סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סופרפוזיציה

כשנבדוק נגלה מה קורה בפנים.
לפני 13 שנים. 21 בספטמבר 2011 בשעה 16:38

מוקדש באהבה לזה המכנה עצמו מתחלף, שהוא בכלל דומתחלף מסוכן, אבל ממש.

לך, לזכר הימים ההם:)

אה, סליחה, הבטחתי שנאה, אז...
סתם. לא שנאה. אבל כן כעס. לא עליך, על הק ו נ ס פ ט שאתה מייצג.


ואולי סתם הרהורים. למי בכלל יש כוח לכעוס בחום הזה.


אז תקשיב לי ותקשיב ט ו ב: לסאבית, שפחה, נשלטת וגם סתם אישה- יש זכות מלאה לכעוס במערכת יחסים. בכלל לא מעניין אותי כיצד מוגדר התפקיד שלה במערכת. אני את ספר חוקי ההתנהגות לסאבית שרפתי כבר מזמן. אם אני כועסת על הדום שלי, אני אתלה אותו הפוך מהמנורה אם בא לי.


הסבר. מגיע לך הסבר. אז תראה: במערכת יחסים אמיתית ומכילה, יש מקום לדברים האלו. את תרשי לעצמך להיות אמיתית עם הדום שלך רק אם את סומכת עליו שהוא מסוגל להכיל את זה. וההכלה היא כוח עצום.

זה לא שאין סייגים ולא שמותר לעשות אקטינג-אאוט חופשי. את כן צריכה לשים לב כמה הוא מסוגל להכיל, להכיר אותו מספיק כדי לדעת מה אסור לך לעשות בשום פנים ואופן, כי זה חוצה גבולות אמיתיים שלו. כן, גם לאדון יש גבולות. אבל מותק, חלק מההתמסרות שלי הוא כנות עד הסוף. אני אומרת את מה שאני חושבת ואת מה שאני מרגישה. אם אני מרגישה בטוחה, אני גם אעשה את זה בצורה שלאו דווקא תהיה נעימה לדום, אבל א מ י ת י ת. לצרוח עליו שאני כועסת, לבכות (אני תמיד פורצת בבכי אחרי שאני מביעה המון כעס...) ואז לבוא ולחבק אותו, לתת לו לעטוף אותי, לוותר על ההגנות. הכעס מרחיק, ואם אני רוצה להיות איתו באמת, אם אני רוצה להתמסר לו באמת, ללא משחקים וללא הגנות, אני א ב י ע את מה שאני מרגישה, וארפה מזה.

ועוד קצת יש לי לענות לך- על גבולות. לסאבית יש הזכות והחובה להציב גבולות גם במהלך הקשר, בכל שלב. אם הדום מתנהג בצורה לא נאותה, שפוגעת בה, היא חייבת להיות מסוגלת לומר לו ולעצמה: "עד כאן. יותר מזה אני לא מוכנה ולא יכולה לשאת, מבלי לגרום לעצמי נזק נפשי בלתי הפיך". מדובר כאן על נזק בלתי הפיך לתחושת הכבוד העצמי והאוטונומיה. גם סאבית שנותנת את עצמה לחלוטין, בע י ק ר סאבית כזאת, חייבת להיות מסוגלת לקחת צעד לאחור בזמן סכנה, לאסוף את עצמה ולהגדיר מחדש את כללי ההתנהגות המקובלים עליה. דום הוא לא אלוהים, למרות שלפעמים זה מרגיש ככה. הוא בן אדם, במערכת יחסים עם אדם אחר, וכללי ההתנהגות תקפים לשני הצדדים. כן, יש מותר ויש אסור.


עבורי, לעיתים קרובות, כעס והצבת גבולות הולכים יד- ביד. ואם רוצים להשאר בקשר שליטה לאורך זמן ולהעמיק בו, אלו בדיוק הדברים שצריכים לעשות.

שני אנשים במערכת יחסים, יד- ביד, לא שבויים בהגדרת תפקידים נוקשה שלא מאפשרת להם לראות זה את זו ולגעת זה בזו באמת.

רק ככה אני יכולה להתמסר, וכל ההתמסרות שעשוייה להראות כל כך טוטאלית וסמרטוטית, מתבססת על כך שאני לעולם לא שוכחת שקודם כל אני בן אדם, על כל המשתמע מכך. אני לא עובדת עם שום ספר חוקים אוניברסלי ולא עושה דבר שאני לא רוצה לעשות. אני עובדת עם ספר החוקים ש ל י ושל הבן אדם שמולי. איך שאני רואה את זה, זו הדרך היחידה לבנות יחסי בדס"מ אמיתיים.

