הבלוג של השולט אור

הפרק הקודם
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=67172&blog_id=360

"זה מספיק." הודעתי להן. "רונית, את לוקחת לך יום חופש מהעבודה הסדירה שלך ומבלה את היום הזה יחד עם גילי בניקוי הדירה הזו עד ליסוד. אני אחזור לפה בארבע. אני רוצה לראות ארוחה מוכנה, שני סטים של צלחות וסכו"ם, את גילי עירומה ומוכנה כאן לכבודי כפי ששפחה צריכה להיות מוכנה לכבוד גברתה - את תלמדי אותה. ואת לא תהיי כאן. אני וגילי נשוחח ואז אחליט מה קורה איתה הלאה.
"ברור גברתי, רצונך ייעשה." ענתה רונית במהירות.

בלי להוסיף מילה נישקתי את שפתיה ואז את שפתיה של גילי, ויצאתי לפקד על הבסיס שלי.

פרק ט'

כשניכנסתי בארבע לדירה, קיבלו את פניי ריחות נעימים של מרק בטטה ושל עוף בתנור. גילי המתינה לי עירומה על ברכיה בפתח הדירה.

"אני נכנסת להתקלח, בעוד חמש דקות את יכולה להניח את צלחות המרק על השולחן. צלחת בשבילי וצלחת בשבילך. אנחנו נשב ונדבר." הודעתי לה וניגשתי להסיר את בגדיי בחדר השינה.

התקלחתי במהירות. לא רציתי למתוח עוד את גילי שחיכתה כל היום לשיחה הזו. בתוך דקות מועטות ניגשתי לשולחן כשאני לבושה בחלוק המשי השחור שלי.
גילי עמדה מאחורי הכסא שלה. התיישבתי במקומי וסימנתי לה להתיישב במקומה.

העלתי כף ראשונה של מרק והתענגתי על הטעם.
"מרק מצויין, את הכנת?" שאלתי.
"כן גברתי, לפי מתכון שרונית הביאה לי." ענתה גילי.
"איך עבר היום שלך ילדונת?" חייכתי אליה.
""ניקיתי ובישלתי ובשאר הזמן חשבתי על השיחה שלנו."
"ומה חשבת?"
"פחדתי בעיקר."
"ממה פחדת ילדה שלי?" שאלתי, "חשוב לי שתאמרי לי בדיוק מה שמפחיד אותך."

גילי הניחה את כף המרק שלה בתוך הצלחת, השפילה לרגע את עינייה, חשבה על המילים שהיא רוצה לומר ונשמה עמוק.

"אתמול התחרמנתי ממה שעשית לרונית ולי." היא אמרה, "זה שיגע אותי. הרגשתי שאני הכי רוצה שתתנהגי אליי ככה, אבל קשה לי לחשוב עליי מלקקת לך את הנעליים כמו שליקקתי הבוקר. אני לא מבינה מה גרם לי לעשות את זה ומהצד השני, מפחיד אותי לדעת שזה מה שאני רוצה לעשות."

היא עצרה כדי לנשום לרגע בין המשפטים והמשיכה.

"אף אחד בחיים לא התנהג אליי ככה, אף אחד לא השפיל אותי ככה ומה פתאום אני מתחרמנת מזה? אני סוטה? אני פסיכית? אני לא מבינה למה אני רוצה לשרת אותך. כל היום כשעשיתי את מה שפקדת שאעשה חשבתי עלייך נכנסת לכאן. חשבתי עלייך נהנית מהניקיון ומהאוכל, ועשה לי כל כך טוב לחשוב על זה שתיהני ממה שעשיתי לך. אבל אז התעצבנתי על עצמי, כי מה פתאום חשוב לי פתאום שתאהבי את מה שאני עושה?

"ומה עשית כשהתעצבנת?"
המבט של גילי נקבר עמוק בצלחת שלה.
"אוננתי." היא ענתה וסומק כיסה את לחייה, "אבל אז נזכרתי שאסור לי לגמור, וזה עצבן אותי אבל גם חירמן אותי עוד יותר, אבל הפסקתי."

הבטתי בה לרגע, רואה את השדיים עולים ויורדים במהירות בקצב הנשימה המרוגשת שלה, וחזרתי והרמתי בידי את הכף, מעלה את המרק המשובח אל פי.
"תמשיכי." הוריתי לה.

