סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מאסטר אור - חצי שנת עבודות שירות

צ'יטה​(שולט)
לפני 14 שנים • 20 בדצמ׳ 2009
צ'יטה​(שולט) • 20 בדצמ׳ 2009
ישבתי לי בפינה הקטנה שלי ועקבתי אחרי השירשור הזה וחשבתי לעצמי שאולי הגיע הזמן לא להכניס את עצמי לכאן, שהרי מיציתי כבר מזמן. אבל איכשהו אני בתחושה שאולי זה חשוב בכלל. למה זה חשוב בעצם ? כי אסור בעיני שיהיה מצג שווא, לגבי האמת הצרופה והמרה שאותה אנסה לפרט קמעה.

אשים כמה עובדות סובייקטיביות לדעתי, על השולחן, אבל באופן שקול, מדוד, והגון, לדעתי לפחות.

נתחיל בעובדה שבתחילת הכרותי עם גיל אריאלי, אמרתי לאנשים שאני מוקיר, שאני רוצה להסתכל לו בלבן של העין, בכדי לשפוט בעצמי האם ההשמצות הללו הן פרי קנאה, צרות עין, או סתם אינטריגות נפוצות, או שאולי, חס וחלילה יש בהן אמת. היו כאלה שהזדעזעו מהיחסים שלו ושלי שהתפתחו להם לידידות מהנה. היחסים הללו נמשכו להם תקופה, להנאתנו המשותפת והצרופה.

ברצוני לציין שלדעתי לפחות, לאיש יש לב טוב, לא רק שכך, הוא מאמין בלב שלם, שהוא אכן עושה טוב לאותן אלה שנקרות בדרכו. ברצוני להעיד, ממקור ראשון וצמוד בזמנו, שהוא אכן משתדל לעשות להן טוב.

אבל מה ? יש שם בעייה. בעייה שהיתה גם נחלתי פעם, שהתקשיתי להסתכל בשיקוף שקיבלתי על עצמי, על התנהלותי. זה פשוט לגמרי לא נוח לקבל שיקוף שעלה לי השתן לראש, אודה ואתוודה שזה קרה גם לי. תשמעו, סאביות מקסימות, חתיכות, חכמות, מפנקות, שמוכנות לעשות בשבילך כמעט הכל, זה משכר, זה מעלה את השתן לראש. אודה ואתוודה, שלקח זמן עד שאזרתי אומץ והשכלתי להסתכל לעצמי במראה, ולהבין שאכן התלכלכתי, ולעשות כדי לתקן את זה.

אז זהו, שאחת העובדות המצערות אותי לגבי האיש הזה, שהוא התלכלך כל כך, שהשיקוף שהוא מקבל גורם לו מידה כה רבה של פלצות, שאין לו יותר את היכולת להסתכל באותו שיקוף, באותה מראה, והוא משייך הכל להיותן סאביות כפויות טובה, עם בעיות התנהלות, ובכך פוטר את עצמו מהעניין, ומשכנע את עצמו עד כדי כך, שהוא מאמין עד לשרשי שערותיו, שהוא באמת זה ש"בסדר" בכל הסיפור. כמובן שמנגנון הצנזורה שהוא הנהיג באתר ההוא, נועד לשרת את סתימת הפיות הברוטלית שהוא מפעיל נגד מקרים שכאלה.

***

אז מה בעצם גרם לי לבוא להנה, ולהשקיע את זמני ומירצי, בשירשור הזה ?

1. נתחיל בזה שהאיש הזה בעל אופי סידרתי, ולדעתי הוא גורם נזק עצום לכל אותן אלה שעוברות תחת ידיו. זו מילה קשה לומר "לכל" אבל לצערי היא נכונה.

2. לגבי השאלה האם הוא מקלר קטינות, לי יש תשובה ברורה לכך, שהרי הכרתי באופן אישי, אחת כזו, שאגב היתה ארבע שנים אחרי שקילר אותה, בת 19 וחצי, ואישה בשלה, יותר מהרבה בנות 40 שהכרתי. קילור קטינות זו פשוט עובדה ידועה. שמעתי על עוד כמה מקרים כאלה, אבל לא פגשתי אותן.

3. אחת הסיבות שגורמות נזק גדול לאותן נשים מדהימות שעוברות תחת ידיו, (ברצוני לציין שיש לו טעם מעולה בנשים, לדעתי לפחות). הוא שהטכניקה שבה הוא משתמש, מבוססת על מציאת נקודת חולשה כואבת בנפשה של אותה עלמה, והוא מכוון פרוז'קטור רב עוצמה לאותה נקודה, ומאיר ומדגיש אותה כל הזמן, במסווה של טיפול (הוא מאמין שהוא אכן מטפל מעולה, ואכן נוקט צעדים בכיוון הזה). רק שהוא כבר לא שם לב, שאותו טיפול, במקום לרפא את הכאב, ההגדלה האינסופית שהוא עושה על המקום הכואב, הוא מחריף את המצב, עד למקומות שגורמים לתלות עצומה בו, שהוא כמובן ממהר לנצל לתועלתו האישית בלבד. כמובן שהוא מצהיר תמיד, שזה עבורה הוא עושה את זה, אך אני מצטער לשתף אתכם, שזו פשוט בגדר פארסה על המציאות.

4. גיל אריאלי הקים כת. זה פשוט ככה, ואופן ההתנהלות שם הוא פשוט עונה להגדרה המילונית של המילה כת. בכת הזו מאד נעים, היא מאד מחבקת ומלטפת וחמה, לכל מי שמתנהג לפי הכללים שהוא עצמו קובע. הוא משתמש שם בלחץ חברתי, בהפרד ומשול, במניפולציות, בשקרים, ובכלל מכל הבא ליד, בכדי לקדש את תועלתו האישית, מכל הכת הזו שהוא הקים בעמל רב, אני חייב לציין.