בלוסום​(לא בעסק) - אמנם שרפת את ספר החוקים הישן, אבל כתבת פה ספר חדש.
שאין דברים כמוך. אורים ותומים שלי!
לפני 13 שנים
amy​(נשלטת){מבטלעיניים} - תודה חברהשלי }{

*מסמיקה*
לפני 13 שנים
Lola'{Partial} - קודם כל- ממש אבל ממש תמציתי ונכון.
אני מסכימה עם כל מה שאת אומרת ומעבר.
לדעתי צריך לאסוף פוסטים כאלה ולתת לדום מתחיל לקרוא... את יודעת מה... גם למנוסים!!
לפני 13 שנים
amy​(נשלטת){מבטלעיניים} - מילים כאלו מ מ ך זו מחמאה אמיתית:)

מוזמנת להעביר להם...
לפני 13 שנים
Lola'{Partial} - וואוו - איזה כיף שמעריכים ככה את הדעה שלי :)))

אני אתן להם לינק של הפוסט הזה- מבטיחה לך חחח
לפני 13 שנים
amy​(נשלטת){מבטלעיניים} - זה יהיה משעשע:)
לפני 13 שנים
צ'יטה​(שולט) - אני מסכים כמעט עם כל מה שכתבת. יש לי באופן מפתיע כמה הערות. ;-)

את לא תתלי את הדום שלך הפוך מהמנורה מכמה סיבות. למשל הוא בטח ימות מזה ואת זה את לא רוצה. עייני ערך, הפוסט הקודם שלך על היורה.
סיבה נוספת חשובה לא פחות, היא שאת תתנהגי בנימוס לדום שלך, תעשי לו כבוד, שהרי אחרת את תקבלי עונש. עונש כזה שלא תאהבי.

את לא באמת צריכה לשים לב כמה הוא יכול להכיל, כי הוא אמור להכיל אותך בכל מצב. ברור שאת חייבת להיות כנה וגלוייה אליו.
את צריכה לשמור על חלקך בעיסקה: להתנהג בנימוס ועשות כל מה שהוא אומר לך לעשות.

אמרת שסאבית צריכה להציב גבולות במהלך הקשר. כאילו דה? אסור לה שלא, שהרי אחרת היא לא שומרת על הרכוש של האדון שלה והיא תענש.
בכלל בזוגיות בדסמית, ממש, אחד על אחת, מעבר לבדסם יש גם זוגיות ויש לה מקום עצום אפילו בתוך מסגרת שהיא 25/8. שמה, בזוגיות עושים אחד בשביל השני, המון עצום ורב.

בטח שדום הוא לא אלוהים שהרי דום פנטזיה יש רק באגדות.

כתבת שרק ככה את יכולה להתמסר. בטח, שלא תעזי אחרת בכלל. אבל תשמעי למאסטר צ'יטה, אל תתמסרי יותר מדי, יוצא מזה רק רע.

חיבוק
}{

לפני 13 שנים
amy​(נשלטת){מבטלעיניים} - פחחחחחחחח

מזלך, מ ז ל ך, שאני חולה עליך.

דומתחלף מסוכן שכמותך }{
לפני 13 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - זה לא בריא נפשית לבקבק רגשות קשים ולהשאיר אותם בפנים!
לפעמים כעס צריך לקבל פורקן ולהוציא אותו החוצה. אחר כך יושבים ומדברים על זה כמו שני אנשים מבוגרים.
אי אפשר לשמור הכל בפנים.
אם הוא שולט כמו שהוא אומר שהוא, חלק מהמהות שלו היא להכיל ולהבין שיש גם רגעים קשים, וצריך לדעת להכיל ולהתמודד גם כשהם מופיעים - ולא רק כשאת סקסית וקולית וכשקל לך. זו מהות האנושיות והשליטה האמיתית, בעיני.
גם לו, כדום, יש רגעים קשים ורגעים של שבירה, ואני שם כדי להכיל אותם ואותו - זה עובד כדרך דו צדדית, חד וחלק.
לפני 13 שנים
צ'יטה​(שולט) - בטח, את כמובן תוכלי לומר, ממררת בבכי: אני שונאת אותך אדוני, אני כועסת עליך אדוני. אתה ממש לא בסדר אדוני. בנימוס. אפילו כשאת כועסת.

כמובן לא יעלה על הדעת שתצעקי על הדום שלך. אבל אם במקרה תצעקי עליו זה בסדר גמור, מותר לך, אבל לכל מעשה יש מחיר.
הוא יכיל את הצעקות ואת את העונש. אחרי שתרצי את העונש, חובתו לסלוח לך. ככה מנקים כעסים ולא מבקבקים אותם.
יש מעשים של הסאבית שזה לא עניין של מה בכך, לסלוח עליהם אחרי שריצו את העונש. תמיד טענתי שלהיות דום זה המון עבודה.

תודה על תגובתך המלומדת.
לפני 13 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - אתה קולט שאתה אומר דבר והיפוכו? אתה אומר תכעסי אבל בנימוס.

