אני יכולה להכריח אותך לעשות כרצוני, כי אתה עדיין לא מספיק מכיר אותי. אני נראית מניפולטיבית; אני עושה רושם קשוח, של אחת שמשיגה תמיד את מה שהיא רוצה. אני יכוה לגרום לך לעשות דברים שאינך רוצה לעשות; אני יכולה לגרום לך לחשוב מחשבות שאינך מכיר.
אתה חושב שאם תתנגד לי יקרה לך משהו רע; אתה חושב שאני היא המחזיקה בידה את המפתח להכרעות גורליות. אתה בטוח, שאני עוד אשפיע רבות על מהלך חייך, ולכן מוטב להזהר בכל הקשור בי, כי אין לדעת מה תהיינה התוצאות.
אם אני הבוסית שלך ואתה העובד שלי, הרי שיתרוני על פני ברור מאליו ואתה אכן נתון למרותי. אני יכולה לדרוש, לצוות ולפטר, ואתה תפקידך לשרת ולציית (תוךאמונה מלאה ואינטרס אישי, המשרת את האינטרס הכללי, ושלי). אם אתה המעביד עדיין ידי על העליונה, שכן אם אתפטר לעולם לא תשיג מישהי מסורה ויעילה כמוני, וכל עוד אני בשטח - הרי שהברגים הקטנים הם המסובבים את המערכת, ובלי בורג כמו בלי מסמר בפרסת-הסוס: הקרב אובד, הכל אובד.
אם אנחנו זוג הרי שאני היא זו הבוחרת את הסרט, המחליטה על בית הקפה, המסננת את החברה ומכריעה באשר לגודל הטיפ. אתה פותח את הדלתות ומחייך להורים; אם אנחנו שוכבים, אני אבחר את מרקם הקונדום, את הטעם, את הצבע. הזין שלך הוא רק זקיף, כלי לשימושי, ואפילו את התחושות שהוא עשוי להעביר אני בוחרת ומכוונת. אתה זוכר תמיד את לקח ב?וב?יט, וכך גם אני.
אם אנחנו מדומים למעשה הרכבה, הרי שאין אלה יחסים סימביוטיים; החלק שלי תמיד מתקיים בלעדיך, ואילו החלק שלך... אינו נוהג ממש ביחסי-טפילות, אבל בהחלט בבחינת "זה נהנה וזה לא חסר". אני מרעיפה עליך כל-טוב, אך איני מחסירה מכך דבר. אתה שותה בשקיקה את העסיס שאגיש לשפתיך, ואני אף איני חשה באובדנו.
אתה עדיין אינך מכיר אותי מספיק בכדי לדעת מה אמת ומה שקר, ומה להוקיר ולסנן. אני ארשה לך להיות איתי ולהתבונן, וכל העת הזאת אתפלל שלא תגלה באף מקום איזושהיא אמת.
לפני 16 שנים. 5 בינואר 2008 בשעה 15:01