5. הוא צד ילדות ולפעמים גם נערות צעירות בחדר הצ'ט של תפוז. הריפוד של קבוצה מאד מכובדת של אוסף נשים וגברים מאד נעימים, מאד אינטלקטואלים, ואפילו בעל מראה מצודד, עוזר לו לגרום לאותן נערות תמימות ללכת שבי אחריו. לא הייתי מגדיר אותו בעל כאריזמה יוצאת דופן, או אישיות כובשת, אבל כל התפאורה מסביב בנוייה במלאכת מחשבת, ליצור לו הילה נשגבת. תשמעו לי, זה פשוט עובד. השיטה הזו עובדת ומצויין.

6. אני מכיר באופן אישי מספר תלונות על אונס ובעילת קטינה שהוגשו נגדו. לצערי, על אף שהעדתי בעצמי במשטרה בעיניינו, אכן היו בעיות בחומר הראיות, ונמצא ברוב המקרים זכאי, מה שגרם לו יותר תועלת מנזק, שהרי שלח את כולן ללכת לקרוא על המקרה, ולתאר את כל מסע ההכפשות נגדו כקונספירציה של קנאים שצרה עיניהם בהצלחה שלו.

7. בואו נכיר בעובדה שהוא עושה סשנים יפים. אבל יצא לי להתקל במספר מקרים בהם נגרם נזק גופני לנשואי אותם סשנים, מה שפוגם במקצועיות שלו בעיני.

***

מי שכתב את החוק הטורקי שלנו, לא העלה על דעתו מקרים שכאלה, ואיכשהו אני עומד נפעם מול העובדה שאין באמת סעד משפטי לאותן נפגעות ונפגעים, וגם לא לנו, כדי להכניס את אותו איש מאחרי סורג ובריח, שהרי צירוף כל העובדות שפירטתי חובר לו יחדיו לאיש סידרתי המסוכן לציבור מפילוח מסויים.

מאחל לכולם רק טוב, ושלא תדעו מעונשו של זה...
Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ}
לפני 14 שנים • 20 בדצמ׳ 2009

תיקון טעות אחת

Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ} • 20 בדצמ׳ 2009
עצם העובדה שהפרקליטות לא מצאה חומר מספיק כדי להבטיח הרשעה איננה זיכוי, זיכוי יושג רק אם הוא יעמוד לדין על אותה עבירה.

מה שקיים הן החלטות של התובע המשטרתי ושל הפרקליטות - וכן, לצערי כבר היה מקרה אחד של אנס, שלא כיבד מילת ביטחון והפרקליטות החליטה שלא להגיש כתב אישום.
זה הרי לא עושה אדם פחות אנס או אדם שראוי לו להמשיך להסתובב בינינו...

כל השאר תואם לטפטןף הקבוע של גברים ונשים שנפגעו אצל חרדון נאור, הדפוס קבוע, גם האיש - וכמו שאחרים כבר כתבו, מאחר והוא סדרתי, לאורך זמן הוא בסוף ייפול.

icon_twisted.gif
המלט
לפני 14 שנים • 20 בדצמ׳ 2009

מהנעשה בכלובנו

המלט • 20 בדצמ׳ 2009
אנס או לא אנס?
------------------

כשאני משתמש במילה, אמר המפטי דמפטי בנימה של בוז ניכר, מובנה הוא בדיוק המובן
שאני בוחר בשבילה. לא פחות ולא יותר.

השאלה היא, אמרה אליס, אם אתה יכול לכפות על מילים מובנים כה רבים ושונים.

השאלה היא, אמר המפטי דמפטי, מי כאן האדון, זה הכל.






ינואר 2006 -- גולד כותב פוסט בשם "ברווז עיתונאי במחוזות הבדסמ" על כך שגיל אריאלי "שוב
נמצא אשם". מתפתח שרשור בן 24 עמודים שבמהלכו מתבטאות כמה צעירות (מאד) שמעידות על
עצמן שהכירו את אריאלי מקרוב. אחת מהן, גולשת רהוטה העונה לניק ליהי, מציינת אנקדוטה
עסיסית הנעוצה בעברו של מאסטר אור כשומה שחרחרה ששתי שערות קטנות מבצבצות ממנה:
בראשית, אתר חוויות כואבות היה בכלל פורום של פמדום. ותאמר אלוהים, יהי אור. לא, לא! בעצם,
אלוהים אמרה, יהי 'קמי קמיליון' -- הניק הראשון של מאסטר אור. ניק של עבד מתוק (דאן-קאפ,
תירגע; הוא לא באמת מתוק) המחבק עקבי מגפי אישה מאובקים בעיניים עצומות מתענוג. השאר
- היסטוריה. וההיסטוריה נגללת בשרשור ה'ברווז העיתונאי' לאט לאט ועל פני דפים רבים; דאן-קאפ
חופר שם בנדיבות, כהרגלו, ואין אבן - שלא לומר גרגר אבק -- שלא נהפכים על תילם בסאגה
המרתקת של עלילות מאסטר אור והבנות, שיש לומר במלוא ההגינות -- מייצגות את העידית
שבעידית, השאור שבעיסה, עלמות חן מצודדות, אינטליגנטיות ורהוטות, לוכדות עין וכובשות מבט,
כל אחת - כוסית-על בפני עצמה. בעצמי , למגינת לבי העצוב -- לא ראיתי מאלה אלא אחת בלבד,
שלוקחת את כל הסופרלטיבים הנ"ל בהליכה. המסקנה מכל השרשור היא שכיף לשנוא את האיש.
מניאק, בנזונה תאב-בשרים, חורש מזימות ומלא תככים כקופסה של מחטים. דומים מסוקסים
נוטפים ריר על המקלדת; כבדות משקל קמוטות שפתיים עליונות מחרחרות לשון רעה כשקולן זועק
ללא צורך מיוחד נראה לעין את זעקתן של מסדר הכוסיות שהסתופפו סביב האור. אין לך פריצות
גרועה מן החשיבה, שוררה הפולניה שימבורסקה, ואולי בעצם התכוונה בדיוק לזאת: קח יצרים
פשוטים, כמו קנאה ותאווה, שזור בהם חוט של צדקנות משוך מן הקצה אל הקצה, והרי לך פצצות-
סירחון של התחסדות דביקה. לשרטט את תחומי הקהילה, עאלק.




