כמו מטורף, רץ בבית, מסתכל, מחפש. במלחמה כל דבר יכול להיות נשק, לא? ובאהבה ובמלחמה אין חוקים, אין חוקים בכלל. והיא מובילה. היא ששוכבת שם על הספה, יד קשורה לרגל שקשורה לרגל שקשורה ליד. עדיין גונחת מהבקבוק בירה שדחפתי לתחת שלה. בירה קרה שנוטפת לתוך החור החם שלה, כי היא אוהבת את הפיזי, את העובדתיות שמשהו נכנס לתוכה, מגיע לה עד הסוף, עד הקצה, מציף לה את צורה. לי זה לא מספיק, אני רוצה עוד, חייב עוד, חייב להראות לה שאני יותר טוב ממנו. הזמן שלי קצר. זו ההזדמנות היחידה שלי. אני רץ למטבח ועובר על הכלים שזרוקים על השיש. מקציף עם שאריות של עוגה, קערית מלאה קציפת לימון ותרווד דביק מסוכר מקורמל. זה יספיק. אני מרים את התרווד ורץ חזרה לסלון. מכה בתחת שלה והצליל מהדהד בחדר. היא נעה מצד לצד בהפתעה ונהנית מעצמה, אני ממשיך להצליף ועוצר רק לרגע כדי ללקק את המתיקות שנדבקת לתחת שלה. הסוכר המתוק מעורבב בטעם שלה. קרם ברולה של האלים אבל אין לי זמן לחשוב על זה, לא עכשיו כשהיא עדיין נאנחת ככה בטירוף. אני מזנק הצידה ושולח יד לארגז הכלים הפתוח מתחת לתמונה. פטיש? שופין? מברג? לא.. רגע! הצד השני של המברג. פלסטיק קשיח בקוטר הנכון. אני חוזר לגוף המתפתל על הספה, יורק לחור שממתין ומבריג את האהבה שלי לתוכה. מהדק היטב כדי שהיא תדע איך אני מרגיש, כמה עמוק אני אוהב אותה. עכשיו עם כל הצלפה של התרווד כל הסדר הפנימי שלה משתנה. היא מתנשפת וגונחת, מתחננת שאני אזיין אותה ואני מצליף בה ומזכיר לכלבה שהבקבוק הזה לא יוצא ממנה עד שהיא גומרת. והיא ממשיכה לצעוק שהיא לא רוצה לגמור יותר בחיים שלה אם זה לא מהזין שלי. וזה עושה אותי כל כך מאושר שאני רץ קדימה ודוחף את הזין שלי לפה שלה. היא ממשיכה להתחנן שאני אכנס אליה בין מציצה למציצה. ועכשיו היא כבר לא נראית כמו איזה פסל מזהב של אלה יוונית שאני מעריץ מאז התיכון או חרא כזה. עכשיו היא הדבר הזה שעוטף את הזין שלי. היא כבר לא זהובה. יותר כמו משהו שקוף-מתוק כזה שנכנס לי ללב דרך כל החורים שיש לה בגוף ואני קשה יותר מהבקבוק שכבר תקוע בתוכה ועכשיו זה אני שלא יכול לחיות עוד רגע אחד בלי לזיין אותה אז אני רץ לצד השני ונזכר שאין לי קונדום פה אז אני לוקח את השקית ניילון הקטנה של העוגיות שהיא הכינה ועוטף את הזין שלי בזמן שאני מוציא את המברג ודוחף את עצמי פנימה והיא מתפתלת כמו משוגעת וצועקת שהיא אוהבת אותי יותר מכל גבר אחר ואני לא מקשיב כי כשאני בתוכה הכוס שלה חם כמו המדורת ל"ג בעומר שנפגשנו בה פעם ראשונה לפני שנים והביצים שלי נגררות על הזכוכית הקרה של הגולדסטר. ואיפשהו בין החום והקור, הזין שלי מרגיש את החספוס מהפירורים של העוגיות שלה ואני חושב שאולי תמיד הייתי מאוהב בה. והיא צועקת שהיא גומרת ושאני לא אפסיק לזיין אותה אף פעם והבקבוק שבין הרגליים שלה עולה על גדותיה ומציף את שנינו בנוזל צהבהב, ואני ממשיך לזין אותה בתוך אגם של זהב, כמו שני אלים מהפאקינג מיתולוגיה היוונית עד שאני מתפוצץ בתוך הכוס שלה ואני גומר בשביל כל פעם שאי פעם חשבתי שאני מאוהב.
לפני 12 שנים. 16 בפברואר 2012 בשעה 19:09