|
|
|
הגוף שלי נדפק
אני ככ עמוק בטראומה שלא משנה כמה אני מנסה אני לא מצליחה לגמור
עם כאב/בלי כאב
ויברטורים מכל הסוגים
לקרוא פה או פורנו או כל דבר אחר
סעמק כמה אפשר אני חייבת את ההתפרקות הזו כואב לי מספיק בגוף
העייפות הורגת
אבל אין איך לישון
הנפש לא מסוגלת להרגע לרגע קטן
החרדה מתגברת והדופק וההתקפים ורק באלי להיות אחרי מחר ולחזור לנשום טיפה
מפוחדת
מרגישה כשלון
כמה שאני נכנעת בקלות לכאב😔
כואב לי ובאלי לצרוח ואי אפשר לנשום אפילו זה כואב מדי ומטרגר מדי
כואב לי מה שהוא עשה
פיזית
סעמק
כל פעם שזה חוזר עוד אנטיביוטיקות והיית חושבת שזה נגמר וזה כל פעם חוזר וכואב ומטרגר וגורם לי לשנוא את עצמי פי אלף
באלי חופש מעצמי
מהכל
נמאס כבר
סעמק מתה שמישו יגמיר אותי נמאס לי לתת לבנזונה לשלוט על איך אני נהינת
באלי שמישו יבוא וכל מה שהוא יראה יהיה הכוס שלי והדרך להגמיר אותי
סעמק
שונאת את החג הזה
הפיצוצים והשיכורים והרעש והאנשים שפתאום משחקים עצמם אחרת
מי מספר להם שאני מחופשת כל השנה?
תמיד שאלתי את עצמי מי מבין
מי רואה
מי מקשיב בכלל
מניחה שאין
אולי היום קצת
פעם הייתי מחופשת יותר
עם חצאית מקסי וחולצה ארוכה שמסתירות הכל
את הגועל את הצלקות את הלבד
ואת הזכוכית שבפנים מכאיבה כי זה רק מה שמגיע לי
שום טוב
ואף אחד לא יכול לנחש שבתוכך זכוכיות שחותכות וחותכות
וחותכות
ביום המפגר הזה
כשכולם ככ שמחים
אחרי הרקדה מרגשת ברמות
וכאב ענק
ולדעת שמפה את חוזרת לבית ולא נשארת כמו כולן פשוט כי את דפוקה
וגם כשנשארת הכל נגמר בכאב
ובשכנוע של טליה להוציא את הזכוכיות כי זה לא באמת מגיע לך
ואז לגלות שהיא סיפרה ושוב את לבד
תמיד זה חוזר בסוף
לבד
באלי כאב
באלי לא לפחד מכל חבל או חוט
באלי שמישו פשוט יתלוש את הפלסטר
באלי הצלפות
שיחליפו אותו
מרגישה שאפעם לא אוכל לשכוח מזה
אינלי כוחות באלי לא להיות אני
מרגישה ככ לבד
פשוט לבד
סעמק באלי כבר שהכל יפסיק באלי שקטטטטטטט
צריכה למות למה הוא לא הרג אותי וזהו אופפפ
