שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

האוניברסיטה של האלטרנטרייסי - אינדי

tracy
לפני 19 שנים • 27 באוג׳ 2005

האוניברסיטה של האלטרנטרייסי - אינדי

tracy • 27 באוג׳ 2005
מתוך האלטרנטרייסי ששודרה ב-23 ביולי 2005

באוניברסיטה של האלטרנטרייסי, אנחנו בדרך כלל מנסים לסביר קצת את מה שמאחורי המוסיקה של האלטרנטרייסי.להבהיר מונחים ולתת דוגמאות. אבל הערב אנחנו לא מבטיחים שום דבר. הערב נדבר על אינדי - אחד המונחים היותר קשים להבהרה בתחומים תרבותיים שונים ובמוסיקה בפרט.

אינדי זה פשוט קיצור של המילה independent - עצמאי, כלומר, מוסיקה שהיא עצמאית מהמסחריות המאפיינת את ה-mainstream, או ליתר דיוק, מוסיקה שמפורסמת על ידי חברות תקליטים עצמאיות. ההגדרה של NME, עיתון המוסיקה הפופולארית החשוב בבריטניה היא כל חברת תקליטים שהיא לא Warner Brothers, Universal, Sony BMG או EMI, למרות שקיימות גם הגדרות יותר דקדקניות שמוציאות מהרשימה גם את חברות התקליטים העצמאיות הגדולות יותר ואת השלוחות העצמאיות של הארבע שהזכרתי.

מאיפה זה בעצם התחיל? חברות התקליטים העצמאיות, כמו שאנחנו מכירים אותן כיום, התחילו בחנות תקליטים לונדונית בשם Rough Trade Records שהוקמה על ידי ג'ף טראויס בשנת 1976. זו התקופה שבה פרחה רוח "עשה זאת בעצמך" של להקות הפאנק שהוזכרו לפני כמה שבועות. מהר מאוד הפכה Rough Trade למרכז הפצה, שממנו יצאו תקליטים של אומנים שהפיקו בעצמם תקליטים והביאו אותם לחנות. שנתיים מאוחר יותר Rough Trade הפכו להיות חברת תקליטים, וב-82 הם החתימו את ה-Smiths.

(The Smiths - Panic (Rough Trade Records, 1986
(Joy Division - Love Will Tear Us Apart (Factory Records, 1980

Love Will Tear Us Apart מ-Joy Division, שהיו חתומים לאחת מחברות התקליטים העצמאיות שהתחילו את הכול – Factory Recorsd שהוזכרה גם בשבוע שעבר, הוקמה על ידי טוני ווילסון במנצ'סטר. ב-Factory היה חוק מאוד חשוב – זכויות היוצרים שייכים לאמנים ולא לחברת התקליטים. זה היה כבר אז צעד חסר תקדים שהיה חלק מהחוזה של Factory עם Joy Division שעליו חתם טוני ווילסון בדם (ואני לא מתכוונת למובן המטפורי). גם ב-Rough Trade היו עסקאות מאוד נדיבות לאמנים שקיבלו 50% מהרווחים.

אלה רק דוגמאות לרוח האינדי שבבסיסה מאפשרת יד יצירה חופשית לאמנים שאינם רוצים ללכת בתלם ה-mainstream. עם זאת, קיימות סתירות רבות בעולם חברות התקליטים העצמאיות. בתור התחלה, לכל חברת תקליטים גדולה יש גם זרוע עצמאית. לדוגמה, Food Records ו-The Raft שבין האומנים החתומים בהן נמצאים Blur , ויילי מייסון, ו-Placebo, היא בעצם יחידה של EMI.

בנוסף, גם חברות התקליטים הגדולות נותנות הרבה פעמים חופש יצירה לאמנים החשובים שלהן שיש להם אוריינטציה עצמאית, דוגמאות לכך הם REM שחתומים ב-Warner Brothers ו-Radiohead של Capitol.

עוד סתירה ברורה שבלטה מאוד בשנות התשעים היא שכמה מאמני ה-mainstream הפופולריים ביותר בבריטניה באותה תקופה היו חתומים דווקא לחברות עצמאית, כמו למשל החברה Zomba שבה היו חתומים *NSync, Backstreet Boys וגם לא אחרת מהאמנית הבאה...

(Britney Spears - Baby One More Time (Jive, 1998
(Placebo - Slave to the Wage (Black Market Music, Virgin Records, 2001
(Willy Mason - Oxygen (Where the Humans Eat, Virgin Records, 2004

מעגל החיים של חברות התקליטים העצמאיות הוא מגוון. חלקן מתחילות בסלון של מישהו, פעמים רבות האמן עצמו, מוציאות כמה תקליטים ואז הן נסגרות, בגלל שיקולים מסחריים, בגלל שהבעלים איבדו עניין, ובמקרים נדירים בגלל שהבעלים מרגישים שהם השיגו את מטרתם הרוחנית ואפשר להמשיך הלאה.

הרבה מקרים נרשמו דומים לסיפור של Creation Records. חברה שהוקמה על ידי אלן מק'גי בלונדון בשנות השמונים מתוך רצון להפיץ אלבומים באופן עצמאי, עד שיום אחד הוא החתים להקה צעירה ממנצ'סטר בשם Oasis ומשם הכול היסטוריה – Creation התחילה לפרוח, ובסוף נמכרה ל-Sony והפכה להיות אחת מהזרועות העצמאיות של החברה הגדולה.

כל זה מעלה את השאלה הגדולה – האם אינדי הוא סגנון מוסיקלי או לא? בגדול, התשובה היא לא, למרות שבתקופות שונות סגנונות מוסיקה שונים היו מזוהים עם "אינדי". בשנות התשעים בבריטניה השתמשו הרבה במונח "אינדי" כדי לתאר אומני Britpop, למרות שרוב האמנים היו חתומים לחברות הגדולות. בשנים האחרונות מתייחסים לאמני New Wave כמו Franz Ferdinand, Interpol וה-Killers כאינדי. לפעמים משתמשים באינדי כדי לתאר מוסיקה אלטרנטיבית באופן כללי, למרות שזה מאוד לא מדויק.

אנחנו באלטרנטריסיי מעדיפים לשמור את השאלה פתוחה.

השיעור להיום מסתיים בכמה להקות שמוגדרות כאינדי בצורה זו או אחרת, הראשונה היא ה-Killers – Smile Like Mean It

(The Killers - Smile Like You Mean It (Lizard King, 2005
(Franz Ferdinand - Take Me Out (Domino, 2004
(Belle & Sebastian - Dirty Dream Number Two (The Boy With The Arab Strap, Jeepster Recordings, 1998

מקורות
וויקיפדיה - אינדי (מוסיקה) - http://en.wikipedia.org/wiki/Indie_%28music%29