שמונה חודשים מאוחר יותר -- -- עוד שני שרשורים נפתחים במקביל. באחד מהם,
"האירו את עיניי" שמו, כותב עבדכם הנאמן דברים שמיד היו משייכים אותו כאן למחנה הצד השני ו
Pauza. כשאני לעצמי, במלוא הכנות הראויה ולדעתי המדוכאת בעניות: נאים השכנים בעיניי.

באותו אוגוסט מהביל של 2006, בבלוג של איימי, שנמחק בינתיים, מכונה גיל אריאלי 'אנס'. לימים
התברר כי למלעיזה התורנית (למען הסר ספק: לא מדובר באיימי) דפוסי פעולה סדרתיים: על מישהו
אחר כתבה: "אנס אלים וברוטלי". במלים אלה ממש. כאן בכלוב. זה שאח"כ לא הוגש כתב אישום?
אז מה. יש שופטים ושופטות בכלוב. זולה היא ההקשה על המקלדת. זולה מאד.


כשאני לעצמי, סתם כך לתומי, ורק דעתי המדוכאת בעניות מארחת לי לחברה, כך נראים בעיניי
הדברים. לעיתים קרובות מתעורר באנשים צורך חזק להרגיש נכון וצודק. תחושת הנכונות
והצדק זקוקה לבשרה האדום הרך והנא של הדמוניזציה. מי שעיניו בראשו, מי שישר שניה קלה עם עצמו, מוכרח לראות איזו מסכת דמונית העבירו כאן את האיש הזה מאשדוד, שגר אצל אמא שלו, גיל אריאלי.

דן-קאפ, מגרונך לא זועקת דאגה אותנטית למוסריות אושיותנו,שחפה מכל קינאה יצרית פשוטה.
הקנאה היא יצר קשה, ורק מעטים יכולים לעמוד בפניה; עוד יותר מעטים יודו בפגיעתה ומפלס האגו
בשרשורי האור גבוה מדי בכדי לאפשר זאת, מה שמייתר בפועל את השאלות הרטוריות שהפנתה
Pauza.

הנה, גיל אריאלי הוא עבריין מין מורשע. אם איננו חפצים, כפי שממליץ בצדק הצד השני, לשים
עצמנו מעל הפסיקה, הרי שפשעו של אריאלי מכונה בחוק 'בעילת קטינה בהסכמה'. אכן, פשע.
האיש פושע. גיל אריאלי הוא פושע. פושע הוא גיל אריאלי. האיש חטא; האיש בן-עוולה; האיש אינו
נקי מעוון; האיש פושע, למען השם. אבל זהו. לא יותר מזה. לא אנס, לא מפלץ, לא כהן גדול מהחיים.
רוצים להוציא אותו מהקהילה, אנשים? תפדלו. תוציאו.כבר הוצאתם. הוא בחוץ, באמשלכם. הוא
בחוץ כבר ממזמן. הוא לא כותב כאן, שם ובשום מקום. מגילות הדמוניזציה לא רק מקבעות את
הכעורות שבתכונות האנושיות, הן גם שומטות את הקרקע תחת המטרה: גיל אריאלי כאן ועכשיו.
אנחנו מדברים עליו, כותבים עליו ועוסקים בו. הוא חלק מאיתנו. מחלומות לא ממומשים של חלקנו,
ומהצורך להיות נכונים וצודקים של חלקנו האחר.

בואו נעזוב את זה. ניתן לו ללכת. היצרים והקנאה ישככו. המוסריות שלנו תחיה. לקהילה, שאינה קיימת, יהיו גבולות ברי-קיימא. בואו ניתן לגיל אריאלי ללכת. לך, גיל. שלום ולא להתראות.
godisafemale​(שולטת)
לפני 14 שנים • 20 בדצמ׳ 2009

כשהצ'יטה מדבר אני מאזינה ומקשיבה בקשב רב,

godisafemale​(שולטת) • 20 בדצמ׳ 2009
צ'יטה כתב/ה:
ישבתי לי בפינה הקטנה שלי ועקבתי אחרי השירשור הזה וחשבתי לעצמי שאולי הגיע הזמן לא להכניס את עצמי לכאן, שהרי מיציתי כבר מזמן. אבל איכשהו אני בתחושה שאולי זה חשוב בכלל. למה זה חשוב בעצם ? כי אסור בעיני שיהיה מצג שווא, לגבי האמת הצרופה והמרה שאותה אנסה לפרט קמעה.

אשים כמה עובדות סובייקטיביות לדעתי, על השולחן, אבל באופן שקול, מדוד, והגון, לדעתי לפחות.

נתחיל בעובדה שבתחילת הכרותי עם גיל אריאלי, אמרתי לאנשים שאני מוקיר, שאני רוצה להסתכל לו בלבן של העין, בכדי לשפוט בעצמי האם ההשמצות הללו הן פרי קנאה, צרות עין, או סתם אינטריגות נפוצות, או שאולי, חס וחלילה יש בהן אמת. היו כאלה שהזדעזעו מהיחסים שלו ושלי שהתפתחו להם לידידות מהנה. היחסים הללו נמשכו להם תקופה, להנאתנו המשותפת והצרופה.

ברצוני לציין שלדעתי לפחות, לאיש יש לב טוב, לא רק שכך, הוא מאמין בלב שלם, שהוא אכן עושה טוב לאותן אלה שנקרות בדרכו. ברצוני להעיד, ממקור ראשון וצמוד בזמנו, שהוא אכן משתדל לעשות להן טוב.