"את מבינה, אם מישהי אחרת הייתה מריצה אותי בחולות כמו שאת הרצת אותי, או משפיטה אותי כמו שהשפטת הייתי הורגת אותה. אבל כשאת עושה לי את זה אני רק רוצה עוד. וזה שאני רוצה מפחיד אותי. אני לא רוצה להיות הסמרטוט שלך."

"רונית נראית לך סמרטוט?" התעניינתי.
"זהו, זה מה שעוד יותר מבלבל אותי. אני יודעת שהיא הייתה השפחה שלך. כשהיא מדברת עלייך העיניים שלה מתמלאות באושר, ואני יודעת כמה היא רק רוצה לשרת אותך בכל צורה שתבחרי לתת לה לשרת. ואז אני מסתכלת עליה ומול החיילות היא קשוחה ובוסית, ומפקדת אמיתית. זה לא מסתדר לי, אני לא מבינה מה קורה פה." ענתה גילי בטון מיואש ומבולבל.

"מעולם לא ניסיתי להפוך את רונית לסמרטוט." הסברתי לה, "יש הבדל בין להיות השפחה שלי ורק שלי, לבין ההתנהגות שלה בחוץ מול העולם כולו. אני בחיים לא אקח לי שפחה שהיא סמרטוט, כזו שכל אפס היה יכול להשפיט. השפחות שלי היו תמיד נשים שהערכתי, ונשים שכל מי שבא איתן במגע מעריך. אני לא רוצה אותך כי אני יכולה להפוך אותך לאפס. אני רוצה אותך כי יש לך אופי ושכל, ואת פשוט זקוקה למישהי שתראה את התכונות הנפלאות שיש בך, ותראה גם את המורדת שכל כך רוצה את זו שתקח אותה לידיים.

"את מבינה ילדה שלי, אני שומעת אותך מבפנים." חייכתי אליה, "כל החיים היית ילדת שמנת - כזו שעשתה בדיוק את מה שרצית לעשות. לא הציבו לך גבולות ולא לימדו אותך שעל טעויות משלמים. ואת מתה שילמדו אותך. מהרגע הראשון בחנת אותי. רצית לראות אם אני מספיק חזקה כדי לסלק את מסווה המורדת ולגלות מתחתיו את הילדה שאת באמת. הילדה שרוצה שיקחו אותה ושלא ישאלו איך ומה. הילדה שרוצה לדעת שהגבירה שלה תהיה קשוחה איתה אבל הוגנת. הילדה שתדע שאצל הגבירה שלה היא יכולה להתכרבל לחיבוק. כל החיים שלך רצית שיחבקו אותך כמו תינוקת ושישמרו עלייך, אבל כולם כל כך האמינו לפוזה החזקה שלך ולפוזה של המורדת העוקצנית, שאף אחד לא העלה על דעתו כמה את ציפור קטנה בפנים - כזו שזקוקה לקן שישמור עליה.

"ומהצד השני במיטה את חייבת לדעת שמשתמשים בך. את לא יכולה לסבול את המחשבה שתתני את עצמך בקלות. צריך לעבוד קשה כדי שתשתייכי. מילות אהבה רכות לא יכולות לעשות לך את זה. את צריכה לדעת שהגבירה שלך לא תאכל את המשחקים שלך. את צריכה לדעת שבמיטה את משרתת, את חפץ, את חור לשימושי."

כשדיברתי על הצורך שלה בהגנה ראיתי את גופה מתרכך. עכשיו ראיתי אותו נמתח במתח עצור ובריגוש.

"אני מתכוונת לקחת אותך הלילה." אמרתי לה. "כרגע ליד השולחן הזה, את יושבת מולי עירומה, אבל בעלת זכות לומר די. הבטחתי לך את זה אתמול - לא אקח אותך בניגוד לרצונך, למרות שאת מתה שאעשה את זה. יש לך את הזכות לומר לי עכשיו "המפקדת, אני רוצה להשתחרר מהצבא", מסמכי השחרור שלך נמצאים אצלי בתיק שבחדר השינה ואני מעניקה לך את הזכות ללכת. אבל אם תישארי את הופכת מרגע זה לשפחה שלי. את תצייתי לכל הוראה שלי וכשלא תצייתי - תיענשי. עכשיו את תאמרי לי - את רוצה להיות השפחה שלי או שאת רוצה להשתחרר?"

