חוויות מהסשן האחרון....

חוויות מהסשן האחרון....

בצלמו • 11 במאי 2005

מדברים במסנג'ר, קובעים ליום המחרת.
ואז זורק פצצה, אולי אני אביא איתי עוד מישהו, חבר.
מה זאת אומרת חבר? מישהו?...
המחשבות התחילו לרוץ...
אני בסשן מול זר, ערומה, חשופה, פגיעה, מה הוא מתכנן, מה יקרה?
שיתפתי אותו בפחדים, בחששות ובלילה הגיעה השיחה. מוותרים על זה, את לא בשלה.
מצד אחד הרגשתי אכזבה קלה, כבר נכנסתי לרעיון ויותר מכך לא רציתי לאכזב אותו ואת עצמי.
מצד שני נרגעתי.
כל הלילה לא ישנתי, מלאה חששות ומחשבות מה יהיה.

נוסעת. בדרך שוב רגיעה, לא עושים את זה.
מדברים והצפייה למפגש עולה וגואה בי.
חכי לי בעיניים מכוסות, אמר.
הרטיבות מטפסת בין הרגליים, מחכה לרגע להיות תחתיו, בשליטתו המוחלטת.

מגיעה ראשונה, הוא עוד לא. המתח לא מרפה ונכנסת לחדר.

מסדרת את כל הדברים בשורה, שיחכו להתחלת הסשן...
שמה כיסוי עיניים ומחכה.
שקט.
הדלת נפתחת והוא נכנס. מרגישה אותו. את הנוכחות שלו בחדר.
התגעגעתי.
מתקרב, מנשק ואז קושר לי את האזיקים לידיים, שם גאג על הפה.
תהיי ילדה טובה? שואל.
ואני מהנהנת בחיוב מחייכת וחושבת לעצמי, כמו תמיד.
ואז זה קרה.
נקרא לעוד מישהו? אמר לי.
הייתי המומה ולא יכולתי להגיב. החיוך נעלם...
התקשר למישהו שחיכה בחוץ. שומעת דלת נפתחת. נכנס אדם.
לא רואה.
כולי רועדת. רועדת כמו עלה נידף ולא יכולה לעצור.
פחד חלחל בי.
שאלות רצות בראש, מי זה, מה קורה כאן?
והוא אומר לו, ההופעה מתחילה.
ניגש אלי ושואל, תהיי ילדה טובה?
לא הייתי מסוגלת לזוז. רועדת, כובשת את הראש במיטה שמולי.
שקט.
ההפתעה הכתה בי.
הפשיט אותי ואני ערומה מול זר.
הרגשה זולה מעיין כמוה.חשופה. קשורה. מושפלת. זונה מוצגת לראווה.
היום את לא מתנתקת, לא נעלמת, לא בורחת, אומר.
פחד הציף אותי, אני חייבת לברוח, להעלם והוא לא ייתן לי.
מורדת על ברכיים, תחת חשוף למעלה, ומרגישה את היד שלו.
מרגישה את הכוח שלו עלי ולא זזה. לא מוציאה מילה. נושכת את הגאג. כואב.
מכה ועוד מכה...חימום...
וההצלפות אחת אחרי השנייה, קיין, חתכים ממלאים אותי, פסים פסים ושותקת.
ואז עוצר.
מדברים, צוחקים הוא, החבר ואני מחבק ומחזיר אותי שוב לשם. לחדר.
ושוב הצלפות, חזקות. הדם מתחיל לנזול במורד הירכיים.
ואז חגורה.
נעלמת. הוא מרגיש אותי ושוב עוצר.
בואי כלבה, שבי פה.
מושיב אותי על משהו, אולי כסא.
תפתחי את הכוס. חזק כלבונת.
מזיין אותי עם דילדו חזק מול זר, ואני שוכחת איפה אני, מתמכרת להנאה רוצה לגמור, רוצה להתפרק וגומרתתתת.
זו רק ההתחלה, הוא אומר.
תזחלי לכאן, מוריד אותי לשטיח בשיער.
מוציא את הגאג.
תמצצי.
מוצצת לו ואח"כ לחבר שלו, חנוקה אין אויר, מרגישה כמו מכונה, מוצצת מכאנית, מרגישה זונה, זולה, אפס וממשיכה והדמעות יורדות מתחת לכיסוי, עלבון השפלה.
ושוב הצלפות.
הכאב קשה כל כך ולא צועקת.
את יכולה לעצור בכל רגע, הוא אומר.
לא עוצרת, עניתי, תעצור כשתחליט.
והוא ממשיך. הכל מלא דם, שורף ומידי פעם עוצר, מדברים, שותים צוחקים ומחזיר אותי לשם, ושוב.
לא מצליחה להעלם. בראש כל הזמן רצות מחשבות מה אני עושה כאן? זאת לא אני, זו מישהי אחרת...
משכיב אותי על המיטה ושוב...מזיין וגומרת שוב ושוב, משפריצה ונוזלת.
ושומעת את הנשימות של הזר, לא רואה אותו, והוא שותק.

