והרי משנתי לשבוע זה:
אישה גדולה באמת, לא צריכה לעשות מאף אחד קטן כדי להרגיש טוב עם עצמה.
גברים לפעמים קטנים באופן טבעי ליד אישה גדולה ואז אישה בהחלט צריכה להיות אסרטיבית וחכמה מספיק להעמידם במקומם.
אבל... כשאני מראה לך כמה אתה קטן, זה לא מגדיל אותי.
אנחנו גדלים כשאתה גדל בזכותי...
השאלה היא מי מושך ולאן...
הקטן לקטן... או הגדול לגדול...
?
אם אני יפה, אז הסאב שלי יהיה יפה? ואם הסאב שלי מכוער, אני אהיה מכוערת?
אם אני יפה, הסאב שלי ילמד להיות יפה כדי להצדיק את קיומו.
ואם הוא ינסה לכער אותי הוא לא ישאר בסביבה.
אני יכולה לגרום לגבר להרגיש כמו מלך העולם אם הוא בא אלי נכון ואני יכולה לגרום לגבר להרגיש על הבשר כמה הוא קטן לפעמים. אני לא צריכה להקטין בנאדם כדי להרגיש טוב עם עצמי ולדעתי בכלל, שולט או שולטת שלא מרגישים את הכאב של הנשלט שלהם, קצת חסרי אחריות...
אחרי הכל, דומית וסאב אמורים להיות סיפור אהבה, לא?
שבוע טוב שיהיה...
(:
לפני 18 שנים. 27 באוגוסט 2006 בשעה 10:32
