איש יקר

התמסרתי אליך, כל כולי בבטחון ובאהבה.
לאט לאט מצאתי את עצמי בתוך מערבולת אל הכלום.

ככל שהייתי אני יותר, היית אתה פחות
מה שביקשת - אני נתתי
מה שביקשתי - אתה נאלמת

רציתי ללכת איתך עד הסוף
לעומקים, לשחקים, לשיאים...
ומצאתי את עצמי, ...רוצה לבד
מולך שרוצה הכל, ולא רוצה דבר באמת
רוצה את כולן, אבל לא מספיק רוצה אף אחת
רוצה לכבוש ונוטש את שכבשת

רוצה אותי תלויה, מחכה, מצפה
לא רוצה לשחרר, לא מוכן להכשל
מתעלם, מתעלל, מבזה, משפיל
אולי מנסה לגרום לי ללכת,
שאני אנטוש כמו רבות לפניי
כמו האחת שנטשה ופגעה

ומאז אתה חייב לשלוט, חייב להחזיק
חייב להכאיב, נהנה להשפיל, לנקום...

אתה אולי אפילו לא מקשר בין העבר לבין ההווה
המעשים היום - שמנסים לרפא את השריטות של העבר

ואני רציתי ללקק לך את הפצעים, לחטא אותם, לאהוב אותם, לאהוב אותך
להתמסר ולענג אותך
בציפייה שתחווה גם אתה, את האושר שיש לי...