הגוף מלמד את הנפש

קניות של.. סידורים ל.. עוברת על פני בית קפה קטן, די מוזנח בפינת רחובות,
הוא יושב שם על כסא קטן, רגליים פשוטות לפנים, גוף שרואים שטוב לו איתו,
נינוחות וביטחון מוקרנים ממנו, מדבר שם עם..אנשים בסביבתו, מחייך .
הביטחון הזה, הנינוחות, טופסים את מבטי.מאיטה ומתבוננת תוך כדי הליכה,ממש כשעוברת מולו, עיניו ננעצות בי . לא רוצה להוריד את את מבטי ממנו, האם התחיל המשחק?
הוא לא זז, רק מביט,אני מחליטה להמשיך בדרכי ,שתי שניות והוא עומד מולי ,בקפיצה חתולית נעמד לו צעד ממני פניו אלי וחוסם את דרכי .
אז?? הוא אומר:"בורחת או משחקת?" הכוחות שקולים , שנינו מישירים מבט.
שנינו לומדים כוחות ,מנסים לעשות הערכה של המתמודד",שחקנית טובה" הוא אומר לי," יהיה מעניין"."כמה את באמת חזקה מתוקונת?" שולחת מבט בטוח,אפילו זילזול מסויים.
הוא מחייך," אז..תספרי לי את סודותיך הקמוסים ביותר?" גל של ריגוש חולף בי בגוף, התמודדות, תחרות של כוחות, אני אוהבת את זה .
"בשביל להיות זונה את מספיק חזקה?" לא שאלה שציפיתי לה, אני לוקחת אויר בזהירות , האמת ש אין לי תשובה ,אז יורה חזרה -ואתה? יש לו צחוק מתגלגל, פתוח מאוד , בטוח מאוד בעצמו.הוא עונה לי...אחרי השתהות "כן!". תעלי לרכב הוא אומר, ואני עולה .
לפני יותר מעשור יקירתי, איבדתי עסק משפחתי.לאבי היה מפעל קטן ליצור נעליים, גדלנו בתנאים טובים בזכותו, נחשבנו עשירים אפילו,גדלתי בשכונה מפוארת, וילה ,אמא שעסקה בקניות ,בטיפוח עצמה ,הבית וגם דאגה שאנחנו {אחותי ואני} תמיד נראה יצוגיים.ואבא... עבד במפעל, יצא בבוקר מוקדם,בגדים פשוטים, רכב מיסחרי שלא הסכים להחליף למרות תענות בילתי פוסקות מאימי,חזר בלילה מאוחר. לא דיבר כמעט, אני זוכר איך היה נכנס לחדרי בלילה ,מביט בי לתוך העיניים,עמוק עמוק פנימה, כאילו מנסה להבין את נשמתי, לדעת דרך העיניים שלי איך היה לי היום, מה אני שווה?
בגיל ההתבגרות שלי המבט הזה איים עלי, הרגשתי שהוא חודר אותי דרך כל השכבות,
הייתי נער מתבגר מבית עשיר, הרבה בחורות רצו אותי, הייתי ספורטאי,גם עשיתי המון שטויות,הייתי ריק בפנים, הרגשתי חלול .באותם השנים לא נתתי לו להביט לי בעיניים, הרגשתי שאין לי מה להציג, עם כולם עברתי כמוצלח נורא, לא אותו, ידעתי את זה .
בצבא הלכתי לגולני,הרבה חברים שלי היו בקריה , הרגשתי שאני רוצה את זה אחרת..רציתי משהוא שלא הבנתי מה הוא, רציתי משהוא שיהיה משמעותי. פעם ראשונה אחרי שנים כשחזרתי הביתה מהטירונות יכולתי לתת לו לראות אותי שוב , אחרי.. קורס קצינים, בטכס ראיתי בפעם הראשונה במבט שלו שלווה .הרגשתי שהכל היה שווה רק בשביל לזכות בעיניים האלו שמקבלות אותי פתאום.הוא חיבק אותי, רציתי לבכות ולא ידעתי איך,התרחקתי מהר,
הוא היה כל כך גבר, כל כך עוצמתי, לא יכולתי להיות על ידו.
אוניברסיטה , תואר ראשון ושני, מנהל עסקים, כלכלה ,אפילו משפטים, ילד מוצלח, תמיכה מההורים,כסף כמובן, אבל.. הבאתי תארים.במטבח אצל אימי בבית,הוא שאל אם אני רוצה את המפעל?הוא אמר שהוא כבר את שלו עשה , בן 70 עוד טיפה ,אמא שלי השתוללה, אמרה שבשום אופן אין סיבה שהילד המוצלח שלה יתלכלך במפעל קטן ומטונף.
