זה הבלוג הראשון שלי.
ולא הייתי כותב גם אותו, אילולא החוויה המעניינת שעברתי בסוף השבוע האחרון.
זה התחיל ביום הולדת תמים למראה,
קצת אדיש ולא ממש מעניין, הטלפונים הרגילים והמשעממים של המזל טוב,
מהאנשים שאתה שומע מהם בד"כ רק כשיש לך יום הולדת, וגם אז זה לשלושים שניות
של שיחה לא מעניינת וצבועה ששני הצדדים מרגישים שהיא לא ממש אמיתית.
באותו ערב, הכלבה שלי הודיעה לי שהיא החליטה (מי הרשה לה להחליט בכלל)
שהיא רוצה להפתיע את האדון שלה, ולהעניק לו הפתעה שבאמת תעשה לו טוב,
הפתעה שהוא תמיד ייחל לה, משהו שגם לה היה חדש ולא מוכר.
רק הסקרנות, ומבניית המתח שנעשתה, הרגשתי איך אני באופן לא נשלט כמעט,
מתחיל לרחרח אחריה ומנסה לדלות כל פיסת מידע, כל שביב של אינפורמציה לגבי ההרפתקה הלא נודעת שהיא תיכננה לי.
למחרת, יום שישי, יצאנו לדרכנו, בדרך אל הנופש. היא שכרה לנו מקום מבודד, אל מול נופי הכינרת.
היה מזג אוויר חורפי במיוחד, מה שדווקא מצא חן בעיני, כיוון שתיארתי לעצמי שלא נצא יותר מדי מהצימר.
חשבתי שאני כבר יודע לקראת מה אני הולך, בהיותי מכיר את המקולרת לי, ולא מכבר, אך לא תיארתי לעצמי עד כמה היא יצאה מגידרה כדי לתכנן לי סוף שבוע ארוך, מפנק ומדהים, שיטרוף את חושיי ויגרום לי להעריך את נאמנותה של הכלבה אל בעליה.
הגענו אל הצימר בשעות האור המאוחרות, ממש בין ערביים, היה קריר וגשום וכל שרציתי באותו רגע היה לפשוט את הבגדים ולהתכרבל בין השמיכות. וזה בדיוק מה שעשינו. טוב נו, כמעט.
ברגע שנכנסנו אל הצימר, פשטנו את בגדינו, אך במקום להיכנס אל בין הסדינים, טבלנו במי הג'קוזי הרותחים. אני לא כל כך זוכר, אם הג'קוזי עבד באותו רגע, או שאלו היינו אנחנו שהשפרצנו את המים וגעשנו אותם מכל עבר, מה שבטוח, שזאת הייתה התחלה כיפית לסוף שבוע של פינוקי יום הולדת.
מאוחר יותר, בערב, כשחזרנו מארוחת הערב, הייתי בטוח לתומי, שהערב יעבור עכשיו לידיים שלי, והתחלתי כבר לתכנן אותו בעוד היא מתארגנת לה בחדר השני. הוצאתי את השוט, רתמתי את רצועות הידיים לקצוות המיטה, וקראתי לכלבה הממושמעת שתתייצב ותציית לפקודת אדוניה.
אלא שאז, להפתעתי הרבה, קיבלתי הודעת SMS, באילו המילים:
"שלום. התבקשתי להגיע לכניסה של היישוב ולסמס למספר הזה. אני ליד השער."
שאלתי את המצופה על פשר הדברים, אך היא טענה שהיא לא יודעת במה מדובר ושכדאי שאני אלך לבדוק זאת בעצמי. לאחר שתיים שלוש דקות, בהם אני מתחבט עם עצמי ומנסה להבין את פשר העניינים, התחלתי להבין, שהערב כבר לא ילך כפי שתיכננתי. הייתה לי הרגשה שהייתה שם איזה יד מכוונת, יד שניסתה להצעיד אותי במשעול הלא מוכר.
יצאתי את הדלת, וצעדתי בגשם אל הרכב ונסעתי אל שער היישוב. ראיתי שם רכב מחכה עם אורות מהבהבים. ניסיתי להציץ, לגנוב מבט, להבין במי מדובר ולקלוט את פשר הדברים, אך מזג האוויר לא פעל לטובתי והגשם לא איפשר לי לראות דבר.
