משהו חדש-ישן

זה עצוב בעיני, שיש אנשים שסוחבים אחרים לכאוס שלהם, בלי לחשוב על ההשלכות לאנשים שסביבם.

הרבה פעמים האשמתי את עצמי, הכנסתי את עצמי למצבים לא טובים, פחדתי מדי מה אחרים ירגישו, עד שלמדתי.. אי הנעימות של הרגע מול אדם אחר שווה את ההקלה שתבוא אחרי.

אם יש משהו שהבנתי בחצי השנה האחרונה זה שהחיים קצרים מדי להיכנס לתסביכים על אחרים.  

אני מסתכלת על עצמי ולומדת מהטעויות שלי, לומדת טוב מאוד!

You can't fool me twice.

אני אוהבת להרגיש שאני של...

יש בזה משהו מיוחד בשבילי, ברגע שזה מגיע עם ההיררכיה הנכונה.

אני אוהבת להרגיש שמחליטים בשבילי, וזה מתבטא אפילו בדברים הקטנים. בין אם לבקש אישור, לבצע הוראה שקצת פחות מתחשק לי, להיות שקופה במקומות שאני משאירה רק לי בד"כ או סתם לנוח בין הרגליים שלך.

לא, אני לא מחפשת שינהלו את החיים שלי בשבילי בשום צורה, אני מחפשת שיפלשו לתוכם, שירעידו אותם, שיוציאו אותי מאזור הנוחות.

למה? כי אז אני יודעת שאני עושה את זה בשבילך, ואז כולי באמת שלך. ושם גם הסיפוק שלי. 😋

Cause I'm so naked, cold and shaking

What I have is for the taking

'Cause nothing's sacred, love and hatred

If you want it, come and take it

'Cause nothing's sacred... and I'm so naked

אני לא יודעת איך זה אצלכם, אבל אני מפרידה בין סקס לזיון.

בזיון משתמשים בי, אני אוהבת להרגיש שתופסים אותי חזק ובכוח, שטוחנים לי את החורים, שנושכים, מושכים בשיער, מכאיבים.. ורוב הזמן זה מה שמושך אותי הכי חזק ונותן לי את הסיפוק הכי גדול ומשחרר מתוכי הכי הרבה.

סקס זה אחרת.. כשמתחשק לי סקס מתחשק לי להוציא את הצד העדין שלי, המפנק ומתפנק. הצד שאוהב לטייל עם הלשון על הגוף של הפרטנר, לחקור את הגוף שלו ולהנות מהתחושה שלו חוקר אותי חזרה עם הידיים והלשון. הצד שאוהב להתכרבל ולקבל תשומת לב.

זיון מספק את הגוף והבדס"מ את הנפש.. סקס מספק משהו אחר, תחושה של חום, שכולנו זקוקים לה לפעמים, במיוחד בתקופה המנוכרת הזו.

🦊

יש קטע כזה בטבע שבע"ח וחרקים שונים מתחזים אחד לשני כדי לבלבל טורפים, צבעים בוהקים אמורים להתריע לנו על יצור חי רעיל ולהזהיר אותנו לשמור ממנו מרחק.

אני חושבת שאימצתי את זה בשלב מסויים בחיים שלי, קיוויתי שאצליח להפחיד "טורפים" ולהרחיק את מי שלא מבין את הצבעים שלי\ אמיץ מספיק להיות מורעל..

זה מצחיק אותי לפעמים, כי אני מאוד עדינה אם מכירים אותי, ועדיין אני מסוגלת לגרום לאנשים להרגיש מאויימים מדי להיכנס איתי לאותה המעלית.

להרגיש באמת בטוחה, 

לרצות לתת את עצמך,

להיות משוחררת, 

למצוא את עצמך בלאבד,

להניח בצד מוסכמות,

להרגע מחרדה,

לאפשר לעצמך לעוף,

לעשות דברים חדשים,

לחיות את הרגע,

ללמוד מטעויות,

לבקש סליחה,  

לקבל הזדמנות שניה.