"מה אם אני רוצה לנסות להיות? תשחררי אותי אם ארצה ללכת?" שאלה גילי בחשש.
"תביאי מהתיק שלי את המסמכים." פקדתי עליה.
"אבל..."
"עכשיו!"
גילי קמה מהשולחן, ניגשה לחדר השינה והביאה את מסמכי השחרור שחיכו בתיק שלי.
"תביאי לי עט."

מיד כשהיא הביאה לי את העט, חתמתי על מסמכי השחרור שלה.
"קחי את זה." פקדתי עליה.
"אני לא רוצה ללכת, בבקשה המפקדת, אל תגרשי אותי." דמעות זלגו על לחייה.
"אני לא מגרשת אותך." חייכתי אליה, "אני נותנת לך את מסמכי השחרור שלך מהצבא וממני. תוכלי להשתמש בהם מתי שתרצי. את תשמרי עליהם אצלך, וכשתחליטי ללכת - את חופשיה לקום וללכת. את אפילו לא זקוקה יותר לחתימה שלי."
"אז אני יכולה להישאר?" בכתה גילי מולי.
"בואי הנה." הוריתי לה.
כשהיא נעמדה לידי אספתי אותה אליי והנחתי אותה על ברכיי כמו תינוקת.
"ברור שאת יכולה להישאר קטנה שלי." לחשתי לה ונישקתי את לחייה, "מי עוד מכינה מרק טעים כמוך?"
הצחוק שהתערבב בדמעות שלה פרץ ברגע שהיא כרכה את זרועותיה מסביב לצווארי. נעמדתי כשאני נושאת אותה בזרועותיי, אימצתי אותה אליי בחיבוק עז וכיסיתי את פניה ואת שפתיה בנשיקות.
"את חייבת להפסיק לבכות ילדה." לחשתי בקול צרוד, "את לא יודעת כמה שהדמעות שלך מחרמנות אותי."

נשאתי אותה אל חדר השינה, הנחתי אותה על המיטה ונשכבתי מעליה.
"הלילה אני אעשה אותך לשלי." אמרתי לה, "והלילה לא יהיה כמעט כאב. יהיה פיתוי ואני אקח את כל מה שאני רוצה לקחת, אבל הלילה, בפעם הראשונה שבה יחדור לתוכך הזין שלי, אני אהיה עדינה אלייך במיוחד."

עצומת עיניים היא השיבה לנשיקותיי בנשיקות מתוקות מדבש. הנחתי ללשוני ללטף את שפתיה. יכולתי להרגיש איך הן נפתחות אליי מהוססות עדיין ולא מורגלות להשיב.
"השפחה שלי תלמד הלילה איך לענג את גברתה." הסברתי כששפתיי מלחכות את לחייה ואת צווארה, בשעה שידי הימנית החלה ללטף את בטנה בעדינות ובנחישות של מי שיודעת שהגוף הזה נמצא כאן לעינוגה.

הנחתי לאצבעותיי לרפרף על פטמותיה והתענגתי על הצמרמורת שעברה בכל גופה.
"הילדה שלי אוהבת שאני נוגעת לה בפטמות?" התעניינתי.
"כן גברתי." שמעתי את תשובתה בקול חנוק שניסה להסוות את האנחה שעלתה מגרונה.
"הילדה שלי לא תקח ממני את האנחות שלה." הסברתי וצבטתי קלות את פטמתה. האנחה שלה עלתה מרוגשת ושקטה.
"כן קטנה שלי, את אוהבת את מה שגברתך מלמדת אותך." נישקתי את פטמתה ברוך וינקתי אותה בקצב איטי.
ידיה של גילי התהדקו על ראשי, דוחפות אותו אליה בלי שהיא תהייה מודעת לתנועותיה. ככל שינקתי את פטמותיה החל גופה לנוע בתנועות גליות על המיטה.

"טוב לילדה שלי?" התעניינתי.
"כן גברתי." שמעתי את התשובה המתנשפת.
כשאני ממשיכה לשחק בלשוני ובשיניי בפטמותיה ובעור צווארה, הנחתי לידי ללטף בתנועות בטוחות שלעיתים רפרפו ולעיתים לשו את בטנה ואת ירכיה.

"את ילדה טובה, ואת תראי לי היום כמה את ילדה טובה." אמרתי ולאט התחלתי ללטף את פנים ירכיה, מאלצת את העונג שלה לפשק בפניי את רגליה.
"אני מתביישת גברתי." שמעתי את לחישתה.
"את תתני לי את הבושה שלך היום ואת הבתולים שלך." עניתי וחזרתי לנשק את שפתיה, הפעם בעוז.