סימסתי לה חזרה שתיסע אחרי. לאחר שהגענו אל הצימר, נשארתי עוד דקה בחניה, על מנת לראות אם תצא היא מהרכב, אם תאפשר לי להבין מי זאת הנסתרת, מי היא שגרמה לי לצאת אל הגשם ולתהות מה פשר המסתורין הזה בליל שישי. היא נשארה ברכב שלה מספר מטרים מאחורי ולא התקרבה, כאילו חיכתה היא שאני אוביל אותה, שאני אתן את הפקודה, שאני אתן לה את ההנחיה אם לבוא, אם להישאר – הייתה לי הרגשה של סשן שעומד להתחיל, הרפתקה חדשה עמדה לה בפתח.
יצאתי מהרכב ומיהרתי בגשם אל מפתן הדלת. עמדתי על הסף עם הדלת פתוחה לרווחה, והיא בשלה. לא זזה, ולא באה. סימסתי לה שהיא יכולה לבוא עכשיו. היא החזירה – " תודה, באה."
היא הגיעה תוך דקה, מסוככת על פניה, מנסה להסתיר, מנסה לגנוב עוד רגע של סקרנות בלתי נלאית, ואז כשהתקרבה עד אלי והגיעה אל הדלת, עמה הגיעה גם הפליאה...
היי, מה את עושה פה, שאלתי בשמחה, בהיותי מכיר את זאת המסתורית. היא הוציאה פתק מהתיק, וסיפרה שקיבלה הוראות מפורשות מהאדון שלה, להגיע עד אלי ושאני כבר אתן לה את הוראות ההמשך.
המחשבות שבראשי כבר התחילו לרוץ קדימה. במקום כלבה אחת, נאמנה וממושמעת, יש לי הערב שתיים. שתי כלבות נאמנות, מחכות למוצא פי, מחכות להוראות מה לעשות ואיך להתנהג.
קראתי לכלבתי הנאמנה וגירדתי את סנטרה כאות מחווה על שירות טוב לאדונה. הלכתי אל הספה וקראתי לכלבלבת השעשוע החדשה שלי שתבוא לשבת לידי. החוצפנית רצתה לשבת על הספה. סימנתי לה במבט שאין זה מקומה, והורדתי אותה אל הריצפה. סימנתי לכלבתי שתביא לה לשתות מים, אך זאת מזגה לה אותם אל הכוס. ממתי כלבים שותים מכוסות ??? כלבתי ניסתה להניא אותי מפקודה זו, אך רק בשל כך, קיבלה סטירה והלכה לרצות את פני אדונה. מזגה היא אל הקערה מעט מים, והניחה על הריצפה, כדי שזו החדשה תוכל לשתות. היא גמעה את המים בהנאה מרובה, תוך כדי שהיא מלקקת את שפתיה. גמלתי לה על היותה ממושמעת בנשיקה. אחת כזאת שגרמה לכלבתי לקנא מצד אחד, ולהסתכל ביתר שאת מצד שני איך הבעלים שלה מלקק מישהי אחרת.
פקדתי על כלבתי לתפוס את מקומה על המיטה והוריתי לכלבת השעשוע לעשות כמוה. הוצאתי את השוט שהכנתי עוד קודם, ונתתי להן את הדבר שהן ייחלו לו כל הערב- נחת זרועי ואת תשומת הלב שלי. הן ניחמו אחת את השנייה והתנשקו בלהט בין לבין כדי להגביר את יצרי.
הוריתי לכלבתי להכין את הג'קוזי ולחכות לי בתוכו, בזמן שאני מעניק לכלבת השעשוע תשומת לב יתרה. הראיתי לה את הדרך לג'קוזי וציוויתי עליהן לפנק אחת את השנייה. הן לא היססו לרגע, ואף הגבירו את הנאתן כשהוצאתי את המצלמה.
נכנסתי גם אני, ונתתי לשתיהן את תשומת הלב המגיעה להן, תוך כדי התמקדות בשעשוע, על מנת לספק את תאוותי אליה מהרגע שראיתיה לראשונה. כלבתי שהרגישה טיפה מבודדת וחסרת טיפוח, קיבלה את המתנה של הערב, כשלקחתי אותה אל המיטה, הורדתי אותה על ארבע ונתתי לה להרגיש את גבריותי המתפרצת. כלבת השעשוע נצטוותה להתבונן מהצד, וכך עשתה בהנאה מרובה ובקנאה יתרה.
שלחנו את השעשוע לדרכה, תוך כדי שאנחנו מקווים להשתעשע עימה שוב בקרוב.
לפני שסוף השבוע נגמר, לקחה אותי זאת הנאמנה על המקום בו היא תמיד מרגישה בנוח, אל המקום בו יכולתי בהנאה מרובה ודי בנוחות לצפות אותה בשוקולד וללקק בהנאה- בסדנה לשוקולד.
לפני 12 שנים. 16 בינואר 2012 בשעה 12:56