רוצה להיות הכלב שלך, אבל...

"אדוני", הוא ניסה להסביר את תפיסתו לגבי יכולתו להשתייך, "אני רוצה להיות הכלב שלך, לחוש את העוצמה של רגליך החסונות, לחבק אותן, לאהוב אותן, לנשק, ללקק ולסגוד ואפילו רוצה שתשים קולר על צווארי, שלא לאות שיוך, כי השיוך מבחינתי הוא בנפש ובגוף, אלא בגלל רצוני העז, שתראה עד כמה אני הכלב שלך, אבל... אל תקרא לי עבד, אדוני".

"אני מהסוג המתמרד, אדוני", הבהיר הוא. הייתה בו מידה של התמרדות מתפרצת ומאופיינת בחוסר ציות מוחלט עד חוצפני. "אני זן חדש בהגדרה של כלב, אדוני. כלב שעשועים מיני, שאותו ניתן לאלף, לחנך, להשפיל, ובאותה מסגרת, ללטף ולאהוב. ניתן להשתמש בי ככליכלב לליקוקים, מציצות וזיונים ולסחוט מתוך התת מודע שלי את ה"זונה" החבויה בנפשי המתמסרת, אבל... אל תקרא לי עבד, אדוני".

"כן, אדוני, אתה יכול לקרוא לי כלב עלוב. אתה יכול גם לקרוא לי זונה. כי אני הכלב הזנותי שלך או הזונה הכלבי, ואם תרצה אז גם הכלבית לצורך ההשפלה שלי והעינוג שלך. תן לי להתמסר לך, לשרת ולענג אותך באופן שאני מסוגל. תן לי לסגוד לך ולהעריץ אותך בדרך שאני יודע עד כמה אני מוכן ורוצה. תן לי להתפלש לרגלי הקשיחות, העוצמה והעליונות המובהקת שלך, כי משם אני צובר את הצורך שלי לחוש כלב עלוב, מושפל, שייך, נאהב, מוגן ובטוח, אבל... אל תקרא לי עבד, אדוני".

הוא הבטיח לא לדרוש דבר ולציית בכניעה לפקודותיו של אדונו. הוא התחייב לשרת ולהיות נאמן, כנוע ומתמסר, ואומנם ביקש מאדונו שיסתכל עליו בעין קשוחה, אגרסיבית, אך מזווית קצת אחרת, שונה, מתפשרת. "אדוני, למרות שבתוכנו שנינו יודעים עד כמה זקוק אני ליד הרמה שלך, לשליטה הבלתי מתפשרת, להשפטה ולהשפלה ועד כמה אני נכון ומוכן לקראת זה, אני... נכון שבמבט קונבנציונאלי ובראייה מזוינת, אני נתפס כעבד שלך, אבל... אל תקרא לי עבד, אדוני..."

"כי אני הרבה מעבר לזה, אדוני. אני משועבד לך בכל גידי כניעתי ונימי התמסרותי, אדוני. אני הנרצע, המפליא את אהבתי לרגליך ואיתן, אדוני. הסוגד לגבר שאתה. לקשוח הבלתי מתפשר שהינך. לנוכחות המוצקה שלך מעלי וכל זאת בגבולות שהרשית לי להתנות ובתנאים שאתה קבעת עבורי, אבל... אל תקרא לי עבד, אדוני..."

"עשה אותי עבד לתשוקות הנסתרות והאינטימיות שלך, אדוני. עשה אותי לעבד המאושר שלך, אדוני. עשה אותי... עבד אדוני".