השפתיים שלה נפתחו מגלות מול לשוני את לשונה שנגעה בשלי בחשש ומיד נסוגה, ושוב נגיעה רכה של לשון חששנית ומרגשת.
"את שלי ילדה ואת תתני לי את כל מה שארצה לקחת." נהמתי כשידי סחטה את שדה ואנחתה פרצה אל פי.

"אל תזוזי." פקדתי עליה.
הנעתי את שפתיי לאורך גופה, עוברת על העור הרך שעל זרועותיה, בטנה, ירכיה, פטמותיה, צלעותיה... עצרתי את מסען של שפתיי מול הכוס שלה, מתענגת על הריח המחורמן שעלה מבין ירכיה.

נישקתי את שפתיי הכוס שלה, סוחטת ממנה צווחות עונג קטנות ומופתעות. בעדינות פישקתי את ירכיה ונשכבתי ביניהן.
"היום תלמדי מהו עונג." אמרתי לה והנחתי את לשוני על דגדגנה.

הצרחה שלה הייתה מיידית ואז השתררה דממה כשהיא טבעה בים התחושות שגרמתי לה לחוש. לאט עליתי לאורך הכוס שלה בשפתיי ובלשוני, חוקרת כל קפל בתוכו ומתענגת על טעמיה.

"מותר לך להתענג אבל אסור לך לגמור בלי רשות." הרמתי את ראשי מבין רגליה כשתנועותיה נעשו נסערות וכשיכולתי לחוש בפעימות הלב שלה על הדגדגן. ידעתי שהיא נמצאת במרחק של שנייה אחת מהגמירה, אבל לא רציתי שהיא תגמור - עדיין.

זזתי ממנה לרגע והעלתי עליי את הסטרפ-און שהונח על השידה שליד המיטה.
"את תגמרי היום בפעם הראשונה מהזין של גברתך." הסברתי לה. "את תגמרי היום בלי סוף, עד שלא תוכלי יותר, אבל קודם כל מהזין שלי."

כבר לא ראיתי חשש בעיניה כשהיא הביטה בי, רק התמסרות ותשוקה בלתי נשלטת.
"את רעבה לזין של גברתך ילדונת?" שאלתי אותה, "הילדה שלי רוצה להפוך לזונה של גברתה? לזונה של אישה?"
"גברתי בבקשה..." היא התפתלה מולי.
"מה בבקשה זנזונת שלי? אני לא מבינה אותך... תגידי לגברתך מה את רוצה."
"בבקשה תעשי בי מה שאת רוצה." התחננה הילדונת הרטובה שעל מיטתי.
"אז למה לא אמרת זנזונת שלי? את לא צריכה לסבול." חייכתי והחדרתי את אצבעי אל בין שפתיי הכוס שלה.

הכוס שלה בער מולי. היא זזה על המיטה חסרת אונים מול טירוף התשוקה שהיא הרגישה.
ליטפתי את הכוס שלה מספנים ומבחוץ, ולאט החדרתי את אצבעי לתוכה.

"תיפתחי מולי זונה יפה שלי, אני אעשה ממך זונה ראויה היום." הנעתי את אצבעי לאט פנימה במעגלים קטנים ששיגעו את שתינו. אותי שרציתי לחדור עמוק יותר ואותה שרצתה שאעשה בדיוק את זה.

האנחות שלה בקעו מפיה חסרות שליטה. כל גופה התפתל מולי על המיטה, ורק בקושי עצרתי את עצמי מפני חדירה מהירה מדי לתוכה.
"אני הולכת לזיין אותך עכשיו זונה שלי." לחשתי לאוזנה ונשכבתי מעליה. "תפתחי בשבילי את הכוס שלך."
רגליה נפתחו והיא עטפה את רגליי בהן.
"זה קצת יכאב לרגע, אבל אל תפחדי, אני מבטיחה שתהני."
"אני לא פוחדת גברתי, בבקשה, תכנסי אליי." שמעתי את תשובתה המורעבת.
"לאט ילדה, קודם תתרגלי לתחושה של הזין על הכוס שלך." חייכתי.
אחזתי בידי את הזין והנעתי אותו לאורך הכוס שלה.
"אההה." שמעתי אותה גונחת.
"כן זונה שלי, הילדה הזונה שלי רעבה לזין." אמרתי, "תראי לגברתך כמה את רעבה..."