הזר מלטף לי את הראש, מרגישה כל כך זול, וגאווה מציפה אותי למרבה הפלא. עשיתי זאת. לא אכזבתי.
הולך.

נשארים לבד ולא יכולה להתקרב אליו. לוקח אותי אליו, מוריד את האזיקים, את הכיסוי עיניים, מחבק, עוטף כמו שרק הוא יודע.
מרגישה אותו קרוב, כועסת ואוהבת.

שבי לי על הזין, תשפדי את עצמך עליו זונה שלי.
ישבתי, כואב....והחליק פנימה.
תאונני מולי.
רוצה אותך מאוננת זונה.
יושבת עליו הזין בתחת ומאוננת. מבט במבט. לא יכולה להסתכל.
רוצה אותו כל כך ומרגישה רחוקה.
מזדיינים, מתחבקים, מתקרבים מתרחקים.
אוהבים.

יום עבר.
התפרקות.

רק לי זה מרגיש מזעזע?

ס ו ר ר ת​(נשלטת) • 11 במאי 2005

קבעת איתו גבול מסוים. טיבו של גבול להשתנות עם הזמן, אבל רק בהסכמת שני הצדדים. את אולי "זונה" בגבולות הסשן, אבל את לא זונה באמת, וזכותך לקבוע מה לא מקובל עלייך באופן כללי, ומה לא מתאים לך באותו רגע. סיכמתם שהוא לא יביא עוד אדם, והוא לא עמד בסיכום שלו. מבחינתי - מי שמאכזב אותי פעם אחת, לא יזכה לאכזב פעם שניה.

תשמרי על עצמך.

מיתוסית​(שולטת) • 11 במאי 2005

הייתי יכולה להאשים אותו, אולם לא השתמשת במילת הביטחון שלך.

אם כך, לא נראה לי שכל כך סבלת.

גם אם זה לא עלה לך בראש, הוא טרח לשאול אותך.

אז הוא לא בסדר שהוא החליט בשבילך, אבל כנראה שזה מה שאת מחפשת, שיחליטו בשבילך ושישפילו אותך באמת ולא רק במשחק.

חבל שאין לך גבולות ואלו שיש לך, את לא מסוגלת לעמוד עליהם. לא בשבילו, אלא בשבילך.
אני מאוד מקווה שלא תרחיקי למקומות שיהיה לך קשה לצאת מהם ושתינזקי מהם בצורה חמורה ואף פרמננטית.

en1 • 11 במאי 2005

זו פנטזיה שלי ללא ספק, אבל תמיד חשבתי שבמציאות זה בתכל'ס לא יהיה כל כך כיף...
מעניין איך היה לך...
אני מסיקה שהיה לך טוב, אבל זה לא לגמרי ברור.
הייתי שמחה אם היית משתפת קצת בתחושות שלך אחרי.
זה באמת מעניין אותי..

פייה{O} • 11 במאי 2005

אם מישהו היה משוחח איתי על גבול מסויים, והיינו מחליטים שלא עוברים את הגבול הזה,
ואז פתאום כשאני עם עיניים מכוסות ועם גאג היה נזכר ליידע אותי שבעצם כן עוברים את הגבול הזה (אז למה בכלל הייתה כל השיחה קודם??)
- לא הייתי סולחת לו לעולם.
קוראים לזה מעילה באמון.

וזה שבמוד של סשן מישהי לא אומרת "לא", וגם לא מילת בטחון, לא נותן אישור לדום שלה להתעלל בה כאוות נפשו (ואני מוכרחה לציין שאותי התיאור כאן זיעזע) וגם לא לחצות גבולות שלה.

אבל זו רק דעתי.

Re: חוויות מהסשן האחרון....

