך חזק למיטה: "אל תזוז, אל תקפיץ אותי, אני קובעת את הקצב". אתה נשכב דומם ומחכה לתנועותיי. אימוני הכושר שלי מתחילים לתת את אותתם. אני מרגישה את העוצמה בידיים, את השרירים שמוחבאים שם למטה ומצמיתים אותך למיטה: "אתה לא גומר לפניי, רק כשארשה לך", אני אומרת ועצם האמירה גורמת לי לגמור תוך שנייה. "עכשיו", אני מרשה לך ואתה גומר שנייה אחריי.
שוכבים מחובקים, מתלטפים, מחויכים בסיפוק, אתה מתנשף: "מה זה היה תגידי לי? אני מכחיש". "לקחתי אותך, זה מה שהיה ועוד לא גמרתי לקחת", אני אומרת ומתיישבת עליך שוב, "עכשיו לאט". לאט לאט אני נעה עליך, מילימטר אחרי מילימטר. הגוף שלך מתחיל להגיב ולזוז בקצב מהיר יותר. שוב אני מצמידה את ידיך למיטה "רק אני קובעת את הקצב, אל תזוז כמה שזה קשה". אתה מציית ואני ממשיכה לנוע באיטיות מטורפת. כשאני לא מסוגלת יותר אני מתחילה לנוע בקצב מסחרר. "תגמור", אני אומרת ושנינו גומרים יחד באותה השנייה.
מחבקת אותך, אתה נרדם, אבל הזין היפה שלך ער בדיוק כמוני. אני לא מחכה שתתעורר כדי לעלות עליו שוב. "מסוכן לישון אתך כשאת כך, טורפת", אתה אומר לי בחיוך אחרי שאנחנו גומרים שוב.
ושוב חיבוקים ושוב נשיקות ואני לא נרגעת ממנו. מושיטה את כף רגלי ומתחילה לשחק בו, ללטוף אותו, להצמיד אותו לבטנך, למחוץ אותו קלות, להחדיר אותו לקימור הזה שבין כף רגלי לבטנך. ושוב מסתבר שאפשר לגמור גם מכף הרגל.
כשאתה מסיע אותי הביתה אתה מודיע לי: "זה לא קרה ואני דורש שתמחקי את זה מהפרוטוקול". הנה – מחקתי.
לפני 17 שנים. 16 במאי 2007 בשעה 5:48