היא זזה בתיאום מושלם עם תנועות הזין שעל הכוס שלה. ראיתי אותו נמרח בנוזלים שניגרו ממנה. היא הייתה מוכנה.

לאט התחלתי להחדיר אותו לתוכה. כשהרגשתי במחסום הבתולים נעצרתי, חזרתי מעט לאחור והנחתי את שפתיי על שפתיה לנשיקה ארוכה וסוחפת. כשידיי בשערה ושפתיי טורפות את שפתיה נעתי לאט בתוכה, מניחה לה להתרגל לתחושת הזין שמתחיל למלא אותך.

"מותר לך לגמור מעכשיו כמה שתרצי בלי לבקש רשות." גנחתי כשהרגשתי את זרועותיה ואת רגליה עוטפות את גבי.
הכוס שלה הטריף אותי.
"מהלילה תהיי זונה טובה, זונה פתוחה כמו שזונה צריכה להיות." אמרתי לה והחדרתי את מלוא אורך הזין לתוכה.
שמעתי אותה צועקת לרגע ומיד גונחת שוב בתאווה כשנסוגתי מעט לאחור והבאתי את ראש הזין שוב לפתח הכוס שלה. ושוב חדרתי לאט, מניחה לה לחוש בפעם הראשונה בחייה מלאה.

"את שלי ילדונת, את הילדה שלי מעכשיו." גנחתי מול אנחותיה והגברתי את קצב החדירות שלי לתוכה. בתוך שניות התחלנו לנוע בתיאום, כאילו כל חייה היא זויינה.
"גברתי, אני גומרת, גברתי אני אוהבת אותך..." שמעתי אותה זועקת כשגופה הטלטל מתחתיי.
"אני אוהבת אותך ילדה שלי, בואי אליי, בואי אל גברתך." ציוויתי והרגשתי את הגמירה שלי מטפסת במעלה גופי. "בואי אליי קטנה שלי, את שייכת לי, את שייכת לזין שלי ולכוס שלי, את הזונה של הזין שלי... בואי אליי, בואי אל גברתך, תגמרי איתי..."

זיינתי אותה עכשיו כמטורפת, מניחה לתשוקה שהצטברה בי אל הילדה הזו להתפוצץ סוף סוף. הרגשתי את ציפורניה ננעצות בגבי כשהיא צרחה את שמי וגמרה כשהתפוצצתי איתה.

חיבקתי אותה אליי בכל הכוח, יצאתי מתוכה והצמדתי אותה אליי, כשבבת אחת היא פרצה בבכי מיד לאחר הגמירה שלה.
"תבכי ילדה שלי, אני איתך, אני שומרת עלייך." נישקתי את עינייה ואת דמעותיה.
"אני לא יודעת למה אני בוכה..." היא התייפחה אל כתפי.
"את בוכה כי בפעם הראשונה את מרגישה בבית." עניתי מכרבלת אותה אליי.
"אבל היה לי כל כך טוב..."
"ברור שטוב לך. איך יכול להיות לך רע כשגברתך משתמשת בך?" צחקתי וליטפתי את שערה.
"אמרת שאת אוהבת אותי?" היא שאלה.
"ברור שאני אוהבת אותך." צחקתי שוב, "אני מטורפת עלייך קטנטונת, אחרת לא הייתה הופכת אותך לשלי. אני משוגעת עלייך. עוד לא הייתה לי שפחה ששיגעה לי את הנשמה כמוך."

היה נפלא לראות את הבכי הופך לחיוך מאושר. חיבקתי אותה אליי למשך דקות ארוכות.
"עכשיו תכנסי מתחת לשמיכה." פקדתי עליה, "וגברתך תביא לך ולה את העוף שבתנור. ואחר כך... אחר כך אשתמש בך לאורך הערב והלילה. את תלמדי לא רק מהו עונג. את תלמדי איך לענג את גברתך כמו שפחה ראויה"


והודעה חשובה - השעה עכשיו שלוש בלילה. בתוך שעה צפו בפוסט הזה 774 אנשים. אני מניאקית אם אני מפרסמת את הפרק הבא בלי שתתחילו להזיז ת'תחת ולהגיב (והפרק הבא שווה בטירוף, אז מפה זה תלוי רק בכם).