.....
והוא מוריד אותי על ארבע במכה אחת, גורם לי לזחול וליילל על הרצפה, להתפתל ולהתכווץ בכל גופי
מכאיב לי... כל כך מכאיב לי... מחליש אותי כל כך...
פעם בחודש הוא בא לבקר. לפעמים הוא עדין אתי יחסית ולפעמים הוא קורע אותי.
לפעמים הוא עושה אותי נורא עצובה, מביא אותי עד לבכי
לפעמים הוא עושה אותי כל כך עצבנית שאבוי למי שיתקל בדרכי.
כזה חסר רחמים הוא המאסטר שלי והוא שולט בי כבר מגיל צעיר, מבקר בעקביות ובהתמדה
מוריד אותי על ארבע, מדממת... מייללת... לא מתפקדת... כואבת...
"הטבע שלח אותי אליך" הוא מסביר לי. "הכאב שאני מעניק לך מחזק אותך, עושה אותך אישה ועוד קצת אישה..."
אף פעם לא מוותר ואם לפעמים מאחר אני דואגת כי הוא השולט ואם הוא לא בא אני כנראה הייתי חסרת אחריות ועלי למהר ולדאוג להחזירו.
המאסטר שלי הוא מאסטר שמבקר את מרבית הנשים על בסיס חודשי. עם חלקן הוא עדין ועם חלקינו הוא אדון אכזר.
וזה המאסטר היחיד שהיה ויהיה לי בחיי, המחזור הנשי שלי.
וכשהמאסטר שלי בסביבה אני יכולה להיות קצת מסוכנת, קצת חסרת אחריות, אני תחת שליטתו הבלתי מתפשרת והוא... לפעמים באמת חסר רחמים.
אז הסאב שלי יכול להיות קצת מסכן ברגעים האלה שלי וגדולתו תהיה בעזרה שיושיט לי. ברוך, בחום, בשקט ובאהבה שיתן לגופי הכואב מול השליט האכזר, המאסטר של הנשיות שלי.
אחת לחודש הסאב שלי צריך לתת לי after care בתוך הספייס שלי.
סוג של איזון קוסמי אולי. קונטרה גברית משובחת אם תרצו.
יש גברים שיגידו שזה מה שעושה אותנו הנשים חלשות.
אני אומרת שיבוא הגבר הזה אצלי, אתן לו מנה חמה מאמתחתי. אני מאוד עצבנית עכשיו....
המאסטר שלי משלח בי הורמונים נשיים קטלניים... כל כך מכאיבים... כל כך מטריפים את החושים...
גיבורות גדולות אנחנו הנשים.
גבר בחיים לא יבין.
אבל גבר יכול להרגיש ולתמוך, בזה טמונה גדולתו.
הטבע בירך אותנו הנשים בכאב גדול ולכאב הזה יש מטרה גדולה.
בתוך כל זה, חייב להיות גבר מפנק ואוהב.
גבר שאף פעם לא מכאיב, אלא מרפא, מנחם, מלטף וגם בינינו, לא מעט סופג, טוב יותר מכל כדור לשיכוך כאבים (או תחבושת הגיינית...)
😉
[למרות שאולי פה כדאי להבהיר שהמאסטר שלי לוקח ממני את המיניות לכמה ימים. הגעתו מלווה בחרמנות גדולה, כשהוא עוזב, אין יום חרמן יותר בשנה, אבל לכמה ימים, הוא לוקח ממני את כל המין ומי שינסה להתקרב מהמקום הזה יקבל שריטה כואבת ומדממת לפנים. נשים לא סתם נוטות להתבודד בימים שהוא בא]
לפני 18 שנים. 26 בספטמבר 2006 בשעה 1:55