אין דבר כ ז ה

או לכעוס

או בנימוס.

אני? בוחרת בשפיות נפשי, תודה (: כשאני כועסת - אני אכעס.
כל חיי, הורו לי איך להרגיש את הרגשות שלי - עד כאן. לרגשות שלי שנשארים בפנים יש מחיר יותר גבוה מלהוציא אותם החוצה, תאמין לי. המחיר הוא צלקות נפשיות ורגשות אשמה נוראיים שבכלל אני מרגישה.

במשוואה הזו, אני בוחרת בלהוציא.
לפני 13 שנים
צ'יטה​(שולט) - זהו שאת מתבלבלת
אפשר לכעוס בנימוס, לכעוס ממש, להתפרץ עם שליטה. לתת דרור לכל התחושות שלך, תוך כדי שליטה עצמית, באופן שמכבד אותך ואת אדונך.
ההתנייה הזו שיש לאנשים שכשכועסים זה חייב להיות מלווה בסופות ברקים היא לא נכונה וגם לא עושה טוב בכלל לדעתי לאף אחד מהצדדים.

כן כן
לכעוס בנימוס.
אגב, איימי יכולה ללמד אותך על זה, היא מבינה בזה מצויין. היא רק עושה טיזינג.
}{
לפני 13 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - מה שאתה מפספס פעם אחר פעם זה את הפואנטה: כשאני כועסת, לא משאירה את זה בפנים. אני לא נכנסת ל HISSIE FIT, אבל בשום פנים ואופן זה לא נשאר בפנים. אם צריכה להרים את קולי - אני ארים קול. ככה זה וזהו זה. כמו שאמרתי לך - הימים שאני שומרת רגשות בפנים, נגמרו. אין תעודת אחריות איך יצא הכעס, *וזו* הנקודה. ואת זה הדום שלי בתור בן אדם צריך להבין ולהכיל. אני לא אעשה שום דבר בכוונה כדי להכאיב, אבל אני גם לא אכאיב לעצמי.
לפני 13 שנים
amy​(נשלטת){מבטלעיניים} - לא צ'יטה, א י אפשר לכעוס בנימוס. אתה יכול לקיים דיון מנומס ומאופק על למה בדיוק אתה כועס ואיך מה שעשית פגע בי... אבל זה לא להביע רגש אמיתי, זה לא לבטוח, זה לא להיות שם באמת. ואתה יודע מה? כשאני כועסת, זה בדיוק הזמן שבו אני לוקחת בחזרה את ה "אדוני". אני לא אקרא לו "אדוני" כשאני כועסת עליו, כי זה בדיוק הרגע בו הנורות האדומות מתחילות להבהב אצלי ואני מורידה את הגבול. אם הוא יהיה שם להכיל אותי בצורה הנכונה, לא רק שאתמסר לו מחדש כאדוני, הוא יהפוך להיות אדוני עוד הרבה יותר.
לפני 13 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - בדיוק! ברגע שהוא מפסיק להכיל אותי במלואי - מפסיק לתפקד כמיכל שלי - הוא מפסיק להיות האדון שלי. אין אפס ואין אחרי זה יותר כלום. נקודה.
לפני 13 שנים
לילי ש' - אני מבינה את ההתעקשות שלכן אבל
את לא באמת צריכה ללכת עד הקצה בשביל לבטא כעס.
הרי, אם החבר שלך כל כך כועס עליך שבא לו להרביץ לך- הוא לא יעשה את זה, הוא ישלוט על עצמו.
כשרבים צריך לזכור לא רק את הכעס הרגעי אלא גם את שאר הזוגיות שמסביבו.
להגיד אחר כך "מצטערת שקראתי לאמא שלך זונה" זה פחות חוכמה מלנשום עמוק עוד רגע ולחשוב עם זה נחוץ.
לפני 13 שנים
amy​(נשלטת){מבטלעיניים} - תכעסי בובה, אף אחד לא אומר לך אל תכעסי, אבל ב נ י מ ו ס!

*אייקון מתגלגל מצחוק*
לפני 13 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - הו, אדוני הרם והנעלה והבן יונה! אני כ ו ע ס ת ע ל י ך

עכשיו לכרוע ברך בפניך ולנשק תתחת שלך או את כפות רגלייך? או שמא מותר לי לבעוט בך במקום?...
לפני 13 שנים
amy​(נשלטת){מבטלעיניים} - חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

תבואי לגרד אותי מהרצפה! :)

אדוני, יא חתיכת מנייק, בא לי לשרוף אותך, אדוני, זבל שכמותך, שתמות אמן, אדוני הרם והנישא...:)
לפני 13 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - שיט, ההורים לקחו את כל השפכטלים...לול..
לפני 13 שנים
האדס​(שולט) - מדויק
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י