אבל מה ? יש שם בעייה. בעייה שהיתה גם נחלתי פעם, שהתקשיתי להסתכל בשיקוף שקיבלתי על עצמי, על התנהלותי. זה פשוט לגמרי לא נוח לקבל שיקוף שעלה לי השתן לראש, אודה ואתוודה שזה קרה גם לי. תשמעו, סאביות מקסימות, חתיכות, חכמות, מפנקות, שמוכנות לעשות בשבילך כמעט הכל, זה משכר, זה מעלה את השתן לראש. אודה ואתוודה, שלקח זמן עד שאזרתי אומץ והשכלתי להסתכל לעצמי במראה, ולהבין שאכן התלכלכתי, ולעשות כדי לתקן את זה.

אז זהו, שאחת העובדות המצערות אותי לגבי האיש הזה, שהוא התלכלך כל כך, שהשיקוף שהוא מקבל גורם לו מידה כה רבה של פלצות, שאין לו יותר את היכולת להסתכל באותו שיקוף, באותה מראה, והוא משייך הכל להיותן סאביות כפויות טובה, עם בעיות התנהלות, ובכך פוטר את עצמו מהעניין, ומשכנע את עצמו עד כדי כך, שהוא מאמין עד לשרשי שערותיו, שהוא באמת זה ש"בסדר" בכל הסיפור. כמובן שמנגנון הצנזורה שהוא הנהיג באתר ההוא, נועד לשרת את סתימת הפיות הברוטלית שהוא מפעיל נגד מקרים שכאלה.

***

אז מה בעצם גרם לי לבוא להנה, ולהשקיע את זמני ומירצי, בשירשור הזה ?

1. נתחיל בזה שהאיש הזה בעל אופי סידרתי, ולדעתי הוא גורם נזק עצום לכל אותן אלה שעוברות תחת ידיו. זו מילה קשה לומר "לכל" אבל לצערי היא נכונה.

2. לגבי השאלה האם הוא מקלר קטינות, לי יש תשובה ברורה לכך, שהרי הכרתי באופן אישי, אחת כזו, שאגב היתה ארבע שנים אחרי שקילר אותה, בת 19 וחצי, ואישה בשלה, יותר מהרבה בנות 40 שהכרתי. קילור קטינות זו פשוט עובדה ידועה. שמעתי על עוד כמה מקרים כאלה, אבל לא פגשתי אותן.

3. אחת הסיבות שגורמות נזק גדול לאותן נשים מדהימות שעוברות תחת ידיו, (ברצוני לציין שיש לו טעם מעולה בנשים, לדעתי לפחות). הוא שהטכניקה שבה הוא משתמש, מבוססת על מציאת נקודת חולשה כואבת בנפשה של אותה עלמה, והוא מכוון פרוז'קטור רב עוצמה לאותה נקודה, ומאיר ומדגיש אותה כל הזמן, במסווה של טיפול (הוא מאמין שהוא אכן מטפל מעולה, ואכן נוקט צעדים בכיוון הזה). רק שהוא כבר לא שם לב, שאותו טיפול, במקום לרפא את הכאב, ההגדלה האינסופית שהוא עושה על המקום הכואב, הוא מחריף את המצב, עד למקומות שגורמים לתלות עצומה בו, שהוא כמובן ממהר לנצל לתועלתו האישית בלבד. כמובן שהוא מצהיר תמיד, שזה עבורה הוא עושה את זה, אך אני מצטער לשתף אתכם, שזו פשוט בגדר פארסה על המציאות.

4. גיל אריאלי הקים כת. זה פשוט ככה, ואופן ההתנהלות שם הוא פשוט עונה להגדרה המילונית של המילה כת. בכת הזו מאד נעים, היא מאד מחבקת ומלטפת וחמה, לכל מי שמתנהג לפי הכללים שהוא עצמו קובע. הוא משתמש שם בלחץ חברתי, בהפרד ומשול, במניפולציות, בשקרים, ובכלל מכל הבא ליד, בכדי לקדש את תועלתו האישית, מכל הכת הזו שהוא הקים בעמל רב, אני חייב לציין.

5. הוא צד ילדות ולפעמים גם נערות צעירות בחדר הצ'ט של תפוז. הריפוד של קבוצה מאד מכובדת של אוסף נשים וגברים מאד נעימים, מאד אינטלקטואלים, ואפילו בעל מראה מצודד, עוזר לו לגרום לאותן נערות תמימות ללכת שבי אחריו. לא הייתי מגדיר אותו בעל כאריזמה יוצאת דופן, או אישיות כובשת, אבל כל התפאורה מסביב בנוייה במלאכת מחשבת, ליצור לו הילה נשגבת. תשמעו לי, זה פשוט עובד. השיטה הזו עובדת ומצויין.

6. אני מכיר באופן אישי מספר תלונות על אונס ובעילת קטינה שהוגשו נגדו. לצערי, על אף שהעדתי בעצמי במשטרה בעיניינו, אכן היו בעיות בחומר הראיות, ונמצא ברוב המקרים זכאי, מה שגרם לו יותר תועלת מנזק, שהרי שלח את כולן ללכת לקרוא על המקרה, ולתאר את כל מסע ההכפשות נגדו כקונספירציה של קנאים שצרה עיניהם בהצלחה שלו.

7. בואו נכיר בעובדה שהוא עושה סשנים יפים. אבל יצא לי להתקל במספר מקרים בהם נגרם נזק גופני לנשואי אותם סשנים, מה שפוגם במקצועיות שלו בעיני.

***

מי שכתב את החוק הטורקי שלנו, לא העלה על דעתו מקרים שכאלה, ואיכשהו אני עומד נפעם מול העובדה שאין באמת סעד משפטי לאותן נפגעות ונפגעים, וגם לא לנו, כדי להכניס את אותו איש מאחרי סורג ובריח, שהרי צירוף כל העובדות שפירטתי חובר לו יחדיו לאיש סידרתי המסוכן לציבור מפילוח מסויים.