פעם ראשונה בחיים ששמעתי אותו עונה לה, העיניים שלו רשפו אש. הוא אמר לה:
"שמהטינופת הזו היא חיה ושכל התארים שלי התאפשרו רק בגלל זה ."
רק בשביל להיות איתו, להיות על ידו ולא איתה אמרתי לו שאני רוצה , שאני איתו, רציתי הכי לאמר לו שאני אוהב אותו, אבל את זה לא היה לי אומץ לאמר.
ב-3 שנים פני המפעל השתנו, הפכתי ליבואן ענק, דגמים מאיטליה , צרפת.
בניתי בית תצוגה , נסיעות עסקים בכל העולם, אבי הביט מהצד, פעמיים בתהליך שאל,
מאיפה ההשקעות ? הכספים? הסברתי חלקית , בנקים, משכנתא, הוא הבין שהוא איבד שליטה ,בא אחת ל.. לבקר שלושה עובדים וותיקים שהבטחתי לו שהם בכל מיקרה נישארים, זו היתה הבקשה היחידה שלו.הכל ניראה מעולה מבחוץ, אמא שלי כמובן פרחה מגאווה , במפגשים משפחתיים לא הפסיקה לאמר לו"תיראה איך אנחנו חיינו כל השנים ואיך שאני כל כך מצליח ועוד עם שם כל כך מכובד."ואז, הכל קרס, לא אכביד בפרטים, עודף הלוואות, חיים בלי חשבון הוצאות , תפאורה מוגזמת ללא כיסוי, חוב של כמה מיליונים,הבנק עצר לי את החשבון, מרתון עיקולים של ספקים , בנקים, מי לא? הייתי אומלל, הרגשתי שאין לי מוצא.
ובעיקר, העיניים האלו שלו... החוב הגדול ביותר היה לחברה איטלקית, בראשה עמדה אישה .
היו פעמים במפגשים עיסקיים שידעתי שהיא רוצה שאזיין אותה ,היא נראתה מצוין, לגילה...
היתה בת 60 ,לא התחשק לי, פלירטטתי איתה ,אבל זהוא.
כרטיס טיסה לאיטליה הגיע בדואר עם פתק בפנים, הזדמנות אחרונה .
נסעתי בעיקר כדי לברוח , הרגשתי שאני חייב לרגע פינה מוגנת, מרוחקת ,רק לחשוב בשקט בלי להרגיש נרדף כל כך.
אחוזה ענקית בכפר איטלקי, אני יודע שאני כבר לא אטרקטיבי כשהייתי, איבדתי את הביטחון העצמי, הרגשתי קטן ומושפל בעיני עצמי, תהיתי מה היא רוצה ?אבל לא באמת התחשק לי לחשוב. היא נכנסת לחדר, חזקה ,בוטחת, אני נותנת לך הזדמנות עיסקית לחיות ,נותנת לך הזדמנות חד פעמית למצוא את עצמך.
כמה אגו עוד נשאר לך חייל ישראלי שלי? אני לא מצליח להבין מה היא רוצה , היא מרגישה וצוחקת, אתרגם לך בפשטות מתוק שלי, מוכנה לשלם לך הרבה כסף, אתה תתחייב להיות הזונה שלי שנה שלמה ,מה זאת אומרת? אני שואל. נבוך, מבולבל,מיואש עד קצה.
לך לישון, בבוקר אם תגיע למיטה שלי עם קפה על המגש אדע שקיבלת את ההצעה שלי,
אם תשובתך שלילית , אני ארדוף אותך עד כלות, אתה חייב לי הרבה כסף, ותדאג לא להיות פה עד השעה 9 בבוקר, אחרת משטרת איטליה תהיה פה לחפש אותך. לילה טוב .
קשה לי לתאר לך את שעבר עלי באותו הלילה ,הרגשתי מושפל עד עפר, העיניים של אבא שלי איימו עלי מכיוון ישראל, החיים עצמם נראו בכל מיקרה גמורים,ב-2 בבוקר משהוא בראש התבהר לי, פתאום רציתי כל כך להיות תחת חסותה ,רציתי להיות מוגן, לא לחשוב, להיות מובל,חשבתי על כמה קטן אני בעיני עצמי כרגע , הקצין המהולל מגולני,איש העסקים המלוקק,
בבוקר נכנסתי לחדרה עם מגש קפה וסיגריה עבורה.
