(המשך כתיבת הפוסטים לחברים...)
אתגר ותיגר ביבשה:
מאד רציתי לפתוח את הפוסט בכך שנתקלתי בפרופיל חדש ולא מוכר ובו מנוסחת הזמנה המהווה אתגר בקריאת תיגר.
אז האמת היא שהפרופיל אינו חדש כלל ועיקר והסגנון מוכר אבל האתגר שהוצע הדליק אותי ואפילו עורר בי מחשבות רבות שעשוע.
וכך הוא כתב:
"האמת שאני לא כל כך בקטע של השפלות בכלל, אבל כשזה מגיע לויסט זה פשוט מתבקש ובמיוחד אם מי שמשחק איתי מנסה להיות יומרני. אתמול שיחקנו ויסט, שלגי, דאני, בדסמית בלי ניק ואני. תשמעו, אני הורדתי אותן על ארבע, את כולן והראיתי להן השפלה ראוייה מה היא. הניקוד לאחר 12 סיבובים היה: שלגי: 22-, בדסמית בלי ניק: 55, דאני: 87 ועבדכם הנאמן: 264. עכשיו תגידו לי אתם אם זו השפלה או שזו השפלה?
האמת שחשבתי שאולי כדאי להרחיב את הפורום של ההשפלות הפומביות. יש פה שחקני ויסט ראויים שמוכנים לבוא לכאן, לעמוד על ארבע, לקשקש בזנב ולצהול כמו יונה?
תשמעו, לנצח ככה בויסט זה מתקרב טיפה לדום ספייס. היות ואני יושב לי לבד בחושך אז זה בערך מה שנשאר לי להנות ממנו."
אז פניתי אליו, שילמד אותי את רזי המשחק ויזכיר לי את החוקים ולאחר שבילינו בארוחת ערב משותפת הלכנו ביחד עם שתיים מהמושפלות שלו, אותן הוריד על ארבע, לשחק את המשחק.
השעה הייתה מאוחרת ורק ליתר בטחון שאלתי – מתי מסתיים המשחק? כמה מערכות משחקים עד שהמשחק נגמר וקובעים את זהות המנצח?
וצ'יטה בחיוכו הסלחן ענה "אל תדאג אין לך סיכוי לנצח, שתרגיש מספיק מושפל ותבקש להפסיק, נפסיק".
המשחק הולך מעבר למצופה. צמד המושפלות הפך להיות צמד צוהלות בקייטנה לילדות מקהלה ובחיוך של נחת דאגו מדי רגע לאסוף את דף התוצאות לידיהן ולהקריא לכל המסובים באיטיות מופגנת ובהדגשה את תוצאות הביניים. תוצאות המצביעות על ניצחון מסתמן לאורח.
4 בבוקר, אנחנו כבר עייפים ועוד נסיעה ארוכה לפני, אני מבקש להפסיק את המשחק כמוסכם מראש אבל צ'יטה מבקש עוד סיבוב אחרון בניסיון להפוך את יתרון הניקוד שלי המפתיע ליתרונו שלו ולקבוע מי המנצח.
אני בתור מתארח למופת מסכים.
ולהלן תוצאות המשחק:
צ'יטה - 53 שלגי - 40 דאני - 31 גם - 193
המשימה שניתנה לצ'יטה ע"י דאני ושלגי הייתה פשוטה. "עכשיו אתה צריך לכתוב פוסט על המשחק כנקמה מתוקה על השפלתנו" אבל הקוסם ידע להתחמק באלגנטיות מהמשימה "ניתן למנצח את הכבוד והזכות לכתוב על הניצחון שלו וההפסד שלי" קבע.
הוא פשוט ידע ששני קוראי הנאמנים לא משווים למאות קוראי הגיגיו הנאמנים לא פחות ובכך ההשפלה תתגמד.
הרי הוא בעצמו הצהיר שהוא לא כל כך בקטע של השפלות בכלל. אני נוטה להאמין שסיום זה אינו סוף הסיפור ואדרש לחזור לפודיום התחרותי בכדי שצ'יטה יקירי יוכל להתמודד שוב בכדי לגבור ולהתגבר על ההשפלה ולזכות בחגורת האלופים המעטרת מאז את מותני.
וכמו שנהוג בזירות איגרוף או התגוששות, הקורא תיגר על האלוף ורוצה בהסכמתו לתחרות בו הוא מסכן את חגורת הזהב, צריך להציע דבר מה מפתה דיו בתמורה.
מה דעתכם?
נ.ב. המשחק הוא משחק מדהים בו יש אלמנטים של אחזקת השליטה וויתור. הקושי העיקרי בו הוא לשחק עם שלושה מעשנים בזמן שאני בתהליכי גמילה התחלתיים וגם להישאר בריכוז.
הצלחתי גם בזה.
_____________________________________________________________________
אתגר ותיגר בים:
הוא לעולם לא ניצח אותי בשש-בש.
הביא את לוח המשחק שלו, המוכר לו – יתרון הביתיות.
לאחר לא מעט דרינקים הוא הפתיע בהצעה.
בוא משחק עד 5. המפסיד נכנס ערום לים.
המזל מאיר לו פנים ומשחק צמוד. אני מפסיד משחקון אחר משחקון.
4:0 והוא באופוריה שטרם ידע.
אני לוקח לעצמי 2 דקות מדיטאציה להתחברות.
מהפך.
המשחק מסתיים 5:4 לי.
החבר שלי פולט קללה עסיסית, "כוס אמק איתך"
החבר שלי הוא הפרטנר שלי להפסקת העישון.
החבר שלי מדליק סיגריה.
חבל אני אומר, מוריד את בגד הים ודופק ריצה למים.
הים הגדול הזה, צונן, נעים, מלטף, מחייך אותי.
כוס אמק העולם, הכל דבש.
______________________________________________________________
אתגר ותיגר באויר:
( אני הולך לעוף )
תוספת סופית במקור = לא הולך לי להוסיף את תמונת התיעוד של תוצאות המשחק. אומנם בהתחלה התמונה עלתה לקישור של מאגר התמונות הכללי אך כנראה בדרך פלא ומכיוון שהוספו תמונות אחרות, הקישור הוביל לתמונות סאדו ללא כוונה תחילה. התמונה המקורית המתוכננת והבלעדית מופיעה בפרופיל.
לפני 13 שנים. 10 ביוני 2011 בשעה 8:32