מאחל לכולם רק טוב, ושלא תדעו מעונשו של זה...


מוזר צ'יטה...אתה הרי אירחת אותו בביתך, אתה מבלבל אותי!
godisafemale​(שולטת)
לפני 14 שנים • 20 בדצמ׳ 2009

כשהצ'יטה מדבר אני מאזינה ומקשיבה בקשב רב,

godisafemale​(שולטת) • 20 בדצמ׳ 2009
צ'יטה כתב/ה:
ישבתי לי בפינה הקטנה שלי ועקבתי אחרי השירשור הזה וחשבתי לעצמי שאולי הגיע הזמן לא להכניס את עצמי לכאן, שהרי מיציתי כבר מזמן. אבל איכשהו אני בתחושה שאולי זה חשוב בכלל. למה זה חשוב בעצם ? כי אסור בעיני שיהיה מצג שווא, לגבי האמת הצרופה והמרה שאותה אנסה לפרט קמעה.

אשים כמה עובדות סובייקטיביות לדעתי, על השולחן, אבל באופן שקול, מדוד, והגון, לדעתי לפחות.

נתחיל בעובדה שבתחילת הכרותי עם גיל אריאלי, אמרתי לאנשים שאני מוקיר, שאני רוצה להסתכל לו בלבן של העין, בכדי לשפוט בעצמי האם ההשמצות הללו הן פרי קנאה, צרות עין, או סתם אינטריגות נפוצות, או שאולי, חס וחלילה יש בהן אמת. היו כאלה שהזדעזעו מהיחסים שלו ושלי שהתפתחו להם לידידות מהנה. היחסים הללו נמשכו להם תקופה, להנאתנו המשותפת והצרופה.

ברצוני לציין שלדעתי לפחות, לאיש יש לב טוב, לא רק שכך, הוא מאמין בלב שלם, שהוא אכן עושה טוב לאותן אלה שנקרות בדרכו. ברצוני להעיד, ממקור ראשון וצמוד בזמנו, שהוא אכן משתדל לעשות להן טוב.

אבל מה ? יש שם בעייה. בעייה שהיתה גם נחלתי פעם, שהתקשיתי להסתכל בשיקוף שקיבלתי על עצמי, על התנהלותי. זה פשוט לגמרי לא נוח לקבל שיקוף שעלה לי השתן לראש, אודה ואתוודה שזה קרה גם לי. תשמעו, סאביות מקסימות, חתיכות, חכמות, מפנקות, שמוכנות לעשות בשבילך כמעט הכל, זה משכר, זה מעלה את השתן לראש. אודה ואתוודה, שלקח זמן עד שאזרתי אומץ והשכלתי להסתכל לעצמי במראה, ולהבין שאכן התלכלכתי, ולעשות כדי לתקן את זה.

אז זהו, שאחת העובדות המצערות אותי לגבי האיש הזה, שהוא התלכלך כל כך, שהשיקוף שהוא מקבל גורם לו מידה כה רבה של פלצות, שאין לו יותר את היכולת להסתכל באותו שיקוף, באותה מראה, והוא משייך הכל להיותן סאביות כפויות טובה, עם בעיות התנהלות, ובכך פוטר את עצמו מהעניין, ומשכנע את עצמו עד כדי כך, שהוא מאמין עד לשרשי שערותיו, שהוא באמת זה ש"בסדר" בכל הסיפור. כמובן שמנגנון הצנזורה שהוא הנהיג באתר ההוא, נועד לשרת את סתימת הפיות הברוטלית שהוא מפעיל נגד מקרים שכאלה.

***

אז מה בעצם גרם לי לבוא להנה, ולהשקיע את זמני ומירצי, בשירשור הזה ?

1. נתחיל בזה שהאיש הזה בעל אופי סידרתי, ולדעתי הוא גורם נזק עצום לכל אותן אלה שעוברות תחת ידיו. זו מילה קשה לומר "לכל" אבל לצערי היא נכונה.

2. לגבי השאלה האם הוא מקלר קטינות, לי יש תשובה ברורה לכך, שהרי הכרתי באופן אישי, אחת כזו, שאגב היתה ארבע שנים אחרי שקילר אותה, בת 19 וחצי, ואישה בשלה, יותר מהרבה בנות 40 שהכרתי. קילור קטינות זו פשוט עובדה ידועה. שמעתי על עוד כמה מקרים כאלה, אבל לא פגשתי אותן.

3. אחת הסיבות שגורמות נזק גדול לאותן נשים מדהימות שעוברות תחת ידיו, (ברצוני לציין שיש לו טעם מעולה בנשים, לדעתי לפחות). הוא שהטכניקה שבה הוא משתמש, מבוססת על מציאת נקודת חולשה כואבת בנפשה של אותה עלמה, והוא מכוון פרוז'קטור רב עוצמה לאותה נקודה, ומאיר ומדגיש אותה כל הזמן, במסווה של טיפול (הוא מאמין שהוא אכן מטפל מעולה, ואכן נוקט צעדים בכיוון הזה). רק שהוא כבר לא שם לב, שאותו טיפול, במקום לרפא את הכאב, ההגדלה האינסופית שהוא עושה על המקום הכואב, הוא מחריף את המצב, עד למקומות שגורמים לתלות עצומה בו, שהוא כמובן ממהר לנצל לתועלתו האישית בלבד. כמובן שהוא מצהיר תמיד, שזה עבורה הוא עושה את זה, אך אני מצטער לשתף אתכם, שזו פשוט בגדר פארסה על המציאות.