גלתיאה • 11 במאי 2005

אני הייתי דווקא רוצה לדבר על מה שהובלע, כדרך אגב, על הניתוקים של בצלמו.
הניתוקים האלו, רחוקים מלהיות סאבספייס,יש אמנם ריחוף ומעט טשטוש, אבל אף אחד לא " נעלם".
התופעה הזו מוכרת ממצבים שבהם אנשים עוברים חוויה נפשית קשה, שכדי לשרוד אותה, הם מתנתקים לגמרי. ובמצב זה אין גבולות, וגם אם יש מילת בטחון, לא יעשה בה שימוש, כי במילא אין שם אחד. יש שם רק גוף פסיבי, שגם אם תתלה אותו מגרונו הוא לא יוציא הגה.
זו אולי תופעה שלרובנו נשמעת מפחידה, אבל התופעה הזו יכולה בקלות להפוך למכרה זהב לאנשים חסרי מצפון\ מתעללים\ שסוף כל סוף נפלה בידם ההזדמנות לשחרר את החיה מתוכם, מבלי שהצד השני יגיב אפילו באיי רפה.....

שאלות

Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ} • 11 במאי 2005

האם את בטוחה שהוא מכבד את הגבולות שלך?

האם אינך מרגיש שהוא מתמרן אותך למצב שבו אין לך אפשרות לומר לו לא?

האם יש לך את השקט הנפשי, עמוק בבטן, שביום שתאמרי לו לעצור - הוא אכן יעצור?

האם הוא מקפיד על הבריאות שלך בסשן משותף - כמו הקפדה על אמצעי מניעה לו ולחבר במהלך המציצה והמין הוגינאלי והאנאלי שאת מתארת כאן, האם הדילדו משמש אותו רק איתך או מוגן בקונדום?
(כן זה פחות כיף לו, ואולי גם לך - אבל בדסמ איננו סיבה לחלות בחולירות כמו איידס, צהבת נגיפית או הרפס. פרטים אצל כל רופאי עור ומין ובהוספיס בתל-השומר).

האם הוא זמין לך לאחר הסשן, למקרה של פלאשבקים או תחושות קשות לאחר הסשן?
ואם הוא איננו זמין לך, האם הוא אישר לך מראש לשוחח עם מי שיכולים לתמוך בך?

תגובה

בצלמו • 11 במאי 2005

פיה,
קשה לי לתאר לך את התחושות שלי כי הן היו מאוד מעורבות. מצד אחד היה טוב, לא הייתי מגדירה ככיף, כי עשה תחושה של חוויה שונה, הרגיש קרוב לדום שלי וההרגשה להיות זונה היא פנטזיה שמלווה אותי מזה זמן רב וזה הכי קרוב למה שהיה שם.

דן קאפ.
לשאלותיך...
אני בטוחה שהוא מכבד את גבולותי רק שאין לי כאלה. אני סומכת עליו בעינים עצומות שידע את הגבולות ויעצור. נכון, אני מודעת לסיכון הכרוך בכך אולם מהכרותי הארוכה איתו אני יודעת שיכולה להיות רגועה.
מתמרן?...הכל בעיני המתבונן..ואני יכולה לומר לא בכל רגע נתון, אני לא בוחרת בכך.
יש לי שקט נפשי בכל מקרה, ללא קשר אם יעצור או לאו.
לגבי הנושא הבריאותי אני יודעת לשמור על עצמי ובכל מקרה תודה כנה על הדאגה.
ולגבי הזמינות, הוא זמין לי ככל שאהיה זקוקה לו ואני גם משוחחת עם אחרים. אני לא מרגישה שזקוקה לתמיכה. הסיבה שאני משתפת אתכם, את הפורום, היא כי אני רוצה לקבל תגובות, מחשבות, וגם לדעת את הסיכונים שאתם רואים אם קיימים בעיניכם, על מנת ללמוד ולהבין דברים שאולי אינם ברורים לי.

תודה על הדאגה והתגובות.
ושוב, אני עושה הכל מבחירה שלי ושלמה עם כל דבר.

תמיד בצלמו.

Re: תגובה

מאסטר יקיר​(שולט) • 11 במאי 2005

את הבנת מה כתבת כאן?

סיפור קצר - היכונו לביאת הסנאף !

Yosefus​(שולט) • 11 במאי 2005

פעם, עוד ביסודי, למדה אותי איזו מורה (סליחה נמש, אבל אני לא אוהב מורות) שלכל סיפור קצר יש פתיחה והצגת הדמויות (מצג עם פעמיים סגול), בעיה שמופיעה, הסתבכות בעלילה שמביאה אחריה שיא, ובסוף מגיע ה...סוף (היתר בלשון המורה, צרה , שוא וסגול).
אז את המצג עברנו, בעיה כבר הבנו, ההסתבכות לנגד עינינו, הסנאף יהיה השיא, וההיתר, מה הם ההיתר ?