וזו רשימה שיכולה רק לגדול.

🦊

Still looking for myself out there 

מה קורה כששמים שתי חנוניות בדסמיות יחד לשתות? שיחות פילוסופיה שכנראה ייבשו לכם את המוח. 🤭

דיבור קשה לי.

שלא תטעו, אני יכולה לדבר על שטויות בלי סוף, אבל להגיד מה אני רוצה- שם המחסום המוזר.

אני לא יודעת איך אפשר להיות עם ראש מלוכלך כל כך ועם קושי גדול כל כך לבטא את זה במילים, במיוחד בהתחשב בזה שיוצאים ממני צלילים כמו נהמות, גניחות ויללות כבר בלי מחשבה היום.

אז להתחנן? אני לא יודעת למצוא את המילים הנכונות. אפילו בכתב.

אני חושבת שזה הדבר היחיד שלא פענחתי עדיין באמת, המוח שלי פשוט ריק כשזה מגיע ללהתחנן. 😵‍💫

אז קבעתי עם חברה היום..

מתעכבת לי בעבודה כאילו אני לא ממהרת, מסדרת קצת את הבית, כמעט נרדמת ואז נזכרת!

יוצאת מהבית מבולבלת, ממהרת להוציא כסף ולהספיק את הקו. אבל משהו מוזר, לא מסתדר לי המסלול של האוטובוס..

עליתי על הקו לכיוון ההפוך 🫠 

מתקנת, מבינה שהמשכתי את הנסיעה למקום שאין לי בו קו לעוד 49 דקות. מתחילה ללכת לתחנה קרובה אחרת.

אני בדרך כבר שעתיים ועוד לא שתיתי אלכוהול הערב, לא רוצה לדעת מה יקרה אחרי.😅

לא פשוטה, אין לי מושג איך אני עוברת אותה וחוזרת לשפיות (חלקית), כי כן איבדתי אותה קצת לפרקים פה ושם.

לפעמים אני מרגישה שהחיים שלי לא זזים ולפעמים אני מרגישה שבשבוע אני עוברת תקופת חיים שלמה.

קרו יותר מדי דברים שהכניסו לי הרבה מטענים לגוף, כמו חשמל סטטי שרק רוצה להתפרק החוצה.

לפחות עד אז... חמישי שמח 😊

אם יש משהו שהוא באמת ניפץ בי זה את האגו.

זה לא היה מתוכנן בשום צורה, אפילו להיפך, ועדיין התנפץ לו.

ומצאתי את עצמי זוחלת מנטאלית על 4, מתחננת, מתנצלת, עירומה ממסיכות, עירומה מהאגו שלי מול עצמי ובעיקר מולו.

מה שנשאר זה הדחף להתמסר לגמרי, לא משנה מה תהיה התוצאה, כי עם כל השטויות שלי, הוא לעולם לא באמת יפגע בי. סוריאליסטי. זה אפילו לא היה סשן, או שבסוף יצא שכן? 😐 כמעט.

התוצאה הסופית היא שנפלו לי המגננות והבנתי גם כמה מזל יש לי שזה לא לשווא, ושזה מול האדם הנכון לי.

🦊

כשיש מועקה שיושבת בחזה, זה מרגיש כמו מחנק בגרון.

הייתי מעדיפה שתחנוק אותי בכל דרך אחרת מאשר להרגיש מחנק מהסוג הזה. 

ובכל פעם שאני צריכה להתמודד עם אכזבה, עצב, כעס או תסכול זה מרגיש הרבה יותר מתיש מאשר לספוג כאב פיזי ואין לדברים האלה מילת ביטחון.

מה שבטוח, גם לתחושה הזו יהיה סוף.. רק מחכה לפרוק אותה ממני כבר. 🫠