4. גיל אריאלי הקים כת. זה פשוט ככה, ואופן ההתנהלות שם הוא פשוט עונה להגדרה המילונית של המילה כת. בכת הזו מאד נעים, היא מאד מחבקת ומלטפת וחמה, לכל מי שמתנהג לפי הכללים שהוא עצמו קובע. הוא משתמש שם בלחץ חברתי, בהפרד ומשול, במניפולציות, בשקרים, ובכלל מכל הבא ליד, בכדי לקדש את תועלתו האישית, מכל הכת הזו שהוא הקים בעמל רב, אני חייב לציין.

5. הוא צד ילדות ולפעמים גם נערות צעירות בחדר הצ'ט של תפוז. הריפוד של קבוצה מאד מכובדת של אוסף נשים וגברים מאד נעימים, מאד אינטלקטואלים, ואפילו בעל מראה מצודד, עוזר לו לגרום לאותן נערות תמימות ללכת שבי אחריו. לא הייתי מגדיר אותו בעל כאריזמה יוצאת דופן, או אישיות כובשת, אבל כל התפאורה מסביב בנוייה במלאכת מחשבת, ליצור לו הילה נשגבת. תשמעו לי, זה פשוט עובד. השיטה הזו עובדת ומצויין.

6. אני מכיר באופן אישי מספר תלונות על אונס ובעילת קטינה שהוגשו נגדו. לצערי, על אף שהעדתי בעצמי במשטרה בעיניינו, אכן היו בעיות בחומר הראיות, ונמצא ברוב המקרים זכאי, מה שגרם לו יותר תועלת מנזק, שהרי שלח את כולן ללכת לקרוא על המקרה, ולתאר את כל מסע ההכפשות נגדו כקונספירציה של קנאים שצרה עיניהם בהצלחה שלו.

7. בואו נכיר בעובדה שהוא עושה סשנים יפים. אבל יצא לי להתקל במספר מקרים בהם נגרם נזק גופני לנשואי אותם סשנים, מה שפוגם במקצועיות שלו בעיני.

***

מי שכתב את החוק הטורקי שלנו, לא העלה על דעתו מקרים שכאלה, ואיכשהו אני עומד נפעם מול העובדה שאין באמת סעד משפטי לאותן נפגעות ונפגעים, וגם לא לנו, כדי להכניס את אותו איש מאחרי סורג ובריח, שהרי צירוף כל העובדות שפירטתי חובר לו יחדיו לאיש סידרתי המסוכן לציבור מפילוח מסויים.

מאחל לכולם רק טוב, ושלא תדעו מעונשו של זה...


מוזר צ'יטה...אתה הרי אירחת אותו בביתך, אתה מבלבל אותי!
amy​(נשלטת){מבטלעיניים}
לפני 14 שנים • 21 בדצמ׳ 2009
TV_Eye כתב/ה:
קיבלתי עכשיו הודעה מילדה נחמדה אך מסכנה.
אני לא מתכוון להוסיף מילה נוספת חוץ ממה שהיא ביקשה שאפרסם בשמה.



אני בחרתי לשלוח לך את ההודעה הזו כי אני לא יכולה לרשום אותה בעצמי בפורום משום שאני נרשמת חדשה ונדרשים כמה ימים על מנת להגיב.

אני הייתי נשלטת במעגל האור, הרבה שנים. את מאסטר אור הכרתי דרך חברה שצדה עבורו נשלטות. הייתי אז בת 14. בטקס הקילור הייתי בת 15 ושיקרתי לו לגבי הגיל האמיתי שלי. כאשר גיליתי לו את האמת הוא בחר להעניש אותי בדרך בדס"מית. מאסטר אור היה לי אוזן קשבת במשך שנים רבות, שימש עוגן בחיי מלאי הכאוס. כשהוא מקפיד לומר פעם אחר פעם שהוא אינו דוגל ביחסי מין עם הנשלטות שלו.
הוא הזמין אותי לביתו לאחר שיחות ארוכות במסנג'ר ובטלפון.
כאשר הגעתי, הוא הורה לי להתפשט מבגדי ולהכנס לחדר הבדס"מ עירומה על מנת להשיל מעלי כל זכר לחיי הישנים ולקבל על עצמי את הדרך החדשה אליה הוא בוחר להוביל אותי. הוא טרח לומר לי פעם אחר פעם כי הוא מחפש נשים מיוחדות, נשים שהן לא כמו כולן. ואני תמימה שכמותי האמנתי לו.
באותו יום בו הגעתי אליו לא קיימנו יחסי מין, היה מגע, עיסוי כשאני שכובה על מיטה והוא משתמש בשמנים אותם הוא רוקח בעצמו כך אמר.
האמנתי לו. נתתי לו לגעת בגופי בחופשיות אך הוא לא ניצל זאת לרעה.
הקשר שלי איתו התהדק, גיליתי דרכו משפחה נפלאה של אנשים ולראשונה בחיי הרגשתי שייכת.
עד ש...
עד שכעבור שנה שנתיים הרשת שהוא טווה סביבי הייתה כה חזקה ואיבדתי את היכולת לחשוב בעצמי, את היכולת להחליט החלטות לבדי. הייתי מריונטה. ידעתי לדקלם יפה מאוד שאני בעלת דעה משל עצמי, ולמעשה שולטת בחיי אך לא כך הם הדברים.
הרשת שלו כל כך סבוכה כל כך הדוקה שהפכתי גולם.
מאסטר אור אסר עלי ליצור קשר עם חברים נוספים במעגל, ולמעשה זו השיטה שלו הפרד ומשול. את תמונותיי מהסשנים איתו ואצלו הסכמתי שיפרסם ברבים והן התנוססו בגאון בפורום הקינק.
כאשר עמדתי בפני גיוס מאסטר אור "המליץ" לי לא להתגייס משום שנפשי העדינה לא תעמוד בלחצי הצבא. עשיתי הכל על מנת להשתחרר מגיוס, למזלי לא הצלחתי להמנע מכך.
בצבא הכרתי חייל וכאשר סיפרתי למאסטר אור עליו ועל רצוני לצאת איתו נתקלתי בתגובה חריפה של הרחקה ממנו עד להודעה חדשה.
מיותר לציין שעברתי סשנים קשים וכואבים וקיבלתי אותם באהבה רבה משום שהאמנתי בכל ליבי שאכן שגיתי , שאכן שמתי את עצמי במצב מסוכן לי ולא שמרתי על עצמי כמו שמאסטר אור דרש זאת ממני.
עם כל סשן שכזה הוא הקפיד ואמר לי שזה בעצם למעני ולא למענו, שאני זו שזקוקה להם, המחטים שננעצו בעורי למרות הרעד והפחד שהפגנתי לא זכו להבנה ומצאתי עצמי בזרועותיו לאחר התעלפויות חוזרות ונשנות. מאסטר אור הסביר לי שזו הייתה נפילת סוכר ונתן לי קוביית שוקולד.
אני לא אזדהה כאן בשמי או בכינוי שרבים מכירים אותי בפורום הקינק מאחר ואני מנסה בשנה האחרונה לשכוח ולמחוק תקופה שחורה זו בחיי.
אני כיום בת 21 ולעולם לא אוכל להניק משום שצינורית החלב נפגעה בעקבות סשן מחטים עם מאסטר אור ועוד פגיעות רבות נוספות.
כואב לי על שורה ארוכה של נשים שנפגעו וכואבות עד היום את היכרותן עם מאסטר אור.מקומו לא בכלא, אלא במסגרת טיפולית פסיכיאטרית ורק שם הוא יקבל את הטיפול לו הוא זקוק. אודה לך אם תפרסם דברי אלו
לבחירתך אם אכן תעשה זאת.
ללה.




