לחברה שלי היה בליינד-דייט עם בחור שהיא פגשה באינטרנט.
היא אמרה שקוראים לו אסף, שהוא בן 30 מת"א ושהוא פרסומאי.
אז נתתי לה לגרור אותי איתה למועדון שלנו, ואחרי שעתיים, כשכבר היה ברור שהמ-מנ-מניאק לא יגיע, היא הטביעה את יגונה באלכוהול והלכה לקרוע את הרחבה, ואני המשכתי לעמוד בצד ליד הקיר ולהמהם בלוז.
כשהבחור ניגש אלי ונגע בזרועי, לכוון אותי אל הבר, לא התנגדתי. הרשיתי לו לשלם עלי ויצאנו החוצה "לנשום אויר". בחוץ הוא נישק אותי על שתי הלחיים לאות שמחה על כך שאני מכירה את הלהקה החביבה עליו (זו שחשבתי עד אז שרק אני מכירה) - "The Dead Milkman". אח"כ הוא נישק אותי גם על השפתיים - זה היה נחמד - ואח"כ הוא סיפר לי מה הוא עושה.
קוראים לו אסף, הוא בן 30 מת"א והוא פרסומאי.
זה היה יכול להיות מגניב / אירוני / טלנובלי אם זה היה נגמר כאן, אבל האמת היא שזה היה צירוף מקרים. הוא לא היה הבחור שהבריז.
הלאה.
לקחתי אותו איתי באישון-לילה אל בית הורי והתגנבנו במדרגות. עישנו על הגג והשתטנו ואח"כ עשינו סקס משעמם. הורדנו את המצעים מהמיטה - אני לא יודעת למה. הוא לא ליטף אותי, לא נגע בי, לא העלה על דעתו לנסות לענג אותי בדרך כלשהי (אבל שאני ארד לו - אוהו, בטח. זה כן). הוא לא ניסה אפילו שאהיה רטובה לפני שהתחיל לחדור, היה לו זין מכוער וגוף לא מושך וכל הזמן הוא סיפר לי כמה הוא מרוויח, כמה הוא מתקדם במהירות-האור בחברה בה הוא עובד, איך הדפיסו לו כרטיס ביקור חדש שהוא עיצב רק כי הוא ביקש... הוא זיין לי רק את השכל.
בסוף הוא התלבש ואני אמרתי לו שילך. הוא עמד רגע ליד הדלת והביט בי, ממצמץ בעיניו וחושב על משהו שנון לומר:
"אני אתן לך את הטלפון שלי או לא? את יודעת מה, בסדר, אני אתן לך. הנה, קחי כרטיס ביקור."
"תודה," אמרתי. "אני אעשה ממנו פילטרים."
לפני 18 שנים. 13 בדצמבר 2005 בשעה 10:26