היא צחקה כשראתה אותי, הלבישו אותי בתחתונים העובדים שלה שם, אמרו לי בדיוק איך עלי לנהוג.היא קמה ממיטתה,העבירה יד בשער שלי וזרקה אותי על הריצפה , נעמדה מעלי וזרם שתן חם שטף את ראשי, לא זזתי,ליקקתי אותה לפי בקשתה , דאגתי מאוד שתיגמור טוב, רציתי באמת ובתמים להיות זונה טובה עבורה , רציתי שהיא תשמור עלי.
שנה שלמה שרתתי אותה, היא דאגה לחובות, שילמה , טיפלה, לאבא שלי אמרתי שאני מועסק אצלה .שנה בדיוק חלפה .כבר בחודש האחרון לפני חלוף השנה ניסיתי להבין מה הלאה? היא הציע לי להמשיך לשרת אותה תמורת האימפריה הכלכלית שלה בירושה ,
היה לי טוב שם, היא טיפלה ואהבה אותי כמו שמעולם לא הייתי נאהב, ואני בתמורה שירתתי ועשיתי כל מה שניתבקשתי על ידה , היזדיינתי, זוינתי, נשים וגברים הוענשתי, הוכתי וניצלבתי,הייתי שקוע כולי בתוך ההתחיבות שלי לשרתה שבכלל לא בדקתי מה מתאים לי ומה אני רוצה, זה היה הכל למענה וזה התאים לי.אחרי שנה הייתי אני צריך להחליט פתאום,
תחושה מוזרה, מפחידה אפילו, פתאום שוב לקחת אחריות ובכלל לא הייתי בטוח שאני רוצה..
סשן כאב מטורף בלילה האחרון של השנה, התפרעות של לזיין אותי מכל הכיוונים, אחרי אמרה לי שאם אגיע בבוקר עם מגש הקפה .. ואם לא, שאדאג עד 9 בבוקר להעלם .
חמש דקות לתשע, הלב שלי פועם, אני עם תרמיל גב קטן, שתי זוגות תחתונים,מכנסיים וחולצה.המשרת שלה נכנס ובלי מילה מלווה אותי לשער ששנה שלמה לא יצאתי ממנו.
יש לי 100$ בכיס וחופש,. התישבתי בפרק לא רחוק,לא יודע לאן ללכת , לא יודע מה לעשות?
עוברת שם אישה , מביטה ואומרת: "אתה לא הזונה של ל" ואני מוצא את עצמי בשלוות נפש ובלי כעס או אגו אומר לה:" הייתי!" אתה זקוק לכסף? היא שואלת ואני אומר שכן,היא מציעה שאהיה הזונה שלה ,חושב ואומר לה שלא, אני זקוק לחופש שלי. נרקמת עיסקת עבודה והנה אני זונת צמרת בשכונה, אבל יש לי דירת חדר שלי, ואני עובד בזנות.
הרבה כסף עשיתי שם, עוד שנה עברה . לקחתי תרמיל על הגב, אותו תרמיל ששנה שלמה לא פתחתי,כרטיס למקום הראשון שהיתה בו טיסה פנויה בשדה התעופה.
אני משוטט לי ברחובות של דלהי, מסריח פה נורא,נכנס למקום עם ישראלים,שנתיים לא שמעתי עברית, שנתיים שלא ראיתי פרצופים עם חיוך פתוח,ביטחון עצמי והורמונים של אחרי צבא שמשתוללים.אני יושב לי מכונס בעצמי בצד, מישהוא מציע לי ג'וינט, אני מעשן.
שנתיים נוספות נדדתי בעולם, טלפון למשפחה אחת לכמה חודשים, רציתי הביתה ופחדתי כל כך מהעיניים שלו שיביטו פנימה לתוך הריק שלי.במשך שנתיים לא ידעתי אישה ,לא יכולתי לחשוב בכלל על לזיין ולא שיזיינו אותי.באפריקה ברחוב עצרה אותי אישה באיזה כפר,שאלה באנגלית למה אני אבוד?כי אני מפחד מהעיניים שלו עניתי לה ,.לא יקר, אתה מפחד מעצמך.
יום אחרי הייתי בדרכי חזרה , 48 שעות והעיניים שלו מביטות בי, אני מישיר מבט.
אני מתחיל את המפעל מהתחלה אני אומר לו, מבט ארוך,חודר,כואב,הוא מתישב ומחזיק את הראש בשתי ידיו,כאילו כבד לו מדי המחשבות .
אני איתך בן, דאגתי לך, העיניים שלך שקטות עכשיו, אני לא יודע מה עשית, אבל אני יודע שעשית מה שהיית צריך לעשות כניראה .
אז את מבינה מתוקונת, את יושבת עם זונה ברכב ,מאז עברתי הרבה , אבל להיות זונה אני יודע.