מזעזע ביותר!!! אני גם חושבת שאני יודעת במי מדובר.
כל מילה מוכרת, מה שתיארת זה בדיוק מה שהלך שם.
אני רק מקווה שא נ י יכולה להניק.
Brave Dwarf
לפני 14 שנים • 21 בדצמ׳ 2009
Brave Dwarf • 21 בדצמ׳ 2009
המלט כתב/ה:
אנס או לא אנס?
------------------

כשאני משתמש במילה, אמר המפטי דמפטי בנימה של בוז ניכר, מובנה הוא בדיוק המובן
שאני בוחר בשבילה. לא פחות ולא יותר.

השאלה היא, אמרה אליס, אם אתה יכול לכפות על מילים מובנים כה רבים ושונים.

השאלה היא, אמר המפטי דמפטי, מי כאן האדון, זה הכל.






ינואר 2006 -- גולד כותב פוסט בשם "ברווז עיתונאי במחוזות הבדסמ" על כך שגיל אריאלי "שוב
נמצא אשם". מתפתח שרשור בן 24 עמודים שבמהלכו מתבטאות כמה צעירות (מאד) שמעידות על
עצמן שהכירו את אריאלי מקרוב. אחת מהן, גולשת רהוטה העונה לניק ליהי, מציינת אנקדוטה
עסיסית הנעוצה בעברו של מאסטר אור כשומה שחרחרה ששתי שערות קטנות מבצבצות ממנה:
בראשית, אתר חוויות כואבות היה בכלל פורום של פמדום. ותאמר אלוהים, יהי אור. לא, לא! בעצם,
אלוהים אמרה, יהי 'קמי קמיליון' -- הניק הראשון של מאסטר אור. ניק של עבד מתוק (דאן-קאפ,
תירגע; הוא לא באמת מתוק) המחבק עקבי מגפי אישה מאובקים בעיניים עצומות מתענוג. השאר
- היסטוריה. וההיסטוריה נגללת בשרשור ה'ברווז העיתונאי' לאט לאט ועל פני דפים רבים; דאן-קאפ
חופר שם בנדיבות, כהרגלו, ואין אבן - שלא לומר גרגר אבק -- שלא נהפכים על תילם בסאגה
המרתקת של עלילות מאסטר אור והבנות, שיש לומר במלוא ההגינות -- מייצגות את העידית
שבעידית, השאור שבעיסה, עלמות חן מצודדות, אינטליגנטיות ורהוטות, לוכדות עין וכובשות מבט,
כל אחת - כוסית-על בפני עצמה. בעצמי , למגינת לבי העצוב -- לא ראיתי מאלה אלא אחת בלבד,
שלוקחת את כל הסופרלטיבים הנ"ל בהליכה. המסקנה מכל השרשור היא שכיף לשנוא את האיש.
מניאק, בנזונה תאב-בשרים, חורש מזימות ומלא תככים כקופסה של מחטים. דומים מסוקסים
נוטפים ריר על המקלדת; כבדות משקל קמוטות שפתיים עליונות מחרחרות לשון רעה כשקולן זועק
ללא צורך מיוחד נראה לעין את זעקתן של מסדר הכוסיות שהסתופפו סביב האור. אין לך פריצות
גרועה מן החשיבה, שוררה הפולניה שימבורסקה, ואולי בעצם התכוונה בדיוק לזאת: קח יצרים
פשוטים, כמו קנאה ותאווה, שזור בהם חוט של צדקנות משוך מן הקצה אל הקצה, והרי לך פצצות-
סירחון של התחסדות דביקה. לשרטט את תחומי הקהילה, עאלק.




שמונה חודשים מאוחר יותר -- -- עוד שני שרשורים נפתחים במקביל. באחד מהם,
"האירו את עיניי" שמו, כותב עבדכם הנאמן דברים שמיד היו משייכים אותו כאן למחנה הצד השני ו
Pauza. כשאני לעצמי, במלוא הכנות הראויה ולדעתי המדוכאת בעניות: נאים השכנים בעיניי.

