הבלוג של נשמה וכפרה

שלום לכולם, שמי נשמה ואני מעולפת. למה איך שז'קי מביא לי אותה במילה אילוף, נהיים לי הבדלי טמפרטורות בין התחת הלא אדום בעליל שלי לבין חלקים אחרים שהצלזיוס שלהם מרקיע שחקים. אז ז'קי אמר שאם אני לא אכתוב מה שקרה ההבדלי טמפרטורות האלה יעלמו בשנייה מאיך שהוא יצליף בי ולא שאכפת לי, אבל אני אוהבת את המלך שלי מאושר.

הכל התחיל איך שחזרנו כפרה ואני לז'קי ומומו. היה זה ערב קיצי וז'קי ומומו פיצחו גרעינים מול המונדיאל. בנתיים אנחנו ישבנו והחלפנו חוויות על איך היה בלעדיהם, אבל אני לא אספר מה אמרנו, כדי שת"א רבתי לא תשרף ולא בגלל קאסמים (רמז, לא טמנו ידינו בצלחת, אבל זה מתחרז).

כפרה אומרת שמה שעשינו זה "לטקס עצה", אבל לי נשמע יותר טוב להגיד שהתייעצנו איך להוציא את ז'קי מהפשע, כי לי נמאס שהוא שודד בנקים בלילות במקום להיות איתי צמוד בכפיות, רצוי שעם השרביט שלו בתוכי. "כפרה, מה נגמרו לך הקשרים והמקורות? תסדרי לו איזה עבודה מכובדת ואני אתן לך מה שאת רוצה". כפרה שמעה שהיא תקבל מה שהיא רוצה וישר נדלקו לה זרקורים בעיניים.

ויום אחד אנחנו יושבים כולנו בכיף במרפסת ואז ז'קי מביא אותה ביציאה: "קיבלתי הצעה לא נורמלית. בנק מסד רוצה אותי בתור יועץ נגד גניבות". איך ששמעתי את זה צרחתי כמו אחת שנתקעה לה קטיושה בתחת וקפצתי עליו ונישקתי אותו והיה צריך לגרד אותי בכוח ממנו מרב ששמחתי, אבל אז הוא הביא את היציאה הבאה ששתלה אותי באדמה: "כפרה, אני רוצה שתבואי איתי מחר לקנות חליפה מכובדת, למה לבנק אי אפשר לבוא בבגדים כאלה ולך יש טעם משובח". שמעתי ורציתי למות. למה לי אין טעם משובח? רק בגלל שאני אוהבת ללכת עם מיני ואדום וכתום ביחד וקצת תחרה וקצת דוגמת נחש? מה פתאם ז'קי והכפרה הזאת ילכו לקנות ביחד בלעדיי? אז ישר ביקשתי להצטרף, אבל ז'קי אמר שזה נושא רציני והוא צריך להתרכז בחליפה ולא בילדונת שלו שבטח תפתה אותו לעשות דברים אחרים בחדר הלבשה.

הצצתי על מומו וראיתי איך פתאם הוא נהיה אדום ואז מחליף צבע לבורדו כהה, אבל הוא לא אמר מילה. רק כפרה שמחה ואמרה שבכיף ושאין דבר שהיא אוהבת יותר מללכת לקניות, חוץ מכמובן להזדיין עם מומו עד שיצא עשן. מומו נרגע לרגע, אבל פתום נהיה אדום בחזרה.

הגיע הבוקר. כפרה וז'קי יצאו לקניות ואני מרב עצבים לא הצלחתי להשתחרר מהתרגיל פילאטיס שנכנסתי אליו. בסוף נזכרתי איך נכנסתי לסיטואציה הזאת, אז הצצתי דרך המרפסת לבית של מומו וראיתי אותו בעובר ושב בין החדרים, כאילו הוא מחפש משהו אבל לא זוכר את מה. אז ישר הלכתי אליו ואמרתי שאני צריכה כוס סוכר ושנינו בלי להגיד מילה ראינו את הקנאה אחד של השני בעיניים. כל כך הייתי עצבנית ששכחתי לענטז כמו שבחורה טובה צריכה וסתם הלכתי עצבנית מצד לצד. הכוס סוכר היתה תקועה לי ביד ואני בכלל לא נוגעת בסוכר אפילו אם הוא חום, כי בחורה צריכה לשמור על עצמה לפני שהשעון הביולוגי שלה מחריב לה את הכל.

פתום אמרתי "מומו למה שלא נלך גם אנחנו לקניות? מה אנחנו לא צריכים בגדים? אולי נתקשר אליהם ונשאל אם הם יכולים לעזור לנו לבחור?". מומו קפץ על ההצעה שלי כאילו הייתי מזרון עמינח קפיצי. התקשרתי. אני מדברת עם ז'קי וברקע שומעת את הכפרה מתגלגלת מצחוק ממשהו בקול הזה שלה של החתולה וישר רציתי לרצוח אותה, אבל ז'קי רק אמר שהם עסוקים ומומו ואני נשארנו עם השפורפרת ביד. "נדמה לי שאני צריכה גם קמח", נתתי תירוץ כדי להשאר, אבל מומו ענה לי בלחש עצבני שבבית שלהם לא מבשלים ושלכפרה אין מושג מה זה בכלל קמח. אבל אז הוא נזכר שזה רק תירוץ והוא אמר שאני יכולה להשאר לבדוק ומי יודע אולי אני ימצא משהו.

שש שעות הם היו בקניות ומומו ואני בלי לדבר הרצנו אותם בראש בכל התנוחות של הקאמא סוטרא ועוד כמה. כשהם חזרו כפרה לא הפסיקה להתגלגל מצחוק אז ישר ידעתי שלא קרה כלום, למה אף אשה לא תצחק אחרי שהמלך שכב איתה, להפך, לרב הם בוכות. אין לי מושג למה היא צחקה, אבל היא בטח תספר כבר, למרות שעליה אף אחד לא איים בעונש.