באותו אוגוסט מהביל של 2006, בבלוג של איימי, שנמחק בינתיים, מכונה גיל אריאלי 'אנס'. לימים
התברר כי למלעיזה התורנית (למען הסר ספק: לא מדובר באיימי) דפוסי פעולה סדרתיים: על מישהו
אחר כתבה: "אנס אלים וברוטלי". במלים אלה ממש. כאן בכלוב. זה שאח"כ לא הוגש כתב אישום?
אז מה. יש שופטים ושופטות בכלוב. זולה היא ההקשה על המקלדת. זולה מאד.


כשאני לעצמי, סתם כך לתומי, ורק דעתי המדוכאת בעניות מארחת לי לחברה, כך נראים בעיניי
הדברים. לעיתים קרובות מתעורר באנשים צורך חזק להרגיש נכון וצודק. תחושת הנכונות
והצדק זקוקה לבשרה האדום הרך והנא של הדמוניזציה. מי שעיניו בראשו, מי שישר שניה קלה עם עצמו, מוכרח לראות איזו מסכת דמונית העבירו כאן את האיש הזה מאשדוד, שגר אצל אמא שלו, גיל אריאלי.

דן-קאפ, מגרונך לא זועקת דאגה אותנטית למוסריות אושיותנו,שחפה מכל קינאה יצרית פשוטה.
הקנאה היא יצר קשה, ורק מעטים יכולים לעמוד בפניה; עוד יותר מעטים יודו בפגיעתה ומפלס האגו
בשרשורי האור גבוה מדי בכדי לאפשר זאת, מה שמייתר בפועל את השאלות הרטוריות שהפנתה
Pauza.

הנה, גיל אריאלי הוא עבריין מין מורשע. אם איננו חפצים, כפי שממליץ בצדק הצד השני, לשים
עצמנו מעל הפסיקה, הרי שפשעו של אריאלי מכונה בחוק 'בעילת קטינה בהסכמה'. אכן, פשע.
האיש פושע. גיל אריאלי הוא פושע. פושע הוא גיל אריאלי. האיש חטא; האיש בן-עוולה; האיש אינו
נקי מעוון; האיש פושע, למען השם. אבל זהו. לא יותר מזה. לא אנס, לא מפלץ, לא כהן גדול מהחיים.
רוצים להוציא אותו מהקהילה, אנשים? תפדלו. תוציאו.כבר הוצאתם. הוא בחוץ, באמשלכם. הוא
בחוץ כבר ממזמן. הוא לא כותב כאן, שם ובשום מקום. מגילות הדמוניזציה לא רק מקבעות את
הכעורות שבתכונות האנושיות, הן גם שומטות את הקרקע תחת המטרה: גיל אריאלי כאן ועכשיו.
אנחנו מדברים עליו, כותבים עליו ועוסקים בו. הוא חלק מאיתנו. מחלומות לא ממומשים של חלקנו,
ומהצורך להיות נכונים וצודקים של חלקנו האחר.

בואו נעזוב את זה. ניתן לו ללכת. היצרים והקנאה ישככו. המוסריות שלנו תחיה. לקהילה, שאינה קיימת, יהיו גבולות ברי-קיימא. בואו ניתן לגיל אריאלי ללכת. לך, גיל. שלום ולא להתראות.



ואני, מעין קקי שכמותי, נורא רוצה להביא את הסיכום של המלט, כדי לגבור על "מי אמר למי מה ומתי ועל איזו רכילות אנחנו מתבססים עכשיו."

ולו הייתי אליס, הייתי מנער את הארנב ומכריח אותו לעשות משהו עם השעון הזה שנתקע במוחם של אחרים. כי לדעתי, גם אם שעון מקולקל מראה שעה נכונה פעמיים ביום, הגיע הזמן להחליף את הסוללות.

אוסיף משלי (אם כבר קקי אז עד הסוף)

[quote="נילי ונילי"]מבחינתי תנאי מקדים לקיום שיחה הוא כבוד הדדי.

אם אתה רוצה לנסות לשקול שוב את הניסוחים שלך- אני פה וכך גם אחרים.
אם אתה נשאר בשמות גנאי- השיחה הזו הסתיימה לה.
[/quote

איזה כבוד הדדי? המילים שנזרקו לכיוונו של הבחור פסלו בעמוד ה- 9 את ה"וכך גם אחרים".

עד כה הוא הואשם בהיותו אם לא אנס אזי אחד שעוד יוכיח את עצמו; בהיותו אדון אור או קרוב משפחתו. מטורף, חירש ואפילו מטומטם. בכך שמצפונו אינו קיים או לחילופין מסריח כמו תפוח אדמה רקוב. ואפילו למרות היותו בעל בלוג, וניק פעיל כאן מזה שנה לפחות, בהיותו טרול (כי זה נורא סקסי לקרוא טרול כל מי שנוגד את דעתך).

לא ממש מסכים עם דעתו של ה"הצד השני", כי הנושא מורכב. אני מכיר את אדון האור מאז אדונים ומשרתים וגם את רוב הנפשות המכפישות. את חלקן על פי הניק, את חלקן על פי תחושה.

אני כן מסכים עם זכותו של "הצד השני" להביע את דעתו מבלי להיות מואשם בהיותו ה"הוא" ועם הגרעין ממנו התחיל (טרם זכה להתנפלות טורנדו), אבל בעיקר, כפי שאמרתי ברישא, עם מה שכתב כאן המלט. מילה במילה.
Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ}
לפני 14 שנים • 21 בדצמ׳ 2009

אוי, המלט, המלט

Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ} • 21 בדצמ׳ 2009
יש משפט אחד נכון אצלך - אכן, מדובר באיש מסכן שגר עם אמא שלו.

על כל השאר נשאר להחיל את מבחן אחותך וביתך - אתה מוזמן לשלוח אותם אליו אם אתה מאמין שכל מה שקורה כאן נובע מקנאה, ולא ממתעלל סדרתי.

[ ו-godis, אני מכיר סידרה ארוכה מאד של אנשים שהזמינו את החרדון לביתם, שחשבו שהוא חבר טוב שלהם. אין אחד מהם שלא מתחרט על הרגע הזה. ]